1. פסטיבל מספרי סיפורים
ערב טיסתו לפגישות בארה"ב, שהחלו עם אילון מאסק, ורגע לפני שהוא מתנייע עם טסלה, הבטיח בנימין נתניהו שיפעל לכך שמאסק ישקיע בישראל בשנים הקרובות. "כפי שהפכנו לגורם מוביל בסייבר, כך נעשה בתחום הבינה המלאכותית", התרברב. לא ברור מדוע בפעם המי יודע כמה עדיין קונים את פסטיבל מספרי הסיפורים, המתאים יותר ליוסי אלפי. אף שביבי עלה אליו לרגל עד קליפורניה וחילה את פניו, מאסק לא בישר על שום השקעה בישראל. בטורקיה ייתכן שזה יקרה.
למרות שפע משככי הכאבים, בראש השנה הנוכחי לא נלקק דבש | יהודה שרוני
תוצאות הדיונים בבג"ץ על חוקי המהפכה יקבעו את גורל ההשקעות בבורסה | יהודה שרוני
הקרדיט שלקח על הפיכת ישראל למעצמת סייבר הוציא מהכלים את אלון כהן, מייסד סייברארק. "מר נתניהו, שמעתי אותך טוען אתמול בלי למצמץ שהפכת את ישראל למעצמת סייבר. אני ממש סקרן לשמוע איך עשית את זה, ובמקרה בסייבר ובתולדות הסייבר הישראלי אני קצת מבין", העלה כהן פוסט בפייסבוק. "חברת צ׳קפוינט, מאבות הסייבר הישראלי, הוקמה ב־1993 לפני כניסתך לתפקיד ראש הממשלה. איך בדיוק תרמת לצ׳קפוינט", תמה כהן והמשיך.
"את סייברארק הקמנו אודי ואני כמה שנים אחר כך, במקרה תחת ממשלות אהוד ברק ואז אריק שרון. האמת, לא ברק, לא שרון וכמובן גם לא אתה תרמתם לנו דבר וחצי דבר בבניית החברה. אפילו שקל לא קיבלנו ממך. האם פעם נתת לנו עצה טובה? חיברת אותנו ללקוח פוטנציאלי? נתת לנו מימון כלשהו? הפחתת מסים? קידמת את לימודי המדעים והטכנולוגיה? מה בדיוק מכל אלה עשית שאתה קושר לעצמך כתרים של הפיכת ישראל למעצמת סייבר? תן לי לגלות לך סוד, ישראל הפכה למעצמת סייבר בזכות יזמים מבריקים, יצירתיים, חרוצים ופורצי דרך".
מה שכן, נתניהו תמיד ידע לייצר סביב עצמו הילה של "מבוגר אחראי", "חדשן", "איש העולם הגדול" או אם תרצו "ליגה אחרת". בפועל, כל זה היה קצף על פני המים. הרבה דיבורים, מעט הייטק. בשיא משבר ההייטק ביוני השנה נחת בישראל סם אלטמן, מנכ"ל Open AI והאחראי על מתנת ה־Chat GPT לעולם. צפוי היה שלפחות הוא יפגוש את נתניהו, כי קודם לכן ערך סבב פגישות עם נשיאים וראשי ממשלה באירופה. למרבה הבושה זה לא קרה.
כדי להראות שהוא בעניינים, הסתפק נתניהו בשיחה טלפונית עם אילון מאסק, שהפך בחודשים האחרונים לחברת החילוץ שלו מהבוץ שאליו הוביל את ההייטק. כשהמשבר בענף הלך והחריף, דאג מישהו ממקורביו לסדר עוד פגישת יחצנות עם אחד מבכירי הענף. בפברואר השנה הוא נפגש בפתח תקווה עם צמרת תעשיית ההייטק המקומית במשרדי חברת NG soft מקבוצת BATM. החברה נוהלה ונשלטת על ידי צבי מרום, שהעסיק את נתניהו כיועץ בכיר לאחר הקדנציה הראשונה כראש ממשלה. מרום אינו מכחיש שהוא תומך בו עד היום. בכל מקרה, מפגישה זו יצא כלום ושום דבר.
