צריכת הגלולות נגד בחילה בוושינגטון עלתה בימים האחרונים באחוזים רבים, לאור העובדה שהממשל האמריקאי נחלץ בכל הכוח, מלא־מלא, לעזרתה של ישראל. האמריקאים, מהנשיא ביידן ועד אחרון היועצים הזוטרים במועצה לביטחון לאומי, מתעבים את הקואליציה המטורללת של נתניהו תיעוב עמוק. עם חלק ממנה (שרי הציונות הדתית, למשל), הם בכלל לא מוכנים לבוא במגע. אבל בימים אלה, כשישראל ניצבת בפני הסכנה החמורה ביותר בעשורים האחרונים, כשהמכה שספגה ביומיים האחרונים עולה בחומרתה על כל המכות שספגה עד היום, כשההרתעה שלה זרוקה על הרצפה ומדממת, אמריקה צריכה להתייצב. ואמריקה התייצבה. יש לזה חשיבות עליונה, לא פחות.
ביידן הבהיר: "נעביר סיוע צבאי לצה"ל"; והצעד החריג של ארה"ב עבור ישראל
זה התחיל עם הנשיא ביידן עצמו, בקולו, בטון שאי אפשר לפרש אלא כאזהרה אמריקאית אותנטית ורצינית לכל מטורפי האזור, לבל יעזו לנצל את ההזדמנות. זה נמשך בשיגורה היום, של שייטת אמריקאית אימתנית, ובראשה נושאת המטוסים ג׳רלד פורד, לתמרונים מול חופי הארץ. שייטת כזו, שמסוגלת לבדה להפוך את לבנון לעיי חורבות בזמן קצר מאוד, אמורה להיות הרמז שחסר לנסראללה כדי להבין מה שמנסים להסביר לו. בהמשך צפויה הודעה על אספקת כמות גדולה של נשק, תחמושת, פצצות ג׳יידם, מיירטי כיפת ברזל ועוד מכל מה שאנחנו גומרים בכל פעם כשנפתח כאן סבב כזה או אחר.
אני נזכר ביחס של כנופיית הקואליציה הנוכחית לאמריקאים, בכל הזדמנות שהיא. בכלי ריק בשם עמיחי שיקלי, שהתגולל לא מזמן על השגריר האמריקאי טום ניידס, וגער בו ״תפסיק להתערב בעניינים שלנו״. ניידס לא התבלבל ואמר אז לשיקלי, ״אתה לא באמת רוצה שלא נתערב בעניינים שלכם״. אני מעריך ששיקלי בכלל לא הבין למה הוא מתכוון.
ועוד לא הזכרנו את הגרנדמייזר ירום הודו, שהתפוצץ על האמריקאים: ״שלא יטיפו לנו, ראינו מה הם עשו באפגניסטן ובעיראק״. כן, גאון. וראינו גם מה הם עשו ברכבת האווירית של יום כיפור, ומה הם עושים עכשיו, ומה הם עושים כל ימות השנה עם 4 מיליארד דולר סיוע צבאי שדופק כמו שעון פעם בשנה. ובן גביר, הפירומן המקצועי, שהודיע ש״אנחנו לא עוד כוכב על הדגל האמריקאי״. מר בן גביר, אם הקואליציה שלכם תמשיך ככה, בקרוב נתחנן להסתנן איכשהו לדגל שלהם. ואי אפשר בלי גדול הדור ניסים ואטורי, שהזכיר לכולנו ש״בצוק איתן אובמה עשה אמברגו נשק, ובגללו מתו חיילים״. אגב, מר ואטורי, בגלל מי מתו חיילים השבוע? זה גם אובמה?
הדג הזה מסריח מהראש. את הכרסום הזוחל במעמדנו בוושינגטון הגה, יזם והוביל בנימין נתניהו. הוא הראשון שהעז לסייע למועמד בבחירות לנשיאות (מיט רומני) להסתנן לנאום בפני שני בתי הקונגרס מאחורי גבו של נשיא מכהן (אובמה), לנקוט עמדה במאבק שבין שתי המפלגות הגדולות בארה״ב ולתקוע לאמריקאים אצבע בעין בכל הזדמנות. מה הפלא שגמדי הגינה מתפרעים, אם כך נוהג הדחליל?
