איפה הצנזורה הצבאית כשצריך אותה? לא ברור למה החליטו להסיר את האבטחה שניתנה בחו"ל לראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, לרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, ולרמטכ"ל ושר החוץ לשעבר גבי אשכנזי. מה שברור הוא שהפרסום על הסרת האבטחה מיותר, לא ראוי - ועלול לסכן את השלושה. את ההחלטה להסיר את האבטחה קיבלה ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר לא הגיע לדיון.
אף שמדובר בהחלטה שאינה פוליטית אלא מקצועית, נמסרה הבהרה מפתיעה להחלטה דווקא מהליכוד. נאמר בה שהיא התקבלה על ידי הממשלה הקודמת באמצעות ועדה שבראשה עמד יורם טורבוביץ. השאלה היא אם בכך יש מי שמבקשים לגלגל את האחריות לפתחו של טורבוביץ. שני שרים שגילו אחריות הציעו בדיון להמשיך לאבטח את האישים הבכירים ביעדים מסוימים בעולם. השניים הם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר החינוך יואב קיש, אבל לא ברור אם דעתם התקבלה.
המאובטחים סירבו להגיב על ההחלטה, ומקורבים להם אמרו כי הם סומכים על מטריית המודיעין שתמנע פגיעה בהם. עם זאת הם טרחו להבהיר שההחלטה לאפשר את פרסום ההחלטה היא שערורייתית, וטענו כי הצנזורה הצבאית כשלה בשיקול הדעת. לדעתם היה צורך חיוני למנוע את הפרסום, בתקופה שבה המתיחות עם איראן בשיאה. לא ברור מה השיקולים שהביאו את השב"כ להמליץ על הסרת האבטחה של שלושת האישים בחו"ל. בעבר אישרה הצנזורה באופן תמוה פרסום ידיעות גם על הסרת האבטחה של אישים בכירים שאובטחו בארץ על ידי יחידת "מגן" במשרד ראש הממשלה.
בחודש אוקטובר לפני שנתיים, זמן קצר לפני כינוס ועדת השרים לענייני שב"כ וחצי שנה לאחר שהוקמה הממשלה הקודמת, פרסם ראש האופוזיציה דאז נתניהו איומים שהגיעו למשפחתו ברשתות החברתיות. נתניהו ביקש שלא להפקיר את ביטחונם של אשתו וילדיו: "הכתובת על הקיר, מדובר בחיי אדם", אמר אז נתניהו. "מה עוד צריך לקרות? מי ייקח את האחריות אם חס וחלילה יקרה להם משהו?".
בדיוק את אותן שאלות ראוי להפנות עכשיו לראש הממשלה נתניהו, שהוא יושב ראש ועדת השרים לענייני שירות הביטחון כללי, אלא שהפעם לא מדובר בבני משפחה, אלא בשלושה אישים שפעלו למען ביטחונה של ישראל. אבטחת אישים נחשבת אצל שרי הממשלה סמל למעמד, אבל לא אצל שלושת האישים האלה, שראוי שביטחונם ושלומם יובטחו ללא קשר לדעתם ולהתנהלותם הפוליטית.
על הפנים
זה סיפור מהחיים. חמישה חודשים לפני שלחברים שלי נולד תינוק, הם ביקשו לקבוע תור במשרד הפנים כדי שיוכלו להוציא דרכון עבור הרך שנולד. במרשם האוכלוסין עדיין לא נקבע להם תור. מה הם חמישה חודשים, כשאנשים ממתינים לתור כמעט שנה? למחדל הגדול אחראית מי שהייתה שרת הפנים איילת שקד, שעסקה בעיקר בדאגה לעתידה הפוליטי, ופחות לציבור שנדרש לשירותי משרד הפנים. מאות אלפי אנשים ממתינים גם עכשיו לדרכון.
ייתכן שעכשיו משבר הדרכונים מתקרב לפתרון. שר הפנים החדש מטעם ש"ס, משה ארבל, הודיע שהחליט לגבש פתרון מעשי לבעיה. מאמצע החודש הזה ועד לאמצע החודש הבא ייפתח מרכז חדש בבני ברק, שאליו יש להזמין תור מראש. המרכז החדש יביא להקלת הלחץ לקראת עונת הנסיעות. גם לשכות רישום האוכלוסין יפעלו לראשונה בין השעות 7:30 ל־22:00. עד לאחרונה סיפרו לנו שהעיכוב בהוצאת דרכונים נובע מתקלה במכונה שמייצרת את הדרכונים. עכשיו מתברר שאו שעבדו עלינו בעיניים או שגם הבעיה הזאת נפתרה.
