"צריך למצוא מלים חדשות שיבטאו מחדש ובאמת את המונח ידידות", אמר בכיר יהודי, פעיל ותיק ומוערך בניו יורק על נאומו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. רבים בארה"ב ולא רק יהודים התפעלו והתרגשו מנאום התמיכה בישראל שנשא הנשיא ג'ו ביידן ביום שלישי. "נאום היסטורי", היו המלים שנשמעו בכל תגובה כאילו תואמו מראש בין הדוברים.
בצה"ל מודים לראשונה: "שעות לפני המתקפה היו סימנים, אך לא בעוצמה שהייתה"
"חיזבאללה חכם מאוד"; "נתניהו מאכזב": הנאום הבלתי נתפס של טראמפ
"נאום של מנהיג אמיתי", אמרו פרשנים ותיקים בוושינגטון. "ביטוי תמיכה חסר תקדים", התלהבו בכירים יהודים, מהם פעילים ותיקים בקהילה, שבעברם הציבורי קשרים הדוקים עם הבית הלבן. רב אורטודוקסי, מוכר ואהוד ברובע קוווינס אמר, "זה היה נאום של הטפת מוסר. ביידן לימד אותנו, את היהודים כאן ובישראל, איך לאהוב את ישראל ואיך לתמוך במדינה ולא רק בעת צורה ומצוקה". "זה היה מעשה של רשע מוחלט", הוקיע ביידן את התקפת החמאס.
"האכזריות של חמאס, הצמאון הזה לדם, מזכירים את מעשי הטבח הנוראיים ביותר של דאעש", "לזה מתכוונים כשמדברים על 'טרגדיה אנושית' – זוועה בסדר גודל מחריד", "אבל אנחנו נמשיך להיות מאוחדים, נמשיך לתמוך בעם בישראל הסובל מאובדן שאין לתארו במלים ונמשיך להתנגד לשנאה ולאלימות שבטרור". בכירים יהודים בקהילה שקראו את תוכן הנאום במלואו אמרו, "זה נאום שראש הממשלה נתניהו צריך וחייב היה להשמיע בירושלים. נאום שהישראלים צריכים וחייבים לזכור ולהפנים".
האמת היא, שדבריו של הנשיא ותגובתו החד-משמעית להתקפת החמאס אינם מפתיעים ואינם צריכים להפתיע. אין בזירת הפוליטיקה האמריקאית הפנימית ובתחום מדיניות החוץ שלה, פוליטיקאי ומדינאי שיכולים להתחרות ולהתמודד בג'ו ביידן באהדתו לישראל, בתמיכתו הטבעית בישראל, באהבתו האמתית את העם בישראל. אם יש בישראל מי שהופתעו הם אלו, השרים וחברי הכנסת מהימין הדתי, שתקפו את הנשיא על "התערבותו בענייניה של ישראל", שלעגו להצהרותיו הביקורתיות על הממשלה המטורללת, שביטלו בבוז את ההתרעות שהשמיע מתוצאות ההתנהלות הקיצונית של שרים.
שרים אלו, כמו ירוחם שיקלי, הוכיחו שהם לא רק חסרי כישורים וידע בתחומים שעליהם הופקדו. הם נחשפו כמי שאין להם שביב של מושג, שבריר של הבנה והכרה מה היא ארצות הברית של אמריקה עבור ישראל, מה הייתה והינה. לך תסביר לשיקלי או לעמיתתו סילקין או לרוטמן את המלים "התמיכה בישראל איננה עניין מפלגתי או פוליטי. זה עניין של הביטחון של עולמנו, הביטחון של ארצות הברית של אמריקה". בלי שיאמר זאת במפורש, נאומו של ביידן כלל גם הסבר מרומז לסירוב שלו, להמנעות המופגנת שלו שנמשכו חודשים לדבר עם ראש הממשלה נתניהו ולהזמינו רשמית לבית הלבן.
נאומו של ג'ו ביידן היה גם מסר לאויביה של ישראל, במיוחד לאיראן. מסר של אזהרה והתרעה חד משמעויות מנסיונות לפגוע בישראל. מסר שכהוכחה לאמיתותו ולעוצמה הפרקטית הטמונה בו, התלוותה ההחלטה לשגר לאיזור נושאות מטוסים ושייטות. דיפלומטים בכירים וותיקים במרכז האו"ם בניו יורק מהם מומחים ידועים בנושאים מזרח תיכוניים העריכו את הנאום כחלק מרכזי בתוכניתו של הנשיא ביידן לפעול ולקדם הסכם בין ישראל לסעודיה. להערכתם, התמיכה הסוחפת, הבלתי מוגבלת בישראל שהנשיא ביטא והפגין בנאומו, היתה גם פנייה עקיפה לסעודיה.
"הנשיא ביידן הבהיר לריאד באופן הכי חד משמעי, שישראל היא בעלת בריתה הבלתי מעורערת של ארה"ב, שאין לה תחליף", אמר בשיחה שלא לייחוס סגן ראש משלחת מערבית באו"ם. "ביידן אמר לסעודים, כדאי לכם להגיע להסדר עם ישראל, כדאי לכם הצטרף למה שיהיה משולש של מדינות, ארצות הברית, ישראל וסעודיה, שיהיה מעוז מדיני, כלכלי, חברתי שיבטיח שלום ויציבות באזור". אין ספק, נאומו של הנשיא ג'ו ביידן הוא אירוע מדיני שנוכחותו תיצרב בזירה הפוליטית הבינלאומית ותשפיע לא רק איזורית – גם על הפוליטיקה בבמה העולמית.