על רקע גל המשברים הגלובליים המתחוללים כיום בעולם, גוברת המתיחות הגיאופוליטית ביחסי סין־הודו. סכסוך טריטוריאלי המתקיים מאז סיום מלחמת הודו־סין ב־1962 - ששיאו בתקרית קטלנית שאירעה ב־2020 במחוז לדאק שבצפון הודו, שבמהלכו נהרגו 24 חיילים הודים וסינים - מעורר מתיחות רבה בין הצדדים.
התחממות באסיה: מה עומד מאחורי ההתחזקות הביטחונית של יפן? | ד"ר ענת הוכברג-מרום
ברקע התחזקות איראן: לנורמליזציה עם סעודיה אינטרס משולש | ד"ר ענת הוכברג מרום
באזורים נידחים על פני הגבול השנוי במחלוקת המכונה "קו השליטה המעשית", העובר בהרי ההימלאיה, גוברות ההתנגשויות האלימות בין הצדדים. העימות שהתחולל בעקבות הסגת גבול סינית בדצמבר 2022 בארונצ'אל פראדש שבצפון־מזרח הודו – שאליה מתייחסת סין כאל חלק מדרום טיבט, שלדידה שייך לה – תואר על ידי שר החוץ ההודי כ"מצב ביטחוני מסוכן".
וכך, על אף השיחות הרבות שנוהלו מאז בין בכירים בממשלות בייג'ינג וניו דלהי, לצד הבנות בנוגע למניעת הסלמה ביטחונית שגובשו ביניהן, עד כה לא הושגה הסכמה על מתווה הגבול. שתי המעצמות האסייתיות, שקשריהן הבילטרליים חיוניים לצמיחה הגלובלית, ממשיכות לדבוק במדיניות חוץ אסרטיבית ובהתעצמות צבאית במטרה לבלום זו את זו.
יתרה מכך, שתי המעצמות הגרעיניות, המחזיקות בצבאות מהגדולים והחזקים בעולם והממוקמות כשנייה וכרביעית בעולם לאחר ארה"ב מבחינת הוצאותיהן הביטחוניות – סין עם 13% והודו עם 3.6% מהתקציב הגלובלי לשנת 2022 – אף מקשיחות את עמדתן. עמדות אלה, המערערות את היציבות הביטחונית במרחב אסיה, משפיעות כבר עתה על הדינמיקה במאזן הכוחות העולמי ובמפת היחסים בזירה הבינלאומית.
הודו וסין, החולקות ביניהן גבול משותף שאורכו כ־3,380 ק"מ, נודעות בקשרי תרבות, מסחר וכלכלה ענפים ומשגשגים ביניהן במהלך ההיסטוריה. מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ממשלות ניו דלהי ובייג'ינג ב־1950, ובעיקר מאז סיום המלחמה הקרה, אף הלכה והתגבשה ביניהן מערכת קשרים חזקה ומורכבת, שידעה לא מעט עליות ומורדות.
בראייה ביטחונית רחבה, כבר עתה מסתמן כי סכסוכי הגבול הם תולדה של גורמים שונים ונסיבות קונטקסטואליות שונות. אלה נובעים בין היתר מאירועים ותהליכים משמעותיים המתחוללים במרחב האסייתי והאינדו־פסיפי, ובהם פעילותה האינטנסיבית של סין בים סין המזרחי והדרומי, לרבות משבר טאיוואן, מלחמת רוסיה באוקראינה והחשש מפני ערעור היציבות בפדרציה הרוסית, וכן הידוק יחסי רוסיה־סין והתקרבותה של זו לפקיסטן – יריבתה של הודו.
התבוננות מקרוב אף מראה כי מדובר במפנה מהותי ביחסי ניו דלהי־בייג'ינג, שמוביל לעיצוב ארכיטקטורת ביטחון חדשה בדרום אסיה, הצפויה להשפיע על היבשת כולה. מלבד הגדלת הוצאותיהן הביטחוניות, עיצוב ארכיטקטורת הביטחון הנוכחית על ידי שתי המעצמות הגרעיניות - הנמנות עם עשר יבואניות הנשק המובילות בעולם - נובע בין השאר מביסוס אחיזתן הצבאית והאזרחית משני צדי הגבול.
הן סין והן הודו משקיעות מאות מיליארדי דולרים, שתכליתם "לקבוע עובדות בשטח" ולתבוע שליטה דה־פקטו באמצעות הקמת יישובים חדשים ותשתיות קריטיות שונות, ובהן רשתות תקשורת ותחבורה באזורים הרריים נידחים אי־שם לאורך פסגות ההימלאיה (כ־4,000 מטר מעל פני הים).
כך למשל, בזמן שהודו הזיזה כוחות מסיביים מהגבול המערבי שלה עם פקיסטן ופרסה מטוסים וכ־50 אלף חיילים לאורך "קו השליטה המעשית", סין הקימה בסיסי צבא, פרסה טילים ומערכות הגנה אוויריות ואף דאגה להקמת רשתות תקשורת מתקדמות, דור 5, המחברות את טיבט לסינג'יאנג (מחוז סיני בצפון־מערב המדינה).
מתיחות ותחרות
בראייה אסטרטגית מערכתית, אין ספק כי סכסוכי הגבול בין הודו וסין הם סוגיה מורכבת ונפיצה, הטומנת בחובה משמעות וחשיבות גיאופוליטית החורגות הרבה מעבר למיקום הגיאוגרפי. לא בכדי נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, הצהיר כי "שלום בגבול הוא תנאי מקדים לנורמליזציה ביחסים עם סין". לדידו, התעצמותה הצבאית, הכלכלית והטכנולוגית של בייג'ינג מהווה איום אסטרטגי.