ביוני השנה נפגש ראש הממשלה עם מנכ"לית אורקל העולמית הישראלית לשעבר, צפרא כץ. השניים דנו בהגדלת ההשקעות בישראל ובהזדמנויות הקיימות בבינה מלאכותית. מיותר לציין שמאז "הדיון" לא קרה דבר. נזכיר שאורקל היא בבעלות המיליארד האמריקאי לארי אליסון המקורב לנתניהו והמשמש כעד תביעה במשפטו. אליסון אירח את נתניהו, ולפי פרסומים שהוכחשו, אליסון הציע לנתניהו לכהן כדירקטור באורקל.
משקיע הייטק נוסף התומך במדיניותו הוא איש הכרישים הטלוויזיוני דובי פרנסס, המנסה לכבות את מדורת שבט ההייטק. אחת מהשקעותיו היא פאפיה גלובל, שנגד בעליה עינת גז הוא ניהל מאבק עסקי, לאחר שזו הזהירה מבריחת כספים ומפגיעת המהפכה המשפטית בענף. בראיון ל"ישראל היום" אמר: "לא תהיה בהלה של משקיעים. התנהלות נתניהו אחראית, ואני הולך להעצים את ההשקעות בישראל". בשיא המאבק כנגד גז, הוא שקל למכור את השקעתו בפאפיה גלובל דרך גרופ' 11 במכירת חיסול.
מייסד סייברארק וראשי ענף ההייטק צודקים. למעט מספר אוהדים שרופים, בנושא ההייטק כמו בעניין גירוש הפליטים, יוקר המחיה ומחירי הדיור - ביבי מצטיין בדיבורים, ביחסי ציבור ובאנגלית רהוטה בקול בריטון. למרבה ההפתעה, לסחורה המשומשת שלו יש עדיין יותר קונים מאשר ביד 2.
2. חרטא ולא חרטות
ערב יום הכיפורים עוד קיוויתי למצוא חרטות כנות מצד פוליטיקאים, שהבטיחו כי "אחים אנחנו", "עם אחד" ושלל ביטויים נאצלים. היו מתוכם שערב ראש השנה הצטלמו יפה, עשו מחוות מרגשות וכמעט הבטיחו שלום עולמי. פוליטיקאים כמו דודי אמסלם, שהתענו מתענית הקללות הזמנית, התקשו להסתדר ללא דבר קללה עסיסי, השמצה או התבטאות מיזוגינית. אבל חיש מהר הם חזרו לסורם. דוגמאות לא חסרות, ואמנה רק את הפוליטיקאים המצטיינים, ובראשם נתניהו.
לפני הטיסה לניו יורק התייחס ראש הממשלה להפגנות נגדו בנתב"ג ולהפגנות הנוספות במהלך ביקורו בארצות הברית. "מי שמארגן את המחאה עושה את זה בכסף רב ובהפגנות ממומנות. הם מוציאים את דיבתה של ישראל בפני האומות. הייתי ראש אופוזיציה, ולא הוצאתי את דיבתה של ישראל בעולם. פעילי המחאה חוברים לאש"ף ולאיראן".
וכן, המפגינים אינם מוציאים את דיבתה של ישראל רעה, אלא של נתניהו. וחוץ מזה נתניהו עצמו - באנגלית רהוטה - תקף בארה"ב את מדיניות הגבלת הרשתות החברתיות של ממשלת השינוי וכינה אותה "אנטי־דמוקרטית". אבל יש גם נתניהו אחר. בטקס האזכרה לחללי אלטלנה (בטקס השנתי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין הוא לא ישתתף) הוא היטיב לומר: "אנשים אחים אנחנו. עם אחד אנחנו. אין אחר. כולנו מחויבים למנוע שפיכות דמים". הציניות מאיימת להתאבד.
דודי אמסלם, השר לענייני השמצות, תקף את יאיר לפיד יו"ר האופוזיציה, וטען: "פרחח, במקום לשרת בצה"ל ניגן במועדונים ושתה בירה". על היועצת המשפטית לגלג: "בזמן שקראו לי נאצי, הגברת מיארה עשתה פן. לא שומעת ולא רואה. נמשיך ברפורמה, גם בדרום אפריקה הלבנים הפסידו. דודי אמסלם לעולם לא יהיה סוג ב'", ועוד דברי להג איומים.
