1. האשראי אוזל
"שלושת הדברים החשובים ביותר שעשינו הם ריסון הוצאות הממשלה, הפחתת המסים וללא ספק רפורמת בכר", אמר נתניהו בכנס סגור של אגף התקציבים באוצר שנערך בסוף חודש יוני. כדי שלא נתבלבל, נעשה סדר. נתניהו דיבר בכנס סגור שהופק למענו לא על כלכלת ישראל של 2023. ראש הממשלה העלה זיכרונות ודיבר בערגה על הרפורמות הכלכליות שביצע לפני 20 שנה, כשהיה סוס קרבות פעיל ולא גמלאי של שירות המדינה.
זה מה שנשאר לו, כי נתניהו של 2023 הוא בדיוק הפוך מהרפורמטור שהמציא את משל השמן (השירות הציבורי) והרזה (הסקטור העסקי). חבל שהכנס לא הוסרט, כי ניתן היה להפיק ממנו פרק מפואר של "חיים שכאלה". נתניהו של היום הוא מלאך חבלה כלכלי על־מלא, כפי שהיטיב לאפיין ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר. שלא במקרה, נתניהו ושריו הדירו את רגליהם מאזכרתו השנתית בשבוע שעבר.
הכספים הקואליציוניים שחילק בתקציב האחרון היו חסרי תקדים, יוקר המחיה הופך לבלתי נסבל, מחירי הדיור בכהונתו הכפילו את עצמם מאז 2010, והתקציב חף מכל רפורמות בסיסיות, ובראשן חובת לימודי ליבה לסקטור החרדי. מה שגרוע יותר הוא שגם את המעט שנותר מהאשראי הכלכלי הוא מבזבז. כאותו מהמר בקזינו, הוא מסרב לקום וללכת הביתה ומוכן לשעבד גם את ביתו אבל אבוי, זה הבית של כולנו. מר כלכלה הפך למר קלקלה.
נתוני האוצר שפורסמו בשבוע שעבר מוכיחים שהגירעון במשק רק הולך ותופח והאשראי התקציבי שהותירה ממשלת השינוי הולך ומתדלדל. נכון שהסיבה העיקרית היא הירידה בגביית מסים, אבל זה קורה בגלל המשבר בנדל"ן, בבורסות ובהייטק. מאז השיק את הרפורמה המשפטית, המצב הולך ומחמיר. ההבטחות לטיפול ביוקר המחיה נותרו בגדר הבטחות, כי מה שהכי חשוב לקדם הוא את הרפורמה - למרות המחיר האיום המשולם במונחים כלכליים וחברתיים.
המחיר מתבטא בפיחות עודף של 10%, כפי שהעריך השבוע הנגיד פרופ' אמיר ירון. הוא מתבטא במחיקת ערך מפוארת של ההשקעות בבורסה, בניתוק הבורסה הישראלית מהביצועים הנפלאים של מדדי נאסד"ק, באינפלציה מתגברת, בריבית מטורפת ובירידה חדה בהשקעות, במיוחד בענף ההייטק.
ואחרי כל אלה הוא עוד מעז לומר שהרפורמה לא רק שאינו מזיקה, אלא תיטיב עם הכלכלה. את מי הוא מאשים? לא את הקואליציה הקיצונית ביותר והמטורללת שאותה בנה במו ידיו, אלא את שורפי האסמים מהשמאל. אורוול במיטבו. אין מנוס מלחזור להגדרתו בידי סמוטריץ' כ"שקרן בן שקרן".
וישנו כמובן המעמד הבינלאומי, הכלכלי והמדיני של ישראל, שנשחק במהירות של מכונית מרוץ. השגריר האמריקאי אומר בראיון פרישה שהוא מנסה להציל את ישראל מעצמה. במשרד החוץ האמריקאי מבקשים מישראל לרענן את פרק ההפגנות בספרי האזרחות על דמוקרטיה. אז אני כבר לא מדבר על כך שנתניהו הפך לפרסונה נון גרטה בארה"ב ובעולם (סליחה, חוץ מסין ואולי מרוסיה). מה שהכי מדאיג הוא מה חברות דירוג האשראי, שהחליטו שלא להפחית את הדירוג על תנאי, חושבות כעת על כל זה.
