עצבים. כל היום עצבים. כבר שנים אני מסביר לכל בעלי בתי הקפה שאני יושב בהם, שאסור להכניס לכריך מלפפון ירוק וחסה. "חיים, יש בירקות האלה המון מים. אתה מכין כריך בשבע בבוקר, מניילן אותו, עוטף גם בנייר. ומה קורה? הסלט ביצים עם המיונז הופך לדייסה, הלחם האיכותי בכאילו מתפורר כמו חול, אבל אתה לא לומד, אתה ממשיך עם אותה שטות. מה יהיה איתך?".
ותמיד הוא מביט בי, ועונה את אותה תשובה: "טוב, רון. הכל בסדר. אתה רוצה כריך סלמון וגבינה?"

"כן, אבל את הירקות בצד בצלחת. אני שונא דייסות, הבנת? זה בגלל שאנסו לאכול את הזבל הזה כשהייתי תינוק. אני בפוסט־טראומה". הוא מביט בי, לא מבין מה נפלתי עליו, וצועק לטבח האפריקאי שלו: "בראכה, תכין לרון פרנה עם גבינה לבנה וסלמון".

"תגיד, חיים, אתה אמיתי? למה לא אמרת לו עם ירקות בצד, שלא ירטיבו את הדג המסכן ואת הפרנה?".
שוב הוא מביט בי במבט העצוב שלו. "בראכה, שים לו במגש את הירקות בצד. איזה ירקות אתה רוצה?"

"נסה לזכור מה שאני אומר לך: עגבנייה, מלפפון ירוק, בצל ירוק, מלפפון חמוץ וזיתים ירוקים. תחזור על מה שביקשתי, כי אני בטוח שכבר שכחת".

הוא שוב מביט בי במבט העייף שלו. "בסדר, רון. שב בחוץ, תכף יגיע האוכל. מה אתה רוצה לשתות? תפוגזר ואספרסו כפול?"
"כן, חיים. כמו ב־11 השנים האחרונות. כלום לא משתנה, אני אדם של הרגלים ישנים. כמה עולה לי הכריך?"
"50 שקל, רון".

"תגיד, התחפשת לליצן? לקית בטפשת נגיפית? מה 50 שקל על הסובאח, מה נסגר איתך?"
"לא לקחת כריך, לקחת ארוחה. ירקות בצד, חמוצים. תכף תצעק עליי איפה השמן זית והלימון והחריף. אני הרי מכיר אותך. אתה נורא טיפולי עם הבקשות שלך, אבל לא נורא, גם אני. הרי נולדנו באותו תאריך".

סתם שאלתי אותו את המחיר. אני אף פעם לא משלם לו, כיפוש משלמת. אבל רציתי פתאום לדעת למה אני פותח את היום ב־80 שקל, כשיש לי את המשימה היומית הקבועה שלי כחילוני - "ברך את האברך", שמתבטאת ב־173 שקל ליום, מינימום.

לפתוח את היום ב־250 פונט זה יקר זה. מצד שני, הבנאדם חייב אנרגיה כדי לצאת ליום עבודה עד הלילה 24/7, כדי לדאוג לחניוקים שמשרתים בצבא התוירה. לא מעניין את הבאבא בובות שאני צריך לעבוד כל יום, כדי לממן שירותי דת, שירותי קבורה, אברכים, עשרות אלפי רבנים, אלפי משגיחי כשרות, מועצות דתיות בתל אביב שמעולם לא נזקקתי להן, שני רבנים עירוניים ספרדי ואשכנזי, שאיני יודע מי הם, וגם לא אדע כי הם לא מעניינים אותי.

הם מורשים לזרוק את גופתי לים, כדי שלכלבת הים יוליה יהיה מה לאכול. ואז גם לא אהיה חלק מתעשיית הקבורה שמגלגלת מיליארדי שקלים בשנה ללא פיקוח. רוצים קשישים לרכוש חלקת קבר בגוש דן, ייפרדו במטותא מ־54 אלף שקל, וגם כמובן 10,000 שקל למאכער. ממני הם לא יראו לירה סורית דפוקה, המאוסים האלה.

