בדיוק 75 שנה וחודשיים אחרי שהממשלה הזמנית חתמה על הפקודה להקמת צה"ל – עברה השבוע החקיקה שתירשם כתחילת פירוקו של הצבא. בשבועות הקרובים עוד נמשיך למדוד מדי יום ביומו את הפגיעה בכשירות הצבא וכמה זמן יידרש כדי להחזיר אותה, אבל את השבר הגדול שנפער בצה"ל כבר לא ניתן יהיה לאחות. צה"ל לא יחזור להיות הצבא שהיה.
הסיפור שלא סופר: כך עצר לוין את נתניהו וגלנט בדקה ה-90
בדרך לנורמליזציה עם סעודיה? "ביידן נתן אור ירוק לעסקה"
נכון, האתוס של "צבא העם" כבר מזמן נשחק והפך למיתוס. שיעורם של החרדים הפטורים משירות מטפס מדי שנה בשנה וכבר מתקרב ל־20% מכלל בני ה־18 היהודים. אבל המיתוס היה חזק מספיק כדי לדרבן 70% מהנוער הישראלי להתגייס, וזה נתון לא טריוויאלי. בניגוד לדמגוגיה הרווחת, שיעורי הגיוס הגבוהים ביותר נרשמו בערים החילוניות במרכז הארץ, ומהן גם מגיעים מרבית הלוחמים ביחידות הקרביות. שיעורי הגיוס הגבוהים של הנוער, שנשתמרו למרות אי־השוויון הבולט ועל אף תגמול עלוב למשרתים, הם הבסיס למצוינות של צה"ל וליכולתו לשמר יתרון איכותי אדיר על הסביבה.
סיפר לי פעם מפקד יחידה 8200 על פגישה שהייתה לו עם ראש ה־GCHQ, סוכנות האיסוף האלקטרוני הבריטית, שנחשבת לטובה בעולם. "אני מקנא בך על היכולות שלכם", אמר לו המפקד הישראלי. "אתה צוחק?", השיב הבריטי, "אני מקנא בך! תן לי לשנה אחת את מה שיש לך כל שנה – את היכולת לברור מקרב כלל בני ה־18 ולגייס את הטובים ביותר. יש לך יתרון אדיר שאין לאף ארגון מודיעין אחר בעולם המערבי".
והיתרון האדיר מתחיל עכשיו להישחק. ילידי שנת 2005, שהחלו להתגייס ביום רביעי השבוע, כבר מתגייסים לצבא אחר, של מדינה אחרת, והם מגיעים לבקו"ם עם סימני שאלה והתלבטויות, שלא ליוו אף דור אחר של מתגייסים. אגב, מתחילת החודש פג תוקפו של חוק הגיוס הקודם ושל הפטור הגורף שהוא העניק לחרדים. החל מתחילת יולי הפכו אלפי צעירים חרדים לעריקים דה־יורה. אלא שהממשלה הנחתה את שר הביטחון ואת צה"ל שלא לנקוט חלילה הליכי גיוס נגד תלמידי הישיבה הרכים עד סוף מרץ 2024, כדי להעניק לכנסת זמן לקבע את ההשתמטות שלהם בחוק חדש ונצחי.
על אף העיוות הזה השירות בצה"ל היה עד כה בקונצנזוס רחב, והמשרתים זכו להכרה ולהוקרה מכל חלקי החברה, אפילו ממגזר המשתמטים. עכשיו, במסגרת הפירוק הכללי, ממשלת החורבן מרסקת גם את הקונצנזוס הזה. חברי הקואליציה, שנראים כאילו הם בתחרות מתמדת של התבהמות וגסות רוח, משתלחים בצורה בוטה במשרתים, ויש לזה כבר מחיר.
הרמטכ"ל סיפר השבוע לראש הממשלה (כשנתניהו כבר הואיל לפגוש אותו) שטייסים וקצינים בחיל האוויר נתקלים בהערות מעליבות במרחב הציבורי. קוראים להם "צפונבונים" כשהם עושים קניות בסופר, ובתחנת הדלק צועקים להם שהם "פריבילגים לבנים". חלקם מעדיפים לפשוט את המדים ביציאה מהבסיס. בצעד הבא הם יבחרו כבר לפשוט את המדים לתמיד.
