ה' באייר הוא יום העצמאות, ו' באב ייזכר כיום שבו שונתה שיטת המשטר בישראל מסוציאל־דמוקרטית לתיאוקרטיה פרימיטיבית וחשוכה. ברור שיהיו כאן יותר מאכערים בשירות הוד רוממותו אבי האומה, נזר הבריאה, השליט הכל יכול – שיגידו שזה סתם, שזה רק צמצום עילת הסבירות, זו רק סבירונת חסרת משמעות. אבל בשטח תם הטקס.

שבור: מיון בקופת חולים הוא מיקרו־קוסמוס שאפשר ואף רצוי להתגעגע אליו | רון קופמן
הטמפרטורות עולות: לא יודע כמה שבטים יהיו כתוצאה מהשבר שיזם נתניהו | רון קופמן

כל חילוני יבדוק את אילן היוחסין שלו, כדי לברר איפה הוא יכול לקבל דרכון. אם לא בשבילו, אז בשביל ילדיו. בגילי, אני כבר תקוע כאן, כי לאן אלך? אבל לילדים צריך לדאוג, כדי שלא יהיו שפוטים לחסדיהם של סמוצ'קנע גרנד־מייזר, איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף ומוישה גפני. הילדים לא צריכים לשרת את הגחמות של האנשים האלה שברצותם יעלו להר הבית ויחריבו את היחסים העדינים עם ירדן (שהשיג יצחק רבין, השמאל־מחבלו־פלשתינו, שהיו צריכים דין רודף כדי להוריד אותו); או של החניוקים שיודיעו שהרבנים רוצים חוק לימודי בטלה, במעמד של לוחמי תוירה בשכר של לוחמי קומנדו.

איני מאמין לדיירי אגם הדרעק שטוענים כי לא יקום ולא יהיה. חוק הבטלה הוא במסגרת ההסכם הגועליציוני, אז הוא יהיה. ביבי כנראה שיקר למודי'ז, מה זה בשבילו לשקר לציבור, שברובו אינו מאמין למילה אחת שהוא אומר. עניין של ניסיון נרכש בהרבה שנים של שלטון מול נתינים.
מצבו הבריאותי של ביבי אמור להדאיג את חסידיו של "אבי האומה". אומנם אביו חי עד גיל 102 עם קוצב לב, אבל הוא לא עמד בגילו של ביבי בלחצים הנדרשים מניהול מדינה, ועוד עם שותפים גועליציוניים כפי שיש לו, שבגדול לא סופרים אותו ובקטן אפילו מודיעים את זה לכל העולם ואשתו.

ביום שביבי יאמר "איני יכול עוד", תקום המלחמה האמיתית במפלגה. אין שם אף אחד שמתאים להנהגה, כפי שבאופוזיציה אין שום מנהיג. אבל בליכוד יש הרבה שבטוחים שהם נמשחו למלוכה, כי הם בני השבט של דוד המלך, אולי גם של שלמה.

ביום ההוא תהיה הבעת אי־אמון לא רק של סוכנויות הדירוג בכלכלה העולמית, אלא של כל העולם, שמכיר את ביבי כמדינאי שקול שעוד לא בחן את היכולת של צה"ל כצבא לוחם בצבאות אויב ולא בכנופיות טרור שוליות, בכל שנות שלטונו. אולי כי ביבי יודע הרבה יותר מאשר הציבור יודע.
אנחנו לא בנויים למלחמות. אם היינו היום במצב של מלחמת יום הכיפורים, כבר לא היינו יותר מדינה. צה"ל אינו צבא העם, רשמית מיום ו' באב. ביטחוניסטים ומאכערים שחשבו 15 שנה קדימה על הקמת צבא מקצועי שכל חייליו יהיו אנשי קבע עם חוזים סדורים, צריכים לשנות חשיבה להקדמת המהלך בחמש־שבע שנים, כי חילונים לא רוצים להתגייס יותר, גם לא לשירות סדיר.

פגשתי השבוע שלושה צעירים, שניים בני 19 ואחד בן 20. המבוגר יותר שירת שנה בשריון, הספיק לו. אומנם הוא תרם יותר משמחה רוטמן וסמוצ'קנע גרנד־מייזר ו־34 מדיירי ודיירות אגם הדרעק, אבל היה לו טיעון סביר. "אני לא רוצה למות בשביל אף אחד, בטח שלא בשביל פוליטיקאים שלא סופרים אותי", אמר לי, "אני מעניין אותי רק אני. אני לא מצביע, אני לא מעורב בכלום. אני משתלם עכשיו כמקעקע, אצבור ניסיון ואעוף מכאן. אל תכעס, אבל אתה לא מעניין אותי".

