לאחר ירי הרקטה אתמול (ראשון) מומחשת היטב המורכבות של רצועת עזה. הניסיון הישראלי לשרטט מצבי היגיון מסודרים, שבהם דווקא בעת הסלמה משמעותית מוסרת האחריות מחמאס הריבון והכתובת לתגובה, זו הפעם השלישית בשנים האחרונות, היא הג'יהאד האסלאמי שנושא באפס אחריות כלפי תושבי עזה - אותגר כבר אמש, בתוך פחות מיממה בלבד מסיום המבצע.
ישראל מכוונת להסדרה? בכיר לשעבר בצה"ל מסכם את סבב הלחימה
חמישה ימים, שישה סיכולים ו-1500 שיגורים: סיכום מבצע "מגן וחץ"
לצד הצלחות טקטיות במבצע האחרון, העובדה שבשנתיים האחרונות המרחק בין סבב לסבב הולך ומתקצר מחייבת את ישראל לבחינה מעמיקה האם הסרת האחריות מחמאס לא משיגה בדיוק את התוצאה ההפוכה, ומקרבת את ישראל עוד יותר למבצע נרחב ברצועה.
לעומת שני מבצעים קודמים מאז שנת 2019, שגם בהם ישראל בחרה לסמן את המערכה מול הג'יהאד האסלאמי בלבד ולסייע לחמאס להישאר על הגדר ולא להצטרף למערכה, במטה הכללי הפעם יותר צנועים וזהירים בהערכות היתר לתקופת שקט ארוכה הצפויה לכאורה בעקבות המבצע. הרקטה אתמול היא אולי סימן ראשון לכך.
במבצעים הקודמים הטון היה שונה והנחת המוצא הייתה שהפוטנציאל לתקופת שקט ארוכות גבוה בהרבה מכפי שהתרחש בפועל. הפעם ההצהרות מתונות וצנועות יותר, אף שמבחינה טקטית מבצעית נראה שהישגי המבצע האחרון - סיכולי הבכירים, שלילת הישגים מהאויב ושיבוש יעיל יותר של ירי המרגמות והיקף ירי הרקטות ביחס לימי הלחימה – טובים יותר מבשני המבצעים הקודמים, ששווקו גם הם על ידי הצבא כמוצלחים.
עימותים צבאיים מול חמאס וחיזבאללה צפויים להיות מורכבים בהרבה. החולשות, מידת החדירות המודיעינית ושיטות העבודה המיושנות של הג'יהאד האסלאמי הופכות אותו לאויב שקל יותר למנף כלפיו הישגים מבצעיים.
בשורה התחתונה, הג'יהאד האסלאמי מוכיח פעם אחר פעם שהוא לא באמת מסוגל לנהל באופן משמעותי מלחמה עצמאית מול ישראל ולהחזיק מעמד לאורך זמן. חשוב להבהיר, אין בדברים אלה כדי להמעיט בהישגים של צה"ל לפגוע בארגון טרור שמסוגל לירות לטווחים של יותר מ־100 ק"מ ובמספר רקטות בסדר גודל של אלפים רבים, כמו גם ברמת המודיעין המרשימה של השב"כ ובאיכות הביצוע הגבוהה של חיל האוויר.
אבל מעבר לסוגיות הטקטיות, שאלת הבידול שמבקשת ישראל לעשות בין אחריות החמאס לג'יהאד האסלאמי בעזה היא מהותית מאוד, ומדובר בבחירה שנעשית בפעם השלישית בארבע שנים בלבד. אותה תפיסה ושיטת פעולה, שיש בה גם הישגים מבצעיים, מעלה שאלות אסטרטגיות לגבי המשמעות שנוצרת בשטח.
גם בסיום הסבב הזה אומרים בצבא כי עמדו בתכלית ההגדרה המדינית שהוצבה להם - לתת מכה שתפגע ביכולת המבצעית של הארגון ותחליש אותו, בלי להכניס את חמאס למעגל הלחימה.
צה״ל, על פי אותן הגדרות, עמד בצורה טובה, אבל בתמונה רחבה יותר נדמה שהג'יהאד האסלאמי, שאינו נושא באחריות כלפי התושבים ברצועה ומייצג באופן מובהק גם אינטרסים של איראן לסבך את ישראל בבוץ של עזה, מצליח פעם אחר פעם לגרור את ישראל לעימות צבאי ומקצר את משך הזמן מסבב לסבב.
יותר מכך, ישראל, שביקשה שנים ארוכת לייצר בידול בין רצועת עזה ליו"ש, מוצאת את עצמה בלחימה בעזה בגלל הר הבית, בגלל מבצע עם הרבה הרוגים בג'נין או בגלל אסיר ביטחוני של הג'יאהד האסלאמי שמת בכלא לאחר שביתת רעב. בכל פעם ישנה סיבה אחרת. בנסיבות האלה, למרות ההצלחות המבצעיות, ההסלמה הבאה עלולה להגיע ממש בקרוב.