ניצמד לעובדות ולנתונים, על רקע הרינונים בדבר נסיגה בתעשיית ההייטק בישראל. מספר העובדים בתעשיית ההייטק היה בממוצע בשליש הראשון של השנה 396,600, תוספת של 14,600 לעומת השליש הראשון של 2022 ולעומת 390 אלף בממוצע בכל שנת 2022. בענפי תעשיית ההייטק (הדגש על תעשייה) היה מספר העובדים בממוצע 106,000 לעומת 103,100 בשליש הראשון של 2022. עיקר התוספת בתעשיית ההייטק בשליש הראשון של השנה הייתה בייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי - 83,100 עובדים - תוספת של 3,500 עובדים לעומת השליש הראשון של 2022.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: עלייה חדה בצמצום היקף התעסוקה בהיי-טק
מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא יודע אם הייתי ממליץ היום לחברה לרשום את מניותיה בישראל"
בעוד ההיי טק בישראל מתריע מפגיעה קשה, בנק השקעות אמריקאי טוען אחרת
הייצור הביטחוני פורח על רקע תנופת ביקוש של מדינות העולם הזקוקות לציוד צבאי ישראלי מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה. הצטרפות שוודיה ופינלנד למדינות נאט"ו וההחלטה המהותית של גרמניה להכפיל את התקציב הצבאי ל־2% מהתוצר, כמו גם המשך החיכוך בין ארה"ב לסין בדרום מזרח אסיה מגבירות את הדרישה לציוד מתוצרת ישראל, הגנתי, התקפי, טילי יירוט, פגזים חכמים, ציוד אלקטרוני ומערכות שיבוש ומעקב. מה הפלא שיש ביקוש לעובדים בישראל בתחום כמו מכשור אופטי?
כרגע ישנו מחסור בידיים עובדות בקרב עשרות ומאות מפעלים ובתי מלאכה, כולל קטנים עד זעירים, בשרשרת האספקה. אלה מספקים ציוד למפעלים גדולים שאליהם באות עיקר ההזמנות מחו"ל, בנוסף להזמנות של משרד הביטחון. בתעשיית ההייטק בתחום השירותים (הדגש על שירותים), עלה מספר העובדים בשליש הראשון של השנה בעוד 11,100 לעומת השליש המקביל אשתקד ל־289,800 עובדים. עיקר העלייה היא בסעיף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים. גם פה בהחלט ייתכנו ביקושים חדשים הנובעים מהיצוא הביטחוני הגואה, בנוסף לביקושים בעולם בתחום האזרחי. בסעיף תחום המחקר המדעי, עלייה של 3,300 עובדים ל־56,100 עובדים, כך על פי הלמ"ס.
הקטר ממשיך
הפדיון מיצוא במחירים קבועים של טכנולוגיה עילית עלה בשיעור שנתי של 6.9% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, מזה עלייה בקצב שנתי של 6.5% בשלושת החודשים שקדמו לחודש מאי. כלומר פעילות הקטר הטכנולוגי של ישראל נמשכת, בעיקר בביקוש לסחורה חכמה של ישראל בחו"ל. הפדיון של תעשיית טכנולוגיית העילית לשוק המקומי דווקא מפגין חולשה לעומת היצוא, עם ירידה של 0.2% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, מזה ירידה של 3.6% בשלושת החודשים שקדמו לחודש מאי.
מספר העובדים בתעשיית טכנולוגיית העילית ממשיך לעלות, עלייה בשיעור שנתי של 3% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, כולל המשך עלייה בשיעור שנתי של 1.2% בשלושת החודשים שקדמו לחודש מאי. במספר שעות העבודה ניכרת עליה בשיעור שנתי של 3.6% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, מזה עלייה של 1.5% בשלושת החודשים האחרונים שלפני מאי. שימו לב, ההישג הוא כי בכל חמשת החודשים הראשונים של השנה הייצור התעשייתי של חברות תעשיית הטכנולוגיה העילית היה גבוה ב־5.6% לעומת חמשת החודשים הראשונים של 2022.