פתחתי את הטלפון לראות כמה עלו לי החניוקים היום. נתקלתי בפרסום שלפיו אריה־גאנעב־סדרתי יקבל בתקציב המדינ'ע מתנה צנועה של 850 מיליון שקל, כדי לחלק לבני עמו, מזון לפי הצורך. אני מת לדעת איפה נרשמים בתל אביב לחלוקה הזו, שמתבטאת ב־8,000 שקל מינימום בשנה. מעניין אותי לדעת מי יפקח על הסכום העצום הזה. מעניין אותי לדעת מדוע ילד במוסדות החינוך של ש"ס עולה 20 אלף שקל בשנה, אצל החניוקים האשכנזים 18 אלף שקל בשנה, ואילו הילד שלי, נעבעך חילוני, רק 16 אלף שקל בשנה. זה מדאורייתא? זה אלוהים שלהם ציוו, או רק אלפי הבאבא בובות שלהם הורידו הנחיה?

בכל זאת הבנות שלי אקדמאיות, עובדות קשה כמו אבא ואמא כדי לפרנס את החניוקים ולדאוג לכל צורכיהם. גם הצדיק יתבקש לשאת בנטל בעוד עשר שנים. אז לא יהיו החניוקים רק 13% מהאוכלוסייה כאן, אלא קרוב יותר ל־20%. הדרישות רק יעלו, הרי הם לא מפסיקים לייצר ילדים מתוקים, כאילו במצוות האל. הוא לא היה מצווה אותם בפרו ורבו אם היה יודע שהם לא מאמינים בעבודה, אלא רק בלמידה. ראיתי גם שהמתנחלים עשו קופה על התקציב הזה. הם ניצחו בבחירות, אז מגיע להם לחיות בפינוק, והם גם עסוקים בעבודת האל.

יש לנו ארבעה שרי התיישבות: פיתוח הכפר, נגב וגליל, אורית סטרוק, שאיני יודע מה היא עושה בכסף שלי, אבל נתנו לה א ביסלע־ביס מהתקציב, כייסף קטן של 500 מיליון שקל, ויש גם שר מורשת - גם הוא עם מאות מיליונים. הם רוצים לייהד את הגליל, אז בהצלחה להם. כעת הם אומרים שיש 14% יהודים בגליל, אבל אחרי שהם יבזבזו את כל המיליארדים, יהיו 14.3% יהודים. סיבה למסיבה, סגורה כמובן - רק לחובשי כיפות, עם הפרדה.

לסל התרופות, החולירע־יאסנה של קולקציית האפסים לא הוסיפה לירה סורית דפוקה. אם אתה חולה, אז תתפגר, כי אתה לא יצרני ועולה לנו המון כייסף שמכוון לגאולת העם. יש להם גם רב בוועדה, שמשגיח שיהיה שימוש נכון בכייסף. למה אין נציג לחילונים בוועדה הזו? אני מעריך שהייתי עושה עבודה טובה לילדים החולים ב־fasd, שהוריהם משקיעים בבריאותם 8־13 אלפי שקלים בחודש, מותנה בכמה טיפולים הם עוברים בתא לחץ, בעלות של 800 שקל לטיפול - 48 אלף שקל לסט של 60 טיפולים, פעמיים בשנה. הצדיק ואני כבר בסט השני, השנה.

כמובן שזה לא כולל טיפולים משלימים של ויסות חושי וויסות רגשי פעם בשבוע ומאמנים אישיים לספורט, כי הם לא יכולים להיות חלק מספורט קבוצתי. על זה יש להוסיף אבחונים - פסיכיאטרים פרטיים - אז זה בקטנה, עוד אלפיים לטיפול. כן, ככה בקטנה.

כמה נותנת המדינ'ע להורים, שרובם זה אמהות יחידניות? זי"ן, זה מה שהמדינ'ע נותנת. המדינ'ע לא מכירה בילדים האלה, היא מתעלמת מקיומם. אין כייסף, צריך לתת לתלמוד תוירה, לאברך, שמתחתן בגיל 19 עם ילדה בת 17. הם מייצרים עשרה ילדים, חונקים את הרשויות, כי אין להם מה לאכול, אז אין כייסף לילדים עם fasd, זה מה יש.