שר הפנים ארבל, שמחליף את אריה דרעי, ערך ביקור פתע בלשכת משרד הפנים. את מה שהוא ראה שם, רואים עובדי רשות האוכלוסין בכל יום. לא היה צריך להפתיע את העובדים כדי לדעת שמדובר במחדל מתמשך. לא עובדי רשות האוכלוסין הם האשמים במצב שנוצר. הם לא קובעים מדיניות, הם אלה שמבצעים אותה. כשלא ניתנים להם האמצעים הדרושים, לא צריך לצפות שהעובדים יפתרו את המחדל החמור.
חרם דיפלומטי
חברת דיפלומט שוב מעלה מחירים, הפעם בשיעור ממוצע של 25%. דיפלומט, אחת היבואניות הגדולות בארץ, משוכנעת שלציבור אין ברירה אלא לרכוש את מוצריה בכל מחיר. דיפלומט היא חברת החזקות שנחשבת חברת ההפצה הגדולה בישראל, עם מחזור של כמיליארד וחצי שקלים. החברה מוכרת, משווקת ומפיצה יותר מאלפיים מוצרים, מרביתם מיובאים מחו"ל. למרבית המוצרים יש אומנם תחליפים כחול־לבן, אלא שכולנו התרגלנו כנראה לרכוש מותגים - ודיפלומט עושה עלינו קופה.
אני מתכוון להפסיק לרכוש את מוצריה של דיפלומט. נכון יהיה שארגוני הצרכנים ישכנעו את הציבור לנהוג באותה דרך. לצערי, אין לנו היום ארגונים צרכניים משפיעים. במועצה הישראלית לצרכנות מתנהלים מאבקי כוח, חלקם על רקע פוליטי, והרשות להגנת הצרכן בהסתדרות, שנחשבה עד לפני כמה עשורים גורם משפיע במשק, איבדה כבר מזמן את כוחה ואת השפעתה. מי שמציגים עצמם כמבינים בצרכנות, מקשקשים את עצמם לדעת, ומאדירים בעיקר את שמם. צפוי היה שההסתדרות, שהיא ארגון העובדים הגדול במשק, תוביל מאבק תקיף נגד ההתייקרויות במשק. אבל ארגון העובדים הגדול מעדיף לשתוק.
ועדה קרועה
טבריה הפכה מזמן לעיר שלא מושכת תיירים. מי שהייתה פעם בירת התיירות של הצפון, היא כבר שנים רבות עיר מנומנמת, שמי ששולטים בה הם החרדים. אחרי מהומות רבות במועצת העיר, מונתה לטבריה ועדה קרואה שבראשה עומד בועז יוסף, שנבחר לתקופה קצובה. על פי החוק הקיים, יוסף לא יכול להתמודד על התפקיד בבחירות לרשויות המקומיות, אבל יוסף רוצה מאוד להיות ראש עיר קבוע. אז מה עושים כדי להגשים את חלומו? אין דבר פשוט יותר מאשר לשנות את החוק. למשימה החשובה נרתמו חברי כנסת שנחושים בדעתם שיוסף, ראש הוועדה הקרואה, יהיה ראש עיר קבוע - אולי גם לכל החיים. עם קצת עזרה מחברים הכל כנראה אפשרי - כך חושבים מי שמחתימים עצומה למענו.
בימים האחרונים הופתעו חברי כנסת לשמוע שיש כוונה להעביר הצעת חוק, שתאפשר לראש הוועדה הקרואה של טבריה להתמודד בבחירות הצפויות לראשות העיר. ההצעה המקורית, שעוקפת את החוק הקיים, נועדה לאפשר ליוסף להמשיך לכהן בתפקיד גם אחרי הבחירות, לאחר שניסיונות להאריך את תוקף כהונת הוועדה הקרואה לא צלחו. שחיתות? מה פתאום. זה צעד שנועד רק לטובתה של העיר טבריה. ומה עם החוק? מה הבעיה? כשרוצים וכשיש רוב - אפשר לשנות אותו.