מודי'ס החליטה באפריל להוריד את תחזית דירוג האשראי מחיובית ליציבה ועלולה בהמשך להעניש. חברת פיץ' החמיאה אומנם לביצועי המשק, אבל הזהירה שדירוג האשראי ייפגע אם הרפורמה תימשך. גם S&P לא שינתה את הדירוג, אבל הבהירה כבר בחודש מאי שהיא מעריכה שהרפורמה המשפטית תקודם רק בהסכמה, ולכן הדירוג לא ירד. חברות הדירוג הבינלאומיות מתבססות על הבטחות שנתניהו פיזר בשיחות צפופות עם נציגיהן. הוא גם פיזר הבטחות כאלה בראיונות לתקשורת האמריקאית, אבל כרגיל לא קיים.
כל המהלכים שהוא מוביל היום, סופם במתכוון או שלא במתכוון פיגוע ישיר באזרחי המדינה, בדמוקרטיה ובכלכלה. כשמחירי הדיור ממשיכים לעלות ונתניהו עסוק בקבינט וירטואלי של יוקר המחיה, הזוגות הצעירים נפגעים. כשנתניהו מפנק את מוסדות הלימוד החרדיים בתקציבים של מיליארדים ללא חובת לימודי ליבה, הסטודנטים מן המניין נפגעים.
כשנתניהו גורר את פיחות השקל ואת ליבוי האינפלציה, השכבות המוחלשות נפגעות. כשנתניהו נותן לשר האוצר שלו אשראי פתוח לייבוא חלב, החקלאות נפגעת. כשנתניהו מוכר לחברות האשראי הבינלאומיות כזבים על קידום רפורמה בהסכמה, דירוג האשראי של המשק עלול לרדת, עלות גיוס ההון תיפגע, והתקציב יצומצם.
כל זה מתרחש עוד לפני כניסתו לתוקף של החוק לצמצום עילת הסבירות. לאחר שהחוק יתקבל, כבר לא יהיה עם מי לדבר. לא יהיה בג"ץ שיגן על החרדים בעניין החלטת אביגדור ליברמן על סבסוד מעונות לילדי אברכים, לא יהיה בג"ץ שיגן על המערכת הציבורית מפני מחטפי מינויים שהשר דודי אמסלם מתכוון לבצע, ולא יהיה מי שיגן על זכות הדיבור של היועץ המשפטי לאוצר בוועדת החוקה, כשיו"ר הוועדה מנסה לסתום את פיו.
אז בואו נעשה דיל ויפה דקה אחת קודם. אם נתניהו סבור שהרפורמה המשפטית תועיל לכלכלה, אז בבקשה ממך לא צריך עזרה. הכלכלה הסתדרה בעבר יפה גם בלי החוק לצמצום עילת הסבירות, והיא בוודאי תסתדר בלעדיו מצוין גם בעתיד. הצהר על ביטול הרפורמה על כל סעיפיה, ותראה כיצד הבורסה בתוך יום מזנקת ב־5%, השקל מתחזק לעומת הדולר ב־3%, הריבית יורדת, ההייטקיסטים חוזרים לישראל וסוף־סוף גם ניהנה מחוויית נסיעה בטוחה בנתיבי איילון.
ולך, ראש הממשלה, יישארו שלוש שנים נוספות כראש ממשלה שבהן תוכל להילחם ביוקר המחיה ובגרעין האיראני, לקדם שלום עם סעודיה ולקבל סוף־סוף כרטיס לביקור אצל ביידן. לחלופין, אולי תגיע עד אז לעסקת טיעון - המוקדם מבין השניים.
2. ביג מיסטייק
"כשהמדינה רועדת ונקרעת מבפנים, אין באפשרותנו לשבת על הגדר, ובעת הצורך ועם התקדמות החקיקה והביזה של הקופה הציבורית, שאותה אנו מממנים, אף נחריף את צעדינו". דברים נחרצים ויוצאי דופן אלה פורסמו לא על ידי יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, או ראשי מחאת קפלן. הם שוגרו בהודעה לעיתונות מטעם חי גאליס, מנכ"ל חברת מרכזי הקניות ביג.
מה לחברה מסחרית שמניותיה נסחרות בבורסה ולמחאה הציבורית? גם אם נכונה טענתם על ביזת הקופה הציבורית, האם יש להם מנדט להחריף את צעדיהם, מהלך שאפילו ההסתדרות אינה מעיזה לנקוט? קבוצת ביג נשלטת על ידי משפחת נפתלי ומנוהלת על ידי חי גאליס.