לא כעסתי, כי איני יודע מה הייתי עושה בגילו. בזמני, לא היה קטע כזה של לא לשרת בצה"ל, אבל אני עתיק. לאחד מבני ה־19 היה טיעון כלכלי. "צה"ל משלם 1,000 שקל בחודש. אני ספר כבר שלוש שנים. אני מספר נשים, לוקח 400 שקל. חמש נשים ביום - יש לי 2,000. מה נראה לך שאבזבז את זמני על השטויות שלכם, הזקנים? לא מתאים לי, אז הוצאתי פטור. אמרתי להם שאני באמצע תהליך לשינוי מין, וזהו".

שאלתי אותו אם הוא באמת בתהליך. "תגיד, נדפקה לך הקופסה, אבא'לה? אני סטרייט שאוהב נשים. בשביל הצבא אני קוקסינל, אבל עוד שנתיים־שלוש אני באוסטרליה. זהו, בחרתי את הבחירות שלי בחיים".

השלישי אמר שלא בא לו צבא, הוא נוסע ללמוד בחו"ל, אז חבל על השנים האלה, כי צריך להתקדם בחיים.

זה אפידמי, אנחנו נגיע למצב של 30%־40% גיוס לסדיר בקרוב מאוד, עניין של שנה־שנתיים. על מילואים יהיה קשה להסתמך, כאשר יתברר שרק כיפות סרוגות מגיעים לשירות מילואים פעיל, וזה יקרה מהר מאוד - עם תחילת החקיקה של חוק יסוד "לימוד תורה", או בשמו האמיתי: חוק ההשתמטות מתרומה למדינה.

שמחתי שהאופוזיציה המיותרת נטשה את המליאה בהצבעה על צמצום עילת הסבירות. 64-0 זה מסר לעולם הגדול, שאנחנו בדרך להיות איראן, אייתוללות כבר יש לנו, מימון מפורום קהלת גם יש.

המעורבות לכאורה של הנשיא הרצוג הייתה פתטית. הגועליצייה לא ראתה אותו ממטר רץ. המעורבות של יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד הייתה בדיחה עצובה. רק הוא ספר את עצמו. אין לי היכרות משמעותית עם בר־דוד, אבל יש כאלה שיש להם. אחת מהן היא עו"ד דפנה שמואלביץ', שהיא חברה שלי הרבה שנים, שבהן הביסה בין השאר את ההסתדרות של בר־דוד בבתי משפט, כמומחית לדיני עבודה. דפנה, שאני קורא לה "דאפ", הביעה את דעתה ברשתות על בר־דוד בחריזה בשם "החולם הקטן", שכתבה לפי שיר שחיברה במקור זמירה חן והלחינה נורית הירש.

לו יכולתי, הייתי מוביל ומאגד פה את כל הכוחות/ הייתי כל מסך מאפיל, כדי למנוע דעות חשוכות/ הייתי קורא לעובדים, לוקח איתי את כולם/ לארץ פלאים חמודים שבה מה שחשוב זה העם/ לו רק ניתן, לו רק ניתן, הייתי עושה את זה מזמן/ לו יכולתי הייתי מנהיג, עוצר את שיגיון השלטון/ הייתי פותר את כל מה שמדאיג/ ומביא לכאן קצת ביטחון.
הייתי מגן על זכויות ושומר על כבודם של הכול/ הרי בשביל רגע כזה, בחרו בי להיות בראש ארגון גדול.
אך איני יכול להיות מוביל/ לא להנהיג, אבל לי לא אכפת/ אני רק יושב היכן שיש מצלמות/ מגמגם, מאיים ונמלט.
אז זו "ההנהגה" שיש לנו באגם הדרעק, בהסתדרות, במשטרה. כולם שם חולמים בגדול, הציבור משלם את המחיר של המפגש בין החלום למציאות. התשלום הוא אומנם כבד, אבל יהיה כבד יותר בזמן הקרוב.

יותר מדי טיפוסים מכריזים על עצמם כעל אחים שלי. איני מבין מדוע, אין לי זכות סירוב ראשונית? למה אני צריך עוד אחים? על סמך מה הם מוצאים קשר כלשהו בינם לביני, משום שנולדנו באותו מקום, אז אנחנו אחים? 

אז אני מסרב לקבל עוד אחים ואחיות. יש לי אחות אחת, והייתה לי עוד אחת שלצערי כבר לא איתנו. לא צריך עוד אחים, צריך שייתנו לי חיים, בלי מעורבות שלטונית באורחות חיי. אני לא אפריע לתיאוקרטיה, התיאוקרטיה לא תפריע לי.