עכשיו הכיפות והחניוקים גילו צעצוע חדש – גרעינים תורניים – בלב הציבור החילוני, בשכונות הכי יוקרתיות, כי כייסף יש להם כמו זבל, ל"תורניים". מעניין שרוב המאכערים שתומכים ברעיון, מגל, ברדוגו וריקלין, תומכים בהם בהתלהבות. הם הסוסים הטרויאניים של מהפכת ההדתה, והם צורחים על כל מי שמבקר אותם שהוא אנטישמי.

המחאה גוססת לקראת המוות הצפוי, כפי שחזיתי, ולא צריך להיות גאון כדי לחזות את התעשייה המטומטמת הזו. במקום לייצר אסטרטגיה, להפגין מול ומתחת לבתי המאכערים, שהם זרוע של הטרור הדתי, כמו הפארטיה שנקראת "הלשכה המדינית של חמאס", הם עושים ערבי הווי בקפלן ובאתרים אחרים, כדי להיזכר בצופים ובנוער האבוד, להניף דגל ולקשקש איך, איך הם לא קיבלו את תג היער?

הלו, דבילים, מחאה חייבת להיות ממוקדת. לא 70 איש מול הבית של שמחה רוטמן, אלא 5,000 מפגינים ובשבת, מתי שהכי כואב. תלמדו מהשבאב של הימין, איך הם מיררו את חייהם של עידית סילמן ושמוליק הנעבעך שלה, וגם מול ניר אורבך, עד שהם נשברו! ככה מייצרים טרור, לא בהפנינג עם נאומים משעממים, שגורמים לטמטום חושים.

מה אתם מתעסקים עם דני דנון ברעננה? מי הוא, מה הוא, הוא יכול להחליט? הוא ליצן מאגם הדרעק, זה בזבוז זמן ההתכנסויות האלה. יש בן גביר, סמוצ'קנע גרנדמייזר, מוישה גפני, שמחה רוטמן, לאלה צריך למרר את החיים בהפגנות, לא לבזבז זמן על אופיר אקוניס, שהוא גם אינו יודע לשאול, אבל גם בזבוז זמן. אז בקיצור, התעשייה הזו גוססת, היא רק מחכה למישהו שיפסיק לזה את הזרם, את ההון המבוזבז.

ההפיכה המשטרית גם נשארה במצב של הנשמה. מה שחשוב עכשיו זה להפסיק את הגזל. לצאת עם שלטים ביידיש, כי עברית החניוקים לא אוהבים: "חאפן דה גאנצע געלט. דה חניוק איבר אלעס" (חוטפים את הכייסף הגדול, כי החניוק מעל הכל"). לקח לי חצי שעה ללמוד את המשפט הזה ביידיש, כי לא היה במה לכתוב. בילדותי שנאתי יידיש, כעסתי על ההורים שדיברו בשפה הזו, כדי שלא אבין. רק עברית, דרשתי, כי הייתי ציוני דפוק. היום שפת הציונות היא יידיש, כי בשפה הזו מייצרים את הגזל. חבל שאיני דובר אותה, הייתי עושה כמה לירות סוריות דפוקות, גם לעצמי.

במסגרת פינתנו הקבועה "לא יודעים מה יקרה איתך, אולי", אני מגיש לכם את מצעד המרגנית של השבוע. אוסף של חמציצים, שאני ממש לא ממליץ לשלב עם הדג של שאבעס־קוידש (ללא שום קשר אם זה גפילטע דוחה, חריימה או סתם דג חריף). אנחנו הרי אוכלים את הזוועה הזו כדי לסבול, כדי שנזכור מי אנחנו. אם אלוקים היה כל יכול, כפי שטוענים הבאבא בובות, מדוע אנחנו לא מצווים לאכול סושי בשאבעס־קוידש, אוכל הודי או איטלקי?