לו היה מדובר בבעלי מניות פרטיים בלבד, הם היו זכאים לפעול על פי השקפת עולמם ולנעול את שערי ביג על מנעול ובריח עד להודעה חדשה. אלא שמניות ביג מוחזקות גם על ידי הציבור באמצעות מספר גופים מוסדיים כמו אלטשולר שחם, מנורה מבטחים, כלל ביטוח והפניקס. האם מישהו שמע במקרה מה יש להם להגיד? עד שלא ישמעו אותם, ההשבתה היא ביג מיסטייק.
חוץ מבעלי המניות יש לביג שתי קבוצות אינטרסים נוספות שבהן צריכים להתחשב: שוכרים כמו רמי לוי (שאגב שוקל לתבוע את ביג) וגם העובדים שנאלצים בעל כורחם שלא להגיע לעבודה (יש להניח שהשביתה תיחשב עבורם כיום חופשה). ברשת התעשתו ברגע האחרון ואפשרו לבעלי העסקים להמשיך לפתוח את העסקים למרות השביתה.
הדבר היחיד שעשוי אולי להצדיק בדוחק את המהלך יוצא הדופן שלהם הוא הפעולה לפי ערך ה־ESG (סביבה, חברתיות וממשל תאגידי), שלאורו חברות ציבוריות פועלות בשנים האחרונות. לפי גישה זו, לא רק שורת הרווח בדוח הרווח וההפסד רלוונטית אלא גם ערכים כמו אחריות סביבתית ודאגה לקהילה.
את החלטת השביתה של ביג ניתן לקטלג, אם כי בקושי רב, תחת ערך ה־ESG. ולמרות זאת נראה שבסופו של דבר, מדובר בהחלטה פוליטית, וההוכחה היא בהסבר של החברה: "במידה והחוק לביטול עילת הסבירות במתכונתו הנוכחית יאושר, נראה במהלך צעד חמור בדרך לשחיתות שלטונית בלתי חוקית בעליל, וצעד נוסף בדרך לדיקטטורה. חקיקה כזו תהווה פגיעה אנושה בוודאות העסקית והכלכלית ותסכן באופן ישיר ומיידי את קיומנו כחברה מובילה".
אז איך בסופו של דבר ביג נותרו לבד ולא הצטרפו אליהם גופים עסקיים נוספים? את הבנקים, הנמצאים בשיאה של התקפה פופוליסטית, ניתן בהחלט להבין. הם לא יעזו לבצע שום מהלך שנודף ממנו ריח פוליטי גם ממרחק של קילומטרים. אבל מדוע חברת מליסרון של ליאורה עופר, עזריאלי של דנה עזריאלי, קניוני G של חיים כצמן ואחרים לא הצטרפו להנהלת ביג, אף שהבעלים חושבים בדיוק כמוהם?
מכיוון שהם מבינים היטב שגם אחרי אישור צמצום עילת הסבירות בקריאה ראשונה, עדיין אין מדובר בחורבן הבית. הם מבקשים לשמור לעצמם בקנה את האפשרות להצטרף בעתיד לשביתה כללית, ולא להסתפק במופע פירוטכניקה שיסחט אומנם מחיאות כפיים, אבל האפקטיביות המעשית שלו נמוכה.
3. מדד מסקרן ביוני
מדד המחירים לצרכן לחודש יוני יפורסם היום (שישי בצהריים). עם מדד זה גם יפורסמו נתוני האינפלציה למחצית הראשונה של 2023. כזכור, מחצית שנה זו הייתה בישראל וגם בעולם חריגה על פי כל קנה מידה. המלחמה באינפלציה גבתה קורבנות (פיננסיים) רבים, בעיקר בקרב מקבלי המשכנתאות והעסקים הקטנים. זאת הייתה מלחמת אין ברירה, אבל נקווה שהייתה מוצדקת.
המדד אמור לעלות על פי התחזיות ב־0.3%־0.4%. כל חריגה למטה או למעלה תהיה בגדר הפתעה. לפי הערכתי, החודש נחווה ירידה במחירי הפירות כמו צניחת מחירי האבטיחים, הענבים, הדובדבנים והמנגו על רקע הקיץ. מאידך, מחירי התיירות והנופש ערב עונת נסיעות הקיץ והחופש הגדול יזנקו בגלל ייקור מחירי הטיסות ובתי המלון.