אז לכבוד יום האחים והאחיות, שפעם קראו לו ט' באב, הבאתי לכם קצת תופינים לאחרי הצום, שמסבירים ל-כ-ו-ל-ם מדוע הם לא זקוקים לאחים ואחיות, בנוסף לאחיהם הביולוגיים.

איתמר בן גביר, רגע אחרי צמצום עילת הסבירות: "אני שמח שהתעקשנו על החוק הזה, זו רק ההתחלה, צריך לומר שזו רק ההתחלה. אני אומר לאנשי השמאל, לאלה שמוחים ולאלה שצועקים עכשיו, אתם אחים שלנו, אנחנו אוהבים אתכם, תמיד נהיה אחים, בעזרת ה' זו רק ההתחלה".
אז אנחנו לא צריכים שאיתמר יאהב אותנו, כי אנחנו לא אוהבים אותו; הוא לא אחינו ולעולם לא יהיה; הנזק שהוא יוצר הוא בלתי הפיך ובלתי מחיק. במקביל אני מקווה שלא יזכה לראות גופות של מפגינים בהפגנות.

הרב ישראל לאו, הרב הראשי לשעבר ואביו של הרב המכהן, בפודקאסט בכאן 11: "איום הטייסים לא נשמע בכלל סביר. מה זה אתה לא מתנדב? יש לך כבר נכדים, מי יגן עליך ועל נכדיך? עד שהדיקטטורה תתגשם, אם תתגשם פה – יהיו פה שלוש מערכות בחירות לפחות".
מאוד מעודד הבאבא־בובה. הוא מאוד רוצה שאנשים בני 55 פלוס ימשיכו לשמור על נכדיו וניניו, בעת שהם עסוקים באהבת תורה. אם היה מגדיר את החילונים כעבדים, היה לי קל יותר איתו.

מיכל וולדיגר, סגנית שר האוצר: "לא מזלזלת באזהרת מודי'ס, אבל לא מבינה על מה הרעש". אין ספק שהיא האישה הנכונה במשרד הנכון. אולי היא תתפלל קצת לאלוקיה, ומודי'ס השמאלנים האלה יפסיקו לאיים ולכעוס, משום שהנשיא, ראש הממשלה, שר האוצר והחשב הכללי שיקרו להם בכוונה תחילה, מלא־מלא כוונה.

34 דיירים יהודים באגם הדרעק, שליש מכמות הדיירים, לא שירתו בצה"ל שירות מלא: בצלאל סמוטריץ' (הונה את צה"ל, למד משפטים והיה 14 חודשים ע. פקידה בקריה), איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף (חברי הקיבינימט הביטחוני־מדיני, כן?), אריה דרעי, עידית סילמן, אורית סטרוק, חיים ביטון, מאיר פרוש, רון דרמר, מאי גולן, מיכאל מלכיאלי, אורי מקלב, מיכל וולדיגר, יעקב טסלר, ישראל אייכלר, אוהד טל, משה רוט, יוליה מלינובסקי, ולדימיר בליאק, טטיאנה מזרסקי, אלי דלל, ששון גואטה, אליהו ברוכי, ינון אזולאי, אברהם בצלאל, ארז מלול, אליהו רביבו, יסמין פרידמן, משה פסל, לימור סון הר־מלך, צבי סוכות, חוה אתי עטייה ושמחה רוטמן, שהסתפק ב־13 חודשים כמש"ק דת.

זה לא מונע מחלק מהערימה הזו להגדיר טייסים ולוחמים בני 50 פלוס כסרבנים. זו לא אירוניה, זה טמטום מלא־מלא.

עמיחי אליהו, חבר גועליציית האפסים, קיבל את המלצת נשיא בתי משפט השלום לקדם את נאוה ברוורמן, רעייתו של מזכיר הממשלה צחי, לתפקיד שופטת בכירה: "ברוורמן מרכזת את תחום הגיבוש החברתי, ימי הולדת, ארוחת סוף שנה ואפילו הדלקת נר חנוכה".

האמת שגם גיאצ'ו הצדיק שלי קיבל תעודת הצטיינות על אותם תחומים בדיוק! בסיום כיתה ה' בבית הספר. הוא גם היה ילד של שבת. יש מצב הוא יהיה שופט בכיר בגיל 18? יש נימוקים יותר הזויים במערכת המשפט? אולי הרפורמה תתחיל בבתי משפט השלום עם ניקיון יסודי?

