חור בכיס: דוח מודי'ס הינו הגדרה מצוינת לאירוע תג מחיר | יהודה שרוני

1. אי־סבירות כלכלית

לאחר שבנימין נתניהו ושר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ' התחייבו בכל הזדמנות בחודשים האחרונים שהרפורמה המשפטית תועיל לכלכלה ולדמוקרטיה - בואו נבחן אם באמת יש משהו בכל "הטוב הזה" ומה השפעתו על הכיס, רגע אחר אישור התיקון לעילת הסבירות.

הסיפור שלא סופר: כך עצר לוין את נתניהו וגלנט בדקה ה-90
ביטן על התנהלות הליכוד: "לא נאפשר שאדם אחד יקבע מה קורה"

למרבה הצער בדיוק הפוך: דוח מודי'ס שפורסם השבוע (שמיד ארחיב לגביו), הציב מראה אורווליאנית שלפיה הטוב של ביבי הוא רע לתפארת, ודמוקרטיה היא דיקטטורה. עילת הסבירות עשתה חור בכיס, ואני מדבר על הטווח המיידי בלבד. דוח מודי'ס הינו הגדרה מצוינת לאירוע תג מחיר. מדדי המניות המובילים בבורסה איבדו ביומיים הראשונים מאישור החקיקה כ־5%, אבל לאחר מכן תיקנו מעט. הדולר היציג חצה את ה־3.7 שקלים - והיורו זינק אף הוא.

אם מדד יולי, שיפורסם בעוד כשבועיים, יהיה גבוה ושער החליפין ימשיך להתחזק, האינפלציה תשוב להמריא. מחירי הבנזין יעלו בשבוע הבא בכ־40 אגורות לליטר ולחצות את ה־7 שקלים, אלא אם סמוטריץ' יחליט להמשיך להזרים עשרות מיליוני שקלים לסבסוד המחיר. התוצאה של כל אלה היא חידוש העלאות הריבית ומכה נוספת למקבלי המשכנתאות. זה המחיר שאנחנו משלמים רק בטווח המיידי. בטווח הארוך, וזה לא יהיה במשמרת של ממשלת נתניהו, אם החקיקה תתקדם, התוצאות יהיו הרסניות.

עו"ד יעקב לירז, המייצג את הסטארט־אפ המקומי EyeJets, סיפר לי שהוא אמור היה לקבל השבוע מימון מקרן השקעות שוויצרית־אמריקאית. במכתב שקיבל באמצע השבוע נכתב לתדהמתו: "בגלל הרפורמה המשפטית איננו משקיעים יותר בחברות שהנהלתן פועלות בישראל, ולכן לא נוכל לספק את המימון הנדרש". עו"ד לירז ייאלץ לרשום את החברה במקום אחר מחוץ לישראל. וזו דוגמה אחת בלבד.

ענף ההייטק בדרך לקריסה, ועל כך הצביע השבוע דוח "סטארט־אפ ניישן". בעצם לא צריך את הדוח. גיל שויד, בעל השליטה בצ'ק פוינט, סיפר שלשום מדוע קשה לגייס הון ולמה יתקשה להמליץ על רישום חברות בישראל. אבל תג המחיר ייגבה בצורה משמעותית יותר בטווח הארוך. נתניהו הבטיח לחברות דירוג האשראי שהרפורמה תעבור בהסכמה, והתחייבות דומה ניתנה לנשיא ארה"ב ולתקשורת האמריקאית. חברת הדירוג מודי'ס לא אכלה את הלוקשים וכבר באפריל השנה הפחיתה את אופק דירוג האשראי של ישראל מחיובי ליציב. השבוע, כשהתברר שההבטחות לחקיקה בהסכמה נותרו על הקרח, לקח יום אחד בלבד כדי לפרסם דוח קטלני הטומן בחובו הורדה עתידית של דירוג המשק.

