ערב פרישתו מהתפקיד ערך אתמול יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, את מסיבת העיתונאים האחרונה שלו, שבמהלכה חשף את דוח הפיקוח ל־2022. בדרך כלל זהו אירוע שגרתי, אך לנוכח אירועי השנה האחרונה, הרפורמה המשפטית וסיום תפקידו מוקדם מהצפוי, מדובר הפעם במפגש חריג.
תפקיד המפקח על הבנקים הוא כפוי טובה. אם אתה עושה את עבודתך כהלכה, אתה נחשב למפקח "משעמם" כמו בנקאי שוויצרי. אבל אם אתה נרדם בשמירה ובמשמרת שלך נפל בנק, אתה עומד במרכז הכותרות ומייצר הרבה רעש. אבידן מעדיף להימנות עם הקטגוריה הראשונה.
"שנת 2023 מתאפיינת בעלייה חדה באי־הוודאות בישראל ובעולם, שמקורה נעוץ בקידומם של שינויי חקיקה משמעותיים שנוגעים למערכת המשפט בישראל", כתב המפקח אבידן בדוח, והזהיר: "ללא קיומה של הסכמה רחבה על הרפורמה, היא עלולה במתכונתה המקורית לפגוע בעצמאותם ובחוזקם של המוסדות, מה שיתבטא לאורך זמן גם בתוצאותיה של מערכת הבנקאות".
את תפקידו כמפקח תופס אבידן כמי שיוזם לטובת הציבור והמשק ומשמש כמגדלור מנחה. בתחילת דבריו העלה המפקח על נס את העובדה שלפיה "מערכת הבנקאות בישראל הפגינה גם ב־2022, בדומה לשנים האחרונות, יציבות מרשימה ותמכה בצמיחת הכלכלה והמשק".
דבריו אלה אינם מקריים. יותר ויותר גורמים במערכת הפוליטית טוענים שבנק ישראל אינו מפקח על הבנקים אלא שומר על הבנקים - על חשבון הלקוחות. אבידן דוחה הערכות אלה על הסף: "העובדה שמערכת הבנקאות נתפסת בעיני רבים כדבר ברור מאליו מקבלת משנה תוקף לנוכח האירועים האחרונים במערכת הפיננסית העולמית. היציבות המערכתית הזו הושגה הודות לפעילותו המתמשכת של הפיקוח, שמקיים פיקוח ובקרה הדוקים".
המפקח מספר כי "בארה"ב ובאירופה אירעו בחודשים הראשונים של 2023 אירועי כשל של בנקים, שהושפעו מהשינויים בסביבה המיקרו־כלכלית הגלובלית. אירועים אלה מדגישים את חיוניות קיומה של מערכת בנקאות יציבה ואמינה לצורך תמיכה בכלכלה".
לדבריו, "עידן זה של גלובליזציה, בשילוב התפתחויות בתקשורת ההמונים בכלל ובמדיה החברתית בפרט, יכול להוביל למצב של התפשטות מהירה של שמועות וחרדות על המערכת הפיננסית, ולסיכונים שמתלווים לכך, מה שעלול לחייב את הרגולטורים לנקיטת צעדי מניעה מהירים אחראים ונחושים".
לצד זאת, פעל הפיקוח לטובת הציבור והמשק באמצעות שלושה יעדים אסטרטגיים מרכזיים שנקבעו בחוק: "מניעת פגיעה ביכולתם של הבנקים לקיים את התחייבויותיהם, הבטחת תפקודם התקין ושמירה על לקוחותיהם ותמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית. מכאן נגזר הצורך לשמירה על יציבותם וכספי המפקידים, עמידה בפני משברים והבטחת שירותים רציפים לציבור בשגרה ובחירום".
