1. אנרגיה מבוזבזת
בין שלל הכותרות הכלכליות שעשו את השבוע כיכב נושא אזוטרי לכאורה, אבל שבכל זאת מסמל את הבזאר המתנהל בימים אלה במו"מ הקואליציוני. מדובר באספקת "חשמל כשר" לקהילות החרדיות. נכון שגם זה סיפור של מלחמה ביוקר המחיה, אבל הוא נוגע למרחב המחיה של החרדים בלבד. עוד לפני שניגע בסיפור בהרחבה, נציין לשבח את המרץ הרב המושקע בקידום נושאי החקיקה בקואליציה המתגבשת קודם להקמת הממשלה. המרץ המלווה בסחטנות כשרה, כאמור, אינו מופנה לענייני יוקר המחיה, שכל כך הרבה ליהגו עליהם לפני הבחירות. הוא נוגע בעיקר לאינטרסים צרים של מרכיבי הקואליציה העתידית.
ומדוע בולמוס החקיקה עוד לפני שהוקמה הממשלה? כי בנימין נתניהו קנה ביושר את חוסר היושרה כלפיו. אף אחד לא מאמין להבטחותיו, ולכן הפוליטיקאים החרדים חרדים לגורלם. הם דורשים לקבל תשלום במזומן ולא התחייבויות על הקרח. כך יוצא שמפלגות כמו ש"ס של אריה דרעי, יהדות התורה של משה גפני ויצחק גולדקנופף, הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר שכחו את הציבור הרחב.
מדובר בחוק הקלון של דרעי, חוק הגיוס של המפלגות החרדיות, חוק בן גביר, המרחיב את סמכויות השר לביטחון הפנים (לאומי), החוק המאפשר לסמוטריץ' לשמש בתפקיד שר במשרד הביטחון והאחראי על מתאם הפעולות בשטחים וחוק פיצול חברי הכנסת של נתניהו. זה האם־אמא של החקיקות הפרסונליות, וזה מזכיר כמה רעש נעשה כשניסו לקדם את "חוק הנאשם" ונכשלו בטענה שמדובר בחקיקה פרסונלית נגד נתניהו. חבל שאת אותם הלהט והנחישות לא מנתבים מרכיבי הקואליציה לענייני יוקר המחיה. יכול להיות שבנושאים אלה הם סומכים על נתניהו שיעמוד בהבטחותיו. אם כך, מדוע הם לא מאמינים לו בשאר הנושאים הקואליציוניים?
כדי לצאת ידי חובה ולראות שהם בכל זאת עושים משהו, הגיש ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את הצעת החוק הפופוליסטית להקפאת משכנתאות. זה לא יקרה, כי מדינת ישראל וגם הם לא ישרדו את הצונאמי הכלכלי שיגיע אליהם ממוסדות כלכליים בעולם, אם יתברר שפוליטיקאים מתערבים בריבית. זה ייגמר בכך שבשלב מסוים יוקצה סכום גבוה יותר בריבית נמוכה יותר להלוואות משכנתה משלימות לזכאי משרד השיכון הנמנים עם האוכלוסיות המוחלשות. כמובן שאוכלוסיית החרדים תהיה המוטבת העיקרית לכך. הנה נסגר המעגל.
חזרה לסיפור הלוהט של השבוע, והוא סיפור החשמל הכשר ושינוי מתכונת ייצור חשמל בקהילות ביישובים חרדיים כמו בני ברק (בישיבת פוניבז'), אלעד, בית שמש וגם בירושלים. מדובר ביישום פסיקת החזון איש, שלפיה קיים איסור מוחלט לשימוש בחשמל המיוצר בשבת. החרדים מתנתקים בשבתות ובמועדי ישראל ממערכת ההולכה של חברת החשמל, והחשמל מסופק על ידי מאכערים דרך גנרטורים שהותקנו. החשמל נמכר על ידי אותם חלטוריסטים במחירים מופקעים, ואם נביא בחשבון את כל הקהילות - מדובר במאות מגה־ואט.
כעת החרדים מעוניינים לשנות את הסטטוס קוו כך שהמדינה תספק את החשמל באמצעות תחנות שיופעלו בטכנולוגיה של אגירת אנרגיה. סיפרו לי שכשמנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר שמע על כך, הוא התפלץ. שפיגלר מעריך שהמהלך כולו יעלה למשק 100 מיליארד שקל (שהם כ־50 אלף שקל למשפחה ליום). מדוע כל כך הרבה כסף? כי טכנולוגיית "האנרגיה הצבורה" מצריכה שימוש בליתיום, שהוא חומר סופר־מזהם, ומתקני אגירה הפרוסים על שטחי אחסון אדירים.