מודי'ס הזהירה מפגיעה קשה בהייטק והוסיפה: "המשבר הפוליטי מחליש את מוסדות השלטון ומערער את היציבות הכלכלית. מחאת אנשי המילואים והפגיעה בכשירות צה"ל פוגעת ביציבות השלטונית". דוח מודי'ס, שאותו תיארו נתניהו וסמוטריץ' בזלזול ובהתנשאות כ"תגובה רגעית וכשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מתמיד", הוא שלב נוסף בפגיעה ביציבות במשק ובאמון במערכת המשפט הישראלית המהוללת.

גם חברת הדירוג S&P הצטרפה למודי'ס  ואמש פרסמה דוח מיוחד שקבע כי המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית והקיטוב הפוליטי מגדילים את הסיכונים ועלולים להכביד על הכלכלה הישראלית. עם זאת החברה נמנעה בשלב זה מהפחתת דירוג האשראי שממשיך לעמוד על AA מינוס עם אופק חיובי.

הפחתת דירוג אשראי עתידית תייקר את עלויות גיוס ההון, וכאן יש התכתבות ישירה עם הכיס: ריבית גבוהה יותר תגדיל את ההוצאה התקציבית, תגדיל את הגירעון, תצמצם את התקציבים הפנויים לרווחה ולחינוך, ובהמשך הדרך תביא להעלאת מסים. ומה שהכי גרוע הוא שהכזבים שנמכרו לחברות דירוג האשראי במחירי סוף עונה, שלפיהם החקיקה תעבור בהסכמה, הם עילה בפני עצמה להורדת הדירוג. יותר מכך: מדובר בנזק רוחבי לאמינות ההבטחות. איך יאמינו בעתיד מוסדות בינלאומיים להתחייבויות של נתניהו, בכיר הפוליטיקאים בישראל?

האם צריך להזכיר להם שסמוטריץ' כבר כינה אותו "שקרן בן שקרן", או את הציטוט של נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, שהתוודה לפני כעשור בפני הנשיא האמריקאי לשעבר ברק אובמה: "אני לא יכול לראות יותר את נתניהו, הוא שקרן". אם נתניהו מצליח "לעבוד" על העולם, זה אחלה לביביסטים. איזה מנהיג מליגה אחרת. אך מדובר בנזק קשה למוניטין הישראלי. אז אילו צעדים מעשיים ניתן לעשות כבר כעת כדי למזער את הנזק? נתניהו וסמוטריץ' חייבים לפנות כבר בראשון בבוקר לנגיד פרופ' אמיר ירון ולהציע לו כהונה נוספת, בתקווה שייענה בחיוב.

הנגיד הוא הרמטכ"ל הפיננסי של ישראל, ויש לו מוניטין בינלאומי. ההצעה להארכת כהונתו תוכיח שישראל לא התאבדה סופית, ושאמירת שרה נתניהו "שהמדינה תישרף" תישאר בגדר פליטת פה לא מוצלחת. הדבר הקריטי באמת לשיקום האמון הוא שממשלת הנאשם בפלילים תכבד כל פסיקה של בג"ץ, בין שמדובר בחוק הנבצרות ובין שבפסקת ההתגברות, בהחלטה אם להורות על כינוס הוועדה לבחירת שופטים או בכל החלטה משפטית אחרת. זה יוכיח לכולם שהמשפט בישראל עדיין חי ובועט.

2. פוליטיקה עסקית

"אם לא אצליח להעביר את התיקון לפסקת ההתגברות, אין לי ממשלה", טען נתניהו בפגישה בדיוק לפני שבוע עם דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי. אמיתי מייצג את המגזר העסקי בישראל. כדי להבין מהו היקף העוצמה הארגונית, הנתונים ידברו בעד עצמם. מדובר בארגון הגג היציג של העסקים בישראל, המאגד 13 ארגונים עם 600 אלף עסקים - האחראים להעסקת 1.7 מיליון מתוך 2.4 מיליון עובדים במשק.