חדשות רשת 13: כמה ממדעני הגרעין הבכירים ביותר בישראל, שחברים בוועדה לאנרגיה אטומית, מאיימים לפרוש מתפקידם, כמחאה נגד החקיקה. לא בדקתי מיהם, אבל אני מקווה מאוד שהם לא אשכנזים, כי השר הממונה דודי אמסלם עלול להתפרע.

מנכ"ל מודי'ס בשיחות סגורות (על פי "כלכליסט"): "מעולם לא שיקר לי, באופן אישי כל כך, מנהיג מדינה כמו נתניהו".

לדעתי המנכ"ל אשם, כי לא בירר את שקריו הקודמים של נתניהו, ומדובר במאות אם לא יותר. מצד שני, זה בטח לא אישי, נתניהו רגיל לשקר לכולם. זה הטבע שלו.

המאכער יעקב ברדוגו, בערוץ 14: "דריסת המפגינים היא בעצם אל מול אותם אנרכיסטים שחוסמים את הכביש. מול אותם שגורמים לאמא עם שלושה ילדים להיות מופצצת, מופגזת, כי פוצצו לה את האוטו. מי אמר שהדורס לא מבוהל ולא באו לו מאחורה?".

ברדוגו משווה בין שתי זירות שונות. ולא, לא באו אליו מאחורה, הוא בא עליהם מקדימה. אבל ברדוגו הוא פינגווין. אבא שלי לימד אותי את משמעות האמירה: סור מרע – מרופא, רואה חשבון, עורך דין. יש להם אמת שלהם, שהיא אינה האמת האוניברסלית.

שמחה רוטמן, דייר באגם הדרעק, בראיון לערוץ 7: "הקרע בעם לא קשור לרפורמה, הוא תוצר של בית המשפט".

ואני, ברוב טמטומי, טעיתי לחשוב שצום ט' באב נועד נגד אמירת לשון הרע ושנאת חינם, ובעיקר לא לשקר. טעיתי, קורה. זה סתם יום לניקוי רעלים, חסר כל משמעות, בעיקר לרוטמן, שגם חובש כיפה.

ועדת החינוך אישרה שני חוקים לקריאה ראשונה. הראשון, הנצחת הרב דרוקמן, באמצעות מכון שיוקם על שמו, בעלות של 5 מיליון שקל, ותקצוב של 10 מיליון שקל לפעילות. הלוואי שזה ייעצר ב־80 מיליון בחמש השנים הראשונות.

הצעת חוק נוספת: יום זיכרון לזכרו של עובדיה יוסף, שיצוין במוסדות המדינ'ע, חלוקת מלגות והקמת מועצה ציבורית להנצחתו. הנה הלכו עוד 100 מיליון בחמש שנים קלללללל.

אבל זה לא יפה שמנציחים רק את הרב עובדיה. הלכו מאיתנו לפחות עוד 15 באבא־בובות בשנים האחרונות. שיעשו יום זיכרון ויקימו מועצה ציבורית, להנצחת כל אחד מהם. מה זה מיליארד שקל בשביל החניוקים? למה הם חייבים לעבוד כדי לייצר את הכייסף הזה?

הרבנית גלית דיסטל אטבריאן בהפגנת הימין: "נתחיל בתפילה קצרה. אני אומרת, אתם עונים אמן. שהשם ייתן את כל הכוחות הנדרשים לאבי האומה, מנהיג העם היהודי, לראש הממשלה בנימין נתניהו, להנהיג אותנו בזמן הקשה הזה".

נתניהו נולד שנה וחצי אחרי הולדת המדינה. אבל את דיסטל זה לא מעניין, בשבילה הוא אבא. אז איך אני יכול להיות אח שלה? איך אני יכול לקבל את כהונתה כשרת התעמולה, בהסתה שמזכירה משטרים אפלים שחיסלו את העם היהודי? איך שום תנועה חברתית עוד לא עתרה נגדה לבג"ץ, על שימוש אסור וחריג בתפקידה הממלכתי כשרת הסברה?

דייר אגם הדרעק אחמד טיבי מנצל את עילגותו של יו"ר הישיבה ניסים ואטורי: "אני תומך בהתלהבות שגם אתה וגם איתמר בן גביר תחליפו את הטייסים ואת סיירת מטכ"ל. זו הדרך המהירה ביותר להשגת איזון אסטרטגי במזרח התיכון בין מדינות ערב למדינת ישראל. כך נוכל לסיים את הכיבוש הכי מהר".

את מה שוואטורי עוד לא למד באגם הדרעק, טיבי שכח כבר לפני 20 שנה. לא חייבים לאהוב אותו כדי לכבד את חוכמתו, ומנגד - להצטער על כסילותו של ואטורי.