נוסף להתעצמותן הצבאית המקומית, שנועדה להבטיח להן שליטה בגבול ויציבות טריטוריאלית, מדובר במתיחות בין שתי ענקיות אסייתיות החולשות כיום על כשליש מאוכלוסיית העולם והמקיימות ביניהן קשרי מסחר פוריים המניעים את הכלכלה העולמית. ב־2022 הגיע היקף הסחר בין השתיים לשיא של 135.98 מיליארד דולר, לעומת 86.39 מיליארד דולר ב־2020.
בין הודו לסין קיימים פערים אסטרטגיים עצומים. כלכלת הודו קטנה מזו הסינית ומדורגת חמישית בעולם, אך מתפתחת בקצב המהיר ביותר (7% בממוצע בעשור האחרון) עם תמ"ג של 3.385 טריליון דולר. סין היא הכלכלה השנייה בעולם עם תמ"ג של 18.1 טריליון דולר, אך סובלת ממשבר נדל"ן עמוק לצד אבטלה ממושכת של למעלה מ־20% בקרב הצעירים. וכך, לא זו בלבד שחלה האטה משמעותית בכלכלה הסינית, אלא שהודו, שנתפסת כשוק צמיחה מבטיח, מהווה "מכרה זהב" העשוי לתרום משמעותית לצמיחה הגלובלית.
הודו, בראייתה של סין, כמדינה המאוכלסת בעולם המונה כיום 1.428 מיליארד תושבים (לעומת 1.425 מיליארד סינים), עם כ־40% צעירים מתחת לגיל 30 המהווים כוח עבודה עצום – מהווה איום קיומי ממשי כלפיה.
לא רק שמיקומה הגיאוגרפי על נתיבי שיט ומסחר בינלאומיים באוקיינוס ההודי וקרבתה למזרח התיכון נושאים חשיבות אסטרטגית עצומה, העברת מוקד הפעילות הכלכלית העולמית לדרום־מזרח אסיה הפכה את הודו לציר גיאופוליטי חשוב במיוחד.
התבוננות כוללת מראה כי הודו יבואנית הנשק והנפט הגדולה והחשובה ביותר של רוסיה (40% מהנפט שלה מגיעים מרוסיה, חרף הסנקציות הבינלאומיות על מוסקבה), וכי בדרכה שלה ממשלת ניו דלהי מנצלת את צמיחתה הכלכלית לצורך השקעה מסיבית בפיתוח תשתיות, תעשיות ויכולות טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות שונות.
כמו כן, הודו מכוננת בריתות, הסכמים ושיתופי פעולה פוליטיים, כלכליים וביטחוניים עם מדינות שונות, ובהן ארה"ב, יפן ואוסטרליה (דוגמת פורום ה־QUAD), המגבירים את המתיחות בינה ובין בייג'ינג. כל זאת נוסף לפתיחות השווקים ההודיים להשקעות זרות, בעיקר מצד ענקיות טכנולוגיה (דוגמת גוגל, אפל, אינטל ומיקרוסופט), תוך השתלבות גוברת בשרשרות הייצור והאספקה הגלובליות והפיכתה למוקד הייטק עולמי.
השלכות מהותיות
לא בכדי, דווקא בימים אלה של טלטלות עולמיות, מתיחות גיאופוליטית־ביטחונית אזורית וחוסר אמון עמוק השורר בין סין והודו, השתיים מהדקות באסרטיביות את גבולותיהן הטריטוריאליים ותובעות ריבונות על שטחי המריבה שביניהן.
בראייה ארוכת טווח, הסדקים ביחסי ניו דלהי־בייג'ינג, תוך ערעור היציבות בדרום־מזרח אסיה, מקרינים על היחסים הפוליטיים והכלכליים בין המעצמות – ואלה בתורם גורמים לזעזועים במרחב האסייתי והעולמי, בדגש על משולש יחסי הודו־סין־ארה"ב.
חמור מכך, סכסוכי הגבול בין השתיים הם רק סימפטום המעיד על זרמי עומק מסוכנים הרבה יותר העלולים לעלות אל פני השטח ולהסלים למאבק אלים והרסני (קונבנציונלי וגרעיני). המאבק הזה עלול להיות קשור בין היתר למתיחות הרבה בגבול הודו־פקיסטן, וכן לפעילותם של ארגוני טרור שונים ברחבי אסיה, העלולים לנצל את המומנטום שנוצר.
על רקע זה, ההנחה שהודו, המקפידה לשמור על עמדה ניטרלית, חותרת לבסס את מעמדה הגיאופוליטי תוך מיצוב תדמיתה כמנהיגת מדינות "הדרום הגלובלי", אינה מופרכת. אין ספק כי אי־היציבות וחוסר הוודאות הגלובלית מקרינים על התנודות העזות הפוקדות כיום את השווקים באסיה ושרשרות האספקה הגלובליות.
אלה, בתורן, מגבירות את החשיבות המיוחסת להודו בהיותה "לשון מאזניים" אסטרטגית, המתמרנת בין המעצמות השונות ובין ההסכמים והבריתות האזוריות שאותן היא מובילה בין השאר גם עם סין. יתרה מכך, ייתכן שדווקא כעת הודו – הנמצאת בעמדת מפתח קריטית בפוליטיקה העולמית – יכולה להוביל תהליכים משמעותיים שישפיעו על מיתון המתיחות בזירה הבינלאומית.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, משברים בינלאומיים וטרור עולמי
[email protected]