עדיף לקבל רבע הבטחה מאשר סטירה לפרצוף, אני אומרת. כך קרה השבוע עם ההודעה הדרמטית על קיום הבטחת הבחירות של נתניהו – חינוך חינם לגילאי 0־3. ובכן, רבע חינוך חינם. בהחלט לא משהו־משהו, אך כאמור גם משהו.
מדינת ישראל לא לוקחת אחריות בגנים הפרטיים לגילאי 0־3 (בסדר, בסדר, יש גנים מפוקחים אך למעטים), ובכך הורי ישראל, ביניהם כותבת שורות אלה, נדרשים לתשלומים מוגזמים של אלפי שקלים בחודש לכל פעוט. הזמנים אחרים וכיום מקימים משפחה בגיל מאוחר יותר - הגשמה עצמית, קריירה, בחירת הזוגיות הנכונה שלעתים לוקחת זמן ועוד, מובילים נשים רבות כמוני להיכנס להריון ראשון לא בגילן של האמהות שלנו, ולשעון הביולוגי, כידוע, יש הגשמה עצמית משל עצמו.
במרכז הארץ, למשל, התשלום עבור גן פרטי הוא סביב 4,000 שקלים בחודש במקרה הטוב. תכפילו בשניים, כי הילדים בהפרש קטן, והגענו להוצאה חודשית של 8,000 שקלים בחודש, עוד לפני תשלום על חיתול או מגבון. אני זוכרת ימים קשים מאוד בקריירה שבהם רבתי עם עצמי על כך שבזמן שאני בעבודה, התינוקת והפעוטה נמצאות בגנים שאני בכלל לא יודעת מה קורה בהם, כי כאמור הפיקוח... (באחד מהגנים שלוש נשות צוות סיימו את העבודה בו עם כתבי אישום). אני מבינה היטב כאמא וכאישה למה נשים רבות פשוט מוותרות על הקריירה או העבודה ונאלצות להישאר בבית עם הילדים.
ההחלטה על זיכוי של 940 שקלים לכל ילד, לזוג הורים עובד, היא הקלה משמעותית. כמעט רבע מהתשלום החודשי לגן פרטי בעבור כל ילד. לא מספיק, אבל צעד ראשון בכיוון הנכון של הממשלה להורדת יוקר המחיה ויסלח לי לרגע הקוטג'.
זכורים לי היטב גם ימים עברו לפני כעשור, שבהם עוד לא הייתי אמא, ואיך המתמודד יאיר לפיד שהקים מפלגה בשם המבטיח "יש עתיד" שהבטיחה לטפל ביוקר המחיה בישראל, חילק הבטחות לחינוך חינם. וכשהתמנה לשר האוצר בעצמו לא רק שהבטחה זו לא מומשה – לא ברבע ולא באחוז - הוא הוריד את נקודות הזיכוי לבעלי תואר ראשון משלוש שנים לשנה אחת. כן, זו שהיום אמא, הייתה אז סטודנטית בסוף התואר וזוכרת היטב את הפגיעה הזו בכיס. והנה מגיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ביחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש, והם מקיימים רבע הבטחה, מבלי לפמפם כל היום פמיניזם על נשים עובדות ויוקר מחיה.
עשו לו בית ספר
השותף הקואליציוני של ממשלת הימין על־מלא, או מה שהוא כל כך אוהב לכנות מלא־מלא - יו"ר עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הציג השבוע שיעור מטריל באיך לא מתנהגים לשותף. לא מחרימים אותו בהצבעות (בכנסת) ולא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ (פותחים עליו את הפה). ההתבטאויות של השר בן גביר כנגד ראש הממשלה לא משרתות את מעמדו בקואליציה, וגם מי שחושב שכל הממשלה תלויה אך ורק בו, עוד עלול לגלות ניצחון פירוס מהו.