הרצי הלוי יודע שהוא מאבד את הצבא שהיה לו, וגם מרגיש שאין לו גיבוי מראש הממשלה. חוסר האונים שלו נשקף מהסרטון העגום שהפיץ השבוע ומהקריאה הנואשת שלו לקרב את אנשי המילואים, גם את אלה שבחרו שלא להתייצב. תמונת המצב שהציג לראש הממשלה בחדר הסגור הייתה עוד הרבה יותר קודרת. מספרם של הטייסים שהודיעו כי הם מפסיקים להתייצב מתקרב בסוף השבוע הזה ל־300. הם מהווים את השלד המנוסה והבכיר של חיל האוויר, והם נתח גדול מאוד מקרב כלל הכוח הלוחם. כבר עכשיו יש פגיעה קשה ביכולות חיל האוויר, והיא תלך ותחריף בחלוף הזמן, כשהטייסים האלה יאבדו כשירויות.
במטה המבצעי המצב אפילו חמור יותר. שם כמאה בעלי תפקידים, כולל בכירים ביותר, הודיעו על הפסקת התייצבות. בלילות האחרונים כבר לא ניתן היה לאייש את כל העמדות בתאי השליטה של החיל. לחיל האוויר אין תחליף לאנשים המנוסים האלה ולמומחיות שלהם, והוא יצטרך להתפשר ולשבץ אנשים כשירים פחות למשימות ולתפקידים השונים.
עוד שני מערכים בצה"ל ספגו פגיעה אנושה: מערך הרפואה ואגף המודיעין. כחמישית מאנשי הרפואה הודיעו על הפסקת התייצבות, וגם להם אין תחליף מיידי. רופאים אומנם לא יתקפו באיראן, אבל שום גדוד לא יכול לצאת למלחמה, אפילו לא לאימון, בלי רופא. באגף המודיעין מאות בעלי תפקידים והתמחויות מפסיקים לשרת – וגם שם ייקח זמן לגדל מחליפים.
הגל הזה לא ייעצר רק במשרתי המילואים. הוא כבר מתחיל לתת את אותותיו בקרב משרתי קבע, שמדברים על התרת חוזה. משם זה ימשיך גם לסדיר, כשהורי מתגייסים מתחילים להתלבט אם ראוי להפקיד את היקר להם מכל בידיה של מדינה שהניהול שלה מופקר. יהיה מעניין לראות אם הלך הרוח הזה כבר ישתקף בנתוני גיוס אוגוסט שהתחיל עכשיו.
שום דבר מהדברים האלה לא היה חדש לראש הממשלה. הוא עודכן על כך עוד בימים שלפני. אם למישהו היה ספק, הרי שאחרי השבוע הזה הובהר סופית שהביטחון כבר לא בראש מעייניו של בנימין נתניהו. הייאוש והתבוסה שהשתקפו מפניו של שר הביטחון יואב גלנט במהלך ההצבעה הם לא רק אות לתבוסה האישית שלו – אלא של הביטחון של כולנו.
להבות ההפיכה המשטרית כבר מלחכות לא רק את צה"ל, אלא מתקרבות גם לקודש הקודשים של ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית. בקרב מדענים בכירים בוועדה מתנהל בשבועות האחרונים שיח ער על המשך דרכם ועל השאלה אם הם רוצים להמשיך לשרת את הממלכה שהופכת למלוכה. המדענים האלה הם קבוצה מצומצמת מאוד, שנושאת על כתפיה את פיתוח יכולות הגרעין של ישראל. הם בעלי ידע ייחודי, מחוזרים בכל העולם, ולהם ממש אין תחליף.
בפעמיים הקודמות שחרבה ישראל קמו מיטב בני העם הזה, ארזו את מיטלטליהם ויצאו לגלות. מאחוריהם נשאר בארץ יישוב יהודי קטן, חשוך, עני ונחשל, שהיה לטרף קל לעמים זרים. אל מול האיום בחורבן שלישי, אסור לנו לקבל שוב את גזירת הגורל ההיסטורית הזאת.
כולנו בנים למשפחות שאחת לכמה דורות נאלצו לקום ממקום מושבם ולנדוד למקום אחר. מדינת ישראל הוקמה כדי לשבור את מעגל הנדודים הזה, ומאז שהתחלנו להתקבץ כאן מחדש, הוכיחה ההיסטוריה הקצרה של הציונות שיחד אנחנו יכולים להתמודד מול כל אתגר וכנגד כל הסיכויים. אבותינו לא אמרו נואש גם מול אתגרים קשים יותר, וגם אם הפעם האתגר הוא מבית – עָלֹה נַעֲלֶה כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13