המיתון העולמי כבר אינו אופציה, אלא עובדה קיימת | שלמה מעוז

בית הנבחרים האמריקאי, המאכלס 435 חברים, עדיין נמצא בשליטת הדמוקרטים עד יום שישי בחצות. אם לא חל שינוי של הרגע האחרון, הוא אמור לאשר היום, יום שישי, הצעת חוק לתוספת תקציבית אדירה של כ־1.7 טריליון דולר כדי לטפל בהוצאות חדשות שצצו לשנת התקציב הנוכחית, שהחלה רק לפני שלושה חודשים באוקטובר.

ההגדלה התקציבית של 5% להוצאות אזרחיות ועוד 8% תוספת לתקציב הביטחון האמריקאי באה לענות לסדר היום האזרחי של הנשיא ג'ו ביידן והמפלגה הדמוקרטית (העלאת תקציב הביטחון על פי תפיסת שתי המפלגות יחדיו).

הסנאט, הנשלט בידי הדמוקרטים ומאכלס 100 סנאטורים, כבר אישר בשבוע שעבר, ברוב של 68 סנאטורים נגד 29, את הצעת החוק להגדלת התקציב, והאישור הדחוף היום נדרש בטרם ישתנה הרכב בית הנבחרים בשבוע הבא לטובת הרוב הרפובליקני.

התקציב החדש, שכבר אושר בסנאט, כולל 772.5 מיליארד דולר להוצאות אזרחיות ועוד 858 מיליארד דולר לתוספת להוצאות ביטחון. התקציב מכיל גם מימון של 44.9 מיליארד דולר עבור תמיכה צבאית באוקראינה, כולל עזרה כלכלית והומניטרית.

התקציב אושר יום אחד לאחר פגישתו של ביידן בוושינגטון עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שנשא נאום בקונגרס האמריקאי. עוד 40 מיליארד דולר לתקציב הביטחון האמריקאי, מעבר לסיוע הצבאי והאזרחי לאוקראינה, נועד לחדש את מלאי התחמושת של הצבא האמריקאי, שמזרים ממחסניו גם ציוד עבור אוקראינה ובנות הברית של ארה"ב בנאט"ו.

הצעת חוק כוללת גם עזרה נוספת לסטודנטים, לנכים, לחסרי דירה או לחסרי קורת גג, כולל יוצאי צבא, להגנה על זכויות עובדים ולהכשרה מקצועית תוך־מפעלית. כן כולל התקציב החדש הגנה לנפגעי אלימות מקומית.

הצעת החוק כוללת תקציבי תשתית וכן עזרה מסיבית של הממשל האמריקאי להקמת מפעלי שבבי זיכרונות מתקדמים כדי להפחית את התלות במרכיב כה חשוב במשק מודרני מפותח, כולל יישומים צבאיים.

הרחבה תקציבית זו של ארה"ב במסגרת המלחמה המתעצמת בין ארה"ב לרוסיה (לא ישירות, אלא על קו האורך 40 מעלות מזרח, הגבול בין אוקראינה לרוסיה), צריכה להזכיר את מלחמת קוריאה שפרצה בשנת 1950 והסתיימה בשנת 1953 בקביעת הגבול בקו הרוחב 38 מעלות צפון. ההתחלה למלחמה בין הגושים היא מזערית, אך הולכת ומתעצמת, והתקציבים האדירים שנשפכים הולכים וגדלים.

יותר אבל כואב

שימו לב: הגירעון התקציבי של ארה"ב עלול לעלות השנה בשל ההאטה הכלכלית ואפילו החשש ממיתון בהמשך לשנת התקציב. כבר בנובמבר הגירעון התקציבי עלה ב־30% לעומת החודש המקביל אשתקד. ועדת התקציבים של הקונגרס צופה שנתיים של גירעון ממוצע של 3 טריליון דולר לשנה טרם האישור החדש להגדלת התקציב.

הגירעון בבסיס התקציב בשנת הכספים הנוכחית 2023 אמור להיות 3.7%, ויש הערכות לגירעון גדול יותר גם על רקע ההאטה המשקית המתהווה. התוצאה: העלאת הגירעון התקציבי תחייב את הפד להמשיך להעלות את הריבית כדי לדכא את האינפלציה.

הפד צופה כי בעוד שנה הריבית תהיה בממוצע 5.1%. אבל על רקע הגידול בהוצאות הממשלה הפדרלית, שיאושר היום, תהליך העלאת הריבית עלול להתארך יותר, והוא יטפס יותר ויכאיב יותר.

העלאת הריבית מעבר לצפוי בשנת 2023 תגרור העלאות ריבית בכל העולם וגם בישראל - מה שאינו מבשר טובות לשוק ההון בעולם אחרי ההפסדים האדירים לחוסכים ולמשקיעים בשנת הכספים היוצאת.

