הטור נכתב ביום שני
כל הנתונים המרכיבים את המתיחות הביטחונית האחרונה הוצבו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו כהתרעה אסטרטגית מגובשת על ידי שר הביטחון יואב גלנט, כשהוא מגובה בגורמי המודיעין.
הנכונות של איראן וחיזבאללה לעלות מדרגה כנגד התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, לנוכח שחיקה בהרתעה הישראלית בעקבות המשבר הפנימי בישראל, החשש מטרור ביהודה ושומרון ערב הרמדאן והפגיעה ביחסים עם ארה"ב - כל אלה שולבו יחד בהתרעה אסטרטגית המבוססת על חומרי מודיעין מוצקים, בנוסף לפרשנות של גורמי המקצוע במערכת הביטחון.
התמונה שהעלתה בפניו מערכת הביטחון הובילה את גלנט לקיום שיחות עם נתניהו, כדי לשקף לו את תמונת המצב החמורה. דגש מיוחד הושם על הפיגוע במגידו, וההערכה היא שמדובר בסיפור גדול יותר מהפיגוע עצמו ובעל פוטנציאל להמשיך את מגמת ההסלמה בזירה הצפונית.
כל זה היה על השולחן של ראש הממשלה לאחר הפיגוע במגידו, כאשר היחסים עם שר הביטחון עוד היו טובים, משבר המילואים כבר היה קיים וחמור, אבל ברמה נמוכה הרבה יותר.
אלא שאותן מסקנות שניתן היה להגיע אליהן אז, התקבלו באיחור של שבועות, אבל במחירים כבדים הרבה יותר - גם לנתניהו, ברמה הפוליטית. שלושה שבועות של סחרור מטורף, שבסופם קיבל נתניהו את אותן החלטות שניתן היה לקבל הרבה לפני כן.
שר הביטחון הבין עוד לפני כן כי סדר היום המדיני־ביטחוני השתבש לחלוטין בשל המשבר הפנימי בישראל. הפיגוע במגידו, לצד המשבר באותה תקופה בטייסת 69, הובילו אותו להחלטה כי יש להקפיא את חקיקת הרפורמה המשפטית עד למושב הקיץ, וגם אז - לבצע את החקיקה בהסכמות רחבות. לא רק כדי לעצור את השלכות המשבר על הצבא, אלא גם כדי להפנות באופן מיידי את הקשב וסדר היום לנושאים הביטחוניים הדחופים מאוד.
זה לא שנתניהו לא הבין את החומרים שראה. רק שבשורה התחתונה, הקבינט המדיני־ביטחוני לא התכנס, נתניהו לא הסיק את המסקנה הנדרשת, ורק תחת לחץ, שלושה שבועות לאחר הפיגוע במגידו, החקיקה הוקפאה.
מב"ם של חיזבאללה
הקפאת המהפכה המשפטית, הניסיונות להגיע להסכמות בבית הנשיא וחג הפסח שאנחנו כבר נמצאים בעיצומו החזירו לסדר היום את הנושאים הביטחוניים ובראשם המתיחות בזירה הצפונית מול איראן וחיזבאללה. זה לא שהמתיחות הזו לא הייתה קודם, אבל המהפכה המשפטית, המחאה ברחובות והמשבר העמוק בחברה הישראלית שטפו את הכל.
ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, אמר בתחילת השבוע בטקס סיום קורס קמ"נים: "מבקשי רעתנו, והם לא מעטים, לא נחים גם בימים האלה. איראן, על שלוחותיה הרבות, מנסה ללבות את השטח ולהוביל להתלקחות".
ואת זה נתניהו אמור היה להבין כבר ב־13 במרץ, בעקבות הפיגוע במגידו. האיתות היה ברור: חיזבאללה, אשר ככל הנראה קידם את הפיגוע, מוכן לקחת הימור ולעלות מדרגה נוספת במשוואת התגובה כנגד ישראל, בשל הפעולות המיוחסות לישראל בסוריה כנגד יעדי חיזבאללה ומשמרות המהפכה.
אפשר להניח שממש כפי שישראל פועלת בסוריה במה שמוכנה המב"ם, המערכה שבין המלחמות, שבה אף שלכל הצדדים ברור מי הגורם שתקף בסוריה, ישראל שומרת במשך שנים על מדיניות של עמימות ולא לוקחת אחריות רשמית על התקיפות - כך ביקש גם חיזבאללה להשיג מב"ם משלו בפיגוע במגידו.
עד עתה ישראל לא הכריזה באופן רשמי על מעורבות חיזבאללה בפיגוע. מנגד, גם חיזבאללה לא לקח אחריות רשמית. בצה"ל חקרו את הפיגוע. העובדות כי המחבל פעל לבד וחוסל הקשו על תהליך התחקיר באשר למעורבות חיזבאללה. ייתכן שזה כבר ברור, ונותר להחליט על גבולות הגזרה של תגובת הנגד.