יעד נוסף, שעד כה לא זכה להבלטה מספקת, הוא הוגנות: הטמעת תרבות של הוגנות כלפי הלקוחות, מכלילה ומשפיעה. לכך יש צורך בביסוס מערכת פיננסית תחרותית ומתקדמת לטובת הלקוחות והתאמת מודל ההפעלה של הפיקוח לסביבה המשתנה. שלא במקרה פעל הפיקוח על הבנקים רבות בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנת 2022, לקידום רמת ההוגנות במערכת היחסים שבין התאגידים הבנקאיים לבין לקוחותיהם. "האמון של ציבור הלקוחות במערכת הבנקאות מהווה את אבן הראשה של המערכת כולה", מוסיף אבידן.
לדברי המפקח על הבנקים, "ענף הבנקאות עובר בשנים האחרונות מהפכה, והוא תחרותי כיום יותר מאי־פעם. המוצרים והשירותים הפיננסיים הופכים להיות פריקים, ומוצעים על ידי שחקנים נוספים ובאמצעות פלטפורמות טכנולוגיות שונות. המידע הפיננסי, שהיה בעבר נחלתו הבלעדית של הבנק, זמין ונגיש כיום באופן פתוח ומאפשר מתן שירותים והצעות ערך שמותאמות לאופיו של הלקוח ולמאפיינים של פעילותו. פעלנו רבות להסרת חסמים, להגברת השקיפות ולקידום התחרות, במטרה להעביר את הכוח ללקוח".
על רווחיות הבנקים הוא מוסיף: "רווחיותם עלתה והגיעה במהלך 2022 לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2006, בין היתר כתוצאה מהגידול המהיר באשראי לציבור וההתפתחויות בעולם שהביאו לעליית האינפלציה, ולראשונה לאחר שנים רבות - לעליית הריבית. אלה תורגמו לעליית המרווחים על רקע פערי עיתוי בין מועד הגלגול של עליית הריבית לאשראי, שהיה מהיר, לבין מועד גלגול העלאת הריבית לפיקדונות. אף שתמסורת הריבית על הפיקדונות בישראל גבוהה יחסית לעולם, נכון היה שהריבית תגולגל לפיקדונות מהר יותר".
# # #
הבנקים פרסמו השבוע את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2023. מדובר בדוחות שהפתיעו לטובה עם תשואות דמיוניות של יותר מ־20% על ההון העצמי. בנק הפועלים הרוויח 2 מיליארד שקל, ולאומי - סכום דומה (לפני קיזוז הפסד חד־פעמי מהשקעה בבנק בניו יורק). רווחיות כזאת לא הוצגה מעולם, וזאת לאחר שכבר ניתן היה לחשוב ששיא הרווחיות מאחוריהם.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הודה השבוע שמדובר ברווחיות גבוהה מהרגיל. הנגיד קרא לבנקאים ללכת לקראת הלקוחות ולשתפם ברווחים, אף שמדיניות הריבית שלו עצמו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לגידול ברווחיות. גורמים פוליטיים כבר מציעים לפקח על רווחיות הבנקים.
כשאני שואל את המפקח אבידן על הטענות שרווחי הבנקים מגיעים בעיקר בזכות ההכנסות מעמלות הלקוחות שאותן הבנקים מעלים ללא הפסקה ומההכנסות מריבית, הוא מפרט: "לגבי הרבעון הראשון, אכן הרווחיות היא גבוהה, בטח ביחס לפרופיל הסיכון של הבנקים. הבנקים בהחלט יכולים, ונכון שיעשו יותר לטובת הלקוחות.
"ב־2022 התשואה על ההון הסתכמה ב־16.4%, והפעם הגיעה עד ל־20%. היא גבוהה גם ביחס לסיכון. הם יכולים בהחלט לעשות יותר, דרך גלגול הריביות בעולם הפיקדונות. מצד שני, לא חייבים לגלגל את מלוא עליית הפריים לריבית על המינוס. אבל חשוב לי להגיד ששיעור הרווחיות הנוכחית גבוה מהנורמלי.
