אני משתדל תמיד לעשות ביטוחים מקיפים כדי שאהיה מכוסה עד כמה שניתן. כאשר אני שוכר רכב לנסיעה בחו"ל, אני דואג לקחת את הביטוח המקיף ביותר - כולל השתתפות עצמית, כולל הכל.
בארץ עשיתי לאחרונה ביטוח לרכבי, ביטוח יקר, הכולל תיקון תקר בגלגל, תיקוני דרך, גרירה ועוד מיני מרעין בישין שעלולים לקרות. השבוע בדרך למרפאתי, ברחוב איינשטיין בתל אביב העובר תהליכי שיפוץ ובינוי, עלה אחד הגלגלים של רכבי על חפץ בלתי מזוהה שהיה על הכביש. המשכתי בנסיעה עוד כ־200 מטר עד לחניה, שם ראיתי שחסר אוויר בגלגל. עד מהרה הצמיג השתטח על האספלט.
אצתי רצתי להתקשר לביטוח לבקש עזרה בהחלפת הגלגל, ולתדהמתי נאמר לי שיהיה עליי להמתין עד ארבע שעות להגעת כוחות העזר, ולשלם עבור זה 60 שקלים. לשאלתי אם זה לא כלול בביטוח, נעניתי באדיבות אך בנחרצות - “ממש לא!".
בהמשך השיחה הסתבר שרכבים כמו שלי אינם מצוידים בגלגל רזרבי. ניסיונותיי לנפח את הגלגל עלו בתוהו, שכן המכשול בכביש קרע את הגלגל ולא נותרה ברירה אלא לגרור את הרכב למוסך. התקשרתי שוב כדי להזמין גרר. בצד השני של קו הטלפון הייתה מוקדנית אדיבה להפליא, שבכל אחת מחמש או שש הפעמים שבהן ביקשה שאשאר על הקו ואמתין, הודתה לי בנימוס רב על סבלנותי ואז הנחיתה עליי רשימת הוראות: להמתין עד ארבע שעות, לפנות את תכולת הרכב כי הם לא אחראים עליה, לוודא שהמרחק למוסך שממתין לרכבי אינו עולה על 60 קילומטר ומאחר שהרכב נמצא בחניה ולא במתווה הכביש - להוסיף עוד 160 שקלים, או להוציא את הרכב לכביש (דוח חניה בוודאי עולה יותר!).
אכן, ביטוח כולל הכל. בפרסום בטלוויזיה זה נראה מצוין. כאשר אתה מצפה לשירות ועזרה בשטח - פחות.
ובעניין אחר: המדינה שלנו נתונה עכשיו בעיצומו של מאבק משלהב יצרים, ואולי זו הסיבה ללגיטימציה שנתנו לעצמם צעירים ישראלים, שמצאו לעצמם דרך לפרוק את זעמם ותסכולם: תוך נסיעה ברכב הם מתקרבים לעובדים זרים רכובים על אופניהם, מוציאים יד מהחלון ודוחפים אותם כדי לגרום לנפילתם ולפציעתם. כמובן שהמעשה השפל הזה מתועד בצילום, כולל קולות צחוק ברקע, ומועלה לרשתות החברתיות.
זו לא בדיחה. זה לא מצחיק ולא משעשע. זה ניסיון לחבלה חמורה שעלולה להביא למותו של אדם. למשטרה יש סרטונים המתעדים מעשים נלוזים כאלה, ומן הראוי שהחשודים ייעצרו ורשויות החוק יתייחסו אליהם כאל עבריינים.