מכיוון שבישראל לא מעוניינים בשלב זה בהסלמה דרמטית מול חיזבאללה, אבל מבקשים להחזיר לאחור את המשוואה החדשה שלכאורה מבקש הארגון לקבע, ניתן להניח שגבולות הגזרה לתגובה הישראלית תוחמו לגזרת סוריה. ברצף של שלוש תקיפות בתוך ארבעה ימים, המיוחסות לישראל, נפגעו יעדים חשובים לחיזבאללה על אדמת סוריה ונפגעו אנשי משמרות המהפכה של איראן.
תגובת הנגד לא איחרה לבוא, כאשר מל"ט איראני ששוגר מסוריה חדר לשטח ישראל והופל על ידי מערכות לוחמה אלקטרונית. האיראנים, כך נראה, מבלי שהתכוונו לכך, סגרו בכך, לפחות לעת עתה, את פארסת ההדחה של שר הביטחון.
ייתכן שהצורך בתגובה מיידית של חיל האוויר בדמות תקיפה נרחבת בסוריה כנגד יעדים של איראן וחיזבאללה בתגובה על חדירת המל"ט, סיפקו לנתניהו את הסולם שבעזרתו יכול היה לרדת ולחזור בו מפיטורי השר בתקופה של חוסר יציבות ביטחונית. אלא שראש הממשלה, שבקדנציה הזו עושה רושם שהוא לא מפספס שום הזדמנות ליפול לכל בור, ירד רק עד לחצי הסולם. הוא הסתפק בהוצאת הודעה באמצעות מקורביו, שלפיה לאור המצב הביטחוני המתפתח, נתניהו דוחה את הכרעתו בנושא ויידרש לכך רק בהמשך.
בלי קשר אם אתה בעד או נגד הרפורמה, ניתן להסכים כי התנהלות כזו, שהופכת את גלנט לשר ביטחון על תנאי, היא חסרת אחריות וסהרורית. הכרטיס האדום נגד גלנט, שנשלף באימפולסיביות, גרם נזק רב גם לראש הממשלה עצמו מבחינה פוליטית ובוודאי למערכת הביטחון. כך הגענו למצב שבו ערב הסלמה לכאורה, ראש הממשלה מציב בראש המערכת הביטחונית מישהו שעליו הצהיר כי אין בו אמון ועתידו לוט בערפל. אין ספק שאם ישראל תיכנס לעימות משמעותי יותר עם חיזבאללה, לא זו הדרך לנהל מדינה.
נראה כי שר הביטחון וראש הממשלה נמצאים כעת בסוג של נישואים, שאף אחד מהם לא באמת רוצה שיימשכו. אולם, לעת עתה, הנישואים משרתים את שניהם. נתניהו כבר שילם מחיר גבוה על המהלך שביצע (והשהה). לעומת זאת, גלנט, סביר להניח, מביא בחשבון שנתניהו יכול להתהפך שוב. אלא שאת סף החשש מאיבוד התפקיד שהוא כל כך חשק בו הוא כבר עבר בסיבוב הראשון. כעת הוא צפוי לעסוק בעיקר בסוגיות הביטחוניות ובצה"ל ופחות במערכת הפוליטית. כך שלמרות הניסיונות להצר את צעדיו, גם לנתניהו, נוכח תוצאות הסיבוב הראשון, זה לא יהיה קל כלל וכלל.
אפשר לטעון כלפי גלנט כי עשה טעות כאשר יצא בהצהרה בשעה שראש הממשלה היה בחו"ל. אלא שבפועל, בהקפאת החקיקה ובהמשך בהקפאת ההדחה, נתניהו למעשה מקבל את עמדותיו של גלנט כי נכון לעצור את החקיקה כדי להגיע לרפורמה המבוססת על תמיכה ציבורית נרחבת, ויותר מכך, כדי להיות ממוקדים אל מול האתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל.
אף על פי שמעמדו של גלנט הוגדר למעשה על ידי ראש הממשלה כשר ביטחון על תנאי, את הקו המקצועי שלו גלנט לא צפוי לשנות - גם לא את עמדותיו בנוגע לצורך להסכמות רחבות בעם בנוגע לרפורמה. את הבחירה העקרונית שלו להציג את עמדתו בכל הכוח, גם כשהיא מתנגשת עם התנהלות נתניהו, הוא כבר קיבל והוא ימשיך לייצג את עמדת מערכת הביטחון.
חג הפסח שנכנס, לצד המתיחות הביטחונית, מאפשרים לשניים לנסות לסדר את היחסים ביניהם, כך שניתן יהיה להגדיר אותם כתקינים ברמתם הבסיסית. המתיחות הביטחונית הנוכחית מספקת לשניהם את ההזדמנות לכך. אולם, בסיום תקופת החגים, ובהנחה הרווחת שניסיונות ההידברות בבית הנשיא ייכשלו, חידוש מרוץ החקיקה צפוי להעצים שוב את המתחים בין השניים.
[email protected]