ביום שני התחוללו בטורקיה שתי רעידות אדמה מהקטלניות ביותר שידעה המדינה מאז שנת 1939. בעקבות רעשי אדמה בעוצמה של 7.8 ו־7.5 דרגות בסולם ריכטר שפקדו את המטרופולין של גזיאנטפ וערים נוספות בדרום טורקיה, התחוללה סדרת רעידות משנה שהגיעו עד דמשק, פגעו קשות בצפון־סוריה והורגשו היטב גם בישראל.
מומחה מעריך: האם רעידת האדמה בטורקיה תטלטל את כסאו של ארדואן?
מזג האוויר החורפי, מצוקת כוחות החילוץ וקריסת אלפי מבנים ומערכות חשמל ותקשורת – באחד האזורים המוחלשים בטורקיה שמצבם היה רעוע מלכתחילה – מקשים על הנגישות ומגבירים את החשש לחיי הלכודים תחת ההריסות. במסיבת עיתונאים שכינס רג'פ טאיפ ארדואן ובה הכריז על מצב חירום בעשרה מחוזות בדרום המדינה, הצהיר הנשיא הטורקי כי ממשלתו הקצתה 5 מיליארד דולר לסיוע חירום עבור כוחות החילוץ הטורקיים. כל זאת לצד סיוע כספי של 100 מיליון דולר מאיחוד האמירויות ומשלחות הצלה רבות ששלחו קרוב ל־70 מדינות מרחבי העולם, ובהן גם משלחת סיוע משמעותית מישראל.
בנוסף טען ארדואן כי 13 מיליון מתוך 85 מיליון תושבי המדינה מתגוררים באזורים שנפגעו מרעידת האדמה. אולם גורמים בכירים בארגון הבריאות העולמי דיווחו כי לא זו בלבד שמדובר במשבר חמור בהרבה, אלא שהיקף הנפגעים עלול להגיע ל־23 מיליון בני אדם, היינו כרבע מהאוכלוסייה הטורקית.
ללא ספק, מדובר בתמהיל קטלני בין אסון טבע, אסון הומניטרי ואסון כלכלי מהקשים שפקדו את טורקיה עד היום, וכל זאת במהלך שנת בחירות ולצד מתיחות גיאופוליטית־ביטחונית גבוהה המתחוללת בימים אלה במישור הבינלאומי. עם זאת, חשוב להבהיר כי מדובר בהזדמנות קריטית בעבור ארדואן למנף את הסיטואציה שנוצרה וכן את היקף הסיוע והתמיכה הבינלאומית בטורקיה, כדי להקרין עוצמה ומנהיגות שיסייעו לו לגרוף הון פוליטי חשוב. הון יקר ערך העשוי להוביל לניצחון מפלגת השלטון "הצדק והפיתוח" (AKP) בבחירות הקרובות ואף לסייע בביסוס כוחה ומעמדה של טורקיה בזירה הבינלאומית.
כשהיא מגשרת בין אירופה ואסיה ומחברת בין הים השחור לים התיכון, טורקיה ממוקמת בציר גיאוגרפי רגיש ביותר המקשר בין כמה לוחות טקטוניים וקווי שבר. התבוננות מקרוב במפה הגיאולוגית הטורקית מראה כי חלקה המערבי, בדגש על הים האגאי, שוכן באזור טקטוני ייחודי, הנמצא בתווך שבין הלוח האנטולי, הלוח האפריקאי והלוח האירו־אסייתי הסוגרים עליו מכל הכיוונים.
הפעלת לחץ רב הופכת את הים האגאי לאזור נפיץ המועד ביותר לרעידות אדמה חזקות. יתרה מזאת, כשהיא שוכנת ברובה על הלוח האנטולי הנדחק מערבה ונתונה לסחף יבשתי מתחת לים מרמרה, נחשבת טורקיה לאחד האזורים הפעילים ביותר בעולם מבחינה גיאולוגית וסיסמולוגית.
התבוננות היסטורית אף מראה כי מאז החלה טורקיה לתעד את רעידות האדמה שפקדו אותה, התחוללו אין ספור אירועים ברחבי המדינה שבמהלכם נספו ונפצעו עשרות אלפי בני אדם.
האירוע המתועד המוקדם ביותר התרחש בשנת 1688 באיזמיר שבמערב טורקיה, שבמהלכו נספו כ־15 אלף איש, ורעידת אדמה קטלנית בעוצמה 7.6 שהתחוללה ב־1999 בעיר איזמיט שממזרח לאיסטנבול, הובילה למותם של כ־17 אלף בני אדם ולפציעתם של יותר מ־40 אלף. כמו כן, רעידת אדמה בעוצמה 7.8 שהכתה ב־1939 בארזינג'או שבצפון־מזרח טורקיה, הובילה למותם של כ־33 אלף בני אדם ולפציעתם של כמאה אלף איש.