"בתוך התשואה יש משהו כמו 5% תשואה שלא תהיה לאורך זמן, כמו מרכיב האינפלציה. יש עדיין תיקון מהקורונה, שבה שיעורי ההפרשה להפסדי האשראי היו נמוכים מהצפוי. גם שנת 2022 אופיינה בהיבטים חד־פעמיים של מימוש נדל"ן. אם היינו רגילים לתשואה בגבולות של 10%, אז עד 15% הם גבולות התשואה היותר מקובלים במערכת הבנקאית.
"ועדיין, המערכת היא יציבה ויודעת לתמוך בכלכלה כשצריך אותה. את הבנקים מחזיק הציבור (85%), כך שהוא נהנה גם מההחזקה, השווי והדיווידנדים. ועדיין, ללקוחות יש חשיבות באתגור הניהול הפיננסית והחזקת היתרות בפיקדונות נושאי ריבית".
לחוק ההסדרים הוכנסו סעיפים כמו הגדלת שקיפות על עמלות הבנקים והריביות, וכן האפשרות לתשלום ריבית זכות על ידי מיזמים פיננסיים. איך אתה מתייחס לכך?
"נושא השקיפות כלפי הלקוחות מאוד חשוב. אנחנו מקדמים תפיסה פרו־צרכנית של העברת הכוח ללקוח באמצעות הגדלת המידע. אנחנו פועלים כל הזמן להגברת השקיפות, ובקרוב ניתן הוראה חדשה הכוללת גילוי של הריביות המשולמות על מסגרות אשראי, כמה באמת עולים לנו מוצרי משכנתאות ומה הריביות האפקטיביות הנגבות על ידי חברות כרטיסי האשראי. ביחס ליוזמת החקיקה של הכנסת, אנחנו בבנק ישראל לא התנגדנו לחקיקה בנושא השקיפות. אבל לגבי היוזמה לתשלום ריבית על ידי נותני שירותי תשלום, חשבנו שהיא לא נכונה.
"לא רצינו להגיע למצב שיהיו נותני שירותי תשלום שיהפכו לבנקאות צללים. זה עלול לגרום לצרכן לחשוב לכאורה שמדובר בבנק שמפוקח, אף שהוא לא. גם בעולם, כשאתה נותן שירותי תשלום, אין לך אפשרות לתת במקביל שירותים פיננסיים מעבר לזה. בכל מקרה, לא מבטיחים תשואה או ריבית על היתרה. על אותם תאגידים אין רגולציה.
"החשש שלי הוא מהיווצרות בעיית אכיפה חלילה ויצירת תיאבון לסיכון, שעלול לסכן את היציבות של אותו תאגיד ולפגוע גם בתאגיד עצמו וגם בבנקים. לצערי הרב, עמדתנו בנושא לא התקבלה, וטוב שזה לא קורה בהרבה מקרים. אני מקווה שהצעדים שיינקטו בעתיד בנושא לנותני האשראי, ימזערו ככל שניתן את הנזק האפשרי".
לא השמעת קול בעניין המהפכה המשפטית. זה הזמן לומר את דעתך בנושא.
"המסר העיקרי של בנק ישראל הוא שיש חשיבות של הסכמה רחבה וחשיבות רבה של יציבות אותם מוסדות. אם זה לא יקרה, תהיה פגיעה בכלכלה ובמערכת הבנקאית. אבל זה עדיין רחוק. אני תומך בעניין זה בעמדת הנגיד. המערכת הבנקאית היא איתנה ויציבה גם בסטנדרטים בינלאומיים.
"מפעם לפעם עולה ביקורת על השמרנות בדאגה ליציבות הבנקים. כשרואים את התהליכים שקרו בארה"ב, זו גאווה שהמערכת הבנקאית הישראלית יציבה. אמון הציבור בבנקים, שיש מבוגר אחראי ושביום פקודה ניתן לקבל את הכסף, זה חלק מהביטחון הכלכלי".