אז נכון שהחשמל ימשיך לזרום בשבת כפי שהבטיח נתניהו, אבל הוא לא סיפר מי יממן את העלויות האדירות להקמת המערכת החלופית. הנחת העבודה היא שתעריפי החשמל הנוספים לא יועמסו על הקהילות החרדיות. מה שסביר הוא שחברת החשמל תקים את המתקנים המיוחדים בתקציב הפיתוח (בהנחה שהתוכנית ההזויה תצא אל הפועל) והחשבון יבוא לידי ביטוי בתעריף החשמל הכללי שכל האוכלוסייה (כולל העניים) משלמת.
ממילא הם כבר התנתקו ממערכת החינוך הממלכתית ודרשו לקבל מימון נוסף אף שהם אינם לומדים לימודי ליבה; חלק גדול מהם התנתק מזמן מהשירות הצבאי; חלקם התנתקו מתשלומי המס; כעת הם מעוניינים ב"חשמל כשר" בשבתות ובחגים על חשבון הקופה הציבורית. אז מדוע שבשלב הבא לא יסדרו לעצמם מערכת תחבורה עצמאית על חשבון הקופה הציבורית? כמה חבל שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים, אף אחד מנציגי המפלגות החרדיות לא טרח לדרוש להקפיא את העלאת מחירי החשמל הקרובה ב־8.2%, כפי שהתחייב נתניהו.
2. אכזבת הדיור
מדד המחירים לצרכן לנובמבר שהתפרסם אתמול עלה כצפוי ב־0.1%, מה שמעלה את מפלס האינפלציה ל־5.3% לשנה. אז מה היה לנו בחודש האחרון? מה שהתייקר היה, בין השאר, סעיפים כמו המזון ב־0.2% ותחזוקת דירה שעלתה ב־0.6%. מנגד, ירידות של 4.3% נרשמו במחירי הירקות והפירות, ובהנעלה, שרשמה ירידה ב־1.5%. עליית מחירי המזון במדד אינה מפתיעה. הלחץ הציבורי הכבד כבר לא עושה את שלו. עלויות השכר, החשמל, המים והארנונה מאלצות יצרנים כמו תנובה, שטראוס זוגלובק - ואתמול גם אסם - להעלות מחירים.
אבל מה שתופס את העין בנתוני המדד מאתמול הוא מחירי הדיור. מחירי הדירות שאינם משתקללים במדד עלו, לפי נתוני ספטמבר אוקטובר, ב־1.9% והשלימו בשנה האחרונה זינוק מקצב של 19.8% לקצב של 20.3% לשנה. נתוני מדד הדיור מהווים אכזבה המהולה בהפתעה, שכן הם מתפרסמים על רקע נתונים אופטימיים הזורמים ללא הרף משוק הדיור, ובכלל זה ביצועי המשכנתאות והיקף קניות הדירות.
שוק הדיור מצטנן וכבר נקלע לסכנת דלקת ריאות. באוקטובר "צנח" מספר הדירות שנמכרו ב־65% ל־5,100 דירות. היקף המשכנתאות שנלקח בנובמבר הצטמק ב־31% ל־7.6 מיליארד שקל. קבלנים יוצאים במבצעי הכל כלול. למחיר הדירה הם מוסיפים פרטי ריהוט וחשמל.
דהירת המחירים אומנם נמשכת, אבל כמו השפן של באגס באני המטפס על סולם, בסופו של דבר הוא יביט למטה וייפול לאחר שיבין שהסולם נגמר. מחירי הדיור יירדו, הקבלנים כבר לא יוכלו לפתות את הקונים בעוד שידה או מטבח אלא ייאלצו להוריד מחיר. פשוט לא תהיה להם ברירה.
האינפלציה החזויה כעת שנה קדימה ירדה ל־2.5%, כמחצית מרמתה הנוכחית. כמובן שנתונים אלה ואחרים יובאו בחשבון בעת קביעת הריבית בישראל. המדד בארה"ב עלה בנובמבר ב־0.1% בלבד והאינפלציה השנתית ירדה ל־7.1%. מדובר בחדשה מרעננת המתווספת להחלטת הנגיד האמריקאי להעלות את הריבית ב־0.5% בלבד. הנגיד האמריקאי מראה סימני רגיעה, והמהלך מאותת על ירידה מסוימת בציפיות האינפלציה. ריבית בנק ישראל תפורסם בתחילת ינואר 2023.