אז בן גביר יצא נגד נתניהו, שעשה לו בית ספר בחזרה ויעץ לו להתפטר אם הוא כל כך סובל מהשותפות. וכך נותר בן גביר, שככל הנראה נמצא בשיאו הפוליטי, כי זכה להילת הראשוניות וההבטחות בבחירות האחרונות, ללא מילים. למזלו, הגיע שר מנוסה ממנו ושחקן פוליטי ותיק, סמוטריץ', וסגר את הגנון של איתמר עם התבטאות נכונה על האויב שנמצא בחוץ ודי לריב הילדותי.
לטובת שר שנמצא בתפקידו לזמן מוגבל ייזקפו - בסופה של קדנציה - ההישגים ולא ההאשמות. דוגמה מצוינת לשר שמאוד משקיע להוכיח את עצמו היא אלי כהן שר החוץ. כהן, שייאלץ להיפרד מהתפקיד בינואר הקרוב וישוב אליו רק שנתיים לאחר מכן במסגרת רוטציה עם שר האנרגיה ישראל כ"ץ, רץ על כל המגרש. ראיונות ממוקדים בתקשורת ורשימה של ביצועים. ביניהם חתימה על הסכם אזור סחר חופשי עם האמירויות, פגישה עם רג'פ טאיפ ארדואן שמסמלת עידן חדש ביחסים, התקדמות בביטול הוויזה לארה"ב, פתיחת קו טיסות מעל עומאן, פתיחת שגרירות אזרבייג'ן בישראל (מדינה שיעית מוסלמית) ופתיחת שגרירות ישראלית בטורקמניסטן, הקרובה לגבול איראן.
בלי אכלו לי, שתו לי, השר כהן ממנף את מה שיש ואת הזמן שנותר. במקביל, הוא לא שוכח לשחק גם במגרש הביתי כיאה למס' שתיים בליכוד, בציוץ שהתייחס לסרטון ששודר בהפגנה נגד "הקץ לדמוקרטיה" במוצ"ש בקפלן של ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, שנקרא לתמוך במאבק על ידי מרצ (כך לפי פרסום של עמית סגל).
"למתנגדי הרפורמה אין קווים אדומים, לרבות הניסיון לפגוע במעמד הבינלאומי. אף גורם זר לא יחליט בשביל הציבור בישראל, ואני בטוח שלסנצ'ס אין כוונה כזאת. בתור מי שתומך ברפורמה, אין לי ספק שהיא תחזק את הדמוקרטיה ותאזן את הרשויות".
נקווה שכהן יישאר עם אותה האנרגיה לביצוע גם בכניסתו לתפקידו כשר האנרגיה ב־2024. בן גביר, תלמד.
יוצאת מהארון
אחת לזמן מה גם אני עומדת מול ארון בגדים מפוצץ וזועקת ליקום "אין לי מה ללבוש!". כמה אפשר להזיז מצד לצד ג'ינסים שכבר לא יעלו עליי ובגדי יציאה נועזים שאין לי הזדמנויות ללבוש אותם. כפתרון למשבר העמוק רוקנתי את הארון והחזרתי פריטים בהתאם לשני תנאים קשוחים – מרגישה איתם מעולה והם נלבשו בשנה האחרונה.
בסיומו של סינון המחץ נשארתי עם ארון דל, שתכולתו העיקרית בצבעי שחור ולבן. מעלה כמה שאלות על גיל, גוף שחטף בלידות וחיי חברה אבודים. אך כמי שדוגלת בהפקת לימונדה מהלימון, אודה שהתהליך ניקה לי את הנשמה. היו שם בגדים שהייתי מסוכסכת איתם, משום שהעלו בי זיכרונות מורכבים או שסירבתי להודות שאני מתקשה לנשום בהם. כעת אני נרגשת להכניס לארון וגם אליי אנרגיה חדשה.
נשים, תודה שאתן מבינות ללבי. גברים, שבת שלום!