איך המערכת הבנקאית הושפעה בפועל, וכיצד נערכתם לכך?
"הבנקים ביומיום יציבים ואיתנים. כשהיה חשש מיציאת כספים מהמערכת, יש לנו את החיישנים לנטר את תנועות ההון. בחנו ברמה יומית, ונחה דעתנו כי רמת הנזילות לא נפגעה וכך גם היציבות. תחילה הייתה יותר התעניינות בפתיחת חשבונות בחו"ל, אבל כעת לא רואים תנועה קיצונית. מתנהלות שיחות ברמה הפוליטית. כשהתחילה המחאה והתחילו תהליכי החקיקה, עברנו מניטור חודשי לניטור יומי כדי לוודא שאין מדרון שמתפתח".
# # #
בעקבות קריסת הבנקים בארה"ב היה חשש מאפקט הדבקה מקומי. איך טיפלת בזה?
"בעולם הגלובלי אפקט הפרפר הוא פוטנציאל. למדנו היטב את מה שקרה גם בסיליקון ואלי, בפירסט ריפבליק, בסיגנצ'ר ובאחרים. אנחנו בישראל חיים בסביבה רגולטורית אחרת לגמרי. ההסתברות שאירועים כאלה יכולים להתרחש בארץ היא אפסית. היום, קצב הכניסה לכשל הוא הרבה יותר מהיר. כדי למשוך כסף לא צריך לעמוד ליד הדלת. גם הרשתות החברתיות מעצימות את התהליכים. אנחנו עוקבים ומכירים היטב את המערכת הבנקאית ועוקבים אחרי תנועות ההון. רצינו לבדוק מה מידת הפגיעה בחברות הייטק ישראליות. עסקנו גם בלימוד הנושא, והיינו בקשר יותר הדוק עם הבנקאים".
האם אינך מוטרד מפרישת מנהלי בנקים, ומדוע לא הותר לחדוה בר להגיש מועמדות לדירקטוריון דיסקונט? אולי זה בגלל שכר הבכירים?
"אני לא מוטרד מפרישת מנכ"לים. אין פה תופעה גורפת. הודיעו על פרישת שני מנהלים כלליים. הפרישה של סמדר ברבר צדיק אחרי 16 שנה לא מתחברת לפרישה של אורי לוין. גם במגבלת שכר הבכירים היום, תפקיד מנכ"ל בנק הוא מאוד אטרקטיבי. למרות מגבלת השכר, ביצועי הבנקים יפים. לא הייתי קופץ מהר למסקנה שמשך הכהונה של מנכ"ל בנק התקצר, ואם כן - לא חושב שזה בהכרח רע. שכר הוא מרכיב אחד בלבד בתפקיד. אני לא חושב שמגבלת השכר מפריעה".
זה מה שאתה עונה לבנקאים שבאים אליך בטענות?
"זה מה שאני עונה לבנקאים. הודעתי להם שאני לא מתכוון לטפל בסוגיה זו. אני לא חושב שיש לכך הצדקה. פערי השכר עולים, אבל אני לא חושב שזוהי תופעה מערכתית או נושא מאוד כואב באג'נדה הבנקאית, וזה בוודאי שלא מסכן את יציבות הבנקים. אם השכר יהיה 6 מיליון שקל בשנה, אולי תקופת הכהונה תעלה ואולי לא".
האם המערכת הבנקאית מתנהלת לטעמך בצורה הוגנת?
"המערכת הבנקאית מתנהלת בצורה הוגנת. מבחינתי, מדובר בדגל שאני מרים במשך שלוש השנים האחרונות. ההוראה בנושא מערך שירות היא מתקדמת גם בסטנדרטים בינלאומיים. הלקוח נמצא במרכז, ולכל לקוח יותאם המוצר המיטבי בכל ערוץ שבו הוא נוגע.