ועדיין אנליסטים מעריכים שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, יעלה את הריבית בישראל, אם כי בשיעור מתון של 0.25% ולא ב־0.5%, כפי שחזו תחילה. רמתה הגבוהה תישאר ללא שינוי עד סוף השנה הבאה. ועדיין, גם כך לא כולם מרוצים מהמגמות המסתמנות. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, סבור שיש דרכים אחרות לבלימת האינפלציה כדוגמת שיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר העסקי ברפורמות היבוא, אבל זה לא מספיק. לדבריו "מאבק ביוקר המחיה והאינפלציה דרך העלאת ריבית בנק ישראל בלבד הינו חלקי. הוא מצמצם אומנם ביקוש, אך מייצר בעיות חדשות בתחום הכלכלי - וכשלעצמו גם מעלה את יוקר המחיה".
3. בחור כארז
ארז יוסף, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, הוא אחד המנהלים המוחמצים במשק. הוא אמור היה להחליף את אריק פינטו כמנכ"ל בנק הפועלים, אבל הפסיד את התפקיד לטובת דב קוטלר. הוא אמור היה לשמש כיו"ר ישראכרט, אבל בסופו של דבר נאלץ לוותר לטובת תמר יסעור. וזה לא בגלל בעיה בכישוריו. אילוצים משפטיים כמו תקופת צינון מנעו זאת ממנו. אבל דווקא אייל בן סימון, מנכ"ל קבוצת הפניקס, גילה אותו והמתין כשנה כדי שיוכל להיכנס לתפקיד יו"ר חברת הבת גמא פיננסים בסוף תקופת הצינון בינואר 2022.
ארז יוסף החליף את אלי אונגר, והשאר היסטוריה. גמא הונפקה מאז בבורסה, ויו"ר הדירקטוריון, בשיתוף המנכ"ל אריאל גנוט, מובילים אותה לכיווני פעילות חדשים. "אני לא מאוכזב מאי־המינוי למנכ"ל בנק הפועלים או לישראכרט. האמת שזה כבר מאחוריי ושכחתי מזה. פניתי לאפיקים פיננסיים אחרים, ואני מרוצה מאוד. התפקיד בגמא נותן מקום רב לניסיון שצברתי בבנקאות ובשוק ההון וגם ביכולת לצמוח כחלק מקבוצת הפניקס", אומר לי יוסף.
גמא, נכון להיום, היא החברה החוץ־בנקאית הגדולה ביותר, אף על פי שהיא אינה פועלת מול לקוחות פרטיים אלא במגזר העסקי בלבד. החברה מעניקה שירותים פיננסיים ליותר מ־12 אלף בתי עסק בשלושה מגזרי פעילות: מאגד סליקה וניכיון שוברי כרטיסי חיוב, ניכיון צ'קים, ומימון כנגד נכסי נדל"ן. בנוסף, היא פועלת בתחומי ההלוואות, מימון ציוד וערבויות פיננסיות.
אגב, חברת האם הפניקס תחל בחודש הבא בפעילות בתחום האשראי הצרכני והמשכנתאות. היא תנוהל על ידי איילון דחבש, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, שגויס לפני שנה. גמא היא בעלת פוטנציאל לא ממומש, והדבר משתקף במחיר המניה, שנותר כמעט ללא שינוי מאז ההנפקה ביוני 2021. רווחיה ברבעון השלישי הוכפלו ל־20 מיליון שקל. תיק האשראי, שגדל ב־70%, הסתכם ב־2 מיליארד שקל. התשואה על ההון, העומד על 401 מיליון שקל, הסתכמה ב־24.3%. אחד ממנועי הצמיחה הוא שוק הנדל"ן, שם התיק זינק בתוך שנה ב־73% ל־938 מיליון שקל.
"ביצענו בשנה האחרונה מהלכים אסטרטגיים והשקעה בתשתיות, שבאים כעת לידי ביטוי בגידול החד ברווח. הגדלנו את מקורות ההכנסה גם באמצעות כניסה לתחומי פעילות נוספים, ואנו מציעים כיום ללקוחותינו סל פתרונות מימון מלא. יש לנו מגוון של מקורות הון", הוא מוסיף ואומר יוסף.
מהם תחומי הפעילות החדשים ומנועי הצמיחה העתידיים?
"מאז שגמא נרכשה על ידי קבוצת הפניקס והפכה להיות ציבורית, היא עוברת טרנספורמציה עסקית. אנחנו רוצים להיות ספק מימון מוביל לעסקים ולתת הצעות ערך אטרקטיביות. אנחנו צומחים בתיק האשראי באופן אחראי. מגוון העיסוקים של גמא הוא רחב, והיתרון הכי גדול הוא בתמהיל המוצרים שלנו כגוף חוץ־בנקאי. מכיוון שהנכס הכי גדול שלנו הוא מאגר הלקוחות העסקיים, עם ותק של פעילות משותפת ומערכת יחסים, זה נותן כר לצמיחה משמעותית.
מחצית מתיק האשראי הוא באשראי לנדל"ן. אנחנו רוצים לפתח את תחום ליווי הפרויקטים לבנייה ולהיכנס בקרוב לתחום זה. גם נרחיב את הפעילות בתחום הערבויות הפיננסיות וניתן פייט לבנקים. תחום האשראי לעסקים הוא עם פוטנציאל כל כך גדול, ואין לנו מקום להיכנס לאשראי הצרכני או המשכנתאות. יש לנו גם מקורות גיוס הון מאוד טובים".
האם היום המערכת הבנקאית תחרותית?
"המערכת הבנקאית היא תחרותית בתחום האשראי ופחות תחרותית בתחום ניהול חסכונות הציבור. לאחרונה עלה לתודעת הציבור נושא מחירי הפיקדונות. אני מתאר לעצמי שכמו שהתחרות בתחום האשראי התפתחה, זה עניין של זמן עד שזה יגיע לעולמות החסכונות".
ועדיין יש תחושת החמצה ביחס למחיר המניה, שעדיין לא מביאה לידי ביטוי את הפוטנציאל העסקי ונסחרת פחות או יותר במחיר ההנפקה?
"הדבר האחרון המטריד אותי בפעילות השוטפת זה מחיר המניה. כמו שאתה יודע, אני בנקאי במקור ואני שמרן. המחיר הוא ביטוי לפעילות של החברה והצמיחה ולרווחיות. בסופו של דבר, גם זה יסתדר לי. אני לא מודאג".
4. נביא הזעם
"אמרתי לכם. הזהרתי מפני הבאות. כל מה שאמרתי מתממש אחד לאחד. עד עכשיו לא האמינו לי וחשבו שאני מגזים". כך פתח שר האוצר אביגדור ליברמן את השיחה איתי. "ישראל הופכת בהדרגה למדינת הלכה בגלל קואליציית החרדים ובחסות נתניהו. מה שקורה כעת זה טירוף מוחלט. אני חושש לעתיד המדינה", המשיך והביע את חששותיו.
אבל עוד קודם לפוליטיקה מדבר ליברמן על הכלכלה, ובתשובה לשאלתי מאיפה יגיע הכסף לכל ההבטחות, הוא עונה: "השארנו בקופת האוצר עודפי תקציב בהיקף 30 מיליארד שקל בזכות ניהול זהיר של התקציב. בכסף הזה לא ניתן להשתמש, כי הוא ישמש להורדת החובות. הדרך היחידה של קואליציית נתניהו לממן את כל הדרישות, כמו חינוך חינם, העלאת שכר השוטרים והתמיכה בחרדים, היא להגדיל את הגירעון או להעלות את המסים הישירים. ח"כ משה גפני אמר בעצמו שחצי מדינה ישרתו בצבא וחצי ילמדו בכולל. הוא רק שכח להוסיף שאלה שישרתו בצבא גם ישלמו את המסים כדי לממן את החרדים. זה לא יחזיק מים מבחינה חברתית. יש גבול לכל טירוף".
כמה זמן להערכתך תחזיק מעמד הממשלה החדשה?
"אני לא יודע בדיוק כמה זה, אבל היא לא תחזיק הרבה. הקמתי ממשלות והפלתי ממשלות כבר משנת 1996 - אבל אני מודה שבדבר כזה עוד לא נתקלתי. מה שסמוטריץ' אמר על ביבי, שהוא שקרן בן שקרן, זה נכון. עובדה שסמוטריץ' והאחרים מבקשים למסמר את ההבטחות וההתחייבויות באופן מיידי עוד לפני הקמת הממשלה. בממשלה הנוכחית אף אחד לא מאמין לאף אחד. לא ברור איך אפשר לתפקד במצב כזה".
כשר אוצר מה דעתך על ההתחייבויות הקואליציוניות שניתנו עד היום?