• מליאת אגם הדרעק הצביעה נגד חוק שירות חובה לכולם, שהעלה אביגדור ליברמן. לא חשבתי אחרת. ההנהגה החרדית באגם הדרעק, שליחיהם של מועצת חכמי התוירה וגדולי התוירה, ישישים צעירים בעשור העשירי לחייהם, מוכנים ללבוש שק ואפר, על פני גזירה שילדיהם המתוקים ילבשו מדים. בנות? שוד ושייבר, זה יפגע להן בשידך רחמנא ליצלן. אז זהו שזה נגמר, ואנחנו מקבלים הרבה סימנים בתרגום בגוף הסרט, רק פוחדים מפרידה. כנראה שאי אפשר לנצח את הפחד.

• מאכערים של קולקציית האפסים: הסחר בין האמירויות לישראל צפוי לעלות מעבר ל־3 מיליארד דולר עד סוף השנה. מה התרגום בגוף הסרט? שהחרדים והמשיחיים יקבלו עוד מיליארד דולר מהבונוס? כי אני לא רואה שמישהו ייתן לי לירה סורית דפוקה מהשלל. ההפך הוא הנכון. ייקחו לי עוד כדי לממן שכונה של מתנחלים, כי כבר עכשיו אני שותף במימון של רחוב במודיעין עילית, למשל. הם לא חייבים לעבוד שם, בעיר הכי ענייה בישראל. יש ערימות של פראיירים כמוני, שמממנים אותם.

• הייתה דרמה שלשום. אריה־גאנעב־סדרתי הלך לבקר את הרב'ה אדלשטיין. החניוקים במצב מלחמה נגד החילונים, אז הם מאחדים כוחות בקרב על הקופה הקדושה. ססמת הקרב היא: לא לעבודה, לא לצבא, רק לחטוף מכל הבא ליד.

• סקר כיכר השבת ומכון נתוני אמת. תמיד אצל החניוק הנתון הוא אמיתי, כי הוא משרת אותם. 56% מהחניוקים סבורים שהממשלה אשמה ביוקר המחיה. למה מי יכול להיות אשם, אני? אני הבטחתי ואיני יכול לקיים? 66% מהחניוקים סבורים שיוקר המחיה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של המפלגות שלהם. 72% סבורים שראשי הסיעות הזניחו את המאבק ביוקר המחיה. אל דאגה קינדרלעך־קדוישים, הם נלחמים בשצף קצף כדי לארגן לכם חיים נוחים בכוילל. אין חובות, יש רק זכויות. המשיכו להתבטל.

• שר האוצר סמוצ'קנע גרנדמייזר בראיון לרדיו 103FM: "כן, יש הגדלה של תקציב הישיבות. יכול להיות שזה פחות נכון כלכלית, אז מה? מדינה לא עושה רק מה שטוב לכלכלה. כשאתה מחייב מפעלים להתקין מסננים, כדי לשמור על איכות הסביבה, גם זה לא נכון כלכלית. אבל יש למדינה עוד ערכים שחשוב לה לקדם".

אז עכשיו החילונים משולים למסננים אצל הטומטום הזה, שמתחפש לגאון כלכלי. מה הערכים, אדון גרנדמייזר? להתנדנד על הסטנדר ולחלום על נערה שאוטוטו תהפוך לרעיה חסודה? להוליד עשרה ילדים, כאשר אין לאברך יכולת לפרנס שניים? לעשוק את החילונים, כי זו מצווה? על אילו ערכים אתה מדבר?!

• ברל'ה קרומבי, סוג של פרח ששואף להיות מאכער גדול: "כספים קואליציוניים זה רע. אבל כל דיון בנושא לא יכול לדלג על מאות מיליארדי שקלים שנשפכו לקיבוצים במשך השנים במסגרת הכספים הקואליציוניים - ועד היום מחזיקים שם את הקרקעות של הדור השני והשלישי (חלקם חברים טובים) שנהנים מקרקעות ושאר בונוסים שהנחילה להם מפא"י".