בארגון חברים התאחדות הקבלנים, המלונות, איגוד הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות, התאחדות האיכרים, המלאכה והתעשייה, תעשייני היהלומים, חברות האבטחה, משאבי האנוש, לשכת העצמאים להב, ענף הקולנוע וארגון חברות הניקיון. בזכות כוח זה יש לו מנוף לחץ כלכלי בלתי רגיל. זאת ועוד: מנוף הלחץ הופך לאפקטיבי הרבה יותר כשכל המהלך נעשה בשיתוף ארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות.

נשיאות הארגונים העסקיים אינה רשאית להכריז על שביתה מחשש להגבל עסקי. מאידך, ההסתדרות, כארגון היציג של העובדים, יכולה מבחינתה להכריז על סכסוך עבודה - ולאחר מכן על שביתה. אחרי כישלון מה שמכונה "מתווה העם" שגובש בידי אמיתי, הוא יכול היה לשבות, אבל מסיבות משפטיות, כאמור, היה מנוע מכך.

ההסתדרות כן הייתה רשאית לשבות, אך בר־דוד הכריז מסיבות פוליטיות לאיים בסכסוך עבודה בלבד. האם תהיה שביתה? ספק רב. בר־דוד מעדיף בשלב זה לעודד את המחאה ולמחוא כפיים מהיציע, אך לא לרדת למגרש. המומנטום אבד, ועל כך חטף יו"ר ההסתדרות ביקורת רבה. אבל מי שכן שבת היה באופן די אירוני פורום 150 החברות הגדולות במשק.

חי גאליס, מנכ"ל קבוצת ביג, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "כשהמדינה האהובה שלנו מאבדת את עצמה לדעת, גם המגזר העסקי חייב לעשות כל שביכולתו לעצור את הטירוף. אסור להשאיר את הגיבורים האלה לבד במערכה, ועל המגזר העסקי להשתתף במאמץ המחאה". בעוד ההסתדרות נעלמה מהשטח, דנה עזריאלי, בעלת רשת הקניונים המתרחקת מפוליטיקה, הסבירה את המניעים לשביתה: "אנו נמצאים בשלב קריטי, שבו על כל אחד ואחת לבחור באיזה צד של ההיסטוריה הוא רוצה להיות, ולעשות ככל שביכולתו על מנת לסמן למנהיגים שלנו לעצור, להקשיב לזעקה היוצאת מן העם ולהגיע לפתרון מוסכם". לעזריאלי הצטרפו עשרות חברות הייטק וקרנות הון סיכון. הבנקים הגדולים וחברות ביטוח הודיעו שיאפשרו לעובדים לקחת יום חופש ולהיעדר לצורך השתתפות בפעולות המחאה.

מי שהודיע מראש שאין בכוונתו לשבות היה ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, המשתף פעולה עם איגוד לשכות המסחר. שני גופים אלה הצהירו חד־משמעית שהם נגד שביתה. "שימו את הפוליטיקה בצד ועצרו את השבר המעמיק בחברה. חייבים להגיע להסכמות, אבל שביתה היא לא הדרך. שביתה בלתי חוקית וכל מהלך אחר שרק יעמיק את הפילוג בחברה מוריד את האש למקומות העבודה ומרחיק אותנו ממציאת פתרון ומרגיעה. לא ניקח חלק בהעמקת המחלוקת".

ד"ר תומר משוחח די בצפיפות עם שר האוצר. אין בכלל ספק ששביתה של התעשיינים הייתה פוגעת קשות באינטרסים הכלכליים שלהם, ולכן למרות ההשלכות ארוכות הטווח הקשות של החקיקה על ענף ההייטק - העדיף תומר לעצום עיניים ולראות את האינטרסים קצרי הטווח. בר־דוד, תומר ואמיתי ייחלו להסכמה על חוק עילת הסבירות, שהייתה בהישג יד. בר־דוד, שהפגין בעבר מול ביתו של תומר כשיוקר המחיה עמד על הפרק, מצא עצמו לפתע במחנה אחד איתו.

