גילוי ליתיום בלוע הר געש עתיק בן 16 מיליון שנה במערב ארה"ב עשוי להיות אחד ממאגרי "הזהב הלבן" הגדולים ביותר שנמצאו אי־פעם בכדור הארץ. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בחודש שעבר בכתב העת "Science Advances", המבוסס על חשיפתם של מקורות ליתיום גדולים עוד ב־2017 בקצה הדרומי של מכתש מקדרמיט קלדרה, המשתרע על פני 1,570 ק"מ לאורך גבול נבדה־אורגון. על פי הערכות עדכניות, מדובר במאגר עצום הכולל כ־120 מיליון טונות של ליתיום – כמות אדירה, העולה בכ־50% על עתודות הליתיום העולמיות הנאמדות כיום ב־89 מיליון טונות, והצפויה לענות על התצרוכת הגלובלית של המתכת היקרה במהלך העשורים הבאים.
רעש האדמה הוא הזדמנות עבור מרוקו לנצל את קשריה הדיפלומטיים | ד"ר ענת הוכברג-מרום
בהודו מקווים למנף את אירוח פסגת ה-G20 כדי לבסס את מעמדה כציר עולמי עוצמתי | ד"ר ענת הוכברג-מרום
לדעת מומחים ואנשי מקצוע, פעילות וולקנית ממושכת שהובילה להתפרצות מַגמה מלב כדור הארץ, דחפה סלעים געשיים עתירי מינרלים ובהם נתרן, אשלגן וליתיום אל פני השטח, ההולך ונחשף בשנים האחרונות. מדובר באחד היסודות הכימיים העתיקים, החשובים והמבוקשים ביותר בעולם, המהווה מרכיב מפתח בטכנולוגיות המתחדשות והמשמש כיום בעיקר להפקת סוללות ולאחסנת אנרגיה. בנוסף, כבר עתה מסתמן כי חשיפת מאגר "הזהב הלבן", ששוויו נאמד ב־1.5 טריליון דולר, עשויה להשפיע באופן דרסטי על שוקי האנרגיה, הליתיום והכרייה הגלובליים וכן, על תעשיית הסוללות והרכבים החשמליים בעולם.
השפעתם הפוטנציאלית של כל אלה צפויה להוביל לשינויים עצומים בכלכלה ובפוליטיקה העולמיות, להטות את מאזן הכוחות הגלובלי לטובת ארה"ב וכן לנגוס בעמדתה הדומיננטית של סין בשוק הליתיום והמתכות הנדירות, ובשרשרות הייצור והאספקה הגלובליות.
גילוי מאגר הליתיום בארה"ב ומימוש הפוטנציאל האנרגטי האדיר הטמון בו – חרף האתגרים המקצועיים, הכלכליים והאקולוגיים הרבים המלווים את תהליך חשיפתו ותפעולו האופרטיבי (הכרוך בין היתר בפגיעה קשה בקהילות האינדיאנים המקומיות ובמערכות החי והצומח באזור) – צפויים לחולל פריצת דרך בקנה מידה גלובלי. בראייה אסטרטגית כוללת, ללא ספק מדובר באחד הגילויים הגיאו־אסטרטגיים המרשימים ביותר שנחשפו בעשרות השנים האחרונות והטומנים בחובם הזדמנויות כלכליות, אנרגטיות וטכנולוגיות נדירות ואדירות הצפויות לשנות סדרי עולם.
מדובר בגילוי המעורר לא מעט ספקות, תהיות וציפיות רבות, וזאת, דווקא בימים אלה, נוכח שלל המשברים, התהליכים והשינויים הרבים המתחוללים בזירה הבינלאומית - החרפת העימות הטכנולוגי בין סין וארה"ב, משבר האקלים, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, המעבר מדלקי מאובנים (מבוססי פחם ונפט) לאנרגיה ירוקה ועוד. כל אלה, בתורם, מעצימים את החשיבות המיוחסת לחשיפת המאגר העצום ועוד בארה"ב, האחראית כיום לכ־1% בלבד מייצור הליתיום הגלובלי והתלויה במידה רבה בייבוא של כ־90% מהליתיום שלה בעיקר מארגנטינה ומצ'ילה.
האנרגיה של המאה ה־21
לא בכדי נחשב הליתיום ל"מתכת האנרגטית של המאה ה־21". התבוננות מקרוב מראה כי אף שליתיום – המתכת הקלה ביותר, בעלת צפיפות אנרגטית גבוהה במיוחד ומסוגלות לאגור נפח גדול של אנרגיה ליחידת משקל – אינו מינרל נדיר, עד כה לא נמצא לו תחליף. יתרה מכך, בעודו מהווה מרכיב מפתח אסטרטגי בהפקת סוללות, בין השאר עבור רכבים חשמליים, מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, פאנלים סולאריים, רחפנים, רקטות ונשק גרעיני, הביקוש העולמי ל"זהב הלבן" עולה באופן דרסטי ואף צפוי לגדול ב־90% עד 2040. זאת, כפי שהעריכה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA).
בראייה השוואתית, כבר עתה ברור כי קיים פער ההולך וגדל בין הביקוש הגלובלי להיצע הגלובלי וכי על הממשלות והגופים הרגולטוריים הבינלאומיים השונים מוטלת המשימה להדק את הפיקוח על כורי הליתיום, ייצורו ועיבודו. זאת במטרה למנוע הפסקות באספקתו הסדירה, דוגמת חסימת יצוא מתכות נדירות וחומרי גלם קריטיים מסין ליפן ב־2010, שמשכה בזמנו תשומת לב עולמית.