שאלה מסקרת לא פחות היא מה יעשו מחירי הנדל"ן (שאינם נכללים בחישוב המדד). אם יירדו, זאת בוודאי תהיה בשורה משמחת שתגרור בעקבותיה מתקפת ציוצים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בכל מקרה, מחירי השכירות לא רק שלא יירדו אלא ימשיכו לעלות.
לבד מהעובדה שהפרסום הפעם נעשה בשישי בצהריים, המדד מתפרסם בעיתוי מעניין נוסף. זה קורה שלושה ימים לאחר פרסום החלטת הריבית של בנק ישראל. הנגיד פרופ' אמיר ירון החליט השבוע להותיר את הריבית ללא שינוי. הסיבות לכך היו מדד חודש מאי הנמוך וסימנים ראשונים של האטה בצמיחה הכלכלית.
אם מדד יוני אכן יהיה נמוך, ניתן יהיה לומר שהנגיד צדק ובגדול. אבל אם חלילה המדד יהיה גבוה, הנגיד יספוג ביקורת על שהשתהה בהעלאת הריבית ובזבז זמן יקר במלחמה באינפלציה. הנגיד כבר הודיע שאם האינפלציה תעלה - לא יהיה מנוס מהעלאת הריבית במועד ההחלטה הבאה בתחילת ספטמבר, אבל ייתכן שזה כבר יהיה מאוחר מדי.
4. הדיפלומט
את נועם וימן, הנשיא והבעלים של קבוצת דיפלומט, ראיינתי בכנס רואי החשבון באילת. החברה, שלא בטובתה, עומדת בשבועות האחרונים באחד ממוקדי יוקר המחיה. שר הכלכלה ניר ברקת מאיים להפקיע חלק מפעילותה. אף שמניות דיפלומט רשומות למסחר בבורסה, וימן בימים כתיקונם נמצא מאחורי הקלעים. הוא סולד מאור הזרקורים, אך בראיון נדיר הוא יוצא לקדמת הבמה ומספק לבקשתי מספר פרטים על הרשת:
"יצאנו לבורסה במרץ 2021, עדיין תחת השפעת הקורונה, כשברקע חרדה קיומית גדולה של הציבור. ההנפקה הייתה כדי להבטיח את דור ההמשך. דיפלומט בולטת בזכות מגוון מוצריה הנמצאים בכל בית בישראל (החל מחיתולים ועד סכיני גילוח). תהליך ההסתה נגד החברה החל בתקופת שר הכלכלה לשעבר, אלי כהן, שניסה לעשות לנו 'שיימינג', תוך שהוא מתעלם מהרווחיות הנמוכה שלנו, העומדת על רווח תפעולי של 3%־4% בלבד מהמחזור".
האם רווחיות של 3%־4% נחשבת לגבוהה בקרב היצרנים והיבואנים?
"זו אינה רווחיות גבוהה, ואי אפשר להגדיל אותה. זה המודל העסקי שלנו, והוא נקבע על ידי היצרנים הגדולים בעולם המגבילים את הרווחיות שלנו על המותגים שבבעלותם. איננו יכולים סתם להעלות מחירים גם אם בחו"ל מייקרים לנו אותם. הייתה תקופה ארוכה של שנה וחצי שהם העלו מחירים ואנחנו לא העלינו".
אבל ישראל עדיין יקרה ביחס לאירופה בנוגע למוצרי הצריכה, והפערים הולכים וגדלים. מי אשם בכך ומה הסיבות לכך?
"זה נכון שישראל יקרה, אבל היא יקרה כמעט בכל דבר. אף אחד לא יכול להתעלם מזה, והישראלים כועסים ובצדק. ישראל יקרה בדיור, בתחבורה בכל היבט אפשרי, אבל נוח לאנשים לדבר על המוצרים הבסיסיים שנמצאים בכל בית. יותר קל לדבר על מחירי החיתולים ומשחות השיניים מאשר על מחירי המשכנתאות. מישהו שאל למה הם יקרים כאן?".
אז אני שואל, מדוע המחירים בישראל גבוהים?
