1. צחוק מהחוק
את ההחלטה על ביטול המיסוי על כלים חד־פעמיים קיבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במצהלות, כאילו זה עתה התבשר מאוסלו (לא חלילה על הסכם שלום נוסף) על זכייתו בפרס נובל לכלכלה.
אפילו עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, הביעה צער על המהלך המסכן את בריאות הציבור - אבל בניגוד לקודמתה בתפקיד, יכולת השפעתה אפסית. אז אין מיסוי על כלים חד־פעמיים או משקאות ממותקים, אבל אילו רפורמות כלכליות מציעים בממשלת נתניהו השישית?
בשל המגבלות הקואליציונית מצד המפלגות החרדיות, החרד"ליות ועסקני הליכוד והמאכערים העסוקים בבחירות לרשויות המקומיות, בנימין נתניהו תקוע. הוא לא יכול להוביל רפורמה אמיתית, למעט כמובן המהפכה המשפטית, שנועדה להנציח את חירותו ואת עתיד הקואליציה.
אבל אין רע בלי טוב. דווקא בגלל המוניטין שלו הידוע לשמצה באי־קיום הבטחות, תקציב המדינה ייצא נשכר. תעשו פרצוף של מופתעים: בניגוד להבטחות הבחירות, לא יהיה חינוך חינם לילדים בגילי 0־3, שכר החיילים לא יעלה ב־20% (כפי שהבטיח הליכוד עם חזרתו לשלטון), ויוקר המחיה יכול לחכות.
ומה עם ההבטחות על הורדת מחירי הדלק. ובכן, סמוטריץ' נכנע ללחץ כבד שהופעל מנתניהו, שחשש מהפרת עוד הבטחת בחירות. ייקור הבנזין הוקפא דרך המשך סבסוד הדלק למכוניות. פורום קהלת ובכירי האוצר לא הצליחו בעניין זה לשכנע את שר האוצר להימנע ממהלכים פופוליסטיים.
ב־15 בפברואר (בעוד כשבועיים) תפוג הוראת השעה להפחתת מכסים על מאות מוצרי מזון טקסטיל ובנייה. באיגוד לשכות המסחר הזהירו מכאוס וממכה ליוקר המחיה. סמוטריץ' הצליח גם הפעם לגייס את הכסף להמשך הפחתת המכסים, אך עדיין לא ברור מהיכן.
אבל עד עכשיו, למעט מעידות קטנות, נתניהו שוכנע שלא לנהל מדיניות פיזור כספים למרות ההסכמים. במילים מכובסות קוראים לזה "גידור ההסכמים הקואליציוניים". במילים מלוכלכות קוראים לזה "תספורת תקציבית".
ההבטחות שניתנו בהסכמים הקואליציוניים בהיקף של כ־20 מיליארד שקל יעברו תספורת כאסח ויירדו לפחות במחצית, לכ־10 מיליארד שקל. מדובר במיליארדים לתקציבי כוללים, אברכים, מאות מיליונים לזהות היהודית ומיליארד שקל לתלושי מזון.
אז הנה מעז יצא מתוק ולמוניטין של נתניהו באי־כיבוד הסכמים יש אפילו יתרון. אף אחד מראשי המפלגות החרדיות לא יכול לבוא בטענות על כך שלא ידע מראש עם מי יש לו עסק. ועדיין, לחרדים אין סיבה לפרק את ממשלת החלומות.
חזרה לחוק ההסדרים. אילו סעיפים נוספים מנסים להגניב במחשכים דרך חוק ההסדרים, שכבר זכה לכינוי "חוק ההסתרים". נושא המסים היה תמיד כר נרחב למחטפים, כדי לייתר את הצורך בדרך החתחתים של חקיקה מסודרת בכנסת.
ראשית לגזירות. בעלי הרכב החשמלי ייאלצו להשלים עם העובדה כי עם אישור החוק הם ישלמו "מס נסיעה" שייגבה לפי הקילומטרז' שעשו, ושיהיה בו כדי לבטל חלק ניכר מהתמריץ הכלכלי לנסיעה במכונית זו.
