אחרי החגים כבר כאן. חודש הרמדאן וחגי העצמאות שהוגדרו כמעט בכל שנה כבעלי פוטנציאל להוביל להסלמה במצב הביטחוני, נמצאים מאחורינו. אבל למרות זאת אין ערובה לכך שגם החודשים הקרובים לא יעמדו בסימן הידרדרות בזירה הפלסטינית, שתמשיך לדרוש מצה"ל הרבה מאוד משאבים ותשומת לב.
שני הפיגועים האחרונים בירושלים ובצומת המשטרה הבריטית ביום הזיכרון ממחישים היטב, לאחר יותר משנה של גל טרור בזירה הפלסטינית, כי נכון לעכשיו מדובר במציאות קבועה של רף טרור גבוה שקשה לראות את סופו, כאשר מרכיבי חוסר היציבות נותרו בשטח.
אחרי החגים, אחרי הסלמה ביטחונית, אחרי הרמדאן, אחרי משבר המילואים שצילק את צה"ל על רקע המחאה והמאבק ברפורמה המשפטית – נרשמת ירידה ברמת הכוננות והמתיחות בכל הגזרות.
בתוך כך ירד נפח העיסוק בסוגיות הביטחוניות בתקשורת בימים האחרונים, זאת לצד השהיית הרפורמה המשפטית, השארת שר הביטחון יואב גלנט בתפקידו והמשך השיח בבית הנשיא על מנת להגיע לפשרות ולהסכמות רחבות בין הצדדים. כל אלה תרמו אף הם להורדת נפח העיסוק הציבורי במשבר הפנימי בצה"ל.
האתנחתה עשויה לספק לרמטכ"ל הרצי הלוי מעט שקט תעשייתי כדי לנסות לסדר מחדש את היעדים שהציב לעצמו לחודשיו הראשונים בתפקיד. כיצד הוא מבקש לבנות את צה"ל לשנים הקרובות ומהם הלקחים שהוא כבר יכול להפיק מהאירועים של החודשים הראשונים שלו בתפקיד.
תקופת אחרי החגים אולי עשויה לספק להלוי את הזמן הנדרש ליישר קו בתוך המערכת הצבאית ולייצב את כניסתו לתפקיד, שהתחילה בצורה סוערת מאוד ודרשה ממנו להשקיע הרבה מאוד בכיבוי השריפות שנדלקו בתוך המערכת, ופחות בתכנון ארוך טווח.
אחרי החגים כבר כאן, כתבנו. אבל הירידה ברמת המתיחות הביטחונית והחברתית אינה מבטיחה דבר. החודשים האחרונים מוכיחים עד כמה מהר ניתן להגיע מאפס למאה, לחוסר יציבות ביטחוני. מה גם שכל מרכיבי המתיחות והמשברים האחרונים לא נעלמו לשום מקום – ועלולים להעסיק אותנו גם בחודשים הקרובים.
סוגיית פיגוע מגידו, למשל, שבמסגרתו החליט חיזבאללה לבצע פיגוע בעומק ישראל, עדיין אינה פתורה. בעיקר סביב השאלה מה גרם לחיזבאללה בעיתוי הזה לנסות למתוח את משוואות התגובה מול ישראל, ולהסתכן בהסלמה חמורה.
מה שבטוח זה שמי שכבר חצה את הקו בצורה כה מובהקת ונתקל בתגובות מהוססות של ישראל, שעדיין נזהרת מאוד באמירות פומביות המאשימות את חיזבאללה בפיגוע – עלול לקבל תיאבון ולנסות למתוח שוב את הגבולות. הפיגוע במגידו, אף שהסתיים ללא הרוגים, הוא חמור מאוד במשמעויות שלו ולכן צפוי ללוות אותנו כנקודת ייחוס למתיחות בצפון גם בתקופה הקרובה.
בשביל הלוי זו הייתה הזדמנות מצוינת להבין הלכה למעשה עד כמה הקדנציה שלו כרמטכ"ל צפויה להיות מורכבת וקשה, ולא רק בגלל הזירה המבצעית והאיומים מצד איראן, חיזבאללה, חמאס והטרור ביהודה ושומרון – אלא יותר מכל על רקע האתגרים החברתיים־פוליטיים שמולם ניצבת מדינת ישראל. האתגרים הללו מטלטלים את הצבא מבפנים וחושפים את הרמטכ"ל והצבא לביקורת נוקבת מבחוץ.
