המראות הקשים של העימותים בליל ובמהלך יום הכיפורים בתל אביב, עלולים להשפיע על מערכת הבחירות לראשות ולמועצת העירייה, שיתקיימו ב-31 באוקטובר, וכבר לאחר צאת כיפור מועמדים הגיבו על רקע הסערה הציבורית.
הסערה הבאה בדרך? יוזמות החקיקה שבוחנים בקואליציה לאחר העימותים ביום כיפור
סערת כיפור: עימותים בתפילה בת"א, מפגינים מנעו תפילות בהפרדה בחיפה
לגוש המרכז-שמאל בתל אביב יש רוב בבחירות לכנסת, בעיקר במרכז ובצפון העיר. ההפגנות והמחאות הגדולות נגד החקיקה המשפטית יצאו מתל אביב.
ראש העירייה רון חולדאי, המתמודד לקדנציה שישית בבחירות הקרובות, נחשב כאחד ממובילי הדגל הליברלי. אבל מולו מתמודדת אורנה ברביבאי, שגם מפלגתה יש עתיד בראשותו ח"כ יאיר לפיד, מזוהה כאחת מנושאות הדגל הליברלי.
בניגוד לעבר, ייתכן שעל רקע מערכת הבחירות לעירייה, סוגיית יחסי ימין-שמאל ודתיים-חילוניים כבר עלתה לראש סדר היום בקמפיינים, אפילו לפני נושאים מוניציפאליים כמו מצוקת החנייה, עומסי התנועה והניקיון ברחובות.
עיריית תל אביב התנגדה להצבת מחיצה בתפילה שהתקיימה בליל כיפור בכיכר דיזנגוף ובית המשפט קיבל את עמדתה. כאשר הוצבה מחיצה מאולתרת של דגלי המדינה ונעשו פניות לעירייה, היא לא שלחה פקחים כדי לבצע אכיפה. חולדאי הסביר שהרצון היה להימנע מעימותים בין פקחים ושוטרים למתפללים בכיפור, אבל בדיעבד התברר שהעימותים פרצו, בין מתפללים למוחים.
היתה ביקורת על היעדר האכיפה של העירייה וייתכן שהדבר ישפיע על כוונות ההצבעה של תושבים חילוניים, שהתנגדו להצבת המחיצה וטענו שגורמים חיצוניים עומדים מאחורי ארגון האירוע.
לעומת זאת, גם עלולה להיות השפעה הפוכה. תושבים בתל אביב, בעיקר בדרום ובמזרח העיר, שרבים מהם, גם אם אינם דתיים, הם שומרי מסורת, ראו את המראות הקשים של העימותים המילוליים מהכיכרות בתל אביב ביום הקדוש ביותר ליהדות והדבר עלול להשפיע על הצבעתם.
אבל הבעיה של חלקם היא שאין להם אלטרנטיבה מימין המשקפת את דעותיהם בבחירות לראשות העירייה והם עשויים להביע את מחאתם בהצבעה למועצה, לרשימות המזוהות עם הימין והדתיים.
נראה שסוגיית יחסי חילוניים-דתיים בעיר העברית הראשונה, תהפוך לנושא מרכזי לקראת הבחירות ועלולה לגרום להקצנה בשני צידי המפה הפוליטית במועצת העירייה.