גזירה נוספת היא ביטול הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת. שר התיירות חיים כץ, שכבר קיבל את מבוקשו (להיפרד מיו"ר התאחדות בתי המלון אבי ניסנקורן), לא ייתן שזה יקרה במשמרת שלו. כן יוטל "מס נטפליקס", שנועד לגבות מע"מ מספקי התוכן הזרים. ייתכן שגם הבנקים יצטרכו לדווח על פעילות חשבונות מסומנים לפי דרישת מס הכנסה.
ואין רע בלי טוב. הפטור מתשלום מס על השכרת דירה (כ־5,450 שקל לחודש) יישאר על כנו, בניגוד להמלצה רבת־השנים של רשות המסים ולמרות העלות התקציבית הגבוהה.
עם זאת, על פי הטיוטה, תהיה חובת דיווח למס הכנסה על בעלות דירות להשכרה גם אם שכר הדירה נמוך מהתקרה. האם כל זה יקרה? תקדימי העבר הוכיחו שהחרדים לא ייתנו למס הכנסה להתעסק איתם, ולכן סביר שמרבית הגזירות יתנדפו מחוק ההסדרים.
ועצם קטנה לעסקים קטנים שייהנו מהקלות מס: עוסק זעיר עם מחזור של עד 108 אלף שקל בשנה לא יצטרך להגיש דיווח על הוצאות ויקבל הכרה אוטומטית של 20% מההכנסות כהוצאה לצורך מס.
אנשי אגף התקציבים גם מעוניינים לחייב את חברות הביטוח לפצות את קופות החולים, במקרה שבעל פוליסה עם כפל ביטוחים החליט לתבוע דווקא את הביטוח המשלים בקופת החולים. בחוק ההסדרים הקודם הוצע לחייב בתשלום מס את סכום הפיצוי.
מכיוון מדובר בהענשה קולקטיבית של ציבור הרופאים המתמחים, ההמלצה הנסמכת על מסקנות מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר לא תעבור כשמשרד הבריאות נמצא במשמרת של ש"ס.
גם ראשי הרשויות המקומיות יכולים לשבת בשקט בזכות שנת הבחירות. לקראת הבחירות באוקטובר השנה הם יפגינו שריר וימנעו כל הצעה בחוק ההסדרים שתפגע בהם, במיוחד בכל הנוגע למחירי הדיור. מדובר בתוכניות לעקוף אותם באמצעות ועדות תכנון הבנייה, כדי לקדם תוכניות בנייה או הפעלת תוכניות להתחדשות עירונית בכפייה.
אבל מחירי הדיור יירדו גם אם הממשלה החדשה לא תעשה שום רפורמה ולא תבנה אפילו דירה אחת. את זה שר האוצר יודע מצוין. על רקע זה הוא יכול היה להרשות לעצמו לומר בכנס יועצי המשכנתאות השבוע, כי "בעזרת השם מחירי הדיור יתחילו לרדת בקרוב מאוד ויותר אנשים יוכלו לקנות דירה".
וכן המחירים יירדו גם "בעזרת השם", אבל לא רק: בעזרת צעדים שנעשו בממשלת השינוי, וגם בזכות העלאת הריבית החדה של בנק ישראל, שאת הקרדיט עליהם ממהר לקחת סמוטריץ'.
אז מה בכל זאת יאושר בחוק ההסדרים? כצפוי, מדובר במהלכים שאינם מדגדגים את קבוצות הלחץ ממרכיבי הקואליציה והמתחזים ככאלה המסייעים לציבור הרחב. תחת הכותרת "המאבק ביוקר המחיה" מדובר על מלחמה ביבואנים בלעדיים והגבלת כוחם בשוק המקומי.
עוד מדובר על פתיחת שווקים לתחרות באמצעות הסרת חסמים והגברת הענישה על הפרת החוק. עד לאישור הסופי, חוק ההסדרים יעבור דיאטה רצינית, כך שפקידי אגף התקציבים יגלו שההסכמים הקואליציוניים כובלים אפילו את שר האוצר המתחזה לרפורמטור.
האם הממשלה הנוכחית מסוגלת לקדם רפורמה פורצת דרך כמו העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים? ממש לא. אני מחפש בנרות בחוק החדש מהפכה הנוגעת לשינוי מנגנון הקצאת איגרות החוב המיועדות לחוסכים לפנסיה, שתחסוך מיליארדי שקלים בתקציב - ולא מוצא.