ההתנהלות העדינה הנדרשת מצה"ל ומפקדיו מתבטאת אפילו באירועים שוליים יחסית, כמו הנפקדות הפלוגתית בגדוד 51 של גולני. מדובר בסוגיה שבימים רגילים אינה דורשת מהרמטכ"ל לעסוק בכך באופן אישי, אבל במציאות הנוכחית כל אירוע מהסוג הזה מעלה ביקורת בהקשרים אחרים לחלוטין, כמו ההקשר המוזר הניתן בהשוואה בין חיילי גולני בסדיר לטייסי המילואים.
בתקופה האחרונה, ביותר מפעם אחת, האצבע המאשימה לעבר הצבא והקצינים הבכירים, הגיעה גם מכיוון הדרג המדיני ואף מכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר הלה האשים בפועל את צמרת הצבא ביד רכה בטיפול במה שהוא מכנה סרבני מילואים, אף שהוא מכיר את תמונת הנתונים האמיתית והיה שותף באופן מלא לקו המכיל שהופגן כלפי מחאת הטייסים במילואים.
שינוי כיוון?
קצין המילואים הראשי תא"ל (במיל') בני בן ארי, שהתראיין למוסף העצמאות של "מעריב", דיבר בפתיחות רבה על האתגרים שלו מול חיילי המילואים בחודשים האחרונים. בן ארי הביע תקווה כי הוא וחבריו יצליחו לשמור את צה"ל מחוץ להשלכות המחאה, אך לדבריו "זה לא יהיה פשוט, אפילו על סף הבלתי אפשרי".
בן ארי סיפר כי בתקופה האחרונה הפסיק לקבל מכתבי מחאה מאנשי המילואים וכי היקף הסרבנות בפועל היה זעיר ונקודתי. "בסופו של דבר", הבהיר, "אני משוכנע מאוד שביום פקודה כולם יגיעו. טובת המדינה עומדת לנגד עיני כולם. הם מבינים את חשיבות מערך המילואים ואני לא חושב שהם ישברו את הכלים".
תקופת החגים הייתה רגועה יותר גם בתוך צה"ל, אבל זאת בהקשר ישיר לרמת המתח שירדה בעקבות הקפאת החקיקה. התחדשות המתיחות בחברה הישראלית סביב סוגיית הרפורמה המשפטית, לא תפסח על הצבא, והמשבר אף עלול להיות חמור הרבה יותר.
בנושא הזה, לקציני צה"ל הבכירים – גם אם לא יגידו זאת באופן פומבי ומפורש – אין ספק שככל שהמשבר בחברה הישראלי יעמיק, כך הוא יקרין באופן ישיר על מערך המילואים ועלול לזלוג גם לצבא הסדיר.
כבפעמים קודמות, התרחשויות לא מתוכננות כמו פיגועים קשים או אירוע ביטחוני חמור אחר עשויות להשפיע באופן מובהק על סדר היום של הממשלה. אבל מעבר לאירועים שעשויים להתפתח, רבות תלוי בהחלטות הממשלה ובסדרי העדיפויות של נתניהו.
בארבעת החודשים הראשונים לממשלתו, הוא נתן לסוגיית הרפורמה המשפטית להכתיב את הטון. נושאים כמו איראן, היחסים עם ארה"ב והידוק הקשרים עם מדינות הסכמי אברהם ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות – נדחקו לשולי סדר היום. תקופת החגים אומנם הייתה מתוחה ורגישה ביטחונית, אך סיפקה מנגד אפשרות לצנן את המתיחות בחברה הישראלית.
הימים הקרובים יהוו אינדיקטור להתנהלות רה"מ ולכיוון שבו יבחר: איראן במוקד האתגר הביטחוני, שיפור היחסים עם הממשל האמריקאי וטיפול במשבר הכלכלי – או חזרה למרוץ החקיקה ולפעולות אחרות ששוב ילבו את הוויכוח הנוקב בחברה הישראלית.
האם נוכח המשבר של החודשים האחרונים, סדר היום שהשתבש לחלוטין והנזק הפוליטי שניכר בסקרים האחרונים, שמצביעים על התחזקות האופוזיציה וחוסר שביעות רצון בולט מתפקודו – נתניהו ישנה כיוון בהתנהלותו?
החודשים האחרונים, שעמדו בסימן התנהלות ממשבר אחד לשני, הותירו צלקות עמוקות בקואליציה – שגם כך הפערים בתוכה בסוגיות הביטחוניות־מדיניות עמוקים בהרבה ממה שניתן לחשוב כאשר מדובר בממשלת ימין מובהקת. הימים שלאחר החגים עשויים להעיד על הבחירות של נתניהו להמשך, בחירות שישפיעו ישירות על מערכת הביטחון.