"הכול מעשיות ועל אחריות אלה שהמציאו אותן", כך, כשחיוך סלחני היה נסוך על פניו בראיון לפני קרוב לארבע שנים, ביטל הפזמונאי שמעון ספיר, שהלך השבוע לעולמו בגיל 75, את תילי התילים של השערות ושל ניחושים סביב שירו האיקוני "ברחוב הנשמות הטהורות", שאותו כתב עם נתן כהן.
דברים אלה הוא אמר על רקע נופו הפסטורלי של עמק יזרעאל, שמדירתו הצנועה בקיבוץ שריד נשקף עד מעבר לאופק, שהיה מנוגד תכלית הניגוד לאווירה הפלילית הדחוסה, המהדהדת מהשיר. אז מה האמת לגבי הרחוב המסתורי, שבו כתבת על "קבצנים שפושטים עורות, גורפים כספים, פורטים שטרות, חושפים מומים לעשרות ומנגנים על כינורות"? - שאלתיו.
"יש גרעין של אמת", אישר ספיר. "כשהייתי מגיע לתל-אביב מקיבוץ רמת השופט, שבו גדלתי כילד-חוץ, בדרך מהתחנה המרכזית הישנה לסבתא שלי, בשכונת התקווה, הייתי נתקל בגילויים של אלימות ובכל מיני טיפוסים מוזרים. כנער, זה הצית את הדמיון שלי וכתבתי מתוך מחאה גם על דברים שבכלל לא היו המציאות. כל זה היה בסתירה לשלטי רחובות בשכונה, שנשאו שמות של רבנים וצדיקים".
השיר עבר גלגולים עד שהתפרסם. תחילה הלחין את השיר המלחין צבי שרף מקיבוץ דליה. השיר הוקלט, אך מאומה לא קרה איתו. "הלחן של צביקה לא תפס", נזכר ספיר, שכבר היה על המזוודות בדרך ללימודים גבוהים בסיאטל שבצפון מערב ארה"ב. "השארתי מחברת עם שירים אצל מיכה אדיר מקיבוץ רמות-מנשה, שיראה מה שיוכל לעשות איתם וטסתי לאמריקה. 'אתה לא יודע מה נהיה עם השיר שלך', סיפרה לי אחותי, כשבאתי לחופשת-מולדת. רק אז שמעתי לראשונה איזה להיט עשה נתן כהן מהשיר, שאותו קיבל ממיכה".
"האווירה שבמילים של השיר הכתיבה, למעשה, את המוזיקה, עם משהו פטליסטי וקודר, שנתן הרגשה של מעין סוף העולם", העיד כהן.
ספיר, בן למשפחה יוצאת גיאורגיה, גדל מילדותו ברמת השופט. "התאהבתי שם במרחבים ובשדות עד שנשמתי נהייתה מכורה לקיבוץ", התפייט ספיר, ששירת בצוות ההווי של הצנחנים ובהמשך למד באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל לדוקטורט במדעי הדיבור והשמיעה ונשא לאשה את לורי, שאותה הביא ארצה ואיתה השתקע בקיבוץ שריד, שם לינת הילדים הייתה משפחתית.
כשבאתי אליו ב-95' כדי לראיין אותו, הפתיע אותי הפרופסור כשהפעיל מלגזה במפעל של המשק. הסתבר שכדי לבסס ולזרז את התאקלמותו בקיבוץ, שיבץ את עצמו גם בעבודה במפעל, לצד משרת מרצה באוניברסיטת חיפה, שבה הקים חוג להפרעות בתקשורת ולצד מרפאה שפתח. ספיר זכה במוניטין בינלאומיים כשפיתח שיטה של איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות גלי הקול.
הטרגדיה של ספיר הייתה, שדווקא הוא, המומחה המחונן להפרעות בדיבור, לקה באחת המחלות בתחום הזה. נעשה לי קווץ' כשאני רוצה להתנסח ופתאום יש לי בלוק", שיתף. "זה קורה לי בדיבור, אבל לעומת זאת גם במצבי הנוכחי אני מסוגל לשיר חופשי".
כששאלתיו, לבסוף, אם אהב את שירי השנים האחרונות, השיב: "גם כעת יש שירים יפים, אך הם מהווים מיעוט בין השירים החדשים. בזמני, כשהייתי בתוך העניין, השתדלתי שבשירים שלי יהיה תוכן, לא רק כפיים".