השקת פרויקט "המסדרון הכלכלי" (IMEC) במהלך פסגת 20G שנערכה החודש בניו דלהי שבהודו היא אירוע דרמטי ופורץ דרך המעורר תשומת לב בינלאומית עצומה. מדובר בשיתוף פעולה בין מנהיגי הכלכלות החזקות בעולם בהובלת ארה"ב, הודו, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, האיחוד האירופי, איטליה, צרפת וגרמניה.
בהודו מקווים למנף את אירוח פסגת ה-G20 כדי לבסס את מעמדה כציר עולמי עוצמתי | ד"ר ענת הוכברג-מרום
היסטוריה על הירח: המהלך הבלתי נתפס של הודו בחלל
הקמת המסדרון מהווה חלק מיוזמה גלובלית שתהיה "גשר ירוק ודיגיטלי על פני יבשות ותרבויות", כפי שהכריזה אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית. הפרויקט הכלכלי־תחבורתי השאפתני הזה הינו "מיזם היסטורי, פורץ דרך, המבשר על עידן חדש בכלכלה העולמית", ציין בחגיגיות נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
כבר עתה מסתמן כי הקמת מסדרון ימי־יבשתי בינלאומי חדש המחבר בין תת־היבשת ההודית למפרץ הפרסי, למזרח התיכון ולאירופה – בו מעורבת בין השאר גם ישראל – הוא מיזם עתיר חשיבות גיאופוליטית וגיאו־כלכלית עולמית.
בנוסף למשמעות האסטרטגית הטמונה בפיתוח הכלכלי, בהנגשת מקורות האנרגיה (בדגש על נפט וגז טבעי), בקידום נתיבי תעבורה וסחר, בשיפור התקשורת המהירה והקישוריות הדיגיטלית בין מדינות האזור – הקמת המסדרון צפויה להשפיע על הכלכלה והפוליטיקה העולמית. היא צפויה לשנות את כללי המשחק ומאזן הכוחות הגלובלי, וכן לעצב מחדש את מפת היחסים והאינטרסים במזרח התיכון.
לא בכדי הקמתו של מסדרון כלכלי בין הודו לאיחוד האירופי מעוררת לא מעט ציפיות, לצד תהיות ותקוות רבות. הקמתו מהווה המשך ישיר למהלכים אסטרטגיים שונים הכוללים בין היתר פיתוח רשתות תחבורה וסחר בינלאומי ברחבי המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, שהובילו בין השאר לחתימה על "הסכמי אברהם" ומיזם ה־I2U2 (בהשתתפות הודו, ישראל, ארה"ב ואיחוד האמירויות).
הפרויקט יגביר את הנגישות של כלכלות המפרץ לחופי הים התיכון, ירחיב את שוקי היעד ההודיים, יעמיק את היחסים בין ארה"ב, הודו ושאר השותפות במיזם ויצמצם את התלות ברוסיה ובאיראן. מעבר לכך, המגה־פרויקט הזה צופן בתוכו יתרונות אסטרטגיים לצד הזדמנויות כלכליות, מסחריות ואנרגטיות רבות. אלה יחזקו את מעמדן הגיאופוליטי של כל אחת משותפות המיזם, בדגש על ארה"ב והודו – בין היתר במסגרת התחרות־יריבות האסטרטגית שלהן עם סין.
לכך יש להוסיף השפעה משמעותית על היקף התעבורה בנתיבי השיט והסחר הבינלאומי, וכן על היקף ההשקעות ורמת התיאום, הקישוריות והפעילות הכלכלית־מסחרית בין המדינות השותפות, בדגש על מדינות האזור. דוגמאות לכך הן "ניאום", עיר העתיד הסעודית, וחיבור תוואי הרכבת מסעודיה דרך נמל חיפה ועד הים התיכון, הצפוי להגדיל את היקף הסחר הסעודי במאות מיליארדי דולרים בשנה.
כאן חשוב להדגיש כי מיקומו הגיאו־אסטרטגי של המסדרון מחדד את היתרונות הטמונים בחיבור, בחיזוק ובהשלמת התשתיות הקיימות בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה. היינו בין נמלים, אוטוסטרדות ומסילות ברזל (דוגמת נתיב ימי שאורכו 2,565 ק"מ מנמל ג'בל עלי בדובאי, מהנמלים הגדולים בעולם, לנמל חיפה, כשנכון להיום חסרה מסילת רכבת באורך של 745 ק"מ להשלמת התוואי). כמו כן יפותחו ויחוזקו תשתיות כגון רשתות חשמל ומערכות תקשורת דיגיטליות שונות הכוללות בין השאר כבלי סיבים אופטיים.
מנוע צמיחה קולקטיבי
התבוננות מקרוב מראה כי מהלכים אלה צפויים לגוון ולקצר משמעותית את שרשרות הייצור והאספקה הגלובליות, תוך הפחתת התלות בסין, וכן להוביל לצמצום של כ־30־40% בעלויות המעבר של נוסעים, סחורות ושירותים.