השר אמסלם הוא בושה לעדות המזרח בכלל ולעדה המרוקאית בפרט. ממטרת הביוב היוצאת מפיו מוציאה שם רע לפופוליזם ולמקייבליזם. אבל יש גם דודי אמסלם בבגדי ראש השנה, שהצטלם כמו ילד טוב ירושלים. "מאחל לכולנו שנה של אחדות בעם, של שלום בית, של אהבת חינם, בריאות, אושר והגשמת כל החלומות. שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל". איזו צביעות.
שר האוצר בצלאל סמטוריץ', שהפסיק לשאול מאיפה האנגלית שלי, הוא חניך מצטיין בהשמצות והפיכת המפגינים לשורפי אסמים. השבוע אמר: "המפגינים בחו"ל הם אכן פעילי BDS שפוגעים בישראל, והתמיכה שהם מקבלים מגנץ ולפיד מוכיחה שגם הם חצו את כל הקווים האדומים והפכו לאופוזיציה למדינה, תתביישו לכם".
לאותו שר אוצר מגיע הקרדיט על הביטוי הציני "אחים אנחנו", שזעזע את מבנה המשפחות המסורתי בישראל. בתחילת השנה הוא עוד הכיל את ההפגנות. "אני מבין את כאב המפגינים. אנשים אחים אנחנו. נשארו עם אחד. נמצא את הדרך להידבר".
איתמר בן גביר, שר הטוויטר והפיתות, המכונה השר ל"אין ביטחון לאומי", עוד אמר בתחילת הרפורמה: "טוב עשתה המשטרה כשאפשרה את חופש ההפגנה". בהמשך כבר גיבה את אלימות שוטרי משטרת ישראל. לאחר שבערוץ טלגרם פורסמו פרטים של אחדים מהם, טען ש"מתנגדי הרפורמה חוצים עוד קו אדום ומסוכן".
שרת ההשמצות גלית דיסטל אטבריאן מתוסכלת מאז שלא קיבלה מדפסת. היא מיטיבה להסביר כיצד משמיצים טוב ואיך מתחנפים מצוין למנהיג. בעקבות הצעדה האחרונה בבני ברק טענה כנגד המפגינים: "פלג קיצוני, בריוני ואלים. למה אף אחד לא מרסן את הפלג הקיצוני, הבריוני והאלים שצומח לנגד עינינו בערוגת השמאל וממרר חיים של מדינה שלמה?".
אלא שלקראת ראש השנה, בעקבות ציוץ של העיתונאי אמנון לוי, שטען שדיסטל אטבריאן "היא לא שותפה שלי, אלא האויב", היא התפייטה: "אמנון. אויבים מכניעים, אויבים מנצחים, אויבים הורגים. אתה הרבה דברים, אבל בטח לא אויב שלי. מאחלת לך ולכולנו שנדע להבדיל בין האויבים שלנו לבין היריבים הפוליטיים מבית. האויבים האמיתיים שלי ושלך לא מבדילים בינינו. עבורם אני ואתה בני מוות באותה מידה".
אז כבר הבנתם את הפרינציפ. את ראש מצעד המושמצים השנתי תופסים כוח קפלן, המפגינים נגד הרפורמה ושומרי הסף הציבוריים לדורותיהם. בתחילת השנה, כשההפגנות נגד הרפורמה התחילו, התבלבלו השרים לחשוב שיוכלו להכיל אותן כי ישראל היא הרי הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. בהמשך הדרך התפכחו במהירות מדהימה, וההתבטאויות נגד המפגינים רק הלכו והקצינו.
אחרי פסטיבל "אחים אנחנו" של ראש השנה, מגיעים ליום הכיפורים. בעשרת ימי התשובה נהוג לעשות חשבון נפש, ויד מושטת פוגשת תמיד יד אחות. אבל השנה המפגש לא יתקיים. בהסתמך על הסליחות המזויפות של ראש השנה, אין טעם לקבל חרטה לא כנה שאינה יותר מסתם חרטא.