מי שהניפו את נס השביתה היו דווקא 150 החברות במגזר העסקי המסונפות לדובי אמיתי, שהוא הגוף היציג של המעסיקים גם לפי פסיקת בית הדין לעבודה. אין להם אינטרסים ישירים מול השלטון, אלא רק טובת המדינה לנגד עיניהם. "ההסכמה", מעדכן אמיתי, "נפלה בגלל איזה 'פקקטה' ויכוח על כמה חודשים, וזה קשור לעניין מינוי הוועדה לבחירת שופטים. הלכתי עם ההסתדרות, כי בנינו עם בר־דוד מערכת אמון מדהימה, למרות שיש לנו דנ"א שונה מולם ברמה המקצועית.

"לצערי, נכשלנו בהשגת מתווה מוסכם, ואני מאשים בנושא את הפוליטיקאים משני הצדדים, למרות שבהסתדרות האשימו את הממשלה. אירועי הימים האחרונים הוכיחו שהעם חצוי.  ללא חבל ההצלה של האופוזיציה ביבי לא יוכל למצמץ. כרגע הוא תלוי בבן גביר וחבורתו". 

3. מינויים על תנאי

לפני כחודשיים וחצי בישר שר האוצר סמוטריץ' על מינויו של עו"ד ספי זינגר לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך. המינוי בוצע לאחר שהרשות נותרה כמה חודשים ללא יו"ר בעקבות פרישת ענת גואטה. למרבה הבושה, המינוי לא יצא בשלב זה אל הפועל. הביקורת הייתה שיו"ר הרשות החדש אינו מצויד בניסיון מספיק בתחומים הרלוונטיים כדי למלא את התפקיד המאתגר. זה לא עניין של מה בכך ששר אוצר מודיע על מינוי ולאחר מכן הוא נפסל (נכון לשלב זה) על ידי היועץ המשפטי שלו.

עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של האוצר, הבהיר שלזינגר אין הכישורים המתאימים ואין לו מספיק ניסיון רלוונטי בתחום. המועמד הבולט הקודם לתפקיד היה עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, שבמקרה הוא גם ידידו של עו"ד מסינג. אלא שמועמדות לוין, ששיתף פעולה (רחמנא ליצלן) גם עם ממשלת השינוי של נפתלי בנט, נפסלה בלשכת נתניהו. סוגיית המינוי של יו"ר רשות ניירות ערך היא דוגמה אחת בלבד לסאגת אי־המינויים בצמרת האוצר.

אחד התפקידים הממתינים למינוי קבע בצמרת האוצר הוא של מנהל רשות המסים. בתפקיד משמש כיום ערן יעקב, שכהונתו כבר הוארכה שלוש פעמים. ועדת האיתור מונתה לאחרונה ותתכנס רק באוגוסט. גורמים במס הכנסה מספרים לי שיעקב מתפקד במצב זה על תקן ברווז צולע.

בהכירי אותו אישית, אני בטוח שזה לא המצב, ועדיין במצב זה קשה להוציא אל הפועל תוכניות ארוכות טווח. גם תפקיד הממונה על שוק ההון והביטוח אינו מאויש זה תשעה חודשים. יואב יונש, סגן בכיר לממונה, שראה עצמו מועמד לתפקיד, התייאש ופרש השבוע - והוא אינו לבד. הכלכלנית הראשית באוצר פרשה, אך השר לא טרח למנות מישהו קבוע, אלא רק ממלא מקום. סמוטריץ' הבטיח לפני כמה חודשים שצפויות הפתעות עם המינויים החדשים, אבל בינתיים יש רק אכזבות.

מה הסיבה לא למנות? אפשרות ראשונה היא שכשבעל תפקיד פורש ומוחלף על ידי ממלא מקום, מהאחרון תהיה ציפייה לנאמנות מוחלטת לשר האוצר. מיותר לציין ששום מילת ביקורת לא תושמע מצד ממלא המקום. אפשרות נוספת, לא בלתי סבירה, היא ששר האוצר מעוניין לבצע מינויים השנויים במחלוקת (עניינית וציבורית), אבל חושש שהם ייפסלו על ידי היועץ המשפטי לאוצר (כמו במקרה יו"ר רשות ני"ע) או על ידי בג"ץ. וכאן נכנסת לתוקף רלוונטיות התיקון לחוק עילת הסבירות שאושר השבוע. אם התיקון לא ייפסל בבג"ץ, בפני שר האוצר פתוחה האפשרות למנות כל בעל תפקיד כיד הדמיון הטובה עליו, כי המינוי ייחשב למשרת אמון.

