מנכ”לית רשות החברות, עו”ד מיכל רוזנבוים, היא אישה אמיצה שהשר דודי אמסלם לא מצליח להכניע בקלות. רוזנבוים לא עושה חשבון לאמסלם, וכותבת לו שהיא לא פוחדת מהתמודדות על אמת מקצועית ועל הגנת האינטרס הציבורי. השר, שאחראי גם על התאגידים הממשלתיים, לא העריך נכונה את כוחה של רוזנבוים, שנותנת לו להבין שאין בכוונתה להיכנע ולאפשר לשר לנהל את הרשות.
המשטרה נערכת ל"יום השיבוש": "בתרחיש קיצון עשויה להיות פגיעה בסמל שלטון"
המפגינים שניסו להיכנס למליאה: אלו חברי הכנסת שהזמינו אותם
הרשות נחשבת מאגר זהב למינויים פוליטיים בעשרות חברות שבבעלות ובשליטת המדינה. לכן תפקיד השר הממונה על החברות מעניק למחזיק בו עוצמה פוליטית לא מבוטלת. עשרות, אם לא מאות, ממקורביו של השר אמסלם ממתינים לתמורה עבור נאמנותם, ושומרת הסף רוזנבוים מצליחה לקלקל את החגיגה. לכן, יש מי שסבורים שחשוב לסלק אותה ובהקדם.
שמעתי את השר אמסלם אומר יותר מפעם אחת: “באנו למשול ולשלוט”. את הדברים הוא מפרש לכאורה כרצון להיטיב עם תומכיו, כפי שעשו לדבריו גם ממשלות קודמות. אמסלם צודק, אני לא מכיר ממשלה שלא היטיבה עם מקורביה. אבל כשהדברים נעשו כחוק הכל היה ראוי ולגיטימי. כאשר יש כוונה לבצע מינויים בניגוד לתקנון שירות המדינה, תוך עצימת עיניים של הנציבות, הדברים הופכים לשחיתות שלטונית.
השר אמסלם הוא זה ששבר הפעם את הכלים. במכתב רשמי לרוזנבוים הוא כותב: “גברתי הנכבדה, לאור ההתנהלות הקלוקלת שלך, אני מבקש ממך לא לפנות אליי יותר, לא אהיה שותף למשחק הזה שאת משחקת בו”, והוא מוסיף: “בהמשך להתנהלותך השערורייתית, המעלה אף חשד לעבירות על טוהר המידות, אני מסיר אחריותי ממך ולא מעוניין עוד במכתבייך התכופים”. הוא מסיים את מכתבו במשפט “את מוזמנת לפנות למנהלך הישיר, חברך הטוב ושותפך לפוטש גיל לימון”.
כמי שאחראי על רשות החברות, אמסלם לא יכול להתנער מתפקידו ואחריותו ולשבור את הכלים, ובוודאי שלא להדיח את המנכ”לית, רק משום שהיא מונעת מינויים פוליטיים פסולים. גיל לימון, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא אכן מנהלה המקצועי של עו”ד רוזנבוים, בכל הקשור להיותה שומרת סף ולשמירה על החוק ועל טוהר המידות.
אם נכונה הידיעה שאמסלם אמר למקורביו שבכוונתו לבטל את “נבחרת הדירקטורים”, כדי שיוכל לבצע שורה של מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ־200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטוריונים בשירות הציבורי, הרי שמדובר במהלך פסול שמשמעותו אחת: שחיתות ציבורית במיטבה.
"נבחרת הדירקטורים" היא מאגר מועמדים לחברות בדירקטוריונים, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות. הוחלט על הקמתה כדי שמינויים ייעשו בדרך שוויונית, פומבית ותחרותית. הרשימה העדכנית של מי שראויים לתפקיד פורסמה בחודש יוני בשנה שעברה, והיא כוללת יותר מ־1,200 דירקטורים, שאפשר לשלב בחברות ובארגונים ממשלתיים.
ההחלטה להקים את הנבחרת התקבלה בעקבות תלונות רבות על מינויים לא ראויים בחברות ממשלתיות. כשליש מהמינויים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות נפסלו בעבר בשל ניגוד עניינים וזיקה פוליטית אסורה. כיום קיים מאגר גדול של מועמדים מקצועיים, שממנו יכולים השרים לאייש משרות בחברות הממשלתיות שבאחריותם. ניתן להבין שאמסלם אינו שבע רצון, לא משמותיהם של הדירקטורים המוצעים ולא מהשיטה.
מנכ”לית רשות החברות היא שומרת סף שתפקידה למנוע מינויים פוליטיים. לעו”ד רוזנבוים אין כוונה להתפטר. לאמסלם ברור שאם היא תפוטר שלא כדין בג”ץ יתערב. חוץ מלהטיל בה דופי, לפחות בשלב הזה, אין לשר הרבה מה לעשות.