צריך לחזור ולשנן: הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של ישראל היא אמריקה. הידיעה של האזור כולו, מאיראן ועד יפן, שמי שפוגע בנו מסתבך עם אמריקה. שיש לנו את הגב האמריקאי בכל מצב ובכל מזג אוויר. שהדרך לוושינגטון עוברת בירושלים. כל מי שמזלזל בזה, כל מי שפוגע בזה, הוא פושע. גם כך ביידן נחשב לנשיא הדמוקרט האחרון שאוהד את ישראל מהבטן ומהלב. הוא הגדיר את עצמו ״ציוני לא יהודי״, והוא מתכוון לזה. אבל העובדה שהוא מעז לא לזרום עם הסוכות של צבי סוכות הופכת אותו, בעיני הכנופיה שהשתלטה על מדינת ישראל, לאויב העם. מחריד.
אתמול בערב, אחרי ששמע את הביקורת, מינה בנימין נתניהו ״צוות״ לניהול המגעים להקמת ממשלת אחדות. אל תעצרו את נשימתכם. האיש הזה מינה מאות צוותים לאלפי משימות שלעולם לא בוצעו או יצאו לפועל. התנהגותו מתחילת המלחמה מוכיחה שוב שהוא לא כשיר. הוא יודע את העובדות יותר טוב מכולם. הוא יודע שהקבינט הנוכחי שלו לא מסוגל לנהל פיצוציה. הוא משווע ללגיטימציה. לאומית ובינלאומית. הוא משווע לניסיון המבצעי והצבאי של גנץ ואיזנקוט, לחיזוק של לפיד, בן ברק, שטרן ורבים אחרים. יודע, ולא נוקף אצבע.
היוזם היה יאיר לפיד. בשיחה ביניהם בשבת, הפתיע לפיד ואמר לנתניהו שהוא מוכן להצטרף לממשלה מיד, בתנאי שהגורמים הקיצוניים ייצאו ממנה. אמירה חשובה ומדויקת. נתניהו צריך לבחור אם הוא פונה חזרה למחוזות השפיות, או ממשיך להחזיק גן ילדים של פירומנים. הוא ואנשיו טוענים כבר שנה שיש עליו חרם, ולכן הוא נאלץ, נעבעך, להקים ממשלה עם הקיצונים. אז הנה: יש מלחמה שנראית קיומית ויש הסרה של ה״חרם״. אתה יכול לנשום לרווחה, מר נתניהו, ולשלח את הפירומנים לדרכם. לא?
בשלב הזה עשה בני גנץ את השגיאה שלו, ורמז לנתניהו שהוא פנוי להובלה בלי תנאים מוקדמים. מנהיג שפוי ואחראי היה מנצל את ההזדמנות, קורא לגנץ וסוגר איתו מיד. בלי פטפוטי סרק ובזבוזי זמן. לא נתניהו. הוא מתחיל להתלבט. אולי זו מלכודת? ומה אם גנץ יבקש זכות וטו? הדחיינות הקבועה ההיא, חוסר האונים, אי־היכולת לקבל החלטה וליישם אותה בצורה חדה וחלקה.
האיש לא כשיר לנהל את המלחמה, האיש לא כשיר לנהל את המדינה, האיש לא כשיר לנהל שום דבר. אבל זה האיש שנבחר לנהל. אז מה שנותר לנו זה להתפלל. כבר יומיים מפמפמים חסידיו תיאוריית קונספירציה, שלפיה המחדל המודיעיני־מבצעי הגדול של צה״ל הוא תולדה של בגידה. כן, כן, יש בוגדים בתוכנו. כנראה שהצמרת הצבאית שלנו התגייסה בחשאי לחמאס ומקבלת דולרים במזוודות מהשליח הקטארי.
התיאוריה הזו עושה לעצמה כנפיים ברשתות, והיא לא נולדה יש מאין. היא נולדה בסביבה הכי קרובה של נתניהו, וגם הוא עצמו, בשיחות סגורות, מדבר עליה. מדובר בלא פחות מטירוף הדעת. המרדה, הפצת מידע כוזב במטרה לרפות את ידי הצבא והעם במהלך מלחמה. בנסיבות האלה אפשר היה לצפות שנתניהו עצמו, בקולו, יהרוג את הגל העכור הזה וייתן גיבוי לכל מי שנלחמים עכשיו על חיינו. איפה. אין לו זמן. הוא לא פנוי. הוא לא מודע. הוא לא מסוגל.
האיש שעמד בשערי אשקלון בסיום ״עופרת יצוקה״ והודיע חגיגית שהוא ייתן לצבא הוראה להפיל את שלטון חמאס ולעקור את בסיסי הטרור מעזה, עשה את ההפך המוחלט: בנה את חמאס, הציף אותו בכסף והשתמש בו להחלשת הרשות הפלסטינית. עכשיו, כשקלונו הפך לאסוננו, הוא מחפש בוגדים.