3. צופה פני העתיד
חברת ההשקעות פעילים מקבוצת בנק הפועלים היא אחת הבודדות הנמנות עם קבוצה בנקאית. החברה בניהול אבישי קרואני מנהלת תיקי ההשקעות בהיקף 17 מיליארד שקל עבור 6,000 לקוחות עסקיים ופרטיים. לקוח עם 180 אלף שקל (או 50 אלף דולר), המתלבט מה לעשות עם הכסף, מוזמן לבדוק אפשרות לניהול כספו בחברה בדמי ניהול ממוצעים של כ־0.9% לשנה.
אז מה עושים מנהלי ההשקעות בפעילים עם הכסף? תיק השקעות ממוצע כולל עד 30% מניות ו־70% בהשקעות סולידיות. מחצית מתוך ה־30% מושקעים במניות בארה"ב (בעיקר במניות טכנולוגיה), ומחצית בישראל (במיוחד במניות המתכתבות עם חו"ל). ב־70% מכספי ההשקעה הסולידיים 10% מושקעים באיגרות דולריות ארה"ב, 30% בשקלים לא צמודים למדד ו־30% באפיקים צמודים למדד.
זה היה אם כן קורס השקעות קצרצר, אבל זה לא הופך אותנו למומחי השקעות, כי המציאות מורכבת הרבה יותר. בגלל השינויים במצב הרוח של סוחרי הבורסה (הנגזר ממצב המשק וכמובן הרפורמה) יש לבצע התאמות בתיק ההשקעות - לעתים יש להגדיל את רכיב המניות ולעתים אולי להגדיל את טווח ההשקעות הממוצע באיגרות חוב (המכונה מח"מ).
בסקירה מיוחדת ל"מעריב" של קרואני לרגל שנת תשפ"ד מוסבר כי "חזרה לצמיחה בשנה הקרובה תלויה בצמצום משמעותי של אי־הוודאות". בפעילים קושרים כמובן בין המהפכה המשפטית לרמת אי־הוודאות הגבוהה. "רמת אי־הוודאות הכלכלית, הפוליטית והמשפטית גבוהה מאוד, ומחקרים מוכיחים כיצד בתקופות כאלה משקיעים ויזמים במגזר העסקי נכנסים ל'בונקר' עד להתבהרות המצב", כותבים בחברה. בפעילים מציינים כי מבין שלושת השווקים הקיימים בישראל - איגרות חוב, מניות ומטבע חוץ - שוק המט"ח היה בפועל היחיד שהגיב בצורה הכי משמעותית למהפכה.
קרואני: "עלייה חדה ברמת אי־הוודאות הפוליטית והמשפטית הייתה יוצרת במדינות אחרות זעזועים כלכליים ופיננסיים עמוקים הרבה יותר מאשר בישראל, כולל ירידה חדה במחירי מניות ואג"ח בשוק המקומי. המצב בישראל שונה. אומנם מדד המניות ת"א 125 מצביע על תת־ביצוע לגבי מדדי המניות במערב, אך לא מדובר בפערים ניכרים. באפיק איגרות החוב, התשואות לפדיון תלויות במצב בארה"ב יותר מאשר בגורמים המקומיים. השקל אומנם פוחת, אבל שוק המט"ח התנהל בצורה סדירה".
מצב זה, שאינו מובן מאליו, נגזר מהעוצמה של הכלכלה הישראלית ומהמצב הנוח יחסית של תקציב המדינה ורמת החוב הציבורי הנמוך. פרמיית סיכון המדינה, כפי שנגזרת משוק איגרות ה־CDS, נותרה נמוכה לאורך החודשים האחרונים. ולמרות זאת, אם בחודשיים הקרובים (אוקטובר־נובמבר) תהיה אסקלציה ברפורמה, שוק המניות ושוק איגרות החוב יצטרפו למגמה השלילית, והשווקים ירדו.
בפעילים מציעים למשקיעים לעשות עקב כך התאמה לתיק ההשקעות. מכיוון שהריבית נמצאת לקראת סוף תהליך ההעלאה, מומלץ לבחון הגדלת החשיפה למניות והארכת טווח ההשקעה הממוצע באיגרות החוב. קרנות הנאמנות הכספיות מעניינות להשקעה, אך מבחינת בתי ההשקעות המנהלים אותן מדובר בעסקה הכרוכה בהפסדים.
