1. יש עדיין שופטים בירושלים
בית המשפט העליון ידון ביום שני הקרוב ב־12 בספטמבר בהרכב מלא וחסר תקדים של 15 שופטים בתיקון חוק עילת הסבירות. כל הדרישות ומסע הלחצים והספינים לדחיית הדיון בנימוקי סרק נדחו על הסף. סביר שבאופוזיציה יכבדו את ההחלטה, תהיה אשר תהיה, אבל לא ברור אם כך תנהג גם הממשלה במידה שבית המשפט יפסול את החקיקה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להתחייב חד־משמעית לכך שיקיים את הפסיקה וגמגם. הדיון מלחיץ את ראש הממשלה, שעלול לגרור את המדינה למשבר חוקתי. זאת הסיבה לכך שבברכתו נעשו עד לרגע האחרון מאמצים בבית הנשיא כדי להגיע בפעם המי יודע כמה למתווה פשרה כדי שהדיון בבג"ץ יהפוך למיותר.
זאת קריאת אזהרה לבני גנץ, שעלול להפוך לפראייר סדרתי או לאידיוט שימושי בידיו של מי שהפך למפר הבטחות סדרתי. נדמה שהפעם הוא הבין את זה. אם רוצים בפעם המי יודע כמה את "מתווה הנשיא", אז יואילו הצדדים להמתין להחלטת בג"ץ. לא ההפך. החלטה לכאן ולכאן של בג"ץ בהובלת הנשיאה אסתר חיות תהיה דרמטית ובעלת השלכות על המערכת הפוליטית והכלכלית. זוהי החלטת חייה.
ועדיין, ההחלטה בעילת הסבירות אינה סוף הדרך המשפטית. אתמול אמור היה לדון בג"ץ בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין על אי־כינוס הוועדה לבחירת שופטים, המעכבת עשרות מינויים בבתי המשפט. בסופו של דבר נענה בג"ץ לפניית לוין והדיון נדחה בשבועיים ל־19 בספטמבר. לקינוח, בסוף החודש ידון בית המשפט בעתירה נגד חוק הנבצרות (שסביר שיישומו יידחה לכנסת הבאה). ברקע סבך ההחלטות המשפטיות קיימים אתגרים פוליטיים לא מעטים, ובראשם חוק הגיוס, שפתרון הפלונטר הכרוך בו נראה כעת כבלתי אפשרי עד כדי פירוק הקואליציה.
עדיין לא ברור כיצד יסתיים ספטמבר השחור, אבל תוצאות כל אחת מההחלטות האלה היא קריטית מבחינה פוליטית. כל אחד מהאירועים ילווה בהפגנות ענק של המחאה, לצד התרעות מחודשות של מידת הכשירות של צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט. במקביל, שרים כמו איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי (שלא יתמנה לשר, בהנחה שהתיקון לעילת הסבירות ייפסל) מאתגרים ללא הרף את שרידות הקואליציה.
לאחר אירועי ספטמבר צפויים שני אירועים פוליטיים: ב־15 באוקטובר תחזור הכנסת למושב החורף, ושבועיים מאוחר יותר, ב־31 באוקטובר, יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. חוגים המכירים את נתניהו מעריכים שאחרי הבחירות לרשויות המקומיות, ובעקבות כל האירועים, הוא יעשה חישוב מסלול פוליטי מחודש. הוא יבחן את חסינות הקואליציה מהגיהינום שאותה הקים כראש הממשלה.
נחזור ונדגיש שהאחריות למינויים הזויים כמו בן גביר בביטחון הפנים היא של נתניהו, שהפך את הממשלה למעבדת ניסויים בבני אדם. ועדיין לא הזכרתי את סיפורי הרוטציות במשרדים, כאילו מדובר במשחק הכיסאות. לאור כל זאת, אחת המסקנות הנשקלות והנראות כעת כבלתי מציאותיות היא הקדמת הבחירות. הפרצוף המופתע של הקוראים הינו במקומו.
אלא שכאן צריך להזכיר אירוע משפטי קריטי, ומדובר בעדות שנתניהו ייאלץ לתת בבית המשפט המחוזי בירושלים כחלק מתיקי האלפים. אותם חוגים מעריכים שנתניהו לא ירצה להתייצב בבית המשפט, והדרך היא עסקת טיעון. אם יפסיד בבחירות, ייאלץ לחתום על עסקת טיעון מחמירה, הכוללת פרישה מהפוליטיקה עם קלון. אם כנגד כל הסיכויים ינצח, עסקת הטיעון תהיה בתנאים נדיבים, שיאפשרו ריסוס מי קולון על הפרצוף.
במילים אחרות וכפי שצפוי, הפוליטיקה הישראלית נעה בשנה האחרונה אך ורק סביב גורלו המשפטי של נתניהו. כפי ששר המשפטים לשעבר גדעון סער חשף, ראש הממשלה אינו מעוניין בקואליציה שפויה שלא תספק את הסחורה המשפטית, כי חבל לו לבזבז זמן. הוא חותר לחתוך הפסדים בהרכבה הנוכחי. חלק מהתסריטים מוכרים היטב לבכירים בקואליציה, לבכירים במערכת הפיננסית ולכלכלני חברות הדירוג הבינלאומיות.
אפקט הפלונטר המשפטי, הפוליטי ואפשרות הקדמת הבחירות מתכתבים במישרין עם הכלכלה. מהלך של הקדמת הבחירות ייצור "בום כלכלי" שהדיו יישמעו עד וושינגטון. ראש הממשלה הבא יקבל כרטיס כניסה לארה"ב, ואולי הנשיא ג'ו ביידן יקדים אותו בביקור בישראל. אז אפשר יהיה לפנטז על גלביות למבקרים בערב הסעודית. כל מדדי הבורסה לניירות ערך ילבשו ירוק, הדולר והיורו יצנחו, והכלכלה וההייטק ימריאו. והדובדבן שבקצפת יהיה שחברות דירוג האשראי לא רק שלא יגידו נו נו נו בעקבות הרפורמה, אלא יבחנו מחדש, והפעם לחיוב, את דירוג המשק.
תסריטים אלה נשמעים שבוע לפני חגיגות ראש השנה כאופטימיים מדי, שלא לומר על גבול הפנטזיה. אבל בפוליטיקה הישראלית כבר הוכח שהכל אפשרי, מה גם שמדובר בגחמות של איש עסקים השוקל אך ורק את האינטרסים ההישרדותיים שלו. ייתכן שאחרי שנה כל כך מורכבת כזאת, מגיעה לאזרחי המדינה מתנת ראש השנה מקורית.
2. דירה להפקיר
החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי מעוררת מחדש את הדילמה אם זה הזמן לקנות דירה. האם זה בכלל מעשי מבחינת זוג צעיר לעשות את המהלך העסקי הגדול בחייו, שעלול לשעבד אותו מבחינה פיננסית ליתרת ימיו? מדובר אכן בדילמה לא פשוטה.
מצד אחד, החזרי המשכנתאות מאז גל העלאות הריבית באפריל 2022 זינקו ב־1,500 שקל לכל חודש ביחס למי שקיבל משכנתה ממוצעת של כמיליון שקל (במסלול ריבית משתנה). מצד שני, הסיכוי לירידת ריבית עבור מי שלוקח היום משכנתה גדול מהסיכוי להעלאתה. וחוץ מזה, החלופה המיידית, שהיא דירה להשכיר, הופכת ליותר ויותר יקרה, והיא כבר יותר דירה להפקיר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האחרונים, שכר הדירה לשוכרים חדשים זינק ביולי ב־9%, ומדובר במגמה הנמשכת זה כמה חודשים. מאידך, מחירי הדיור ירדו בחודש האחרון ב־0.2%, ומדובר במגמה הנמשכת מתחילת 2023.
אבל גם הקבלנים אינם מלקקים דבש. יותר ויותר קבלנים נקלעים לאתגר מכירת דירות ועושים ככל שביכולתם שלא להוריד את המחירים. הפחתת מחיר עלולה להציב אותם מול הבנקים בבעיה פיננסית, שכן מלאי הדירות הקיימות משוערך לפי מחירים היסטוריים, והורדת מחיר תפגע בשווי המלאי ובטיב הביטחונות. אבל הן הבנקים והן הקבלנים מנסים לרבע את המעגל וללכת לקראת הקונים, וייתכן שמדובר בהזדמנות.
הבנקים לא העלו במהלך שלושת החודשים האחרונים את עול הריבית הקבועה על המשכנתה. כיום ניתן להשיג הלוואות לקניית דירה בריבית קבועה (ולא צמודה) של 4.5%־5% לשנה. היתרון הגדול במסלול זה הוא העובדה שמדובר בריבית ללא שינוי מכאן ועד סוף תקופת ההלוואה. הקבלנים, מאידך, מחזיקים את המחיר בשיניים, אף שפה ושם המחירים יורדים. מה הם עושים? נותנים הטבות חריגות לקונים, כמו מטבח מתנה בעשרות אלפי שקלים או מערכות ריהוט.
ההטבה השנייה שלא מרבים לדבר עליה היא תנאי התשלום. הטבה כזאת קיימת בתקופות קשות לקבלנים. מרבית הקבלנים מוכנים כיום למכור דירה ולהסתפק בתשלום של 20% משווי הדירה, כשיתרת התשלום (שאינו צמודה למדד הבנייה או למדד המחירים) בסוף הדרך עם קבלת הדירה. על פי ההערכות, ההטבה הגלומה במהלך זה נאמדת ב־5% משווי הדירה. לבד מהטבת המימון, המהלך מקל מאוד על הקונים שלא הספיקו למכור את הדירה (בהנחה שמדובר במשפרי דיור) או שממתינים להורדת הריבית ובינתיים יושבים על הגדר.
אם נשקלל את אפקט המימון עם ההטבות לקונים עם ירידת המחירים מתחילת השנה של כ־1.5% בממוצע, נגיע להוזלה אפקטיבית של כ־10% בהשוואה למחירי 2022. מדובר בעיתוי שבו הכוכבים מסתדרים לא רע. כל ביטול או דחיית המהפכה המשפטית עלולים להזניק את המחירים. לכן, בעיתוי כזה שווה לשקול להשקיע את הכסף בקניית דירה ובהחזרי משכנתה, ולא בתשלומים על שכר דירה.
ומה התובנות בנושא של עמיר שאלתיאל, יו"ר ומייסד קבוצת אלדר, הבקיא היטב בשוק הדיור והמשכנתאות? את הקריירה הוא התחיל בקבוצת אפריקה־ישראל ובגיל 26 פרש לעסקים פרטיים. שאלתיאל הינו הבעלים של חברת אחזקות המאגדת תחום שיווק נדל"ן, ייעוץ משכנתאות, השקעות בחו"ל ושל חברת מטרופוליס המפתחת מיזמים עירוניים. ב־2019 רכש בנק לאומי 5% ממניות הקבוצה לפי 200 מיליון שקל. שווי החברה גבוה כיום בעשרות אחוזים ממחיר העסקה.
לשאלתיאל יש תובנות לא מעטות ביחס לשוק הנדל"ן. לדבריו, "ברגע שתשתנה המגמה מצפי להעלאות ריבית לכיוון של הורדת הריבית, משקיעים רבים ורוכשים יירדו מהגדר ושוק הנדל"ן יתחזק. כל העלאת ריבית נוספת עלולה להביא לפשיטת רגל של עוד חברות ביצוע ועוד יזמים הנמצאים במינוף גבוה. אם זה יקרה, אני מאמין ומקווה שבנקי המשכנתאות ימשיכו לספוג את העלאות הריבית יחד עם הצעות ערך חדשות, כפי שנעשה בהחלטות הריבית הקודמות".
לפי הנתונים שבידיו, באפריל־מאי היה קיפאון מוחלט בשוק הדיור בגלל הרפורמה המשפטית ועליית הריבית. בעקבות כך, הייתה עצירה משמעותית וצניחה במכירות של 70%. מחודש יוני התחילה מגמת התאוששות מסוימת. "הייתי ממליץ כיום גם לזוגות צעירים לקנות דירה וגם למשפרי דיור. התנאים הנוכחיים לא יחזרו על עצמם בזמן הקרוב. אי־הצמדה למדד זה סיכון שקבלנים לא לקחו על עצמם זמן רב. הם מרשים את זה לעצמם, כי תשומות הבנייה שכבר התייקרו לא יעלו כל כך הרבה", אומר שאלתיאל ומוסיף: "כדי להתמודד עם הריבית, מקבלי המשכנתאות האריכו את טווח ההלוואה ל־25־30 שנים. בנוסף, מחזורי המשכנתה זינקו במאי־יולי ל־32% מהיקף הביצועים. הבנקים ספגו את העלאת הריבית הקבועה הלא צמודה. לאורך הזמן גם הריבית המשתנה תרד ובעקבותיה גם ההחזר החודשי".
3. הברוקר הראשי
בניין הבורסה לניירות ערך (ני"ע) שכן באופן מסורתי ברחוב אחד העם בתל אביב. לפני מספר שנים הוא שונע לרחוב אחוזת בית בתל אביב. המסחר במניות הפך לממוחשב, בניגוד לצעקות שאפיינו אותו בעבר, ונעשה כיום בשקט של ספרייה לאומית. איתי בן זאב, המנכ"ל, מקדם בשש וחצי השנים שהוא בתפקיד את פעילות הבורסה להרחיב את אחריותה מעבר למסחר השוטף. מבחינה זו הוא מתפקד כברוקר ראשי.
בן זאב גייס את ניסיונו כחבר הנהלת בנק לאומי וראש חטיבת שוקי הון לשעבר. בניגוד לכל הציפיות הוא הצליח להפריט את הבורסה, להוציא את השליטה מהבנקים ודאג לשקט ביחסי העבודה. בן זאב הכניס את הבורסה לתחומי פעילות נוספים, כולל אירועים כלכליים ואפילו השכרת חלק מהמשרדים בבניין. סיכום דוחות הרבעון הראשון והרפורמה המשפטית, שעליה הוא מתבטא לראשונה, הינם עילות טובות לקיים איתו ראיון.
כיצד אתה מסכם את הדוחות הכספיים לרבעון השני והחציון של 2023?
"כמו שכולנו חשבנו, אנחנו חווים את ההשפעה של הריבית, שעלתה בצורה חדה בשנה האחרונה. היא מטלטלת ומגדילה עלויות מימון ומשפיעה על התנהגות הצרכנים. זה מתבטא בין השאר בעולמות הנדל"ן והרכב. אחרי למעלה מעשור של ריבית נמוכה, כשהאינפלציה עולה, הריבית עולה בעקבותיה. בשילוב מלחמת אוקראינה ועליית מחירי הסחורות, מתברר שאף כלכלה אינה חסינה. ההשפעות יבואו לידי ביטוי מיידית במערכת הפיננסית, אך ימשיכו לחלחל גם בשוק הריאלי וזה ייקח יותר זמן".
מה הייתה השפעת הרפורמה המשפטית על הבורסה?
"ברור שמה שקורה מתחילת 2023 כבר פוגע בביצועי הכלכלה. מה שחשוב באמת הוא מה יקרה מעתה והלאה. אנחנו שמים לב שמשקיעים זרים מביעים חשש שאם המצב ימשיך חצי שנה נוספת מהיום עם ויכוחים ומחאות, ברור שתהיה לכך השפעה שלילית על הכלכלה הריאלית והפיננסית. זה עולה מדוחות חברות הדירוג מודי'ס ו־S&P. במצב זה ההסתברות להורדת דירוג תגדל למרות שמצב המשק טוב. אין לנו בעיות מבניות שאי אפשר לפתור".
התוצאה ניכרת בביצועים הנחותים בבורסה בישראל לעומת בורסות חו"ל.
"האמת היא שהסיבה לביצועים הנחותים בישראל לעומת חו"ל מוסברת בהתנהגות הגופים המוסדיים הישראליים הגדולים ולא בהתנהגות הזרים. חלק מהמוסדיים הוציאו השקעות בבורסה והעבירו לחו"ל. הזרים השקיעו בשנים האחרונות סכומי כסף נכבדים. בשנת 2022 הם השקיעו 14 מיליארד שקל נטו. זה נמשך גם בחודשים האחרונים. אבל ברגע שהמוסדיים המקומיים התחילו להוציא כסף, הזרים התחילו לשאול את עצמם מה קורה.
"אנחנו גם עדים ללא מעט פרסומים על אנשים פרטיים שמוציאים את הכסף, כולל מחסכונות ארוכי טווח. הרבה מנהלי השקעות ישראלים וזרים אומרים שהשוק הישראלי אכן זול ברמה היסטורית, אבל המשקולת הפוליטית והמשפטית מעיקה כל הזמן".
מה אומרים בעלי השליטה הזרים בבורסה? האם יש עיכוב ברישום חברות זרות למסחר?
"יש קרן אוסטרלית בשם מניקיי המחזיקה ב־20% ממניות הבורסה. לאחר ההנפקה הפרטית ב־2019 רכשו גופים מוסדיים זרים וישראליים פחות מ־5% ממניות הבורסה כל אחד. ההשקעה שלהם היא אסטרטגית והם אינם מושפעים מההתרחשויות. לא היו תוכניות לרישום חברות זרות למסחר. בצד של הפיתוח העסקי של הבורסה יש ענין של הרבה שחקנים זרים ועושי שוק. השוק הישראלי עדיין מעניין, כי הוא לא מספיק מפותח ויש פוטנציאל השבחה. אבל משקיעים בחברות לא יסכימו להשקיע בגלל פרמיית הסיכון".
האם היו חברות זרות או שיתופי פעולה עם הבורסה לני"ע שהושעו?
"לא. אבל השנה אנחנו עם מספר קטן של חברות מנפיקות ישראליות, למרות ששוק ההנפקות בעולם התחיל להתאושש. באקלים הנוכחי בישראל זה פחות מתאים. יש לי לא מעט שיחות עם משקיעים זרים ויש לנו הרבה מה למכור. אבל בתקופה האחרונה אני רואה שהסבלנות לגבי מה שקורה בישראל הולכת ונגמרת.
"משקיע זר אוהב לתמחר כל דבר וגם סיכונים. הם אומרים לי שהם מסוגלים לתמחר מבצעים צבאיים, אבל לגבי הרפורמה משפטית הם לא מסוגלים. מבחינתם מדובר באירוע מתגלגל שאמור היה להסתיים במרץ, לאחר מכן ביולי, אבל נכון להיום עדיין לא הסתיים".
אז מה לדעתך צריך לעשות?
"חייבים להיכנס לחדר ולהגיע לפתרון שישקיט את אי־הוודאות. כל עוד זה לא קורה ולא משנה הסיבה, אי־שקט מחלחל ומגדיל בהדרגה את פרמיית הסיכון של ישראל. זה מעורר שאלות ותהיות אצל המשקיעים הזרים. "החלטתי שלא לשתוק אחרי שמודי'ס כתבה, אומנם באנגלית מנומסת, אבל הדברים היו נוקבים ביותר. מודי'ס הציבה בפנינו מראה מול הפנים. אם התהליכים ימשיכו, תהיה הורדת דירוג והיא מיותרת. הורדת הדירוג תשפיע לרעה על יוקר המחיה והתנהגות המשקיעים".
איך נראית כיום מערכת היחסים מול רשות ני"ע? האם היוזמה ליצירת קרנות כספיות תואמה איתכם?
"זאת הייתה יוזמה של רשות ני"ע בשיתוף האוצר. יש לנו מערכת יחסים טובה מול הרשות, וכולי תקווה שנעבוד יחד לשכלול שוק ההון. אני חושב שמדינות מערביות בעולם מחפשות דרכים לחזק את הכלכלה כאחד מלקחי הקורונה, וזה עובר דרך הבורסה. עדיף להשקיע את הכסף בכלכלת המדינה ולא בשווקים זרים. זה אינטרס לאומי שהכסף יגיע לבורסה.
"הצענו במסגרת זאת לאוצר להוריד מס רווחי הון מ־25% ל־20%, אבל לא קרה דבר. אנחנו מציעים הרבה רעיונות ובסוף זאת החלטה שלהם. הפוזיציה שלנו היא של המדינה והכלכלה. אנחנו יכולים לבוא עם הרבה רעיונות כלכליים, אבל לא ליזום בעצמנו. חוק האיגוח שאנחנו מברכים עליו כל כך הרבה, אושר בשעה טובה. יש עדיין הרבה כלים ודברים שאפשר לבצע כדי לקדם את הכלכלה. גם בחוק הייעוץ לא נגעו הרבה שנים, כולל הנגשת מידע לציבור הרחב".
עד כמה הציבור מעורב במישרין בהשקעות בבורסה?
"בבורסות בחו"ל השתתפות הציבור היא גדולה הרבה יותר. אצלנו בישראל השקעות הציבור גדלו ל־9%־10%, ובשווקים מערביים מדברים על 15%־20% ובארה"ב אפילו יותר. אנחנו רואים עלייה משמעותית בהשקעות ישירות של הציבור בבורסה. יש גידול יפה בחשבונות הריטייל של חברי הבורסה, בזכות חלק מפעולות השיווק שלנו.
"גם הציבור הרחב פונה אלינו במישרין ומבקש מידע. המשקיעים הצעירים רוצים יותר אחריות על ההשקעות הישירות שלהם, ואנחנו עדיין בפיגור לעומת השווקים האחרים. לכן הורדנו את עלויות המידע ואת גודל הפקודות המינימלי לקניית מניות".
מניות הבורסה לניירות ערך נסחרות בבורסה בתל אביב. מדוע לא לרשום אותן למסחר גם בחו"ל?
"יש לנו מדינה אחת וכלכלה אחת, ונראה לי שמתבקש שהבורסה תהיה רק פה. אני לא רואה יתרון לרישום כפול בבורסה אחרת, כי אנחנו ממילא חשופים גם כאן למשקיעים זרים וגם מדווחים באנגלית. אין לנו יתרון כחברה לעשות רישום כפול, והנושא גם לא עלה על ידי המשקיעים הזרים".
לסיום, שאלה טכנית. מניית בית הזיקוק אשדוד שפוצלה מפז צנחה ביום המסחר הראשון ב־32%, וזה חריג. האם הסיבה היא חישוב שווי מנופח למניה לפי כללי הרישום?
"מניית בית הזיקוק באשדוד חולקה כדיווידנד בעין לבעלי המניות בפז. את השאלה מדוע היא ירדה בשיעור כל כך חד צריך להפנות למשקיעים. החישובים שנקבעים בבורסה לגבי תחילת רישום למסחר הם אחידים לכל החברות. אנחנו פועלים לפי ההנחיות והתקנון שידוע לכולם".