כן, זה אדון ברל'ה, שהיה חלש בלימודי ליבה, לכן אינו יודע שרוב הקיבוצים נוסדו לפני קום המדינה. ברל'ה לא יודע שבהגנה על הקיבוצים נספו כ־3,000 מבני ובנות התנועה הקיבוצית ב־110 השנים האחרונות. לא מתנחלים ואברכים, אדון ברל'ה, אלא קיבוצניקים ועולים חדשים שהגנו על הבית בידיהם. בנוסף, אדון ברל'ה, כסיל חביב שלי, כמה מיליארדים השקיעה מפא"י בהקמת ההתנחלויות?

כמה דם חילוני נשפך כדי שלמתנחלים תהיה פלסטין, כדי ליישב אותה ולממן אותה מכספי המסים של תושבי גוש דן? כמה מיליארדים זה? חישבת פעם? אתה ושאר החברים המאכערים שלך, אויבי הציונות. אתם טובים רק בהתעלקות, בלשקר, בלהמציא תורה חדשה, עם באבא בובות יותר גזענים מאשר חוותה היהדות בשנותיה הקשות ביותר.

• פרסום ראשון של ערוץ התעמולה מס' 14: חוקר פרטי נשכר בידי אחד מפעילי המחאה כדי לעקוב אחרי יאיר נתניהו. אין הוכחות, אבל זה סיפור נחמד, בערוץ שמתחפש לעיתונות. זה הרי היה ערוץ מורשת לפי תנאי המכרז, אבל מכרז זה לחלשים, חילונים כאלה, שבערוץ 14 מתעבים במיוחד.

• תוכנית הצינור ברשת 13 חשפה שחברת מאפיות אנג'ל לא בדיוק הפסידה מהחרם החניוקי, אלא הרוויחה יותר. אני מבסוט בשביל המאפייה. חרמות של דתיים זה היה טוב לפני אלפיים שנה, תם הטקס. תחרימו כל מוצר אפשרי. זה יאלץ את החניוקים לצאת לעבוד ולייצר לחם, בדיוק כמו לפני 3,000 שנה. שלווים שיורדים מהשמיים למנגל זה רק באגדות, כמו התוירה שלהם.

• רוני לינדר חישבה ב"דה מרקר" מה היה ניתן לעשות בשוחד הגועליציוני לטובת הכלל. 285 מיליון שקל מספיקים לאלף תקנים לרופאים ורופאות, 400 מיליון שקל מספיקים לאלף סטודנטים נוספים ללימודי רפואה, 500 מיליון שקל מספיקים לעוד 2,200 תקנים לאחים ואחיות, וקיצור תורים לניתוחים במערכת הציבורית הוא בעלות של 500 מיליון שקל. אבל הציבור שלנו בחר בלימודי תורה, שזה אסון כלכלי, בהשתמטות משירות צבאי או לאומי, שזה אסון חברתי. חאפ־דה־געלט, זה מה שמעניין אותם. אחרי זה כולם מתקוממים מדוע העולם מתייחס ליהודי כאל אחד שהאלוהים שלו זה כסף. כמו בעגל הזהב.

• הבאבא בובות של הציונות המשיחית והגזענית חפצו בטיול תלת־חודשי בקבר יוסף בשכם. צה"ל, כמובן, נקרא למשימה כחברת אבטחה פרטית לטיול המיותר והטיפשי הזה. בסך הכל אבן, כן? לא מדובר כאן במצב שיוסף ו/או אלוקים מקשיב למטיילים. יש לי רק שאלה קטנה: אם כיתה ה' של הבן שלי רוצה לצאת לטיול במקום קדוש לי כמו בריכת המשושים, חטיבה של צה"ל יכולה לאבטח את הילדים המתוקים? אני אסתפק גם בפלוגה, כי אני ער למצבה הקשה של הקופה של סמוצ'קנע גרנדמייזר.

• שר העושק שלנו לא אהב את ההערכה של הכלכלנית הראשית באוצר. בסדר, הוא לא כלכלן, כן? הצמיחה ברבעון האחרון הייתה 0.25%, שזה כלום ושום דבר, אבל סמוצ'קנע אומר שהטיפשורת היא פייק. אבל עכשיו תעלה הריבית, אז מה הוא יאמר, שהעולם אשם, כי אנחנו עם בחירה? הרמח"ל של הכלכלה טען גם שהעראברים, שהוא מתעב במיוחד, קיבלו 53 מיליארד שקל בממשלת השינוי.