בפעילים מסבירים את האופטימיות: "הכלכלנים שלנו סבורים שבדומה לארה"ב, גם אם תהיה נחיתה מסוימת בצמיחה ברבעונים הקרובים, זאת תהיה 'נחיתה רכה' ולא גלישה למיתון. תהליך העלאות הריבית קרוב למיצוי. עם זאת, המאבק באינפלציה לא הסתיים - ונותרו גורמי סיכון רבים".
בשורה התחתונה מסביר קרואני ש"המשך הפריחה הכלכלית של ישראל בשנים הקרובות דורש צמצום חד ובהקדם ברמת אי־הוודאות הגבוהה. חשוב שמקבלי ההחלטות יצמצמו את אי־הוודאות, ויפה שעה אחת קודם".
4. עצמאי בשטח
רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב, משמש בתפקידו באופן חסר תקדים שלוש קדנציות רצופות - וזה משום שהוא, כנראה, מנהל טוב. בארגון העצמאים נמנים יותר מ־250 אלף חברים המייצגים 64 ארגוני גג, ובהם מלונות, בנקים, ביטוח, שמירה, קולנוע, חקלאות, יהלומים ועוד. "נפגשתי עם עו"ד עמית בכר, יו"ר לשכת עורכי הדין החדש, והבטחתי שלהב תילחם נגד הניסיונות לביטול מעמדה של לשכת עורכי הדין כסטטוטורית", אומר כהן ורומז על דעתו ביחס למהפכה המשפטית.
ההישג העיקרי של ארגון העצמאים בשנה האחרונה, מאז כינון ממשלת נתניהו, נגע לרפורמת "העוסק הפטור". במסגרת זו נקבעה הגבהת תקרת הפטור מדיווח לעסקים קטנים ל־120 אלף שקל לשנה, והכרה אוטומטית ב־ 30% הוצאות ללא בוכלטריה מיותרת. הישג נוסף היה המאבק בוועדת הכלכלה לחקיקת נוהל לחיצת כפתור לסיוע לעצמאים בעתות משבר, ומאבק בוועדת הכספים והכלכלה להקמת ועדת חריגים ברשות המסים.
שאר הנושאים נגעו בעיקר למאבקים משפטיים: הגשת בג"ץ בסוף אוגוסט 2023 לפיצוי בעלי העסקים בגין נזקי עבודת הרכבת הקלה ברחוב אלנבי בתל אביב, ועתירה לבג"ץ בשל אי־יישום תיקון לחוק תכנון ובנייה, הפוטר עסקים מהצורך בהוצאת היתר לשימוש חורג. הארגון גם הצליח להוריד מסדר היום של ועדת הכספים את התקנות שיחייבו התקנת דלקן בכל רכב של עוסק עצמאי או עסק קטן. חלק מהמאבקים - כמו תשלום דמי אבטלה לעצמאים, הפסקת האפליה בין שכירים לעצמאים, ההכרה בהוצאות רכב עבודה לצורך ייצור הכנסה והמאבק להכרה בהוצאות אש"ל - עדיין לא הסתיימו.
בימים אלה, במלאת 40 שנה לפעילות הארגון, וערב יום הכיפורים, ניהלתי עם עו"ד כהן שיחת סיכום לשנה האחרונה, שאותה ניהל ממשרדיו החדשים של הארגון ברמת החייל בתל אביב. "אתמודד בבחירות המקומיות למועצת העיר רעננה, במסגרת רשימת 'רעננים' ברשות ניר קריסטל", אומר כהן. "אהיה חבר מועצה, ולא רציתי לרוץ לראשות העיר רעננה או חולון, מקום מגוריי הקודם. אוביל בעיר את שילוב המגזר העסקי עם השלטון המקומי בכל ההיבטים, ובעיקר בארנונה העסקית".
רשימת ההישגים המעשיים אינה גדולה. בהפעלת רשת ביטחון סוציאלית, כולל תשלום דמי אבטלה לעצמאים, עדיין לא הצלחתם.