הביקוש לעובדי הייטק גרר את המשך העלייה בשכר בשליש הראשון של השנה, לממוצע של 29,894 שקל לחודש, תוספת של 1,308 שקל לחודש, תוספת של 4.6% לעומת השליש הראשון של 2022. בתעשיית ההייטק עלייה של השכר ב־5.2% ל־27,123 שקל לחודש בעוד שבשירותי ההייטק נרשמה עלייה של 4.3% ל־30,911 שקל לחודש. לשם השוואה, השכר בכל ענפי המשק, לא כולל תחום ההייטק, היה בשליש הראשון של השנה 10,907 שקל לחודש, תוספת של 5.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נתוני מדדי הפדיון של ענפי הכלכלה השונים של הלמ"ס, שזה עתה פורסמו, מצביעים על עלייה בשיעור שנתי של 1.8% בלבד של כלל ענפי המשק בשלושת החודשים שקדמו לפני חודש מאי, לעומת צמיחה של 1.3% בשלושת החודשים לפני פברואר. מי הענפים המצטיינים במדדי הפדיון בשלושת החודשים לפני חודש מאי? במקום הראשון עם עלייה בשיעור שנתי של 12.3% - ענפי ההייטק (בשירותים), זאת לאחר עלייה בשיעור שנתי של 20.9% בשלושת החודשים דצמבר־פברואר.
בענפי ההייטק בתעשייה היה שיפור בשיעור שנתי של 2.3%, לאחר ירידה בשיעור שנתי של 2.3% בשלושת החודשים קודם לכן. פדיון כלל תעשיית ההייטק עלה בחודשים מרץ־מאי בשיעור שנתי של 9.3%, לאחר עלייה של 14.8% בשלושת החודשים קודם לכן.
למרות ההפגנות
כיצד פדיון ענפי ההייטק וגם העלייה במספר העובדים בענף נמשכים למרות ההפגנות הרצופות מאז ינואר השנה, נגד הממשלה והחקיקה המשפטית? האם לא היה מקום לצפות בירידה בפדיון וגיוס חסר של עובדים על רקע מאות אלפי המפגינים שטורחים לצאת לשטח כבר בכל ימות השבוע? התשובה לשאלה זו טמונה בסיבים האופטיים שנשזרו ברחבי ישראל ועדיין נשזרים לעוד ועוד משקי בית, בנוסף למקומות העבודה, מה שמאפשר לעבוד מהבית בשעות נוחות גם לאחר או לפני ההפגנות. ציבור גדול של עובדים, כולל מפגינים, למד והתאמן לעבוד מהבית בזמן נגיף הקורונה. עתה העבודה מהבית ללא שעות מוגדרות או הכרח לבוא למשרד הפכה למעין שגרה, ההכרח לבוא למקום העבודה נמוג.
בחודש יוני האחרון, שיעור העובדים מהבית בכלל המשק מהכורסה היה 14.4%. מי במקום הראשון בעבודה מהבית? בענף מידע ותקשורת, שם מרוכזים ענפי ההייטק עבדו בחודש יוני 299,400, עם 43.2 שעות עבודה בשבוע, מהם ביצעו את עבודתם 56.8%, כן קרוב ל־57%! במקום שני בעבודה מהבית היו עובדי שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, 313,200 עובדים, 41.2 שעות בשבוע, כאשר 34.2% מהם עבדו מהבית. בעלי משלח יד אקדמי, 1,229,600 עובדים, עם 39.2 שעות בשבוע, אצלם עבדו 29.9% מהבית בשבוע הקובע שנסקר בחודש יוני שחלף.
השיעור הנמוך ביותר של העובדים מהבית, יש לשער כי אינם משתתפים בהפגנות נגד הממשלה (אין לי הוכחות, זו השערה בלבד), הם עובדים בלתי מקצועיים, שבקרבם רק 0.5% עבד מהבית, עובדים מקצועיים בבינוי ועובדים מקצועיים אחרים - 0.9% עבדו מהבית, עובדים במשקי בית - 1.6%, שירותי אוכל - 1.7%, חקלאות וייעור - 2.9%. בשירותי בינוי עבדו מהבית 5.7%, בשירותי תחבורה אחסנה ודואר עבדו רק 5.8% מהבית ובשירותי הניהול והתמיכה 6.9% עבדו מהבית. כלומר, ככל שהשירות נדרש בזמן אמיתי, בשטח, עבדו פחות מהבית, ככל שהעיסוק בהייטק, תחום אקדמי, כל תחום שאינו דורש תוצאה מיידית, אלא היקף עבודה ותוצאה בצדה, העבודה מהבית גבוהה יותר ומאפשרת גם להפגין וגם לעבוד וגם להביא תוצאות טובות לתפוקת ההייטק של ישראל.