בכל מקרה, שינויים בייבוא ובמכון התקנים, שכללו ביטול מאות תקנים מיותרים, נעשו בזמן ממשלת השינוי. גם סוגיית הרגולציה טופלה דרך הקמת רשות ממשלתית. מבטיחים הגברת התחרות בשוק המזון, אבל גורל רפורמת הכשרות, שאמורה הייתה להוריד מחירים, יהיה כגורל המס על הכלים החד־פעמיים והמשקאות הממותקים, שבוטל בלחץ החרדים.
2. ועדת קישוט
תפקיד יו"ר ועדת הכלכלה הוקצה לח"כ דוד ביטן החביב, כדי לרצות אותו לאחר שלא מונה על ידי נתניהו לשר. הפירור שנזרק לליכודניק המחמד של התקשורת הוא תפקיד ריק מתוכן, כי לביטן אין שום מנופי לחץ על שר האוצר סמוטריץ' כדי לקדם את עמדותיו. שר האוצר אינו סופר אותו, ויו"ר ועדת הכלכלה מתפקד לכל היותר כסטטיסט.
בסיטואציה זו, וכמי שסיקר בשנים האחרונות בהרחבה את ועדת הכלכלה, אני מוצא את עצמי נתקף בגעגועים עזים ליושבי ראש ועדות אפקטיביים כמו ח"כ מיכאל ביטון הבלתי נלאה, או כמובן לח"כ לשעבר איתן כבל, שמעולם לא עסק בפרוצדורות.
כמי שמצופה ממנו כבר לפעול ולעורר מודעות ציבורית דווקא בבעיות המטרידות את אזרחי המדינה, ביטן נרדם בשמירה. כך למשל היה כשהוועדה אמורה הייתה לדון השבוע בעתיד ענף ההייטק הישראלי. הישיבה, שאמורה הייתה להתכנס ביום שני, נדחתה בנסיבות מסתוריות.
לדיון כבר הוזמנו ראשי הענף, ושר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן אמור היה לעמוד בראש ועדת משנה שתקדם את הענף. אלא שמשהו מסתורי שקרה מאחורי הקלעים הביא לדחיית הישיבה. באותו שבוע יצאו עובדי ענף ההייטק להפגנות נגד המהפכה השיפוטית. למישהו בקואליציה לא היה דחוף מספיק לטפל בעיתוי הנוכחי בצרות הענף, שהוא הסקטור שמספק את שיעורי המס הגבוהים ביותר בישראל.
אבל בשאר ימות השבוע דנה הוועדה בנושאי צרכנות שונים עם אפס אפקטיביות. הוועדה החלה את הדיונים כמובן בנושא יוקר המחיה, עם המלצה לחייב מונופולים פרטיים כמו תנובה לדווח על רווחיותם. בפועל שום דבר לא קרה.
השבוע גילה ביטן שמחירי החלב בישראל עומדים לעלות ב־15%־16% וקרא לממשלה לבלום את העלייה או לסבסד אותה לצרכן. משום מה ביטן שכח שמה שעומד על הפרק הוא ייקור מחירי הבנזין, שנכנס לתוקף השבוע, אבל בכך אפילו לא העז לעסוק.
והיו כמובן דיוני סרק על התחרות בנמלים, עם הקריאה הבלתי מתפשרת של יו"ר הוועדה בסיכום הדיון: "אנחנו חייבים לפתור את הבעיות בתחום הזה"; או לגבי תעריפי החשמל, כשהמליץ על רעיון גאוני נוסף, שלפיו "האוצר צריך לממן את עליית תעריפי החשמל מכספי מכירת תחנת הכוח אשכול או מהמס על רכבים חשמליים". איך אמא שלי נהגה לומר בעיראקית: "אז הוא אמר".
אבל דומה ששיא הפופוליזם והבורות הכלכלית נשבר השבוע. בעת דיון על גורל בנק הדואר, המליץ ח"כ ביטן לסבסד את שירותי הבנק באמצעות רווחי הבנקים. "נחוקק חוק שהבנקים יממנו את פעילות בנק הדואר. הבנקים מרוויחים מדי שנה 20 מיליארד שקל, אז למה שלא יממנו. אני מבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לבדוק את העניין ואלך עם זה עד הסוף", אמר יו"ר הוועדה בשיא הרצינות.