בתוך כך, פרסומים עדכניים מראים כי שוק הליתיום העולמי, ששוויו הגיע ל־37.8 מיליארד דולר ב־2022, צפוי להגיע לשווי של 89.9 מיליארד דולר ב־2030. שוק אחסון האנרגיה העולמי של סוללות צפוי לגדול מ־2.9 מיליארד דולר ב־2020 ל־12.1 מיליארד דולר עד 2025 וכי שווי שוק הרכבים החשמליים, שנאמד ב־247 מיליארד דולר ב־2020, צפוי לצמוח ל־985 מיליארד דולר ב־2027. על רקע זה, ונוכח הזינוק בביקוש העולמי העתיד להגיע לכ־2 מיליארד כלי רכב חשמליים ב־2050, צפוי מחסור בליתיום וכן בסוללות ליתיום־יון כבר ב־2025. זאת, כפי שעולה מהערכות שפרסם לאחרונה הפורום הכלכלי העולמי.
טכנולוגיות חדשות בשוק
לא בכדי נחשבת המתכת הלבנה ל"יהלום שבכתר" המעורר מאבקי כוח גיאופוליטיים, במיוחד מול סין. מעבר לעובדה שרוב המשאבים ועתודות הליתיום העולמיות נמצאות כיום באמריקה הלטינית, בדגש על בוליביה, ארגנטינה וצ'ילה (המחזיקות ב־21, 19, ו־9.8 מיליון טונות, בהתאמה) וכי התעשיות העיקריות לזיקוק ליתיום ולייצור סוללות ליתיום־יון ממוקמות באסיה בדגש על סין (האחראית לכ־90% מתהליכי הזיקוק ו־60% מייצור סוללות אלה), גילוי המאגר הנוכחי צפוי להשפיע משמעותית על ממדי שוק הליתיום והיקף הפעילות בו, ובכלל זה בשוק האנרגיה הגלובלי.
לדוגמה, הוא עתיד להשפיע על כמות המינרל הזמין ומחירו בשוק העולמי, על היקף העתודות הקיימות לשם ייצורו וכן על יציבות שרשרות הייצור והאספקה הגלובליות שלו. כל זאת, אף שמדובר בתהליך ארוך וממושך של הקמת מכרות ומתקני עיבוד וזיקוק של ליתיום ומחצבים נוספים ובהם קובלט ונחושת, החיוניים למימוש תעשיית האנרגיה המתחדשת, שיחל רק ב־2026. כמו כן, אף שיש להתייחס בספקנות לתחזיות הביקוש העולמי של "הזהב הלבן", בין היתר היות שתהליך מחזור סוללות הליתיום הולך ומשתפר וטכנולוגיות חדשות נכנסות כל העת לשוק (דוגמת פיתוח סוללות מבוססות ברזל או אשלגן־יון), אין להתעלם מהפוטנציאל העצום הטמון ב־97% ממאגרי הניקל, 89% ממאגרי הנחושת, 79% מהליתיום ו־68% מהקובלט המצויים באזור מכתש מקדרמיט קלדרה.
כבר עתה מסתמן כי נוכח החרפת משבר האקלים וההאטה בצמיחה הגלובלית, לצד האצת ההתפתחות הטכנולוגית והתגברות אי־הוודאות הכלכלית, חשיפת הליתיום בארה"ב בדגש על מימושו דה־פקטו של תהליך ייצורו ועיבודו בקרוב צפויה להטות את כללי המשחק במרחב האנרגטי וכן את מאזן הכוחות הכלכלי והטכנולוגי הגלובלי לטובת ארה"ב.
בראייה אסטרטגית כוללת, אין ספק כי מעבר לצמצום הפערים מול סין וכרסום במעמדה הדומיננטי בשוק המתכות הנדירות, חשיפת המאגר תקנה לארה"ב כוח והשפעה גיאופוליטית רבה ואף תסייע בבלימת ההשתלטות הסינית על שוק הליתיום העולמי. יתרה מכך, נוכח גישתו הנחרצת של ממשל ביידן בנוגע להשגת עצמאות אמריקאית מלאה בשוק סוללות הליתיום־יון עד 2030 והגעה לניטרליות פחמנית ב־2050 וכן, בהתייחס להחרפת העימות הטכנולוגי מול בייג'ינג והגבלת נגישותה לשוק השבבים האמריקאי, כבר עתה ברור שגילוי המאגר צפוי לבסס היטב את מעמדה של ארה"ב כמעצמת ליתיום עולמית ולהבטיח את מיקומה בצמרת שרשרות הייצור, ההפקה והאספקה של משאב אסטרטגי זה.
עם זאת, ולצד העובדה שמאבקי השליטה על שוק הליתיום קשורים למהפכת האנרגיות המתחדשות ומשפיעים עליה, גילוי "הזהב הלבן" עתיד להוביל לצמיחה אנרגטית וכלכלית גלובלית חסרת תקדים, כמו גם לפיתוח של ענפים וטכנולוגיות חדשות רבות. עם זאת ובו־זמנית מנגד, ההערכה היא כי לצד שינוי מפת היחסים והאינטרסים בזירה הבינלאומית, בדגש על המרחב האנרגטי, הגילוי עלול לחדד את היריבות האסטרטגית בין המעצמות הגלובליות ולהסלים את המתיחות הרבה ביניהן.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]