אפילו גדול השקרנים באנושות, הבוס שלו, הודיע שזה לא קרה. אבל ביבי משקר כמו שהוא נושם. סמוצ'קנע מתגאה בכיפה חרד"לית לראשו, אז איך הוא מסביר את הדיבר התשיעי: לא תענה ברעך עד שקר? לסמוצ'קנע מותר לשקר? הוא קיבל אסמכתא מהבאבא בובות שאלוהים מעביר לו את השקר הזה?

• ילדות בבית שמש הונחו שלא לצאת לרחובות. כמה מעוותים עם כיפה החליטו בשבילן להדיר אותן מהמרחב הציבורי. ילדה ברחוב מבלבלת את המעוותים. משרד הרווחה לא מתערב, גם לא המשטרה והפרקליטות. אנחנו מדינה מפוררת, מטורפת, אבל לא מתביישים לדבר כאן על איראן.
לעומת בית שמש וקהילות נוספות של חניוקים, איראן היא מודרנה במהותה.

• צביקה פוגל בוועדת החוקה, חוק ומשפט: "המטרה היא לייצר חוקים ייעודיים, שיאפשרו למתלוננים להתלונן. אני, כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי, מצפה להמציא את הכלים האלה כדי למגר את תופעת הפרוטקשן". חחחח... הוא ימציא כלים... ארגוני הפשע, הערביים בעיקר, מתייחסים אליו ואל השר שלו, הילד הבלתי אפוי איתמר, כאל בדיחות עצובות. אילו כלים הוא ימציא? הוא רוצה כתבי אישום? יש לארגונים האלה עשרות קטינים שיודו בכל עבירה, ויקבלו 15 חודשים במעון נעול. אם לא יספיקו עשרות, יהיו מאות. שני ליצנים לא יפריעו לפעילות עבריינית של קרקס גדול ורווחי. בן גביר ופוגל, שמתחפשים לאדגר הובר, לא הפנימו עדיין שבפשע אין ואקום. ארגון נפל, חמישה אחרים מתחרים על השלל.

• בקולקציית האפסים הקימו משרד לקידום מעמד האישה כדי להצחיק את הכיפות, כי ההחלטה היא הלצה בשבילם. נתנו לשרה בתקציב המדינה 10 מיליון שקל ברוטו, שזה בערך 65% נטו. להומופוב הגזען, חסידו של הרב טאו, נתנו 200 מיליון שקל, כדי לרגש אותי עם זהות יהודית, במסווה של מלחמה בלהט"ב.

מורשת גנדי (לא מהטמה ואינדירה, אלא רחבעם) תוקצבה ב־2 מיליון, ו"גרעינים תורניים" (שם של מכבסה לכייסף) תוקצבו ב־2 מיליון. אבל לטיפול מורכב בנשים שירדו לזנות תקצבו רק 720 אלף שקל. בסיידר, אני מבין שבוועדת הכספים מעריכים את רחב הזונה מהאגדות, אבל דחילק, אין לכם לב?

אז אין להם. מבזבוז מחליא של 610 מיליארד שקל תוקצבו זכויות נשים ב־10 מיליארד. גם אצל החניוקים הנשים עובדות, אפילו באחוז גבוה יותר מהחילוניות. חלקן גם עובדות במפעלות יצחק גולדקנופף בתנאים מחפירים. אז למה ציפו כאן בדיוק? שהחניוקים ייתנו 100 מיליון ויסבכו את עצמם עם זכויות נשים? אצלם אין זכויות, כך פסקו הבאבא בובות. תבשלי, תנקי, תאפי, גדלי את הילדים, תעבדי כמובן, אני יוצא לפגוש את החבר'ה בכוילל. אחזור בעשר, אולי נעשה עוד צאצא. החילונים מממנים, אלעס־גיט.