מניות הבנקים נחבטו השבוע מספיק בגלל הרפורמה המשפטית. אז מגיע יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ומשמיע את האמירה הכי הזויה, כדי להוסיף שמן למדורה. כמובן שאין טעם להתמודד עם מופרכות טיעוניו, כדי שלא לספק רעיונות נוספים לחבר הכנסת ששובץ בלית ברירה לתפקיד יו"ר הוועדה החשובה.
3. גב ים של כסף
גב ים הינה חברת הנדל"ן הבורסאית הראשונה שפרסמה את דוחותיה השנתיים ל־2022. להיות ראשון זה מחייב, ולכן אין לה מה להתבייש בתוצאות. גב ים הרוויחה ים של כסף, המסתכם ב־930 מיליון שקל, לעומת של 1.09 מיליארד שקל ב־2021.
למנכ"ל אבי יעקובוביץ הוענק, בהתאם לתוצאות, שכר מפנק. עלות שכרו הסתכמה בשנה האחרונה ב־4.7 מיליון שקל, כולל בונוס של 1.6 מיליון שקל. יו"ר הדירקטוריון הפורש אלדד פרשר (לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות), שהוחלף על ידי מייקי זלקינד (מבעלי השליטה), קיבל 3 מיליון שקל.
גב ים נשלטת (87%) על ידי חברת נכסים ובניין, הנשלטת על ידי דיסקונט השקעות באמצעות מגה אור ואלקו. פעילותה העסקית מושפעת מהותית מהריבית ומהצמיחה במשק, מענף ההייטק ומהבורסה. למרות כל אלה, במהלך 2022 נחתמו 12 הסכמי שכירות המניבים 110 מיליון שקל בשנה.
לחברה צבר של 16 פרויקטים ענקיים בהשקעה של 5.7 מיליארד שקל, שיוסיפו להכנסותיה 490 מיליון שקל בשנה. הסכמי השכירות בנכסים הקיימים משקפים עלייה ריאלית של 10.5% בדמי השכירות. היא משכירה את נכסיה בין השאר לחברות ענק כמו אפל, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואינטל.
יעקובוביץ: "מרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות ממשיכים להוות מוקד אסטרטגי במערך הפיתוח. חברות הטכנולוגיה TIER-1 כאן כדי להישאר ולהתפתח לשנים רבות. ישראל, המהווה מעצמה טכנולוגית מובילה, נסמכת על ההון האנושי מהטובים בעולם, שמהווה את ראש החץ של חברות ההייטק. עם זאת, חשוב להיות ערים וקשובים לרחשי השוק ולטלטלות העוברות על ההייטק העולמי ומקרינות על הנדל"ן המניב בישראל".
ב־2022 נחתמו 12 הסכמים (כולל מזכר הבנות) בפרויקטים בייזום, בשטח 120 אלף מ"ר, המניבים הכנסה של 110 מיליון שקל בשנה. נחתמו 128 הסכמי שכירות בנכסים קיימים, בעלייה ריאלית של כ־10.5% בדמי השכירות. ב־2023 יושלמו ויאוכלסו ארבעה פרויקטים שיניבו 80 מיליון שקל, הכוללים את מגדלי מתם מזרח בחיפה, רב־בריח באשקלון, רעננה והמרלו"ג הרביעי במפרץ חיפה.
פרויקט הדגל הוא מגדל ToHa2, המתנשא לכל עבר בתל אביב, שהוקם בשיתוף אמות השקעות. עלות ההקמה, לרבות בעבודות התאמה לחברות ענק כמו גוגל שתהיה השוכרת הראשית, תסתכם ב־3.1 מיליארד שקל (חלק החברה - 1.55 מיליארד שקל).
"למרות העלייה החדה בריבית", מסביר המנכ"ל יעקובוביץ, "השמאים החיצוניים לא ראו שום אינדיקציה לצורך לשנות את שיעור ההיוון העומד על 6.3% ולבצע הפחתה בשווי הנכסים. החוב ברוטו עומד על 7.5 מיליארד שקל, כך שלא היה צורך בהפחתת ערך. יש עלויות מימון מאוד נוחות".
איך אתם, כחברת ענק החשופה לענף ההייטק, נערכים למשבר?