יתרה מכך, הקמת המיזם חשובה דווקא כעת, נוכח צמיחתה המטאורית של הודו - הכלכלה החמישית בגודלה בעולם עם תמ"ג של 3.3 טריליון דולר ושיעור צמיחה ממוצע של 6.7% עד 2030. קיימת לכך חשיבות במיוחד בימים אלה של האטה בצמיחה העולמית ודשדוש הכלכלה הסינית, לצד גידול ברמות החוב ובהיקף משברי החובות הלאומיים של רבות ממדינות העולם, שחלקן מעורבות בפרויקט הקמת התשתיות הסיני (BRI) דוגמת פקיסטן, בנגלדש, קניה ולאוס.
המיזם מהווה נקודת מפנה קריטית. חרף האתגרים המדיניים, הכלכליים והאופרטיביים השונים – צפויה להירשם בטווח הבינוני־ארוך קפיצה דרסטית בהיקף הסחר הבינלאומי ובשיתופי הפעולה הבילטרליים והמולטילטרליים שיובילו לפיתוח, לשגשוג וליציבות האזור. לדוגמה, היקף הסחורות העוברות בנמלי ישראל, המגיע כיום ל־3 מיליון מכולות בשנה, צפוי לצמוח ולהגיע ליותר מ־15 מיליון.
כל אלה, בתורם, עשויים לחזק את השיתופיות והכדאיות שיעודדו השקעות ויהוו הזדמנויות לפריצת דרך כלכלית, תוך מינוף וצמיחת הכלכלה האזורית והגלובלית. לא בכדי מתואר המסדרון כפרויקט תשתיות ענק החוצה ימים ויבשות. מעבר לבלימת התפשטות השפעתה של סין ברחבי העולם, בדגש על מדינות מפתח בעיקר במפרץ הפרסי, הקמתו נועדה להוות חלופה אסטרטגית לפרויקט "החגורה והדרך" המוצג על ידי ארה"ב כ"פרויקט החובות" הסיני.
התבוננות מקרוב מראה כי בניגוד לבעלות של סין על פרויקט הדגל שלה ולמימון הבלעדי שלה (בין השאר באמצעות הקמת בנק ה־AIIB), עוצמתו של מיזם ה־IMEC טמונה בחוזקן וביציבותן הכלכלית של כל אחת מהשותפות בו, בכוח הכלכלי המצרפי שלהן, וכן בהיקף הסחר העכשווי והפוטנציאלי ביניהן.
כמו כן, אף כי לא פורסם עד כה מהו היקף התקציב שיושקע במיזם, כבר עתה מסתמן כי מדובר במימון משותף הכולל השקעות של מיליארדי דולרים בעיקר מצד ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות המפרץ, תוך שילוב בין יוזמת כלכליות שונות (דוגמת יוזמת ה־PGII, שנועדה להתחרות ביכולות הסיניות לקדם תשתיות גלובליות) לצד סיוע פיננסי מצד הבנק העולמי, חברות מסחריות ותאגידי ענק שונים.
עובדה זו כשלעצמה מהווה אינדיקציה לראייה ריאליסטית ופרגמטית לצד מפגש האינטרסים, רצינות הכוונות ופיזור הסיכונים מצד כל שותפות המיזם.
השלכות גיאופוליטיות
אין ספק כי הקמת המסדרון צפויה להפוך למוקד כלכלי גלובלי, שבו על ישראל להיות מעורבת. מוקד אסטרטגי המושך אליו השקעות אדירות ומהווה תוצר של אירועים, תהליכים ושינויים רבים המתחוללים בעולם, ובהם כאמור דשדוש הכלכלה הסינית לצד צמיחת הכלכלה ההודית.
מעבר להגדלת היקף הסחר ולהגברת הנגישות של שותפות הפרויקט ושאר מדינות האזור לשוקי היעד השונים בתת־היבשת ההודית, וכן של הודו לשוקי אירופה, צפון אפריקה וצפון אמריקה, הקמת הפרויקט צפויה לקדם ולפתח תחומים נוספים ובראשם ביטחון אנרגטי, תקשורת דיגיטלית, אנרגיה ירוקה ותעשיית המזון.
הקמת המסדרון מבוססת גם על הפעילות במזרח התיכון, העובר טלטלות ושינויים מרחיקי לכת (דוגמת הפשרת היחסים בין סעודיה ואיראן). באזור זה מרוכזים 52% מעתודות הנפט העולמיות ו־43% מעתודות הגז הטבעי, כשהמפרץ הפרסי מהווה כר פורה לשוקי ההון (חברות באבו דאבי היוו 14% מסך ההנפקות בעולם במהלך הרבעון הראשון של השנה). כל אלה צפויים להרחיב את היקף העסקים ולמשוך זרם חדש של השקעות הון מקומיות, אזוריות וגלובליות.
וכך, כשמומחים פיננסיים מעריכים כי בעשור הקרוב כ־55% מהעלייה בתמ"ג העולמי יגיעו מאזור אסיה והפסיפיק, וכי הודו תעקוף את יפן ותהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם עד 2030, כבר עתה ברור שהקמת המיזם המחבר בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה מהווה "מכרה זהב" המשקף במידה רבה את השינויים העצומים המתחוללים בכלכלה העולמית ובמאזן הכוחות הגלובלי.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, משברים בינלאומיים וטרור עולמי