ההסלמה בצפון אינה מקרית והירי אתמול לעבר מפרץ חיפה מבטא בפועל מדרגת הסלמה נוספת בגבול מול חיזבאללה, במקביל להמשך ההתקרבות של כוחות צה״ל לעבר בית החולים שיפא בעזה. הכול קשור אחד לשני, גם כאשר חיזבאללה טוען כי עליית המדרגה היא תוצאה של פגיעת כוחות צה״ל באזרחים לבנונים שנהרגו. הטענה עצמה ככל הנראה נכונה, כאשר מסתמן שבצבא ירו לעבר כלי רכב שנחשד למוביל פעילי חיזבאללה שהתכוונו לבצע ירי נ״ט.

לידיעת מפקדי החמאס: עסקת הנשק הענקית שצפויה בין ארה"ב לישראל 
הוחזקה ליד ביה"ח שיפא: פרטים חדשים נחשפים על שחרור אורי מגידיש 
מתקרבים לביה״ח שיפא בעזה: נשקל - פרויקט בינלאומי לבית חולים באונייה מול הרצועה 

אבל לפני הכל, ההסלמה הנוספת במצב בגבול הצפון קשורה בקשר ישיר למתרחש ברצועת עזה. בלבנון דיווחו כי את ירי הרקטות ביצע חמאס לבנון. כך למעשה מבקש חיזבאללה לנסות ולנהג את העימות המסלים מול ישראל, בבחינת "זה לא אנחנו שביצענו את הירי אלא הם". את המשחק הזה של חיזבאללה אסור לישראל לקבל. גם אם היד ששיגרה את הרקטות לעבר ישראל צבועה בירוק של חמאס, הראש המכוון ומנהג את המערכה בחזית הצפונית הוא זה שעונד את הסרט הצהוב של חיזבאללה על מצחו.

יחסי הגומלין בין חיזבאללה ושלוחת חמאס לבנון הם יחסי פרוקסי מובהקים, תחת המטריה האירנית שמשלימה את הציר המשותף ומספקת מימון ואמל״ח לחיזבאללה. פעילות חמאס לבנון אינה בשום דרך פעילות עצמאית, אלא תלויה באופן כמעט מוחלט באישור חיזבאללה לירות רקטות לעבר ישראל, להיקף הירי ולטווחים. השיפור ביכולות של ארגון הטרור הפלסטיני מקורו בהידוק הקשרים, האמל״ח והאימון שהם מקבלים מחיזבאללה, והמימון מאיראן.

סיומה של מלחמה האזרחים בסוריה והידוק שיתופי הפעולה שבין איראן, חיזבאללה וחמאס בעזה, הם אלה שאפשרו גם את חיזוק תשתית הטרור של חמאס בדרום לבנון תחת העין המפקחת של חיזבאללה. כבר מהשלב הראשון של המלחמה בעזה פעלו ארגוני טרור פלסטיניים, בהם גם הג׳יהאד האסלאמי, בכוח משותף עם חיזבאללה, שהתמקד כבר בשלב הראשון בירי נ״ט לעבר הגבול ושלח את ארגוני הטרור הפלסטיניים למשימות חדירה לשטח ישראל.

אל מול ההתפתחות הזו ישראל צריכה לפעול בתגובה כאילו חיזבאללה הוא זה שירה את הרקטות. לאחר 32 יום של מלחמה, זו גם ההזדמנות של ישראל לפגוע באופן קשה בתשתיות הטרור של חמאס בלבנון ולגבות מחירים מפעיליו, לאחר שעד עכשיו זה לא נעשה. הניהוג שמבקש חיזבאללה לעשות באמצעות החסות לאותם ארגונים נועדה בין השאר לייצר לישראל דילמה נגד מי להגיב. שיטת הפעולה הזו אינה חדשה, ולחמאס בעזה יש ניסיון רב־שנים של שימוש בארגוני טרור אחרים על מנת להסיר ממנן לכאורה את האחריות, אך במקביל לנסות ולהפעיל לחץ על ישראל.

חיל אוויר כאמור צפוי להתמקד בתגובתו נגד תשתיות הטרור של חמאס לבנון, אך הוא יהיה חייב להגיב גם כלפי חיזבאללה, שמחפש לעשות את הבידול על מנת לאפשר לעצמו מרחב פעולה גדול יותר. את משחקי הפרוקסי של חיזבאללה אסור לישראל לקבל, והמסר חייב להיות ברור ומכוון לאחריות חיזבאללה ומה שנותר ממדינת לבנון בלבד - וכל השאר זה בונוס. ככל שתתקדם ישראל לבית החולים שיפא בעזה, הגבול הצפוני, כך נראה, ילך ויתחמם, ואיתו גם הדילמה של ישראל אם להגביר באופן משמעותי את עוצמת התקיפות נגד חיזבאללה, ללא כל קשר לשאלה מי ארגון הטרור שלקח אחריות על הירי.

