לו היה יסוד להאמין שנבחרי הציבור מכל גווני הקשת הפוליטית באמת משקפים לנו בימים אלה את מהלכיהם העתידיים, אז אפשר היה לוותר על מתווה הפשרה המתגבש שהציע נשיא המדינה יצחק הרצוג. אלא שזה לא המצב. יש אחד בלב - לאן הפוליטיקאים מקווים למנף את עצמם - ויש אחד בפה בדמות המסרים המפוצצים שכל אחד מראשי המפלגות מעביר.
הימין יוצא לרחובות: תומכי הרפורמה מפגינים מול ביהמ"ש העליון
כמו בסרט מלחמה: כך נראית תל אביב ביום שאחרי הכאוס וההתפרעויות
בשלטון הימין שנבחר באופן דמוקרטי להנהיג את מדינת ישראל, הבינו כבר מזמן שהרפורמה המשפטית נקברה בעזרת שלטון השמאל בפועל, קטן במספרו, שלא נבחר בקלפי וחלקו אף לא עבר את אחוז החסימה. מעשית, מי שמנהל פה את המדינה בתקופה האחרונה הוא השמאל, ששולט במוקדי הכוח: במשק, בתקשורת, בצבא. השפעה אדירה, שמורידה בימים אלה סופית את שלטון הימין על ברכיו ולהסכמה־כניעה לפשרה מרצון.
ואז מגיע יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. האיש שהישיבה על הגדר והאמירות הכלליות שלו עד כה הובילו אותו לריאקציה הגדולה לשלטון נתניהו, והוא מוביל את הסקרים לראשות הממשלה. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לו מבחינתו פוליטית, הוא מתווה פשרה חתום, שיוריד את הרפורמה מסדר היום וגם את התמיכה בו בעקבות הסערה שתשכך.
גנץ, שמנהל מערכת בחירות שלא קיימות כרגע, עולה לשידור בשמונה בערב עם נאום נגד נתניהו, ובתואנות ישנות (גם אם נכונות) מנסה להצדיק את המשך החרם הפוליטי. זאת בזמן רגיש שבו כל המדינה הזו צריכה לקחת ציפרלקס. אבל העיקר גנץ. לא מסתדר לו עם נתניהו, ושמלחמת האזרחים במילים מושחזות בחברה ובעבודה תימשך.
לפחות ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד מפגין עקביות. הוא לא מאמין לנתניהו, אבל מוותר על הצגת הנאום. הוא יודע שהגעה למתווה ההבנות תאפשר לו לגזור קרדיט כמי שבלם את הרפורמה. מהלך שעל הדרך יבלום גם את מפלגת המחאה העתידית, שמפנטזת להחליף את האופוזיציה, שהוא עומד בראשה, ואת גנץ, שרוצה לגנוב לו את החלום להיות ראש ממשלה.
אם וכאשר ייחתם מתווה הכניעה של שלטון הימין, שיוצג כמתווה של הסכמות רחבות, בלון המחאות יתפוצץ. המחאות של הדגלים השחורים נגד שלטון נתניהו עם דגל ישראל והססמאות של "הלכה המדינה" יימשכו. ההיצמדות לדגל ישראל היא הצעד התעמולתי המבריק של המחאה נגד נתניהו, שכבר תמצא את המילה שוטפת המוח הבאה אחרי "דיקטטורה", ואת הדרך להפיץ שנאה בעניין אחר בתום טקס האשכבה של הרפורמה באדיבות מתווה הפשרה של הנשיא – שיצדיק את תפקידו כאזרח מספר אחת.
מסתננים לחיים
כמה הזהירה השרה מירי רגב בעבר מתופעת המסתננים, שוב ושוב. באותה תקופה לקחה אותה התקשורת לסיבוב בדרום תל אביב, הציבה אותה מול ילדה קטנה ושאלה בציניות בלתי נשכחת "היא הבעיה של המדינה?".
כמה זעקה השרה מאי גולן על הנעשה בדרום תל אביב על ידי המסתננים, כשחוותה זאת על בשרה כתושבת המקום, ובתמורה כינו אותה "מירי רגב הקטנה" כדי לעלוב בה. וגם הייתה שרת פנים אמיצה בשם איילת שקד, שהקשיחה את המדיניות כלפי מסתננים ועשתה זאת לבדה. שלוש הפוליטיקאיות הללו התריעו וטיפלו, כל אחת לפי יכולותיה ותפקידה, ובתמורה הן כונו בשמות גנאי והאשימו אותן בגזענות, במקום להודות שהן חזו את העתיד. הן צדקו אחת־אחת.
את זירת הקרב של יום שבת בדרום תל אביב אסור להוריד מסדר היום. אופס, זה כבר ירד. האלימות נגד השוטרים הובילה לפציעתם של 49 מהם, חלקם פונו לבתי החולים לקבלת טיפול רפואי. במהלך הפרות הסדר הושלכו לעברם סלעים ומקלות, וכלי נשק אחרים הופנו כלפיהם וכלפי מסתננים אריתריאים, וכתוצאה מכך נפצעו כ־170 בני אדם.
והנה, מה שטענו גם תושבי דרום תל אביב בכל השנים שחוו תסכול, הוכח בזירת הקרב: אוכלוסייה של מסתננים, שזכו למקלט במדינה שהם לא ראויים לנשום את האוויר שלה לנוכח התנהגותם האלימה. נראה אם אכן כך יוחלט, או שיהיה זה עוד אירוע שימוסמס עם הצהרות גדולות וריקות מצד פוליטיקאים ואנשי ביטחון. בינתיים האמירה ברשתות החברתיות "שפי פז צדקה" מסרבת להעביר את הנושא הלאה.
שיעור בצניעות
תרבות השפע המוגזמת בימינו בחגיגות ימי הולדת לילדים הביאה את החצי השני שלי ואותי למהלך חינוכי. הפקת יום הולדת 7 בקונספט "משחקים של פעם". עם ליין־אפ משחקים שיעבירו לילדים את התחושה שהייתה פה פעם תרבות שבה ילדים שיחקו ביחד ולא עם המסך.
תכננו הפעלה מתוקתקת, ואז התחילה מסיבת יום ההולדת. חוץ מהעובדה שלא הצלחנו להשתלט על הבנים, הרמקול שהשמיע שירים נוסטלגיים התקלקל, קבוצת ילדים זעמה עלינו כי הפסידה במשיכה בחבל והילדה פרצה בבכי שזה יום ההולדת הכי גרוע שהיה לה בחיים, הלך טוב.
הפיצות איחרו רק ברבע שעה, היה קרב מותח שמכריע מי משחיל נר ראשון לתוך בקבוק קשור בחוט למותניו, ומשחק הקפיצות בגומי הפשוט תפס את דור הטיקטוק בהתלהבות, לצד הגולות והיויו בשקית ההפתעה. עד עכשיו אני מנגבת את הזיעה מהשעתיים האלה, מחפשת מפעיל ליום הולדת 8 ומצדיעה למורות ולמורי ישראל בענק.