רעידות האדמה השבוע הוכיחו שאנחנו לא מוכנים. בנוסף לצופרים של פיקוד העורף, שמתריעים במקרה של ירי טילים, יש בישראל מערכת דומה שמתריעה באמצעות כריזה במילים "רעידת אדמה" כאשר האדמה רועדת. המערכת האוטומטית, שנקראת "תרועה", פועלת מבצעית משנת 2022, והיא מופעלת כאשר רעידת האדמה מגיעה לעוצמה של 4.5 בסולם ריכטר ושהמוקד שלה בישראל.
מהרגע שהפכה למבצעית התעוררה שאלת תקצובה של "תרועה". לטענת מנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבירצמן, התנאי של מפקד פיקוד העורף להפעלת המערכת הוא העסקת כוננים במוקד החירום 24/7, אך בינתיים לא נמצא תקציב ראוי שיאפשר הפעלה שוטפת שלה ללא מתנדבים. לנוכח רעשי האדמה הנוכחיים מאמין פרופ' גבירצמן שניתן יהיה להגיע לסיכומים עם אגף התקציבים באוצר באשר למימון הפעלת המערכת.
באמצעי התקשורת מספרים שרעידת אדמה חזקה עלולה לגרום לאלפי הרוגים ופצועים ולקריסתם של מאות אלפי בניינים. ואולם איש לא מתרגש גם מהמספרים האלה, בעיקר לא הפוליטיקאים שמקווים שזה לא יהיה במשמרת שלהם. אם זה יקרה, הם יוכלו לגלגל תמיד את האשמה כלפי אלו שקדמו להם ולא עשו הרבה.
פעם מילת הקסם הייתה תמ"א 38, שמאפשרת לוועדה המקומית לתת למי שמבצע חיזוק של בניין קיים נגד רעידות אדמה תוספת של זכויות בנייה ולהוסיף יחידות דיור. קבלנים זריזים קפצו על הפרויקט בעיקר ביישובים, ברחובות ובאזורים מבוקשים, אבל מרבית הבתים בארץ אינם ממוגנים – ועלולים לקרוס על יושביהם ברעידת אדמה חזקה. אם תשמעו בימים הקרובים שהוקמה עוד ועדה, תדעו שעוד פוליטיקאי מבקש להרחיק את האחריות ממנו.
ראוי לשבח
העובדה שאדם בוחר להיות איש ציבור, אינה מאפשרת לכתוב עליו הכל, להתיר את דמו, לבצע בו רצח אופי, ולפגוע בשמו הטוב. הרשתות החברתיות שינו את כללי המשחק. מה שלא נעשה באמצעי התקשורת הגדולים, נעשה ברשתות החברתיות, שם חוצים את הקווים בלי לדפוק חשבון. החוק לאיסור לשון הרע חל גם על הרשתות החברתיות כשם שהוא חל על גולשים באינטרנט שמביעים את דעתם בטוקבקים, ומסתתרים תחת מעטה אנונימיות.
צריך מאמץ קטן כדי לאתר טוקבקיסטים שעברו על החוק, וקל הרבה יותר להתחקות אחר מי שמפרסמים דברי לשון הרע באמצעות החשבונות שלהם ברשתות החברתיות. השבוע, למשל, הורשע תושב גבעתיים, שצייץ ציוץ בעל אופי מיני ומבזה נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. הוא נידון למאסר על תנאי וישלם קנס כספי.
מי שהחליט באומץ למצות את הדין עם משמיציו, שאותם הוא מכנה "מכונת רעל" שמפיצה שקרים, הוא ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פעם אמרו שטוב שם טוב משמן טוב, ובנט מאמין כנראה באמרה של פעם. הוא החליט להגיש שתי תביעות דיבה. תביעה אחת, על סך מיליון וחצי שקל, הוגשה נגד תושיה אשכול שלום, עובדת בנק הפועלים, שקראה לאלימות נגד בנט ובני משפחתו והעזה לקרוא לרצוח את בנט ואת משפחתו. היא כינתה את בנט מחבל, רוצח, פושע, נאצי וחלאה, תוך שהיא קושרת בין בנט להיטלר.