"אדבר על מה שהובטח ליהדות התורה, וזה חשמל כשר. אתה יודע כמה יעלה להפסיק את ייצור החשמל בשבת ולהשבית את תחנות הכוח? 100 מיליארד שקל. החישוב נעשה לפי הערכה מקצועית. כדי להשתמש בשימור אנרגיה צריך לקנות ליתיום, מתקני אגירה ושטחי אחסון אדירים, ומאיפה כל זה יבוא? וחוץ מזה מעודדים בורות על חשבון העתיד. איפה נשמע כדבר הזה: מעבירים 6 מיליארד שקל לחינוך חרדי ללא התחייבות ללימודי ליבה.
מה שבקואליציה פחות מבינים זה שישראל היא חלק מהכלכלה הגלובלית. אנחנו לא קוריאה הצפונית. יש חברות דירוג אשראי ומוסדות בינלאומיים, שבסוף יורידו לישראל את דירוג האשראי לנוכח ההפקרות. עלות גיוס ההון של ישראל תתייקר. כבר קיבלנו איתותים מודאגים מגופים בעולם".
מה דעתך על תוכנית הקפאת המשכנתאות של גפני?
"זאת תוכנית טרלול. ההצעה שלו אומרת שהריבית על המשכנתאות תהיה זולה יותר מריבית הפריים. אף בנק לא ירצה לתת משכנתה".
מחירי החשמל יעלו בתחילת ינואר ב־8.2%. האם לדעתך ביבי יעמוד בהתחייבותו ויקפיא את ההעלאה?
"אני לא יודע מה ביבי יעשה. מה שאני כן יודע, בלשון המעטה, זה שהוא אף פעם לא עמד בהבטחות שלו. כרגע יש לליכוד ביד הסכם עם יהדות התורה, מה שדווקא עלול לייקר עוד את מחירי החשמל. עד היום המחירים בישראל התייקרו פחות מהעולם, ואת זה ראינו בדוח האנרגיה הבינלאומי. ישראל היא במקום שני בעולם מבחינת ההתייקרויות".
מה לדעתך יקרה עם מחירי הדיור?
"אני מניח שאחרי פרסום מדד אוקטובר נתחיל לראות שינוי במגמה. במדד האחרון ראינו עלייה של 1.1%, ובסך הכל עלייה של שנתית של 19.8%, וזה שיקף את אוגוסט. אנחנו בדרך לירידת מחירים. ב־2023 המחירים יתחילו לרדת, אבל אני לא יכול להעריך בכמה".
האם אתה חושש לגורל הדרג המקצועי באוצר?
"הדרג המקצועי רואה את הדברים, ולדעתי לא מאמין למה שקורה לו. אנחנו מכירים את החבר'ה באוצר, והם נבונים ומכירים היטב את הכלכלה. הם עדיין עוד לא ראו את כל ההסכמים, ולא בטוח שיוכלו לעכל את הדברים. אני חושש לגורל שלהם. אני מניח שברגע שיקימו ממשלה והם יראו את ההסכמים, הם יסיקו מסקנות וילכו".
אתה מכיר אולי יותר טוב מכל אדם אחר את נתניהו. איך אתה מסביר את ההתנהגות שלו? מה עובר לו בראש? האם הוא עושה כל דבר כדי להיחלץ מהמשפט?
"חד וחלק כן. הוא מעוניין לבטל את המשפט, ולא יהסס אפילו לשרוף את המועדון. כרגע הוא מקריב את טובת מדינת ישראל על מזבח החילוץ שלו מהתסבוכת המשפטית. כשר אוצר טוב מאוד לשעבר הוא מבין היטב את המשמעות הכלכלית והדיפלומטית, ולמרות זאת הוא לא מהסס לנהוג בהפקרות. אם כל התוכניות ייצאו אל הפועל, אנחנו צפויים לצונאמי מדיני".
האם נתניהו שקל חלופות קואליציוניות אחרות איתך או עם גורמים אחרים?
"אכן גיששו אצלי לגבי האפשרות לחזור לקואליציה, כי בסופו של יום ביבי מתעב את בן גביר ואת סמוטריץ'. אני יודע שבליכוד גיששו גם אצל אחרים. אחרי שכל החקיקה תעבור, ביבי ירצה להיפטר משני הליצנים הללו. לי אין שום כוונה לחבור אליו, ואני מקווה שגם לאחרים. נתניהו מנסה להנהיג סדרי ממשל חדשים. הניסיון להעיף את היועצת המשפטית לממשלה הוא שערורייה. הם בטח ינסו את זה, אבל בג"ץ לא ייתן".