עזה הייתה, עודנה וכנראה שלעולם תישאר אבן הבוחן, קיר המציאות הקשה, שעליו מתנפצות ההבטחות החלולות של פוליטיקאים שנשבעו לשנות את המציאות בדרום. ענייה, עקשנית וסוררת היא מעבירה לכל ממשלה בישראל שיעור במגבלות הכוח. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בוגר של לא מעט שיעורים כאלה, אבל השיעור הפעם כואב במיוחד. בתוך ארבעה חודשים הצליחה חמאס לחשוף את ממשלת הימין המלא במלוא חולשתה, וגם את העובדה שישראל המשוסעת מורתעת מעימות רחב.
מי שאהב לראות את עצמו כ"מר ביטחון" איבד את אמון הצמרת הביטחונית | אלון בן דוד
כשהממשלה פוגעת בהרתעה, בכל בירות האזור מנסים להבין לאן מוביל נתניהו
אסור לטעות: גם חמאס לא מעוניינת בעימות בעזה. בשנה שעברה עמדה חמאס מנגד בשעה שצה"ל יצא למבצע אחרי מבצע ביהודה ושומרון. גם כאשר תקפה ישראל את הג'יהאד האסלאמי במבצע עלות השחר – חמאס נמנעה מלהצטרף ללחימה.
לחמאס סיבות טובות להימנע מעימות רחב עם ישראל. לאחר מבצע שומר החומות הבין רמטכ"ל חמאס מוחמד דף שישראל הצליחה לשלול ממנו את רוב היכולות, גם מבלי להיגרר לתמרון קרקעי ברצועה. המכשול התת־קרקעי הצליח עד כה לנטרל את היכולת של חמאס לחדור לישראל במנהרה, הכוח הימי של חמאס נפגע פעם אחרי פעם, וגם הרקטות שלו נוטרלו ברובן על ידי כיפת ברזל ולא הצליחו לגרום לפגיעה משמעותית בעורף הישראלי. הלקח של דף היה שלעימות הבא מול ישראל הוא חייב להגיע עם מספר רב יותר של רקטות מה־14 אלף שהיו לו בפתיחת שומר חומות. הוא עדיין לא שם.
אבל חמאס, כמו גם חיזבאללה ואיראן, רואות איך הממשלה הזאת מפרקת את יסודות העוצמה הישראלית, פוגעת במשענת האסטרטגית האמריקאית ומחסלת את האחדות הפנימית – וזה גורם להן להעז ולדקור אותנו, מתוך הנחה שישראל במצבה הנוכחי תימנע מתגובה שתוביל למערכה רחבה. הן צודקות: ממשלה שעסוקה אך ורק בחקיקה שתחסל את מערכת המשפט ואת מה שנותר מהלכידות הלאומית, תתקשה להוביל את החברה הישראלית המפולגת למערכה.
לכן טוב עשה נתניהו שבחר בתגובה מדודה בעת הזאת ולא הוליך אותנו לעוד מבצע חסר תוחלת בעזה. ייתכן שעוד נמצא את הזמן וההזדמנות להיפרע מעוד מנהיג של חמאס בתקופה הקרובה, אבל גם זה לא יבטיח שקט לדרום.
כצפוי, חבורת הליצנים של עוצמה יהודית בקואליציה פצחה בצווחות על התגובה המוגבלת, אבל מצער לראות שאליהם הצטרפו גם רבים מעמיתיי בדרישה ל"תגובה קשה" יותר. כאילו שאם רק נוריד על עזה עוד כמה טונות של פצצות – המציאות בדרום תשתנה.
בתי הקברות של הרצועה מלאים בתוצאות של "תגובה ישראלית קשה", שלא הצליחה לקנות שום הרתעה, והאדמה החולית שלה חרוצה בקוליסים שהותירו שם שורה של מבצעים צבאיים נטולי הישגים של ממש. ראש הממשלה נתניהו מכיר את זה טוב מכולם: תחתיו יצא צה"ל לשלושה מבצעים חסרי תוחלת ברצועה, שקטלו עשרות מטובי בנינו ולא הצליחו להבטיח שקט בדרום.
הזירות מתחברות
עזה היא אתגר ביטחוני עבור ישראל, אבל בעיות היסוד שלה הן לא צבאיות, ולא ניתן לפתור אותן בפצצות או בפגזים. רצועת אדמה צרה וצפופה שבה סגורים 2.2 מיליון בני אדם, עם מחסור משמעותי במים, אנרגיה ותעסוקה.
בשנתיים האחרונות צה"ל שינה לחלוטין את התוכניות האופרטיביות שלו מול עזה והכין מגוון של פעולות ממוקדות, בהיקפים שונים, שיידעו לגבות מחיר כואב מחמאס, מבלי להיגרר לשהייה ארוכה בשטח ולחשיפה של הכוחות לנפגעים רבים. אבל גם בצה"ל יודעים ששום מהלך צבאי לא יכול לשנות את המציאות היסודית ברצועה ולהבטיח שקט מתמשך לדרום.
כבר שנים שישראל מתייחסת לעזה כאל בעיה טקטית, מעין מחלה כרונית שמדי פעם מתפרצת, ונמנעת מלטפל בשורשי המחלה. הגישה הזאת גוזרת על תושבי הדרום חיים בין סבב לסבב עם צל מתמיד של איום עליהם. שום ממשלה ב־18 השנים האחרונות לא ניסתה אפילו לנסח אסטרטגיה שתחתור לשינוי המציאות בעזה ובדרום. הממשלה הנוכחית בוודאי אינה מסוגלת לקיים דיון כזה.
עד לאחרונה אפשר היה לנהל את המתיחות מול עזה בנפרד מזירות אחרות. בארבעת החודשים האחרונים מתחברות כל הזירות מול ישראל, ועזה הופכת לסימפטום של בעיה רחבה הרבה יותר. למול הקרע הפנימי וחולשת ההנהגה שלנו צריך להניח שסבבי הירי שחווינו בדרום ובצפון יחזרו ואפילו יתגברו.
אף אחד מהגורמים שסביבנו לא מעוניין בעימות רחב, אבל כולם מעיזים לקחת סיכונים גדולים יותר ומעלים את הסיכוי להתדרדרות למערכה. הממשלה הנוכחית עדיין שקועה בסדר יום שמנותק כליל מהמציאות האזורית. אם לא תתעשת ותתחיל לעסוק באתגרים האמיתיים שעומדים מולנו – המציאות תגבה מאיתנו מחירים כבדים הרבה יותר מאלו שהכרנו בעשורים האחרונים.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]