מה שמעניין שהמשק מפגין עוצמה בלתי רגילה גם בתקופת החיכוך והכאוס בישראל, בשדה הקרב ברחובות, בין המפגינים המתמידים ללא לאות לממשלה. שיעור האבטלה ביוני במשק עמד על 3.5% זה החודש השני ברציפות, בקרב נשים 3%, לאחר 3.4% במאי, שפל מאז אפריל אשתקד.
זה שיורד
ייתכן כי העתיד לתעשיית ההייטק אינו כה ורוד כפי שהיה בשנים של הגאות הבינלאומית, בעיקר בארה"ב. על פי סקר של הלמ"ס שפורסם בתחילת החודש, 52% מענפי השירותים בהייטק דיווחו שהיקף התעסוקה שלהם בחצי הראשון של השנה הצטמצם, לעומת צמצום של 22% בחצי הראשון המקביל בשנת 2022. לשם השוואה, בענפי שירותים שלא בהייטק, היה צמצום מתון יותר של היקף התעסוקה בחצי הראשון של שנה קודם לכן, 22%.
כ־33% מהמנהלים בחברות ההייטק דיווחו שלא הייתה כל פגיעה כלכלית בחברתם בחצי השנה הראשונה של 2023. עיקר הפגיעה הייתה והתרכזה בעסקים קטנים ובינוניים, זה טבעי, בתקופות קשות של ירידה בפעילות ואי־ודאות, כך בכל העולם, נפגעות חברות קטנות שבסיס ההון שלהן חלש יותר. בעיקר אמורים הדברים בחברות שאינן יודעות לנהל את תזרים המזומן שלהן, כך בישראל לגבי חברות הון־סיכון שלפתע אין להן זרם גיוסים.
החברות שדיווחו על פגיעה כלכלית בחברות שלהן בהייטק, טענו שהעיקר היה ירידה בביקושים למוצר של חברתם, 36% מהחברות דיווחו שעיקר הפגיעה הכלכלית בחברתם נבעה מירידה בביקוש לתוצרתן. והגורם השני שפגע בחברות, כך דיווחו 20% מהחברות, הוא קשיים בגיוס הון־סיכון. כלל אין ציון בסקר המיוחד שערכה הלמ"ס שהקשיים קשורים או נובעים למהפכה המשפטית העוברת על ישראל.
המשק הישראלי המשיך להפגין עוצמה: התוצר עלה ברבע הראשון של השנה בשיעור שנתי של 3.2% לעומת 3.1% בקריאה הקודמת, ההשקעות בתעשיות המשק עלו ברבע הראשון של השנה בשיעור שנתי של 16.2% לאחר ירידה בשיעור שנתי של 4.8% ברבע האחרון של 2022. המשק הישראלי איתן וצומח בקצב מהיר ממה שהוערך עד לאחרונה, בעיקר לרכיב ההשקעות ויצוא שירותים, כך אומר החודש נגיד בנק ישראל. הפעילות הכלכלית ממשיכה להיות חזקה, אבל שיעור המשרות הפנויות, מזהיר הנגיד, בעיקר בהייטק, מצוי במגמת התמתנות.
אולי אפשר להתנחם בכך שברבע השני של 2023 נבלמה מגמת הירידה של גיוסי הון על ידי חברות הייטק ישראליות, עם גיוס של 1.78 מיליארד דולר, ירידה של 65% לעומת הרבע המקביל אשתקד, אבל עלייה לעומת הרבע הראשון של השנה שבו גויסו 1.7 מיליארד דולר (כך על פי לאומיטק וחברת IVC). מאה סבבי השקעה בוצעו ברבע השני של השנה, ירידה של 48% לעומת הרבע המקביל בשנת 2022, אבל עלייה של 2% לעומת הרבע הראשון של 2023.