מבחן הסבירות הוא לא ניסיון ראשון של השר יריב לוין להתערב בעבודת בתי המשפט. בעבר הוא ניסה לתקן את סעיף הפרשנות לחוק החוזים, אבל לא הצליח בכך. לוין לא מוותר. עניין הסבירות המשפטית הוא דגל אדום עבורו. הוא כתב בדף הפייסבוק שלו שבמצב הקיים "בית המשפט ייצר לעצמו כלי להתערבות בהחלטות הממשלה, לא באמצעות בדיקת החוקיות שלהן, אלא לפי תפיסה ערכית של הרכב השופטים שדן בהחלטה".
עילת הסבירות תבוטל? רוטמן מבהיר: "מבחינה משפטית זה נכון יותר"
רוטמן הודיע: ועדת חוקה תאשר את צמצום עילת הסבירות כבר השבוע
לדעת השר לוין, הבעיה היא שהשופט הוא שקובע מה סביר, ולא העם הוא שקובע, לפי השקפת העולם של הבוחרים. לכן השר לוין מציע שהתיקון בעילת הסבירות יהיה שבית המשפט יוכל לבחון החלטות שמתקבלות ברוב דמוקרטי רק על סמך השאלה אם ההחלטות עומדות במבחן החוק, כשבמקביל יבחן את ההליך שבו הן התקבלו. על פי הצעת השר לוין, בית המשפט יוכל לפסול החלטה שהתקבלה בהליך פסול, בניגוד לנהלים או בניגוד לחוק, אך לא יוכל לפסול החלטת ממשלה רק משום שהיא נוגדת את תפיסת העולם של השופט.
תומכיו של השר לוין, ובהם שר המשפטים לשעבר חיים רמון, מחזיקים בדעה שעילת סבירות רחבה לא קיימת בשום מדינה דמוקרטית אחרת, והיא יצרה בישראל דיקטטורה שיפוטית, ולכן תיקון יהיה צעד חשוב בדרכה של המדינה בחזרה לדמוקרטיה מתוקנת. מתנגדי התיקון לחוק, ובהם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, טוענים ששינוי החוק ישבור את סמכות בית המשפט ואת המבנה הדמוקרטי שלנו.
אם אנחנו לא רוצים להפוך למדינה מושחתת, אנחנו לא יכולים לוותר על עילת הסבירות. אם נוותר על סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור, נפגע בטוהר המידות ובניקיון כפיים בשירות הציבורי. מקורה של עילת הסבירות המנהלית הוא בדין האנגלי, שכלולים בו חוקים לא סטטוטוריים, שלא התקבלו על ידי פרלמנט. מי שתומכים בשינוי - מזכירים את שמו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, שמחזיק בדעה שבית המשפט יכול וראוי שיתערב בעניינים מקצועיים, אבל לא בקביעת מדיניות, משום שאין לו את כל הכלים לעשות זאת.
לכן, לדעת השופט סולברג, בית המשפט אינו יכול לקבוע מהי המדיניות הראויה. לדעת השופט סולברג, אין להחיל את עילת הסבירות על החלטות של דרג נבחר, ויש להשאיר זאת רק למקרים של החלטות שמתקבלות על ידי דרג מקצועי דוגמת מכרזים, היתרים, רישיונות ואישורים.
גם כ־70 ראשי ארגונים רפואיים טוענים ש"ביטול עילת הסבירות עלול להוביל לקבלת החלטות שרירותיות בעולם הרפואה".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, הגדיר את שינוי החקיקה כ"חור שחור" משפטי. שלטון שפועל עניינית משיקולים ראויים איננו צריך לחשוש מעילת הסבירות. רק שלטון שמעוניין לפטר את שומרי הסף, ולהחליף אותם באישים פוליטיים, צריך לחשוש מסבירות. משמעות ההחלטה לבטל את עילת הסבירות היא צמצום יכולתו של בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות שקשורות במינויים או בפיטורים, ומתן חופש לשרי הממשלה לקבל כל החלטה שעולה בראשם, מבלי שיהיו בלמים שימנעו מהם לעשות זאת.
בתי המשפט דחו בעבר עתירות רבות בנושאי מינויים של שרים, שהורשעו בעבר בפלילים, אבל לא חששו להתערב בהכרעות מדיניות, לאחר שבית המשפט התרשם כי הן לא סבירות בצורה קיצונית. בניגוד לטענת מי שמבקשים לבטל את עילת הסבירות בנימוק שהיא קיימת רק בישראל, אין מדובר בהמצאה ישראלית. עילת הסבירות קיימת גם באוסטרליה, בקנדה ובבריטניה, ואיש לא העלה בדעתו לבטל את העילה משיקולים פוליטיים.