זה לא דומה לשום דבר. זה כמו מדע בדיוני. פנטזיה. יום שלם. 24 שעות שבהן מדינה על כדור הארץ פשוט נעלמה. אין תקדים למדינות שנעלמות. ב־7 באוקטובר זה קרה. היו אנשים, היו אזרחים, והיה חלום בלהות שלא נגמר. לא הייתה ממשלה, לא משטרה ולא צבא. לא אנשים שיודעים מה צריך לעשות, לא מנהיגים שמחליטים ומבצעים. כל הכוח והחוסן והיכולות והמפקדים עם הדרגות והגברים הגבוהים והחכמים שהמציאו ופיתחו ופיקדו והתקדמו; כל הבינה והאומץ והניסיון והיכולת - הכל התגלה כפסאדה, קצף על פני המים. אין הרתעה ואין התרעה. אין גדר, ואין מכשול. הכל נעלם כלא היה, כאילו האדמה בלעה את המדינה.
כך נספר לדורות הבאים את המאורעות האיומים של שבת, שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023. הניין אילבן של ישראל. אז הבנו ששום דבר כבר לא יהיה אותו דבר. זה לא כיפור ולא רצח רבין. הכל מזכיר אותם באווירה, אך שום דבר לא דומה. בדרך כלל אחרי קטסטרופה מגיעה עזרה. חשבנו שככל שהזמן עובר אנשים ניצלים, מספרים, מסכמים את האירוע. אבל לא כאן. ככל שהשעות חלפו, המציאות נהייתה איומה ומזעזעת יותר.
אזרחים מזהים את קרוביהם נחטפים לעזה, ואיש לא עוצר את החוטפים. הם נכנסים באופנועים ויוצאים עם שבויים. הם עושים בנו כבשלהם. טובחים, רוצחים, משתוללים. כמו עדר מכרסמים, מסתובבים ביישובים כמסוממים. כמו זומבים שמריחים דם. כמו ג'וקים שפתחו להם את הביוב. אין איש שמנהל, שמגיע, שמפקד, שמפסיק את זה, למען השם. החוזה הופר זה מושג מלפני הספירה, מהשבוע שעבר. ראוי להחזיר אותו בהקשר רחב יותר. המדינה שנעלמה חזרה אחרי יממה - אך זו לא אותה המדינה.
במי נבטח עכשיו, למי ולמה נאמין? לזה שצה"ל חזק, לזה שהוא יכול למוטט את שלטון חמאס? נאמין לשר הביטחון שהוא יודע מה צריך לעשות? שהוא מספיק מוכשר לתכנן ולהיזהר? למי אפשר להאמין בשעה הזאת? למפקדים הבכירים? לרמטכ"ל, שהוא כשיר לתפקידו? לראש אמ"ן? מישהו יודע מה קורה עם האיש הזה בכלל? כרגע כולם צריכים לתת לנו דין וחשבון לפני שאנחנו נותנים להם את ילדינו.
לעולם לא נתבטל בפניכם עוד. נבחרתם להנהיג, התמניתם לתפקיד, קיבלתם אחריות. תוכיחו לנו כל רגע שאתם ראויים. חיינו בידיכם ונכשלתם בכישלון המטורף ביותר שהנהגה יכולה הייתה להיכשל בו. כשנתניהו הציג את ממשלתו, הוא טען שזו ממשלה טובה לישראל. גם מי שלא הצביע לו, נתן צ'אנס וקיווה שהוא צודק. איחלנו לבן גביר, סמוטריץ' ודרעי הצלחה, גם אם הם לא כוס התה שלנו, כי ההצלחה שלהם היא ההצלחה שלנו. אך את הכישלון שלהם - מי ישורנו.
מסיבת טבע הפכה למסיבת טבח. יישובים לגיא הריגה. קשישות וצעירות, ילדים וגברים נחטפים. המילה מחדל קטנה על האירוע. זו שרשרת בלתי נגמרת של כישלונות אדירי ממדים של אסופת מנהיגים שלא מתאימים לתפקידם. אדם עם היגיון וקצת בושה לא היה מגיע לישיבת הממשלה ושואל אם הם מבינים את האנגלית שלו, כמו שעשה סמוטריץ'. אישה עם שאר רוח ואינטליגנציה לא הייתה פונה לראש הממשלה ואומרת, יש לי משפיענים ואני לא יודעת מה מותר לי להגיד להם לעשות. זה קרקס עצוב של שרים קטנים שאינם יודעים היכן הם חיים.
אזרחים לא מצליחים לישון בלילה מדאגה ופחד. בימים האחרונים היו כאלה שדיברו על בגידה בתוך צה"ל. הבגידה היא של ממשלה באזרחיה. בגידה של מנהיגים במחויבות שלהם. לא בגידה קטנה של חייל בשטח, זו בגידה קולוסאלית וגרנדיוזית באמון, בתפקיד, במחויבות, בשליחות. לרבים האירוע הזכיר את יום כיפור, התאריך, ההפתעה, ההלם. זה יותר הזכיר את השואה. לא בממדים, אלא בהרגשה. נאצי במדים עומד מעל ילד או קשיש ויורה. גורר אישה משערות ראשה. מעלה על ג'יפ אם עם שני ילדיה.
לכל מי שחושב שזה לא הזמן - זה בדיוק הזמן. אי אפשר לתת למי שנכשל לנהל את המערכה. האחראים לא צריכים לשים את המפתחות, אלא לקפוץ מהגגות. כולם אומרים שאין ספק שישראל תנצח. ערוצי הטלוויזיה הפכו את הססמה ללוגו לשידוריהם. בערוץ 14 צירפו גם "בעזרת ה'". הקלישאה אומרת שאין מנצחים במלחמות - נקווה שגם הקלישאה טועה.