אם השם תושיה אשכול שלום מוכר לכם, זה משום שהיא נחשפה בתחקיר חדשות 12 כשהיא עומדת מאחורי שורה ארוכה של פרסומי הסתה. תחילה היא הכחישה את הדברים, אבל מהר מאוד הבינה שאין טעם, הרי פרסומיה גלויים לעין כל – והודתה בכך שהיא זאת שעומדת מאחורי גל הפרסומים. מבנק הפועלים נמסר שהליך הבירור עם העובדת נמצא בעיצומו. העובדת הושעתה עם פרסום הדברים החמורים, והשעייתה עומדת בעינה.
קודם לכן הגיש בנט תביעה על סך מיליון שקל נגד הרב רונן שאולוב, שטען שהוריו של בנט אינם יהודים. על פי הודעה שפרסם בנט, הרב שאולוב הוציא את דיבת אביו המנוח, כאשר כתב שיהדותו של האב מוטלת בספק. על אמו של בנט הוא כתב שהיא אינה יהודייה. ראש הממשלה לשעבר בנט ראוי לכל השבחים על כך שלא ויתר, והחליט למצות את הדין עם מי שכתבו דברים חמורים עליו ועל משפחתו. ראוי שאנשי ציבור נוספים ילכו בעקבותיו.
זה להיט
מי שביקר בארה"ב הבין שלא כדאי להחמיץ את קוסטקו, הרשת הסיטונאית הגדולה במדינה. רבים שאלו את עצמם למה גם לנו אין דבר כזה? שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש להגשים את החלום, פנה להנהלת רשת קוסטקו, והציע להם להגיע לישראל. אם החלום יתגשם, הדיבורים על הפחתה משמעותית של סל הקניות יהפכו לעובדה.
מי שייצאו נשכרים הם בעיקר מצביעיו של השר סמוטריץ', אנשי הציבור הדתי והחרדי, שרוכשים מוצרים בכמויות גדולות. הרשת, שמתמחה במכירה סיטונאית, מוכרת את מוצריה במחירים נמוכים וכדאיים במיוחד. מעת לעת אנחנו שומעים שמשרד האוצר מפחית את מחיריהם של מוצרים מיובאים, אלא שההוזלה לא מגיעה לכיסו של הצרכן, ומי שנהנים ממנה הם בעיקר היבואנים.
קחו למשל את הורדת המכסים על החמאה, שלא הוזילה את מחירה, אבל גרמה לכך שלמחלבות בארץ לא כדאי כלכלית לייצר חמאה והן מעדיפות לעשות שימוש בשומן של החלב במוצרים שלא בפיקוח. אם סמוטריץ' יצליח לשכנע את הנהלת רשת קוסטקו לפתוח חנויות בישראל, הוא יירשם כשר אוצר שהצליח להוריד בפועל מחירים ולא רק הבטיח לעשות זאת.
איפה החמלה
פרופ' אביתר נבו חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה־94, אלא שהפעם זה היה יום הולדת עצוב. פרופ' נבו, שנמנה עם מייסדי אוניברסיטת חיפה, ממשיך לעבוד באוניברסיטה למרות גילו המופלג. הוא עושה זאת באמצעות רודי, המטפל המסור שנמצא לצדו כבר יותר מעשור.
עכשיו רודי נאלץ לעזוב את נבו, אב שכול שמתנייע בכיסא גלגלים, ולחזור לביתו בפיליפינים. זה קורה בגלל החוק שמגביל את שהותו בישראל של המטפל המסור. כל תחנוניה של המשפחה להשאיר את המטפל בארץ לא נענו.
המשפחה רתמה לעזרתה את עו"ד תומר ורשה, שמתמחה בהגירה ובמעמד בישראל. עו"ד ורשה ערער לבית הדין לערעורים, שעוסק בסוגיית ההגירה, על מנת שיימצא פתרון שיאפשר את המשך העסקתו של המטפל. ורשה מצפה להתחשבות ולרגישות, מה שקשה לפעמים למצוא במערכת המשפט, אבל הוא מתכוון להילחם כדי שנבו יוכל להמשיך להסתייע ברודי.
קשה לדעת בימים אלה מי שר הפנים האמיתי, לכן הפנייה מיועדת לאדם שמשמש בתפקיד: אל תתנו לפרופ' נבו בן ה־94 להישחק תחת גלגלי הבירוקרטיה. תנו לו להמשיך לחיות בכבוד.