1 משוגעים, רדו מהגג
התחרות על מינוי השר ההזוי ביותר מבית היוצר של בנימין נתניהו קשה ואכזרית. אל קו הגמר העפילו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. כבר לא מדובר רק בפוטנציאל הנזק, אלא בנזק השוטף של השניים - שהולך וגדל משבוע לשבוע. סמוטריץ' זכה בקרב בנקודות, אך גם בן גביר נתן פייט לא רע.
מתקפה על סמוטריץ': "גם לפני המלחמה היה שר כושל"
גפני טען שסמוטריץ' מעכב העברות למפונים - ואז חזר בו
כלכלה בצל המלחמה: "לא יהיה מנוס מדיון מחודש בתקציב 2024"
המינוי של סמוטריץ' כשר אוצר נכפה על נתניהו פוליטית והוא מסתמן ככישלון, כמו היערכות צה"ל למתקפת חמאס. היו מועמדים מקצועיים מצוינים כמו אלי כהן או ניר ברקת, אבל נתניהו כדרכו התעקש להיכשל. שר האוצר בקיא בחולשותיו של ראש הממשלה כמו מורה לגיאוגרפיה במפה.
"שקרן בן שקרן" הוא רק מאפיין אחד בקורות החיים שהדביק לו. הוא מנצל עד תום את מעמדו הפוליטי, ובענייני האוצר יכול לעשות מה שהוא רוצה. ללא מגבלת הכוח, שר האוצר מהלך כטווס צעיר ויהיר, הלוקה בראשיתה של תסמונת נפוליאון עם סימני משיחיות מתקדמים. הוא זחוח מהכוח העצום שנפל בחלקו ואינו מתעניין בפרטים הקטנים, אבל מצטייד בססמאות בומבסטיות.
שר האוצר משחק בביטחון המדינה בעיכוב העברת הכספים לרשות הפלסטינית. כשסוף־סוף מתרצה, הכסף מועבר באי־חשק כאילו זאת קופת דן חסכן משפחתית. לקינוח הוא מקזז 275 מיליון שקל, כמו ניכוי מס במקור. המשחק הפוליטי המסוכן מתכתב עם ה"בייס" שלו, אף שהציבור הרחב אמור להיות "הבייס". וכשהסמוטריץ' עולה לו לראש, הוא גם מפסיק לספור את הדרג המקצועי.
אם בתחילת כהונתו עוד נזהר בכבוד פקידיו, היום הם כמו אוויר. הוא החל במדיניות הפרד ומשול וסכסכנות בתוך המשרד, כמו הניסיון להכפיף בניגוד למקובל את ראשי האגף למנכ"ל. צירוף מיכל עבאדי בויאנג'ו לצוות המייעץ לחשכ"ל אינו מבשר טובות. בראיון השבוע לגל"צ מתח סמוטריץ' ביקורת על הדרג המקצועי, והבהיר שמי שהמדיניות לא מוצאת חן בעיניו מוזמן להסיק מסקנות. מקורביו הוסיפו: "שר האוצר לא ייתן לאף אחד לפגוע בציבור ולמנוע ממנו לקבל את המענה שהוא זקוק לו במלחמה".
ואני תמה על רקע ה"המלצה" של השר, מה עדיין עושים באוצר הממונה על התקציבים יוגב גרדוס או היועץ המשפטי אסי מסינג. היכן מתחבאת היושרה המקצועית שלהם, אפילו שמדובר בעיצומה של המלחמה. בזמן כהונת ישראל כ"ץ כשר אוצר, המנכ"ל והממונה על התקציבים הניחו את המפתחות על הרבה פחות. נכון שאפשר ורצוי לחלוק על עמדות הדרג המקצועי. חלקם מקובעים בתפיסות תקציביות מיושנות, ולא לכולם נפל האסימון המלחמתי, אבל אין ויכוח שרק טובת המשק בראש מעייניהם ולא פוליטיקה קטנה.
כדי להעצים את מעמדו, הוא מכנס פורומים מייעצים של שרי אוצר לשעבר. באמצע השבוע זימן ללשכתו את מנהלי הבנקים לדיון בנושא קרנות הסיוע של המדינה. אף על פי שהפגישה לא תואמה עם בנק ישראל, מי יגיד לא לשר האוצר (חוץ ממנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, שנעדר בגלל אילוצים אישיים). בנקאים סיפרו על האופטימיות הכמעט משיחית שהפגין לגבי מצב המשק, תמיכת העם היהודי והעלייה לישראל.
מצב "מצוין" זה מאפשר שליפות מהמותן של הוצאות תקציביות, כאילו שכחנו שאנחנו סמוכים על שולחן משלם המסים האמריקאי. כמה דוגמאות: השבוע הוא החליט להרחיב את מעגל הזכאים לפיצויי מלחמה מלאים מטווח של 7 ק"מ ל־40 ק"מ, ולכלול מסיבות פוליטיות גם את באר שבע ואשדוד. ומה עם ראשון לציון? ומה עם נהריה? בעזרת השם, הן יסתדרו לבד. השליפה ללא התייעצות עם הדרג המקצועי תעלה לאוצר (כלומר לנו) 9 מיליארד שקל נוספים לשלושה חודשים. הוא ממשיך ומבזבז מיליארדים בפארסת סבסוד מחירי הבנזין למכוניות (נכון לעכשיו עד 15 בנובמבר). זה הדבר האחרון מחויב המציאות במלחמה, אבל גם בעניין זה אינו סופר את פקידי האוצר.