"בנוסף, אנו פועלים בתחום השקיפות והכלכלה ההתנהגותית. ההוגנות לא באה דרך המחיר, אלא דרך השירות והזמינות. חשוב לנו שאף אחר לא ימכור משקפיים לעיוורים אלא להתאים לכל לקוח את המוצר המתאים. אני שואף שהמערכת הבנקאית תשמש דוגמה ומופת גם לנותני שירותים אחרים".
אבל יש הרבה תלונות על הבנקאות הדיגיטלית, ויש עדיין אנטגוניזם כלפי המערכת הבנקאית.
"יש עדיין לאן להשתפר, ויש גם ביקורת על מקומות שאפשר להשתפר, כמו מערך השירות הטלפוני שאינו מספיק טוב. כנ"ל לגבי מערך השירות בסניפים. ברוב המקרים השירות נעשה באופן מיטבי. לפיקוח מגיעות כ־15 אלף פניות בשנה, ויש אלפי תלונות. לדעתי, באופן יחסי, זה לא המון. גם דאגנו שהמערכת הבנקאית תחזיר כסף ללקוחות, ובמקרים של טעויות - מוטלים על הבנקים קנסות.
"השקענו מאמץ להקים מערכת פניות לקוחות חדשנית, שתהיה יותר אפקטיבית, אבל אנחנו עדיין לא חיים בעולם של אפס ליקויים. זה לא כמו התעשייה האווירית, ששם עבד אבי, ושם באמת יש אפס ליקויים. אנחנו מרחיבים את הפעילות גם בתחום המגזר הערבי ומטפלים גם בנושא הונאות בקרב אוכלוסיית הקשישים. מבחינתנו, הלקוח תמיד נמצא במרכז".
ומה דעתך על רמת המעורבות הפוליטית במערכת הבנקאית?
"אנחנו בשוטף, בפיקוח על הבנקים, עצמאים ומקצועיים. מפעם לפעם יש במסגרת הכנסת הצעות חוק, ואנחנו מתייחסים עניינית. גם בנושא הריבית על פיקדונות והמשכנתאות קבענו שאנחנו מתנגדים. תפקיד הכנסת הוא לתת הצעות חוק. אנחנו בפיקוח לא נתונים ללחצים פוליטיים, אבל בהחלט מגיבים להצעות חוק. אנחנו מביעים את עמדתנו כגורם עצמאי, ומכבדים את עמדתנו ברוב המקרים".
האם אתה יכול לומר בלב שלם שהמערכת הבנקאית יציבה ושאין חשש לקריסת בבנק?
"בהחלט. לחלוטין. אני עוזב בלב שלם, עם מערכת יציבה ואיתנה עם מבנה יעיל של הנהלות ודירקטוריון שרואים את טובת החברה והמשק. בהיבט של יציבות הבנקים, אני ישן בהחלט טוב מאוד".
מדוע החלטת לפרוש אחרי שלוש שנים בלבד. החלטה קצת תמוהה?
"את מפת הקריירה שלי אני לא מנהל בתקשורת. מבחינתי, היה כאן מסע מרתק ומעניין. אפשר למדוד את זה בהיבט של התוצרים, ואני מסופק שנעניתי לפניית הנגיד. צריך להסיר את הכובע בפני הנגיד, וגם בפני עובדי הפיקוח שעושים שליחות בלתי רגילה".
הגעת מקבוצת בנק דיסקונט. מהי התחנה הבאה בקריירה העסקית, והאם בכוונתך לחזור לבנקים?
"כיום אני בן 64 בקרוב, ואני מסופק מאוד ממה שעשיתי עד היום. אבל אני רוצה להספיק עוד בנוגע לקשר עם משפחתי וגם לתרום לכך שאוכל לחיות בחברה טובה יותר. נכון ששלוש שנים בתפקיד המפקח הן פרק זמן קצר יחסית, אבל מדובר בתקופה אינטנסיבית, שסיפקה אותי מאוד. אני רוצה להעביר את המקל לבא או לבאה בתור".