במקרה זה היועץ באוצר לא יעז להשמיע הגה, כי רגע לאחר מכן (בעצם רגע לפני כן) הוא יהיה בחוץ. שר האוצר, בתיאום עם נתניהו, גם יוכל לבחור לתפקיד מחליפו של פרופ' אמיר ירון כנגיד בכל אחד שיחפוץ. זה יכול להיות יועץ ראש הממשלה ד"ר אבי שמחון, שהופנו נגדו טענות על הערות מיזוגיניות, זה יכול להיות בכיר בפורום קהלת וזה יכול להיות כלכלן אולטרה־שמרן ביבוא אישי מפולין או מהונגריה.

השר דוד אמסלם, המתפקד על תקן ליצן הכנסת יוכל, מצדו, כמי שממונה על רשות החברות הממשלתיות, להגשים את כל חלומותיו הרטובים ולמנות גם בעל תפקיד שהגיש תצהירים שקריים. באותה שעת חסד נדירה הוא יוכל להיפטר ממנהלת רשות החברות. שרת התחבורה תוכל למנות נהג קטר למנכ"ל הרכבת ולהורות להפעיל מיידית קו תחבורה מבני ברק לירושלים בתדירות של אחת לחצי שעה.

שר התקשורת שלמה קרעי יוכל להדיח את יו"ר דירקטוריון חברת הדואר, לשלוף את הצבי מהלוגו האייקוני של הדואר ולמנותו כמחליף. בהיעדר עילת הסבירות - הכל אפשרי.

4. המחאה של רמי לוי

שבוע לא פשוט עבר על רמי לוי, בעל השליטה ברשת שיווק השקמה. "ניסיתי להשיג את חי גאליס (מנכ"ל רשתות ביג), אבל הוא לא עונה. גם איתן בר יוסף יו"ר הדירקטוריון ויהודה נפתלי בעל השליטה התעלמו ממני", מגיב לוי על השבתת קבוצת מרכזי הקניות ביג.

האם מנכ"ל ביג, שהיא חברה בורסאית, רשאי להחליט מה שהוא רוצה תוך התעלמות מהבעלים?
"הוא כמובן מעדכן את הבעלים ולא היה עושה לבד. אני דרשתי לפתוח את כל החנויות, אבל חלקן נסגרו בכוח ואת חלקן פתחנו בכוח, אבל זה היה קשה. החשמל נותק, ומגרש החנייה היה סגור ונכים לא יכלו לזוז. מבחינה משפטית אסור היה להם לעשות את זה, כי מדובר בחברה ציבורית.

"גאליס נושא באחריות והוא חוצפן. יש לי שמונה סניפים אצלו, ואסור לערב פוליטיקה עם עסקים. הוא תמיד היה שמאלני בדעות שלו, ותמיד היה לי איתו ויכוח פוליטי. יש כאן כפייה לא דמוקרטית. לו היינו ניגשים לבית המשפט לקבל צו מניעה היינו מקבלים, אבל זה היה לוקח עד הערב. הוא חוצפן".

מה דעתך על ההפגנות?
"ההפגנות הן לגיטימיות, אבל אסור לסגור את הכבישים ואת נמל התעופה. זה בסדר להפגין ומי שרוצה שיפגין, אבל מה אשמים הנהגים או היוצאים לחו"ל? בכל מקרה אסור לערב את הצבא. זה קו אדום ומחוץ לתחום. השבוע נפגעתי כשעשרות אלפי קונים התאכזבו וגם כשהעובדים שלי לא יכלו להגיע".