"ראשית, כי ישראל היא מדינת אי. רק השינוע של המוצרים מייקר אותם ב־10%־15% ביחס לאירופה. עלות ייבוא המוצרים לישראל יקרה פי שלושה ויותר ממדינות ה־OECD, ובנוסף קיימים פה עשרות קרטלים בתחומי המזון ומוצרי הצריכה והחקלאות. תפקידם של אלה הוא להגן על תוצרת ישראלית דרך המחירים, המכס והמע"מ על מוצרי מזון והיגיינה ועוד. לא אנחנו אלה שמנפחים את המחירים. אנחנו מחוללי התחרות ומספקים לצרכן מגוון נוסף של מוצרים".
ובכל זאת, בשנה האחרונה נרשם זינוק במחירים שעורר את המחאה הציבורית.
"אי אפשר להתעלם ממה שקרה כאן בשנים האחרונות. תקופה ארוכה לא העלינו מחירים, הייתה קורונה ואחר כך הייתה מלחמת רוסיה־אוקראינה שגרמה לזעזועים גדולים בשוק המזון ומחירי הדלק. בהמשך פרצה אינפלציה באירופה שהייתה גבוהה מזו שבישראל.
"כל החברות הבינלאומיות העלו בשנים האחרונות מחירים, ואנחנו קונים מהן מוצרים יקרים יותר. את אותן החברות מעניינת שורת הרווח. היות שאנחנו עובדים על מרווחים מצומצמים עם עלויות מאוד גבוהות, אנחנו לא יכולים לספוג את עליות המחירים לאורך זמן. עובדה שלא העלינו מחירים עד לאחרונה".
שר הכלכלה יוזם את שינוי החקיקה במה שהוא מכנה "פירוק המונופולים". איך תגיבו לזה?
"רוב האחריות על יוקר המחיה בישראל נזקפת לחובת הממשלה. מדובר קודם כל בהגנה במשך עשרות שנים על תוצרת הארץ והמועצות החקלאיות. מחקר של רשות התחרות מעיד על ריכוזיות בשוק המזון, אותה מנסה הממשלה לפתור דרך החוק לריסוק היבואנים. אבל הריכוזיות הגבוהה נמצאת דווקא בקרב יצרניות מזון ישראליות כדוגמה אסם. דיפלומט היא מחוללת תחרות, בקפה, בחיתולים ואפילו במוצרים כמו קטשופ.
"אנחנו בעד הגברת השקיפות, אך משרד הכלכלה הפעיל את הפיקוח על המחירים והוציא דרישה ל־15 חברות לפרסם את הדוחות הפנימיים שלהם. הוגש בג״ץ בעניין. כחברה ציבורית יש לנו אינטרס לפרסם את התוצאות מהר ככל האפשר. משרד הכלכלה מדבר על פירוק ארבעת היבואנים שהם מחוללי התחרות, אבל הם לא נוגעים ביצרנים המקומיים. משרד הכלכלה מנופף בכותרות של הורדת יוקר המחיה, אבל בפועל הוא מדבר על פירוק 2־4 יבואנים, ואני שואל – למה הם לא מגדילים את התחרות?".
אם היצרנים והיבואנים לא מורידים מחירים, מה ההצעה שלך להורדת יוקר המחיה? מה עושים כדי שיהיה יותר קל כאן לחיות?
"הפתרון הפשוט ביותר, שחוזרים עליו מספר פעמים, הוא הסרת חסמים ורגולציה, ואני מקווה שהממשלה אכן תלך בכיוון. אם ישראל תצטרף לשוק המשותף, אזי כל הבעיות האלה לא יהיו ממילא. צריך להמשיך לייעל את המערכת הרגולטורית שחוסמת. בנוסף, צריך לשכנע את הקמעונאים להוריד את המחירים. לנו אסור להשפיע על המחירים במדף, אבל אני יודע על מקרים שבהם הורדנו מחירים שלא התגלגלו לצרכן.
"הממשלה יכולה למתן את המחירים באמצעות ביטול מע"מ על מספר מוצרי יסוד. אני מאוד מקווה שבמשרד הכלכלה מבינים את כל זה ולא יפנו אוטומטית את חצי הביקורת כלפי היבואנים. אני מקווה שנצליח לבטל או למתן את הסנקציות שמשרד הכלכלה מאיים להטיל עלינו".
[email protected]