שלשום, כשהתבשרנו בצער על הקורבן ה־34 מתחילת השנה מהטרור הפלסטיני ומהעובדה שמדובר בשנת הטרור הקטלנית ביותר מאז האינתיפאדה השנייה - עלה לנגד עיניי סרטון הטיקטוק המגוחך של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה לפני כשבוע במלון הנופש ברמות, שניהם עם משקפיים ורודים, עם מבט וחיוך זחוח, כשנתניהו מרשה לעצמו לומר לעם ישראל בימים נוראיים אלה: "אני לא רואה את החיים דרך משקפיים ורודים, אבל אני רוצה להבטיח לכם, שהמצב הרבה, הרבה יותר טוב. תבלו, תעשו חיים".

בני הזוג נתניהו יעברו להתגורר זמנית במלון יוקרתי בירושלים
"השתגענו?": העימות בין גלנט לבן גביר בישיבת הקבינט

זה פרצופה של הממשלה בימים אלה, אם תרצו גם פרצופה של המדינה, בשעה שמול כל החידלון והכישלון הזה, רבים מאזרחיה המודאגים נאבקים נגד ההפיכה המשטרית ונגד ההתנהלות המופקרת חסרת האחריות של הממשלה הגרועה ביותר שקמה כאן מאז ומעולם.

השבוע ה-33 למחאה נגד הרפורמה (צילום: אבשלום ששוני)
השבוע ה-33 למחאה נגד הרפורמה (צילום: אבשלום ששוני)

אין סיכוי קלוש שהממשלה הזו והעומד בראשה יסיקו את המסקנות המתבקשות מהמציאות המרה שהם יצרו כאן בכל התחומים לאורך שמונת החודשים שחלפו, מה שהיה מחייב אותם מתוך אחריות לאומית לומר: "כשלנו, בואו נלך לבחירות למען העם והמדינה", אני זועק כאן את הזעקה מגרונם ובשמם של רבים: "הכינו את הקלפיות, תקבעו מועד מיידי לבחירות". די, נמאס, המציאות הזו אינה יכולה להימשך.

הממשלה ההרסנית הזו חייבת לסיים את ימיה. כל יום שנתניהו, סמוטריץ', בן גביר, רוטמן, קרעי, אמסלם ודומיהם מנהלים את המדינה - זהו נזק בלתי הפיך.

יש לא מעטים היום מאלה שהצביעו בעד הממשלה הזו, שמסכימים עם כל מילה שנכתבת כאן ומייחלים לסיום דרכה, כשבמקביל עולה כאן השאלה הפתטית: מה עוד צריך לקרות כאן כדי שהממשלה הזו תסיים את ימיה? האופטימיים אומרים שזה עניין של זמן קצר עד שהממשלה המפולגת הזו והמסובכת בהבטחותיה שלא ניתנות למימוש, כמו חוק הגיוס - תתפרק מעצמה. אבל כל שר וכל ח"כ בקואליציה הכושלת הזו יודע שהליכה לבחירות פירושה סוף לממשלת ימין לשנים רבות, וסוף פוליטי לשרים ולחכי"ם רבים בימין.

סמוטריץ ורוטמן (צילום: צילום מסך מערוץ הכנסת)
סמוטריץ ורוטמן (צילום: צילום מסך מערוץ הכנסת)

הממשלה הזאת חייבת ללכת. כששר האוצר ושליש שר הביטחון סמוטריץ' מקדם ומזרז תוכניות התיישבות הכוללת הקמת עשרות התנחלויות בעשרות מיליוני שקלים ביהודה ושומרון, ללא אישורי ממשלה, בלי לשתף, לשמוע חוות דעת של מערכת הביטחון, זו לא ממשלה - זאת חונטה.

כששר החינוך טס למלדיביים שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים בשעה שמערכת החינוך מדממת - זו הפקרות. כשכל יום נרצחים אזרחים ישראלים במגזר הערבי ולא נעשה מהלך ממשי להתמודד עם הנגע המסוכן הזה לביטחון הפנים של המדינה - זה פשע כפול, פעם בגלל החידלון, ופעם שנייה בעקבות מינויו של עבריין חדל אישים, בלי מושג וידע אלמנטרי בביטחון, לניהול הביטחון הלאומי.

כשהדולר מרקיע שחקים מול השקל ומגיע ל־3.80 שקלים לדולר, כשיוקר המחיה מחריף, ההשקעות נעצרות, הבורסה מקרטעת, האינפלציה מאיימת, ואומרים לך שזה לא בגלל המהפכה המשטרית, זה בגלל הממשלה הקודמת, בגלל המפגינים, האנרכיסטים - אתה מבין שזו לא ממשלה, זו חלטורה מסוכנת. מכל היבט ומכל זווית, הכישלון של הממשלה הזו ניכר ונראה.

היא הצליחה לפרום את החוטים האחרונים שעדיין חיברו בין דתיים לחילוניים, ריסקה את הסטטוס קוו שנשמר 75 שנה, פילגה את העם ויצרה כאן שנאה. ספק אם ניתן יהיה אי־פעם לאחות את הקרע שנוצר כאן.

הממשלה הזאת, במקום להתמקד בבעיות הביטחון הקרובות והרחוקות, עסקה מיומה הראשון רק בדבר אחד - במהפכה של נביא השקר יריב לוין, שכמו רוטמן ואחרים חשבו ש־64 מנדטים זה כוח עליון שמעניק להם כוחות־על לעשות במדינה הזו כראות עיניהם. לאורך הדרך ניצב נתניהו מנגד ומחריש, גם כשהסמוכים לשולחנו משתלחים ברמטכ"ל, באלופי צה"ל, בראש השב"כ ובראש המוסד.

זו לא ממשלה, זה אוסף של הזויים שמשוכנעים שהם אדוני הארץ, שלא נרתעים לרגע מלפזר שקרים על המציאות ובעיקר להאשים את כל העולם על מחדליהם, כי הם הרי לא טועים לעולם. זו ממשלה שחייבת ללכת עכשיו ומיד הביתה. למען המדינה ועתידה, יש להזמין את עם ישראל למערכת בחירות נוספת כדי שתיבחר כאן ממשלה אחראית ופרגמטית.