עשיתי חישוב. גיליתי שאני נמצא יותר זמן ביום בפקקים מאשר עם הילדים שלי. מערכת היחסים שלי עם כבישי ישראל היא מערכת יחסים הדוקה וצפופה ואולי המרכזית בחיי. שעות על גבי שעות אני מעביר כשאני תקוע בין מכוניות ואני כבר יודע להגיד שהצבעים הנדירים ביותר של כלי רכב בארץ הם חום וטורקיז. קצת לפניהם בטבלה, הצבעים כתום וירוק, ואז כחול ואחר כך צהוב ואדום. אדום זה הצבע השכיח ביותר שאיננו אחד מהצבעים המסורתיים והנפוצים - לבן, שחור, אפור וכסוף.
את המידע המאוד לא הכרחי הזה אני יודע לתת לכם מאחר שאחת מהפעילויות המרכזיות שלי בזמן הפקקים היא סקירת צבעי מכוניות. זה בדרך כלל קורה אחרי שאני מכבה את הרדיו בזעם, כששוב אני מבין שכולם משדרים את אותו הדבר כל הזמן. אתה מדליק גלי צה"ל - ראיון עם מיקי זוהר. אתה מעביר לרשת ב׳ - על הקו מיקי זוהר. אתה מנסה את רדיו ללא הפסקה - מיקי זוהר. ואלו תמיד אותן השאלות עם אותן התשובות. אתה מתייאש ומחליף לתחנת מוזיקה - בום, הבן של מיקי זוהר.
משם אני ממשיך, כאמור, לסקירת צבעי מכוניות במדינת ישראל, הלוא היא מדינת כל פקקיה, ואז אני מוצא את עצמי צולל לעולם הפודקאסטים. מרחב הפודקאסטים הוא משונה, ואתה לעולם לא יודע איפה תמצא את עצמך ולאן תתגלגל. אתה מתחיל בפודקאסט מבית “הניו יורק טיימס", שסוקר את האישומים של טראמפ, איכשהו אתה מתגלגל בעל כורחך לפודקאסט על טיפול בדיכאון ולפודקאסט על ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל, ומשם לפודקאסט ״פותחות הכל״ של קורין קיציס. איכשהו אתה תמיד מתנקז לשם. כמו שכל חלל מסחרי בתל אביב הופך בסוף למסעדה איטלקית, ככה תמיד בסוף אתה תמצא את עצמך בפודקאסט של קורין קיציס.
חייב לומר שאף שרוב הנושאים המדוברים בפודקאסט הזה רחוקים מעולמי, יש שם קסם שקשה להסביר. אינני כותב כאן טור ביקורת פודקאסטים, אבל בכל זאת צריך לומר שקורין קיציס היא תופעה מקסימה במרחב המחיה של הפודקאסטים העבריים. הכנות שהיא מביאה איתה והבעיות שבהן היא מתמקדת - שהן במנעד שמתחיל בעולם הבורגנות, היחסים, הסקס, וממשיך לעולם התרבות והיצירה ואפילו הריפוי העצמי - הן שילוב מנצח. נדמה לי שקורין קיציס לפודקאסטים היא מה שדנה ספקטור לעיתונות.
״זה לא הגיוני לאהוב ולהיות עם אדם אחד כל החיים״, היא אמרה באחד הפודקאסטים האחרונים ששמעתי. קורין עצמה הייתה במערכת יחסים מגיל 19 עם מי שעד לפני חצי שנה היה בעלה. לפני חצי שנה נפרדו והתגרשו. במובן הזה היא ההתגלמות של מות החלום הבורגני־מונוגמי, שהוא החלום שמתחזק את המין האנושי כבר 250 שנה. החלום שהחל בתנועה הרומנטית באמצע המאה ה־18 ונגמר כעת בפודקאסט של קורין קיציס.
בכל אופן, המשפט הזה גרם לי לחשוב על ניל ארמסטרונג. חכו שנייה ותבינו. בעצם ההישג הגדול של המין האנושי הוא הנחיתה על הירח. שניים וחצי מיליון שנים של התפתחות אבולוציונית והנה אנחנו מצליחים לצאת מגבולות הקוסמוס של הטבע שלנו. אין ספק שזה הישג שמכנס לתוכו תעוזה, דמיון, אינטליגנציה, כוח רצון, חזון וניל ארמסטרונג אחד ששינה את ההיסטוריה בצעד אחד קטן. ארמסטרונג עצמו נבחר למשימה מתוך עשרות אלפי מועמדים פוטנציאליים. היה ברור שאם יש מישהו שיש לו מה שצריך בשביל לדאוג שהמבצע הזה יצליח זהו ניל ארמסטרונג. כשנשאל לפני הטיסה הגורלית מדוע הוא עושה את זה, הוא אמר: "אני חושב שאנחנו הולכים לירח, כי זה בטבע של האדם להתמודד עם אתגרים".
וזה היה חתיכת אתגר. כשהם במרחק של 1,800 מטר בלבד מעל פני הירח, החלה להישמע אזעקה ברכב הנחיתה - אשר כונה ״העיט״, על שם החיה האלגנטית והמרהיבה אף שלא היה בו שום דבר מרהיב או אלגנטי, למעשה הוא נראה כמו תא שירותים כימיים מפח - וצגי המחשב הבהבו קודים מלחיצים אשר דיווחו שהמחשב המרכזי לא עומד בעומס המטלות. ארמסטרונג, טייס בעל ניסיון של 178 שעות טיסה במלחמת קוריאה ועוד מאות שעות בתור טייס ניסוי, קיבל החלטה במהירות, ניתק את הטייס האוטומטי, העביר את השליטה בהגאים לידיו והנחית בצורה מושלמת את רכב הנחיתה על אדמת הירח. הנחיתה הידנית של ארמסטרונג הייתה חלקה עד כדי כך שבולמי הזעזועים ברגלי העיט אפילו לא התכווצו כמתוכנן.
את אתגר הירח הוא צלח בהצטיינות והביא לנו בצעד אחד קטן, צעד גדול לאנושות כולה. אלא שבאתגר אחד אפילו ניל ארמסטרונג הגדול לא עמד - וזה נישואים. האיש שהצליח להנחית תא שירותים כימיים מפח על הירח לא הצליח לשמור על נישואיו, וכעבור כמה שנים מאז אותו רגע היסטורי התגרש מאשתו. לכן אפשר לקבוע בבירור שהאתגר הגדול ביותר של המין האנושי הוא תחזוק מערכת יחסים מונוגמית קבועה.
זה האתגר הגדול. אבל בינתיים האתגר הפרטי שלי הוא לא לאבד שפיות בפקקים. אני כבר מכיר כל אות בכל שלט על נתיבי איילון. בלילות אני חולם שאני דוהר בכבישים פתוחים באריזונה על 120 קמ״ש, ואז אני מתעורר, נכנס למכונית, מתניע, נוסע חצי רחוב ומתחיל לעמוד בין מאות מכוניות. רובן בצבע לבן או כסף, אבל לפעמים אתה רואה במראה האחורית ירוק או אפילו חום.
הנתונים כולם באדיבות מכון המחקר דיין נתיבי רכב ושירותי שמירה על השפיות בנתיבי איילון בשעות העומס.