כוחות צה״ל הולכים וסוגרים כאמור על בית החולים שיפא. כוחות צה״ל אחרים פועלים כבר כמה ימים באזור חוף עזה, בשכונות תל אלהווא ושיח עגאלין בדרום־מערב עזה, ובמקביל כוחות צה״ל החל מאתמול פועלים כבר במחנה הפליטים שאטי, בדרך לשיפא. לא במקרה בחרו אתמול בצה״ל להפיץ תמונה של מפקד אוגדת עזה, תת־אלוף אבי רוזנפלד, על חוף הים של עזה. זה שהיה נצור בחמ"ל כאשר מחבלי החמאס פשטו והשתלטו על האוגדה והגיעו עד לשולחן המפקד בלשכתו. דרך התמונה הזו נראה כי בצה״ל ביקשו להעביר מסר שהוא מעבר להשבת כבודו האישי של מפקד האוגדה, חודש לאחר מתקפת הטרור ושל חמאס ותחושת ההשפלה ועומק המחדל של צה״ל שנחשפו באותה שבת ארורה.

בדרך לבית החולים העזתי יש לצה״ל יעדים ותשתיות טרור רבים להתמודד איתם מעל ומתחת לקרקע, בעיר המנהרות התחתית של רצועת עזה. ברובעים העירוניים הללו עזה הופכת להיות מסוכנת עוד יותר. שיפא, יותר מאשר סמלי שלטון אחרים ברצועת עזה כמו המרובע הביטחוני או שכונת רימאל, מותג על יד ישראל כבר מהשלב הראשון של המהלך הקרקעי כסמל המאבק כנגד חמאס על העיר עזה.

למרות המרחק הקצר יחסית מבית החולים שאליו הגיעו כוחות צה"ל, בדרך לשם צפויים ימים ארוכים של קרבות ואיתור תשתיות טרור. באזורים הללו צפויה הלחימה מול חמאס להיות קשה במיוחד, כאשר למרות המכות שסופג ארגון הטרור, עוצמת האש ואלפי הלוחמים של צה״ל שנמצאים כבר אחרי שערי העיר, אין כל הערכה בצה״ל כי חמאס קרוב להניף דגל לבן ולהיכנע. לחימה בתוך עיר עם בניינים גבוהים ואזרחים שעדיין נותרה בה, לא דומה כלל ללחימה שניהל צה״ל באזורים הכפריים של צפון הרצועה או בפאתי העיר עצמה.

כבר בימים הקרובים צפוי להתחיל הסיפור האמיתי, שאמור להיות קרב היסטורי על העיר עזה, שצבועה בצבעי הירוק של חמאס. עד לשלב הזה, למרות המחירים הכבדים בחיי לוחמינו בסוג כזה של קרב, החטיבות המתמרנות, בליווי קרוב מאוד של חיל האוויר ומודיעין טקטי טוב שמגיע עד לרמת מפקד הכיתה בשטח, אפשרו לצה״ל התקדמות מרשימה באחד האזורים הקשים ביותר ללחימה עבר צבא מערבי שנלחם מול טרור ואויב נעלם, שמנצל את עד תום באופן הציני ביותר את האוכלוסייה האזרחית. הצפיפות העירונית, רשת מנהרות המטרו והשימוש המובהק באוכלוסייה אזרחית כמחסה ומגן אנושי הופכים את עזה לאחד היעדים המרוכבים ביותר למלחמה מול טרור שאיתם התמודד צבא מערבי, לבטח בשני העשורים האחרונים.

עד לשלב הזה כאמור מצליח צה״ל להביא לידי ביטוי את פער העוצמות מול חמאס בשדה הקרב, אבל זאת עם שני סימני אזהרה מהבהבים: המוכנות להתמודדות עם איום המנהרות באוזר עירוני קשה ללחימה, שבו חמאס יעשה שימוש גם בבניינים הגבוהים שבעיר ובמלכודי רחובות ובתים בחומרי נפץ, ואיום הנ״ט, שממשיך להיות ה־בעיה של צה״ל בלחימה הנוכחית. הקרב על לב העיר עזה מבחינת הצבא יסמן את הנתיב להכרעת חמאס להמשך. הפערים האדירים יכריעו בסופו של דבר לטובת צה״ל, אבל לדרך תהיה חשיבות רבה.