ציבור המשקיעים בעולם הפסיד ומפסיד טריליוני דולרים בשנה היוצאת מחסכונותיו ומהשקעותיו בשוק ההון, כמו גם הפסדים כבדים בשוק המניות שצלל בשנת 2022, הפסדים קשים בשוק האג"ח העולמי, כולל שוק האג"ח הממשלתי והתרסקות וצניחה של שווי נכסי הקריפטו שהשחירו את אפיק ההשקעות הזה גם בגלל נוכלויות.

לאלה נוסיף את הפגיעה האחרונה בעקבות עליית הריבית ומחיר ההון והתרסקות מחירי הבתים והדירות במרבית העולם המערבי, בעיקר במקום שעקום התשואה של האג"ח התהפך. גם הזהירים, הדפנסיביים ביותר, שכספם היה בעו"ש או בפיקדונות קצרים נושאי ריבית נמוכה מאוד, הפסידו כסף רב באמצעות מיסוי סמוי של ממשלות בעולם, הנקרא "אינפלציה", שגאתה בכל השווקים.

בשנה היוצאת האינפלציה בממוצע העולמי גאתה ל־8.8% לאחר 4.7% בשנת 2021 ותמשיך לשחוק את הנכסים בשיעור של 6.5% בשנת 2023, עם צפי לעוד עליית מחירים עולמית של 4.1% בשנת 2024. בתוך ארבע שנים הציבור בעולם, המחזיק במזומן, איבד חמישית מכספו.

זהו משבר אדיר שאין לו מרפא ומזור בשנים הקרובות. בעיקר נפגעים עניים במדינות, כמו ארגנטינה וטורקיה, שבהן האינפלציה בין 84%־92% בהתאמה, וכן עניים בשאר המדינות שאין להם כלים להתמודד עם שחיקת הונם או לחלופין להעלות את שכרם.

הציבור בעולם ובישראל מקווה כי האור נמצא ממש מעבר לפינה, אבל המלחמה באוקראינה נמשכת, ותקציבי הביטחון שלה ושל הפולשת רוסיה בעלייה. גם תקציבי הביטחון של מדינות אירופה בעלייה חדה, עד כדי כך שנשיא צרפת עמנואל מקרון קורא למדינות אירופה להשקיע עוד יותר בתעשייה הביטחונית, שכן אין יותר אפשרות לסמוך רק על ברית נאט"ו.

הגרמנים מעלים בהתמדה את תקציב הביטחון ומתכוונים להגיע ל־2% מהתוצר בתוך כמה שנים, כפי שהתחייבו לנאט"ו (ולא קיימו במשך שנים ארוכות). גרמניה נכנסת לשנת 2023 במיתון - ירידה של 0.3% בתוצר - זאת כבר עובדה. ותתלווה לה מדינה נוספת מה"ציר" של מלחמת העולם השנייה - איטליה, שצפויה לרדת ב־0.2%.

ממשלת יפן, מדינת ציר שלישית, מגדילה את תקציב הביטחון בעקביות בשנתיים האחרונות, ועד 2027 היא תכפיל את התקציב ל־2% מהתוצר לעומת 1% שהיה עד לאחרונה (על פי הסכמים עם הכובש האמריקאי בתום מלחמת העולם השנייה).

יפן עדיין תצמח בשנת 2023 ב־1.6%, אבל האינפלציה שאחזה בכנפיה - 3.7%, למעט מזון, מדירה שינה מהשכירים ומהעובדים במשק ששכרם נשחק בשנה האחרונה בכ־3%. יותר לביטחון, פחות לרמת חיים - פחות צמיחה מוטת צריכה.

החזית המזרחית

הרוסים יודעים להילחם שנים ארוכות בצנע אזרחי, לכן הם אינם מתעייפים מול האמריקאים, שאינם חוסכים בהגדלת הסיוע ליריבותיה של רוסיה, שחזרה להיות האויב מספר אחת של האמריקאים, כמו בימי המלחמה הקרה. מחירי הסחורות, בעיקר האנרגיה, מסרבים לרדת למרות ניסיונות המערב להטיל הגבלות מחיר על מחירי הנפט והגז של רוסיה. העולם צמא לנפט השחור ולגז הרוסי, ומדינות קונות מרוסיה באין ברירה.

מוצרי אנרגיה אלה חיוניים לתפקודו של כל משק. אסם התבואה של אוקראינה ורוסיה אף הוא אינו מבטיח שנה טובה קדימה. אם העולם שם - יהבו על סין, שתצליח לחזור להיות ספקית של כל העולה על דעתנו, כפי שהיה 42 שנה עד לפני שנתיים, מאז מהפכת התיעוש ומהפכת הרפורמות של דנג שיאופינג, הוא יתבדה.