לא בכדי השווה הנשיא ארדואן בין האירועים הקטלניים ואף הגדיר את רעידת האדמה הנוכחית כאסון הנורא ביותר בטורקיה במאה השנים האחרונות. כל זאת בין היתר, על רקע המצב הכלכלי לצד המחלוקות הפנימיות והביקורות הקשות שאותן הוא סופג מבית ומחוץ. טורקיה, הכלכלה ה־19 בגודלה בעולם עם תמ"ג של 720 מיליארד דולר, היא חברת פורום G20. לצד היותה חברת ברית נאט"ו (מאז 1952), טורקיה היא מהמדינות הגדולות, החשובות והמאוכלסות במזרח התיכון והמדינה המוסלמית הגדולה באירופה (85 מיליון איש).
מיקומה האסטרטגי, כגשר בין אירופה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון, מקנה לה עוצמה גיאופוליטית וכלכלית רבה, שכן היא שוכנת באחד ממוקדי השיט, הסחר ומקורות האנרגיה הבינלאומיים החשובים ביותר ואף חולשת על הנגישות לים השחור. עם זאת, התבוננות כוללת על מהלכיה של ממשלת טורקיה במישור הגיאופוליטי משקפת מציאות מורכבת. בעשור האחרון התרחקה טורקיה מארה"ב וממדינות האיחוד האירופי; בשנה האחרונה היא מביעה עמדה אמביוולנטית בעניין הצטרפות שוודיה והרחבת ברית נאט"ו; ולכך מתווספים המתיחות בעולם המוסלמי והנתק שהתקיים עד לאחרונה בינה ובין רבות ממדינות המזרח התיכון, לרבות ישראל.
קריאת השכמה לממשלה
בתוך כך, מצבה הכלכלי של המדינה אינו מזהיר. טורקיה סובלת מחובות בהיקף של כ־180 מיליארד דולר, מאינפלציה דו־ספרתית מהגבוהות באירופה (64% בחודש דצמבר), מאחוזי אבטלה מאמירים ומפיחות חמור במטבע הטורקי. לפיכך, חמורה ככל שתהיה, רעידת האדמה בטורקיה איננה "רק" אסון טבע, אלא קריאת השכמה לממשלת אנקרה, המאלצת אותה להתמודד עם אחד ממצבי הקיצון הקשים ביותר שהתחוללו עד כה במדינה.
זהו שילוב קטלני של אסון הומניטרי, משבר פוליטי ו"כלכלת בחירות", וזאת לצד מתיחות גיאופוליטית וביטחונית רבה בזירה הבינלאומית. אומנם קשה לאמוד בשלב הנוכחי את שווי הנזקים הכלכליים של רעש האדמה, אך כבר עתה מסתמן כי מדובר בהרס וחורבן תשתיות קריטיות שהקמתן מחדש נאמדת בהשקעה של עשרות מיליארדי דולרים, אם לא יותר. כל זאת לצד פגיעה משמעותית בצמיחת התמ"ג הטורקי, שרק החל לגלות סימני התאוששות אחרי משבר הקורונה.
אם לא די בכך, התבוננות כוללת על מהלכיה של ממשלת ארדואן מראה כי למרבה האירוניה, רעידת האדמה שהתחוללה ב־1999 הייתה טריגר שהאיץ את עלייתו לשלטון בשנת 2002. לכן, מעבר ל"סגירת מעגל", כבר עתה ברור כי האירוע הנוכחי הוא מבחן מנהיגות קריטי הנושא השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת עבור טורקיה ועבורו, מעבר לסוגיית היבחרו לכהונה נוספת.
מבחינת ארדואן מדובר באתגר קיומי ומורכב הצפוי להפוך לנכס אסטרטגי באם יצליח לתמרן בין ניהול המשבר מבית, תוך סיכול יריבים מהאופוזיציה וחרף האתגרים הכלכליים והחברתיים העצומים – לבין פיקוח על היקף הסיוע וניצול התמיכה הבינלאומית לגריפת הון (גיאו)פוליטי.
התבוננות מקרוב אף מאפשרת להבחין כי מדובר בהזדמנות עבורו למנף את יכולותיו המניפולטיביות ולהפוך את רעידת האדמה לאירוע מדיה מתוקשר ופופוליסטי שבו הוא "מככב" ו"מוכר את עצמו לציבור" כמנהיג חזק ועוצמתי הדואג לשלום הציבור מבית.
מעבר לכך, מדובר בחלון זמן קריטי שיאפשר לו לחדש יחסים ואף להתקרב לממשלות המערב, וכל שכן למדינות האיחוד האירופי שעמן הוא נמצא בקונפליקט דוגמת יוון, קפריסין ושוודיה, וכן להדק ולהרחיב את קשריו עם מדינות ערב והמפרץ ובראשן מצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית.
יכולתו ללהטט בין האינטרסים השונים, המצבים הסבוכים והנסיבות המורכבות, היא סגולה יוצאת דופן הייחודית רק לו והיא עשויה להיות האקס פקטור שיסייע להוציא את טורקיה מהמשבר ולהשפיע על כוחה ומעמדה בזירה הבינלאומית בשנים הבאות.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים