אנחנו בערבו של יום הכיפורים, יום שבו עוסקים ביהדות בחשבון נפש, הבעת חרטה, סליחה ותיקון עוולות שעשינו במודע או שלא במודע.
יום הכיפורים נועד לבקשת סליחה, ואם ביקש האדם סליחה וחזר על בקשתו שלוש פעמים מתוך נכונות וחרטה - יש למחול לו. אבל אם הפוגע אינו מביע חרטה אמיתית - אין כל חובה לסלוח לו.
יום כיפור 2023: זמני הצום ומה לאכול לפני ואחרי | המדריך המלא
בנצרות יכול אדם לבקש סליחה מאלוהים גם על חטא שחטא נגד האל וגם על חטא שחטא נגד חברו. אך ביהדות, לפחות לפי הרמב"ם, אדם מבקש סליחה מאלוהים על חטא שחטא כלפיו, וסליחה מחבריו על חטא שחטא כלפיהם. ובניגוד לנצרות, אין האדם יכול לקבל מחילה מהאל על עוולות שעולל לחבריו, שהרי במקום הראשון ביהדות עומדים היחסים שבין אדם לחברו.
סליחה היא מצב מנטלי־רוחני שבו אדם מוכן לקבל התנצלות ולשכוח עוול שנעשה לו ושגרם לו לכאב גופני או נפשי. בסליחה הוא מבקש למעשה להפסיק להעניש או מוותר על פיצוי. הגדילו היהודים ואפשרו אף לסלוח לאדם שהלך לעולמו וגם לבקש סליחה מהנפטר.
למה ישנם אנשים המתקשים לבקש סליחה? האם זה נתפס מבחינתם כחולשה? אולי כהשפלה עצמית? מסתבר כי היכולת לבקש סליחה מורה על גדלות רוח.
הסליחה גורמת לסולח להסיר מלבבו רגשות רעים כמו כעס ולעבור הלאה. היכולת לסלוח משחררת מעצבות, מתחושת ניצול, מתחושת השפלה ועלבון ומאפשרת לחדול מהעיסוק באותה תחושה קשה ובאנרגיה השלילית שהיא מפיקה. דבר זה בא לידי ביטוי גם במחקרים רפואיים שונים.
מתברר כי הסליחה מיטיבה עם הסולח. אנשים שסולחים ומוותרים ביתר קלות על הכעס והעלבון - הם בריאים יותר מבחינה גופנית ונפשית ותוחלת החיים שלהם ארוכה יותר. תובנות נוספות שניתן להגיע אליהן מהמחקרים הן שאנשים מבוגרים נוטים לסלוח הרבה יותר מהצעירים, כך שנראה כי מידת הסלחנות היא סוג של חוכמה הנרכשת בשלבים. במחקר אחר, במסגרת תוכנית טיפולית פסיכולוגית לנשים שחוו גילוי עריות בילדותן, אלו שטופלו בתרפיית סלחנות נטו פחות להתקפי חרדה ודיכאון קליני מאשר אלו שבקבוצת הביקורת. מצב מיטיב זה נמשך גם לאחר הפסקת התרפיה.
פתגם ידוע אומר: "לכעוס זה אנושי - לסלוח זה אלוהי". סלחתי להרבה אנשים בחיי, מחלתי, שכחתי, אך למרות כל מה שכתבתי, יש אדם אחד שכנראה לא אסלח לו לעולם, ולפי היהדות אף אינני חייב, שכן הוא מעולם לא ביקש את סליחתי.
והרי לכם ההוכחה הניצחת שבן אנוש אנוכי.