הייצור והיצוא של סין נחלשים: סין כבר אינה יכולה למכור בזול, פשוט מפני שחומרי הגלם ועלות העבודה עלו מעבר למצופה. כוח האדם שברשותה לתפעול המשק ירד דרסטית על רקע חידוש התפשטות תשניות הקורונה עם עשרות מיליוני חולים. הצמיחה בשנה היוצאת היא רק 2.7% - ירידה דרסטית לעומת תחזיות קודמות - ובשנה הבאה תהיה אולי 4.3%. התקווה כי סין תעזור למתן את עליות המחירים נגוזה.

באין יבוא לחצים דפלציוניים מסין התוצאה היא המשך עליות הריבית בעולם, גם במדינות שסירבו לעשות זאת בחריפות וקיוו כי האינפלציה העולמית היא מעברית, כלומר זמנית. הבנק המרכזי של אירופה הבין כי אין תקווה שהאינפלציה תרד מאליה, והכריז כי ימשיך להעלות את הריבית באותו קצב של 0.5% כל פעם, לא משנה מה יהיו התוצאות העגומות לגוש היורו.

אף על פי שהמשק הישראלי חזק יחסית לעולם, המכאוב ימשיך בישראל ואף יתפשט לשוק הדיור עם המשך העלאת עלות נטילת המשכנתאות בשל המשך העלאות הריבית הצפויות בישראל, מעבר למה שבנק ישראל חושב, כדי להדביק את העלאות הריבית המתחייבות בארה"ב. אם לא נשמור על שקל חזק באמצעות השוואת הריבית מול האמריקאים, השקל ייחלש ויחשוף אותנו לאינפלציה גבוהה יותר שתפגע קשות בשכירים, בחסכונות, בשוויון וביכולת המשק לתפקד.

הכל דיברו על עליית מחירי הדירות בשנה האחרונה ב־20.3%. מעטים, אם בכלל, הבחינו כי מחירי הדירות החדשות ירדו בחודש המדווח האחרון ספטמבר־אוקטובר 2022 ב־0.4% - הירידה הראשונה במחירי הדירות החדשות מאז אוגוסט־ספטמבר 2021, עת שירדו ב־1.4%.

עדיין אין זה משבר, אך זהו קרע ראשון בשוק הדיור, שלבטח אינו מזמין את המשקיעים לנסות את מזלם בשוק זה כתחליף לשוק ההון המאכזב. על פי הכלכלנית הראשית באוצר, מספר העסקאות לרכישת דירה על ידי משקיעים ירד ב־80% לעומת אוקטובר אשתקד וב־32% ביחס לספטמבר. מכירות הקבלנים ירדו ב־66% ביחס לאוקטובר 2021 וב־35% ביחס לספטמבר. על פי נתונים ראשוניים, מגמת הירידה נמשכת גם בנובמבר.

ברגע שמחירי הדירות יירדו בשיעור ממשי, יעלו הציפיות להמשך הירידות והמכירות יפחתו. גם אלה שחשבו כי יוכלו להיעזר בהוריהם, שיפדו עבורם קופות גמל, יגלו כי הונם נשחק השנה עד נובמבר ב־5.7%, ומזה קרנות ההשתלמות ירדו ב־5.8%, וקופות הגמל להשקעה איבדו 7.7%.

כל זאת בלי להביא בחשבון כי השקל ירד בערכו בשנה האחרונה בגלל אינפלציה של 5.3%, כך שסך כל הציבור הפסיד ריאלית 11% מהונו מהשקעותיו "הבטוחות" אצל המוסדיים. גם מי שרצה ללכת על בטוח והשקיע בסל אג"ח ממשלתי צמוד או לא צמוד, בשני האפיקים ההפסד בשנה האחרונה עמד על כ־9.5%.

אי אפשר יהיה למצוא נחמה גם בממשלה החדשה, שלבטח תגייס משאבים ותטיל מסים כדי לממן את הסקטור הלא יצרני שבחר בה לשלטון. אז אפילו אם תרצו להגר לחו"ל, אני מצטער לומר לכם, במרבית העולם המצב יהיה גרוע אף יותר מבישראל, שעדיין מתפקדת כמשק החזק בעולם. תצטרכו לחכות לשנים טובות יותר, גם אם אתם מבקשים לעזוב בגלל המדיניות המוצהרת של חברי הקואליציה החדשה אנטי־הלהט"בים ואנטי־האחר. בהצלחה.

לפחות אפשר להסתמך על כך שתקציב הביטחון האמריקאי יגדל בשנה הבאה. על פי מחקרים, מתברר כי כאשר יש עלייה בהוצאות הביטחון בארה"ב, הוצאות הביטחון של ישראל נסוגות קמעה. לפחות לא נידרש, בזכות תקציב הביטחון האמריקאי התופח, לתוספת מיסוי כבד בישראל, שיוטל על 4.2 מיליון השכירים הפעילים והעמלים במשק, למימון יותר ביטחון. אבל כן ייעשה שימוש גובר בכספם של משלמי המסים להגדלת תקציבים למשתמטים משירות ביטחון, עבודה ועמל. נֶחָמָה פּוּרְתָּא.