"אילו הדבר היה בידיים של נתניהו, הצבעות התקציב היו מתקיימות אי־שם בסוף יולי ומסתיימות דקה לפני שכולם עפים מפה לפגרה. מבחינתו, שבן גביר ימשיך עם תרגילי ההחרמות שלו, ושהתקשורת תעסוק במשבר התורני הבא בין עוצמה יהודית לשאר האנושות. כל עוד זה דוחה את החזרה לעיסוק ברפורמה המשפטית ובסוגיית 'יריב לוין – פניי לאן', מבחינת נתניהו הכל בהחלט עדיף על מה שמצפה לו רגע אחרי התקציב" – כך אמר לי במידה לא מבוטלת של ציניות אחד מוותיקי הקואליציה בשיחת מסדרון מאולתרת בכנסת.
בן גביר: "אם הליכוד רוצה ללכת לבחירות במקום לתת תקציב לנגב ולגליל - קדימה"
בג"ץ, סירוב של הרשויות ומרד מיסים: מה צפוי בהמשך המאבק בקרן הארנונה?
תסכל את העברת התקציב? הדרישה של אגודת ישראל מנתניהו
זה היה יום רביעי בערב, בדיוק בזמן שאנשי עוצמה יהודית חזרו לנוהל ההיעדרות מההצבעות במליאה, הפעם כמחאה על מה שהגדירו כ"גזילת כספי משרד הנגב והגליל לאור היום וללא בושה". בזמן שנעצרנו לשיחה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חלף על פנינו בדרכו ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"אלה הבעיות הקטנות", חייך איש הקואליציה וסימן בראשו לעבר בן גביר היוצא לקרב על הכספים התקציביים נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חברו לרשימת הציונות הדתית. "הבעיות הגדולות מצפות לנתניהו מעבר לפינה, קוראים להן הרפורמה המשפטית ושר המשפטים".
ובכן, עם כל הציניות, הניתוח החטוף הזה מדויק ומשקף את המתרחש והנאמר מאחורי הקלעים בסביבת נתניהו, בליכוד ובחוגי הימין. זאת בזמן שאת מרכז הבמה חילקו ביניהם השבוע שחקנים אחרים. שניהם אנשי ימין, שניהם ניהלו קרבות תקציב נגד סמוטריץ' ובעקיפין נגד העומד בראשות הממשלה.
האחד הוא ראש מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. איש ליכוד ותיק וחזק, שלאחרונה הפך לפרסונה נון גרטה אצל נתניהו אחרי שסומן כחשוד בשת"פ עם מתנגדי הרפורמה המשפטית. השני הוא בן גביר, שגילה כי חלק שמן מתקציבי משרד הנגב והגליל עבר למשרדה של שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, חברתו של סמוטריץ' למפלגת הציונות הדתית.
שניהם, ביבס ובן גביר, רתחו על סמוטריץ', ושניהם הלכו על שימוש בכלי הקשה והדקלרטיבי של שביתה והשבתה. ביבס השבית חלק מהרשויות המקומיות במחאה על הקמת קרן הארנונה; בן גביר השבית את התפקוד הקואליציוני של סיעתו במחאה על מה שהגדיר כ"אי־עמידה בסיכומים התקציביים והזנחת הנגב והגליל לטובת האינטרסים הפוליטיים של שר האוצר".
באשר להתקוממות הפנימית הגלויה נגד צעדי הקואליציה שהוביל ביבס, רבים מחברי מפלגתו סבורים כי מה שמניע אותו אינו רק הקמפיין המוניציפלי הקרב ובא. "חיים רואה את עצמו כמועמד לראשות הליכוד, גם הוא מתחיל לחשוב על היום שאחרי נתניהו ולהכין קייס שאיתו יגיע למרוץ", נטען השבוע בשיחות סגורות ערות שהתנהלו בליכוד, נוכח ההתנגדות של חלק מראשי הרשויות לחוק קרן הארנונה.
יש לציין כי הדיבורים בתוך הליכוד על "מאבקי הירושה" ועל "עסקת הטיעון המתרקמת, לכאורה, במשפט נתניהו", עלו מדרגה וממצב טפטוף קל הפכו לשיח קבוע בנוהל. ככל שאנשי נתניהו, כולל פרקליטיו, מכחישים את השמועה, כך הם משתכנעים עוד יותר באמיתותה גם בהיעדר הוכחות.
בכל מחיר
במקביל לרינונים בדבר עסקת הטיעון, ואולי במידה לא מבוטלת גם בעקבותיה, ההתרחקות בין ראש הממשלה נתניהו לבין שר המשפטים לוין הולכת ומעמיקה, ויש טוענים שכבר הפכה לנתק. מי שתרמו וממשיכים לתרום לכך תרומה משמעותית הם מקורבי נתניהו, שבחודשים האחרונים טוענים באוזני הבוס כי לוין בא למשרד המשפטים לא כדי לשרת את ראש ממשלתו וראש מפלגתו, אלא בעיקר כדי לשרת את עצמו ולבנות לו מסלול ישיר לראשות הליכוד.