דודי אמסלם, חבר בגועליציית האפסים: "מר ארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות. להזכירך, אתה מייצג עובדים שרובם אנשי ליכוד, שנאבקים על פרנסתם. סוגיית הרפורמה המשפטית אמורה להיות מוכרעת בכנסת ולא בהסתדרות המפא"יניקית. אני מציע שאתה תדאג לעובדים, אנחנו נדאג לדמוקרטיה, שנלקחה בשבי מזה 40 שנה בידי האליטות מהשמאל".

קצת לא ברור לי איך ההסתדרות מפא"יניקית, אם היא מייצגת ועדי עובדים ליכודיים. ויותר לא ברור עובדתית איך מ־45 השנים האחרונות, שבהן שלט הליכוד 37 שנים, בואכה 38 שנים, הדמוקרטיה הייתה שבויה בידי האליטות מהשמאל? זה מה שקורה כשמנסים להדביק ציבור בטפשת ויראלית, כדי להעלות את כמות החולים בטפשת נפוצה.

חברת גועליציית האפסים, מירי "המחוננת" רגב, במסר לטייסים במהלך הפגנת הימין: "אין לכם הנחות. מי שמסרב פקודה, מקומו בכלא".

איך, איך האישה הזו הייתה צנזורית ראשית ודו"צ? איך בדרגת תא"ל היא לא מבינה את ההבדל בין סרבן גיוס למתנדב בעשור השישי לחייו? איך האישה הזו משמשת כחברת קיבינימט ביטחוני־מדיני, שאמור לאשר שליחת חיילים לקרבות? העילגות והכסילות, אין להן סוף.

אלמוג כהן מאגם הדרעק, מומחה לפנקייק, מקלל נווט במיל' בן 53, שבעשר השנים האחרונות מאז שהשתחרר משירות קבע בדרגת סא"ל עושה 75 ימי מילואים בשנה כמתנדב.

"הם בזויים ושפלים, סרבני המילואים, סרבני מילואים כמוך. לו היית בא ואומר רק למפקד שלך, ולא מפרסם את זה. אתה חייל, מי אתה בכלל? אתה תמלא את הפקודות שלך". איך מוטציה כזו הגיעה לאגם הדרעק, אף שהמקום הזה בשפל מתמשך כבר 75 שנה?

ישראל כ"ץ, חבר בגועליציית האפסים, סוגר חשבון עם עדנה חלבני, שעבדה חמישה עשורים במשרד ראש הממשלה: "קורא את ההשמצות של מתאמת הנסיעות לשעבר שהפכה להוגת דעות. תוהה היכן היו כל ההגיגים האלה כשעסקה ברכש כרטיסים וחנופה לממונים".

עדנה חלבני משיבה לו: "ישראל, אעדכן אותך. הייתי ראש אגף בכירה לארגון ביקורים וקשרים בינלאומיים. אתה מנסה להקטין אותי, זה לא יעזור פה. מציעה לך למחוק את הציוץ וההשמצות שכתבת כאן. שוביניזם, להעליב ולהקטין אותי - מעידים רק עליך".

אפשר לחשוב שישראל התחיל את דרכו בבית המלוכה הבריטי, ולא כעסקן זוטר באגודת הסטודנטים.

עד כאן, קינדערל'ך של שבת. יש לי עוד עשרות התבטאויות טיפשיות, אבל עולה לי בבריאות לעסוק בהן. הסתיים הצום, מותר לחזור לשקר, להונות, לטנף, לעשוק, להתעלל בחסרי ישע, לפרסם לשון הרע, למלא את הרשתות החברתיות בפייק, כי אוטוטו יש לנו עוד צום מיותר שמנקה את כל החטאים וחוזר חלילה.

אז המשיכו להיות עובדי אלילים, ושכל אחד יבחר לו את האליל שנוח לו. היזהרו בהפגנות מירידה לכביש, כי כוח ואגנר של איתמר בן גביר מפרק כל מה שזז: נשים, נערים ובגירים. אין להם מצלמות גוף, אין להם תגי זיהוי. דוברי המשטרה מובכים לנוכח הכרוניקה המתועדת, אבל ממשיכים לשקר במצוות השר שמנהל את המשטרה. יציאה לרחוב המהביל כרוכה בסכנה. "סמויים" ללא מסמכי זיהוי תוקפים כל מי שנראה להם חשוד.
בקיבוץ חצרים קב"ט ירה באוויר את הירייה הראשונה. היריות הבאות הן רק עניין של זמן. והזמן זה עכשיו.