"אני מסכים שהשנה האחרונה הייתה מאתגרת לכולם ולא פסחה על אף חברה. היינו קשובים לרחשי השוק ולתנודות בהייטק שמשפיעות על הנדל"ן המניב. למרות זאת, מרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה המובילות ימשיכו להיות בישראל כחלק ממערך הפיתוח המרכזי. החברות המובילות בעולם הן כאן כדי להישאר ולהתפתח לשנים רבות. את זה אנחנו רואים בהסכמים שחתמנו מול אותן חברות.
"ישראל הייתה ותישאר מעצמה טכנולוגית והיא נסמכת על ההון האנושי מהטובים בעולם. כשאתה מחבר את העוצמה הטכנולוגית בישראל ואת המובילות של מרכזי הפיתוח, זה לא ישתנה. זה לא מתחבר למה ששומעים בעולם.
"בחלק מהחברות הבינלאומיות כלל לא היו פיטורים, במקרה שפיטרו, מדובר בעשרות עד מאות בודדות - וגם לאחר הפיטורים הם חזרו לכמות העובדים שהועסקו לפני שנתיים. לתופעה אין השפעה על דמי השכירות בנדל"ן. החברות הגדולות מחזירות את העובדים למשרדים לשלושה־ארבעה ימי עבודה בשבוע".
בימים האחרונים מדובר על השפעות הרפורמה המשפטית על הכלכלה בכלל ועל הענף בפרט. איך אתם מושפעים מכך?
"נכון להיום לחלוטין לא מושפעים. התשובה היא לא. אנחנו מתקדמים בהתאם ללוח העבודה. חתמנו על 12 הסכמי שכירות עם החברות המובילות בעולם. נכון שהמשא ומתן יותר ארוך ומורכב, אבל זה ללא קשר למה ששאלת. שום דבר לא נעצר".
איך תיראה 2023 וכיצד צפויה להשפיע עליית הריבית?
"במצגת הכנו תחזית להכנסות וציינו שההכנסות יגדלו מ־555 מיליון בעוד 80 מיליון שקל. פרסמנו שבמהלך השנה הסתיימו ארבעה פרויקטים. אנחנו עוקבים באופן שוטף אחרי עליית הריבית. בשנה האחרונה עשינו שלושה גיוסים בהיקף 2.5 מיליארד שקל. הריבית האפקטיבית המשוכללת הצמודה עומדת על 1.3% בלבד. שליש מהחוב הכולל העומד על 7.5 מיליארד שקל הוא בשקלים ולא צמוד. דמי השכירות בחוזים צמודים למדד ומהווים את כרית הביטחון החזקה ביותר שלנו".
4. חרדים למגזר
המכון החרדי למחקרי מדיניות הוקם בשנת 2015 כדי לחבר בין החברה החרדית ויתר החברה הישראלית. המכון מבצע מחקרי מדיניות עבור גופים בחברה החרדית, במשרדי הממשלה השונים, בעיריות, בקרנות פילנתרופיות ובמגזר השלישי. ב־2022 הקים המכון את מרכז המידע ע"ש וואהל, המהווה את בסיס המידע והמחקר המקיף והמעודכן ביותר על החברה החרדית שלא קיימים בשום גוף מחקר בישראל.
הנתונים מתקבלים מרשויות הממשלה השונות, ומרוכזים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם כל כך מקיפים, עד שקיימת יכולת זיהוי של הזרמים השונים בחברה החרדית כמו ספרדים, ליטאים, חסידים ואפילו הזרמים השונים בקרב החסידים. מתוך הידע שנצבר, גובשה תוכנית מאה הימים הנוגעת לחברה החרדית, שהוצגה לנשיא, לשר האוצר ולראשי המפלגות. התוכנית עוסקת בקידום תעסוקה לגברים ונשים חרדים, דיור ותשתיות, חינוך, חירום, בריאות ורווחה.
"בניגוד לסברות הרווחות, החרדים קשובים מאוד לנושאי התעסוקה ושילובם במעגל העבודה. כולם, כולל השרים הממונים על הנושאים הנוגעים למגזר החרדי, חושבים שצריך לעשות שינוי ויש גם נכונות מצד הממשלה. גם הפקידות הבכירה קשובה ומתעניינת בנושא", אומר לי מנכ"ל המכון אודי בן דרור.
אז למה זה לא נעשה? ומדוע התחושה היא שקיים אנטגוניזם מצד המגזר בכל הנוגע לעתידם התעסוקתי?