"זה מאבק חיי, ואני שם עליו את מלוא כובד משקלי. יש התנגדות למהלך מצד אגף התקציבים באוצר, וזאת התגוששות בלתי נגמרת. בשורה התחתונה - אין רגל מסיימת. אף אחד לא בא עם רגל מסיימת, כמו ששר החוץ אלי כהן קידם את חוק פנסיית חובה כששימש כשר הכלכלה. אני לא מזהה מבין חברי הכנסת מישהו שלוקח את זה כפרויקט חייו. שר האוצר, שאיתו נפגשתי כמה פעמים, מעדיף את עמדת אנשי המקצוע שטוענים שעצמאי לא יכול להיות מובטל. עצמאי, לטענתם, לקח על עצמו את כל הסיכונים".
האם אתה מזהה הבדלים בין ממשלת השינוי לממשלת הליכוד הנוכחית?
"בממשלה הנוכחית, בהשוואה לממשלת השינוי, אנחנו בכלל לא בסדר העדיפויות. אצל בנט ולפיד לפחות ניסו לדבר איתנו. מתחילת השנה המדינה עוסקת רק ברפורמה המשפטית. כל היום עסוקים בכך, ואני מצר על כך שנתנו להם את ימי החסד. הממשלה הזאת מבינה רק כוח. הקשב להפגנות עבר לנושא הרפורמה המשפטית, ואנחנו לא משתתפים בהן. למרות זאת, אני, בשיתוף ראשי הארגונים, מפעיל את הלחץ במקומות הנכונים. מהרפורמה המשפטית כל אזרחי המדינה סובלים, כי אין מאבק ביוקר המחיה, לא מורידים עלויות למעסיקים, והריבית מכבידה".
"למחאה גדולה כנגד המשטר אין קשר לנושא העצמאים, שנדחק הצדה. אין ספק שההפגנות גנבו את תשומת הלב וחבל. במקום שהממשלה תעסוק בחיים עצמם, הם עסוקים רק ברפורמה. כל המדינה ב'הולד', ולא חושבים קדימה. הבטיחו פחת מואץ, הורדת עלויות והכרה בהוצאות - וכלום לא קרה".
מה עיקר פעילותכם המתוכננת לשנה החדשה?
"ברגע שייפתח מושב החורף בכנסת, נגיע לשם עם כל הכלים והכוחות כדי לעסוק בחיים עצמם. ביקשנו דיון בוועדת הכספים בסוגיית עליית הריבית. יש מחנק אשראי גדול. בנושא הקרן בערבות מדינה אנחנו נכנסים לעובי הקורה, וגם בנושא המאבק של הרכבת הקלה, שהוא מאבק ארצי".
"אם אתה שואל אותי מדוע אנחנו לא מפגינים, אז לידיעתך הייתי שיאן ההפגנות ששחרר עצורים ושרף צמיגים. מענקי הקורונה היו בזכותי. בעת הזאת, יציאה של אפילו אלפי מפגינים מטעם העצמאים לא תועיל. אני לא אעשה פול גז בניוטרל. היום המלחמה היא על דמוקרטיה, את מי מעניין דמי אבטלה לעצמאים?".
על מה אתה מתחרט ערב יום הכיפורים?
"קודם כל על העובדה שנתתי לממשלה מאה ימי חסד שנוצלו לטובת הרפורמה. זאת הייתה טעות קשה. היינו חייבים להגיע אליהם מההתחלה עם הדרישות בנושא יוקר המחיה. פספסו את פרק ימי החסד, וזה היה לרעתנו. המדינה יקרה לכולם, ועדיין - המגזר העסקי תורם הכי הרבה לרווחה ולחינוך. אנחנו הקטר של המדינה, ועדיין מתייחסים אלינו כאל אחרוני הקרונות ברכבת".
האם אתה מתחרט על שרצת בפוליטיקה הארצית ברשימת משה כחלון?
"ממש לא. שימשתי 15 שנה כסגן ראש העיר בחולון, ואני עדיין רוצה להשפיע ברשימה הארצית. ההצטרפות לכחלון לא הייתה טעות. לו הייתי נבחר לכנסת, מצב העצמאים היה שונה לחלוטין. אביר קארה לא הצליח לשנות את מצב העצמאים. אני עדיין בונה על זה שבעתיד אהיה ח"כ".
[email protected]
