שיבוש אחד לא הופיע ברשימת השיבושים שמארגני ההפגנות יזמו, תכננו והוציאו לפועל בשבוע שעבר: השיבוש שחל ביעדים שלהם עצמם, בסדר העדיפויות שלהם, בסיסמאות המובילות את ההפגנות. לאחרונה מתגברים הסימנים שמעידים שהמחאה גולשת לתחום של היחסים בין חילונים ודתיים. זהו תחום רגיש, שעלול לעורר שנאה והסתה, ולהוות מקור לעוד שסע ופילוג.
אין דרך אחרת: צה"ל זקוק לחיילים החרדים | דעה
יאיר לפיד נוטש את המאבק לשוויון בנטל: חמישה דברים הבוקר במעריב אונליין
התהליכים שמתרחשים היום פעפעו בחברה בישראל הרבה לפני הרפורמה המשפטית שיצרה איום על הדמוקרטיה בישראל. אבל עד עכשיו זה לא הגיע להפגנות, ולא היווה תוכן לסיסמאות במפגנים המוניים. לאחרונה הגיע המטען החברתי הנפיץ הזה לרחוב. הוא גם קיבל סיסמה רשמית: “זה נגמר". המוחים מפגינים מול ישיבות, מול בתיהם של ראשי ישיבות, צועדים במחאה ברחובות בני ברק.
התביעה לשוויון בנשיאה בנטל היא לגיטימית. אבל ההפגנות הנוכחיות לא יועילו במאומה לקידום גיוסם של תלמידי ישיבות. זה נושא פוליטי שעתידו ייחרץ בסחר הסוסים המפלגתי בין ראש הממשלה נתניהו לראשי המפלגות יהדות התורה וש"ס. אלו הם פוליטיקאים קטנים שההפגנות והמחאות מעניינות אותם כמו שלג דאשתקד.
הרוב הגדול בקרב הדתיים והחרדים דואגים לעתידה של מדינת ישראל, היא חשובה ויקרה להם. כמו בכל מגזר, קיים בקרב הציבור החרדי פלג קיצוני. אבל הרוב המכריע בציבור הזה הוא מתון, מוכן לקירוב לבבות. רבים מהם, יותר ממה שנדמה, גם לא אוהבים את הפוליטיקאים שמזוהים כנציגיהם. המאבק המתמשך בישראל נגד הפגיעה בדמוקרטיה הוא הזדמנות שאסור להחמיצה דווקא ליצירת שיתוף פעולה בין חילונים לדתיים וחרדים. זה מתחיל.