"כי הרבה משרדי ממשלה מבינים שצריך לעשות משהו, אבל לא יודעים איך לגשת לנושא. ההמלצות שלנו מבוססות על מחקר ונתונים. אנחנו מציעים לקחת נושאים כמו תעסוקה, שיש המון מה לעשות, ונושאים כמו חינוך רווחה ובריאות - וממליצים על הדרך לקדם את הנושאים הללו".
מה הממצא הכי בולט במחקר שלכם?
"אני מנהל את המכון בשנה וחצי האחרונות, וקודם לכך שימשתי כסמנכ"ל ברשות לפיתוח בירושלים וכממונה על תעסוקת חרדים. הייתי בעבר לקוח של המכון, שעשה עבורנו ברשות תוכנית לתעסוקת חרדים וגילינו נתון די מדהים: שיעור התעסוקה אצל גברים חרדים בכלל ישראל הוא 53% ובירושלים 48%.
"הממצא המפתיע היה ש־20% מהגברים החרדים שאינם עובדים היו מעוניינים להשתלב בשוק העבודה, ללא קשר ללימוד התורה. לו היינו מצליחים, כמערכת, לייצר עבורם פתרונות תעסוקה בלי לריב עם אף אחד, היינו מגיעים ל־68% שיעורי תעסוקה, שזה הרבה מעבר ליעדי הממשלה. כלומר יש מוטיבציה וצריך להרים את האתגר.
"נתון מפתיע אחר שהגיע ממחקר לקרן פילנתרופית גדולה בנוגע לבנים בגילי 14־17, מראה ש־25% מהבנים שוהים במסגרות עם גמישות פדגוגית ולא במסגרות קשיחות - ואפשר גם אותם להתחיל ללמד. בכל מקרה, סביר שהם לא ימשיכו בעתיד במסגרות המסורתיות".
אז מה בדיוק צריך לעשות עם הממצאים הללו?
"כיום, רק אחרי גיל הפטור משירות בצבא, שזה גיל 24, ניתן להציע פתרונות תעסוקה - אבל אז החרדי כבר נשוי ואב לילדים. גבר עם פערים משמעותיים וללא מתמטיקה ואנגלית, הרגיל ללימודי קודש, יכול לצמצם את הפערים עוד לפני גיל 24. יש חינוך בלתי פורמלי, וזה עולם שאפשר להתמודד איתו כבר מכיתה א'. אפשר לעשות דברים בלי להיכנס למריבה על לימודי ליבה. הממשלה החדשה אומנם לא הולכת לשנות מסגרות לימוד, אבל אפשר בהחלט ללכת לחינוך לא פורמלי. ההמלצה שלנו היא לשלב את הנוער במסגרות מקילות. מדובר ברבע מהבנים, וזאת יכולה להיות התחלה טובה. הבנות כבר לומדות בתיכונים מתמטיקה ואנגלית".
אבל אם אין תקציבים ללימודי ליבה ואין שום התניה תקציבית לכך, מאיפה יבוא הכסף?
"אנחנו רוצים לשנות את הפרדיגמה, ואני אומר לך שרבים מהחרדים רוצים ללמוד גם מתמטיקה ואנגלית. אנחנו רוצים לייצר מודלים היברידיים ולימודים שלא יבואו בהכרח על חשבון הלימודים בישיבה. בכוונתנו להמליץ ליצור סוג של וואוצ'ר למימון לימודים במערכות הלא פורמליות כמו חוגי העשרה. הביקוש לכך יהיה גדול".
האם אתם נפגשים עם ראשי העדה החרדית? ומה הם אומרים על כך?
"אנחנו נפגשים איתם וחד־משמעית הם בעד. אנחנו ממליצים רק על דברים ישימים, ונגיע אפילו עד לראש הממשלה. התנאי הוא שזה יעבוד גם בקהילה. יש לנו מצוקה גדולה של צעירים חרדים שמשתוקקים ללימודי השלמה, שכרגע הם לא מקבלים אותם. כשאני יושב עם הרבנים וראשי הקהילה, הם מסכימים שצריך להעניק לצעירים כישורי חיים נוספים ולא בהכרח רק בלימודי ליבה. הם מדברים איתי אפילו על אומנות ולימודי מוזיקה".