אותם מקורבים דואגים לדווח בקביעות לנתניהו כי הברית שנכרתה בין לוין לבין סמוטריץ' הולכת ומתהדקת עם הזמן, ועלולה יום אחד להתפוצץ בפרצופם של כל אלה שחוששים מקידום הרפורמה ומחזרת המחאה במלואה כתוצאה מכך.
נתניהו הוא ראשון החרדים לעתיד ממשלתו נוכח הכוונות לחזור לקידום הרפורמה במקרה של כישלון אפשרי בבית הנשיא. בדיוק מסיבה זאת דיווחי לוין נופלים על קרקע פורייה ועושים את עבודתם נאמנה. לא קשה לשכנע את נתניהו כי הצמד לוין־סמוטריץ' מהווה איום ממשי לאור נחישותם לקדם את הרפורמה, גם במחיר של מיליון מפגינים בתל אביב, של סרבנות בצה"ל, של פגיעה בכלכלה ולחץ בינלאומי. באותה מידה לא קשה לשכנע את לוין ואת סמוטריץ' כי נתניהו מזמן חבר למחנה "הרפורמה מתה" וכי הוא הראשון שמעוניין למסמס אותה.
החשדנות בין נתניהו ולוין נמצאת במגמת עלייה מתמדת. חדי העין יכולים בקלות לזהות את סימני הנתק החיצוניים גם בלי להיות בקיאים בנעשה מאחורי הקלעים. חברי הכנסת שנכחו בדיוני המליאה ביום רביעי האחרון, לא יכלו שלא לשים לב לדינמיקה החריגה בין השניים.
לוין אומנם ישב במקומו הקבוע ליד שולחן הממשלה, לשמאלו של נתניהו, אך למשך דקות ארוכות לא החליפו השניים מילה בודדת והשתדלו גם לא להסתכל איש על רעהו. בשלב מסוים נעשתה אי־הנוחות ניכרת למדי, ונתניהו אף זימן אליו לשיחות קצרות כמה מהשרים.
אירוע נוסף התרחש השבוע בגזרת הליכוד, הפעם הרחק ממשכן הכנסת. אשר חיון, ראש הסגל לשעבר של נתניהו, הזמין את חברי הליכוד לחתונת בנו, נריה. לא רק המוזמנים הגיעו, אלא גם פעילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית שדאגו להתאסף בקרבת מקום ולהפגין.
אך לא המחאה העכירה את השמחה, אלא שיחת הערב בין האורחים: "המצב במבוי סתום, לא תהיה שום הסכמה בבית הנשיא". עם כל הפערים בעמדות ובתפיסות, כל הצדדים המשתתפים שותפים להבנה כי עיקר המחלוקת – הרכב הוועדה לבחירת שופטים – לא זז ולו מילימטר לכיוון פשרה. שום פער לא צומצם וגם לא יכול להצטמצם, כי האופוזיציה נחושה למנוע מהקואליציה בדיוק את מה שהקואליציה נחושה לעשות: מינוי שופטי עליון ברוב קואליציוני.
לנוכח ההבנה כי העסק נקלע למבוי סתום הרמטי, השאלה בקרב אנשי הקואליציה היא ממה נתניהו חושש יותר – מנחישותם של לוין וסמוטריץ' לקדם את סוגיית בחירת השופטים בכל מחיר, או מפיצוץ רבתי מול המחנה של מתנגדי הרפורמה, כולל חזרת המחאה בממדיה המחרידים.
לשאלה הזאת אין כרגע תשובה חד־משמעית. בליכוד מעריכים שהמסר שהודלף לתקשורת ויוחס לנתניהו שלפיו "ראש הממשלה אינו מתרגש מאיומי ההתפטרות של לוין אם הרפורמה תוקפא", לא בא מנתניהו ישירות, אלא מ"המחנה המתון התומך במסמוס הרפורמה" שבסביבתו.
אם זה אכן המצב, לדעת לא מעטים בליכוד לנתניהו כדאי לשקול בכובד ראש את יחסו לעמדת שר המשפטים. את עמדתו של לוין – לקדם את בחירת שופטי העליון או להתפטר אם יקשרו את ידיו – נכון יותר להגדיר לא כ"איום" אלא כ"כוונה מגובשת".
האיום האמיתי שבכוונה הזאת אינו טמון דווקא באקט ההתפטרות, אלא בהשלכות האפשריות של הצעד על חברי קואליציה נוספים. לפי ההערכות, אם יתממש תסריט המסמוס, ונושא הוועדה לבחירת שופטים אכן יוקפא ויירד מהפרק, לוין יקום וילך, ולא מן הנמנע ששותפיו לרצון לממש את הרפורמה – סמוטריץ' ובן גביר – יקומו ויעזבו בעקבותיו.
זאת בדיוק הדילמה שרובצת לפתחו של נתניהו. מה מסכן יותר את המשך כהונתו במקרה של כישלון המגעים בבית הנשיא: אור ירוק לקידום הרפורמה, או דווקא אור אדום; איום לוין או איום המחאה? עם כל הרצון של נתניהו להמשיך לדחות את הבחירה הקשה, סאגת התקציב לא תישאר לנצח. רק עד השבוע הבא. ההצבעה הסופית במליאת הכנסת תסמן את סיום טלנובלת התקציב ואת המשכה של דרמת הרפורמה המשפטית.