וכמובן ישנם הכספיים הקואליציוניים שלא נבלמים עדיין. ביזיון השבוע שייך לדיון בוועדת הכספים, שם נחשף שגם בסיוע לעוטף הפוליטיקה הקטנה משחקת. התברר שהעברת 1.35 מיליארד שקל למאמץ המלחמה וליישובי העוטף, כולל 600 מיליון שקל לבתי המלון, נמנעת בגלל סכסוך בינו לבין יו"ר ועדת הכספים. כשלח"כ משה גפני נודע ש־450 מיליון שקל מתוכם יגיעו מהכספים הקואליציוניים (למורי המגזר) הוא נרעש ושלח את האוצר להכין שיעורי בית. באוצר נבהלו והתקפלו, משכו את ההצעה וטענו שמדובר בטעות. בעקבות פניית האוצר, התערבה היועצת המשפטית לממשלה וקבעה שבמלחמה לא ניתן לאשר כספים קואליציוניים שאינם מיועדים למאמץ המלחמתי. כדי לאשרם יהיה צורך בהחלטת ממשלה מפורשת.
זו סנוקרת למפלגות החרדיות, שעדיין לא ברור איך יבלעו את הצפרדע בגודל פיל - והסאגה הזאת נוגעת לתקציב 2023 בלבד. המלחמה האמיתית תהיה בתקציב 2024. סמוטריץ' מבין שהתקציב המקורי רלוונטי בערך כמו הכרזת פצצת האטום של השר עמיחי אליהו על עזה. על הפרק מהלכים כמו שיקום יישובי העוטף, החזרת המשק לצמיחה ומציאת מקורות למימון הגירעון. מחלוקות פנימיות מעכבות את הדיון, אבל כבר כעת ברור שהמשימה העליונה, עוד לפני הטיפול ביישובי העוטף, תהיה הלבנת הכספים הקואליציוניים והעברתם לבסיס התקציב. מדובר על 8 מיליארד שקל לפחות.
לפי נתוני האוצר, הוצאות המלחמה נאמדות בשלב זה ב־80 מיליארד שקל - וזה עוד תחשיב אופטימי. הוא כולל גידול של 20 מיליארד שקל בהוצאות המלחמה, תשלומי מס רכוש, תשלום ליישובי העוטף ואובדן ההכנסות ממסים. בהערכות נדיבות נקבע שהגירעון ימריא ל־5% מהתוצר (כלומר ב־100 מיליארד שקל). ואולם בהערכות שמרניות ריאליות יותר, מוערך עומק הגירעון ב־200 מיליארד שקל. אז מהיכן יבוא הכסף?
נתחיל בשאלה הקלה יותר והיא - מהיכן לא יגיע. הוא לא יגיע מאחד מ־38 משרדי הממשלה, מרביתם לענייני כלום ושום דבר. כפי שראינו, נתניהו לא יעז לריב עם סמוטריץ', בן גביר או המפלגות החרדיות, גם אם מדובר בחיסכון של מיליארדים. גם לא נחזה בנס של קיצוץ בתקציבי המעונות, התחזוקה של משפחת נתניהו או בשיעורי פילטיס לרעיה. הרי בעיצומה של המלחמה לא נוגעים בתקציב בית המלוכה. ואולי נראה קיצוץ בשכר חברי הכנסת? ימים יגידו.
מקורות מימון אפשריים הם קרן הניקיון במשרד לאיכות הסביבה, קרן המחצבים וקרן העושר (הגז). על הפרק: ביטול הטבות המס שהובטחו במסגרת התקציב המקורי (כמו נקודות זיכוי להורים עבור מה שמכונה "חינוך חינם"). התקציב יאושר אם בבית המשוגעים המכונה צמרת האוצר, שכולל מריבות בין המנכ"ל, ראש אגף התקציבים, החשב הכללי בניצוחו של שר האוצר, תוכרז הפסקת אש. זה המקום להעלות מהאוב את ההמלצה הבלתי נשכחת של שר האוצר המנוח יגאל הורביץ: "משוגעים, רדו מהגג".
2 עבודה זרה
משבר העסקת העובדים הזרים אינו זר לעוסקים במלאכה. תמיד היה מחסור. בדרך כלל הישראלים התעצלו לעבוד. אלא שבעקבות המלחמה התברר שישראל אינה רק ארץ זבת חלב ודבש, אלא גם ארץ אוכלת עובדיה. 24 עובדי חקלאות מתאילנד מיישובי העוטף נפלו בשבי חמאס. בענף הבנייה העובדים הזרים לא המתינו הרבה ונעלמו חיש מהר מהפיגומים.
ערב המלחמה הועסקו בענף הבנייה 23 אלף עובדים מסין, ממולדובה ומאוקראינה. בנוסף, 70 אלף פועלים פלסטינים הגיעו מהשטחים ועוד 5,000 עובדי ביצוע מסין. התוכנית המקורית הייתה להביא 2,000 ממולדובה ו־5,000 נוספים מסין. עם הודו נחתם הסכם עקרונות לייבוא 3,000 עובדים, אבל המלחמה שיבשה הכל. 5,000 עובדי בנייה עזבו מיידית את ישראל, ובפועל נוצר מחסור של 70 אלף עובדי בנייה - וזו כמות עצומה.
השבוע חזרו אתרי הבנייה לפעול באופן חלקי. בענף הבנייה משקיפים על העתיד בדאגה מהולה בייאוש. מדינות שאיתן נחתמו הסכמים בילטרליים חזרו בהן ולא מאפשרות לעובדים להגיע לישראל. עם סרי לנקה נחתם הסכם עקרונות, אבל לא בטוח שהוא ייושם. המוצא העיקרי שנותר הוא הבאת עובדים באמצעות הסכמים של גופים פרטיים ולא בין מדינות.
"תאגידי כוח האדם הפרטיים יכולים להביא דרך מתווה פרטי 25 אלף עובדים בתוך חודש וחצי", אומר אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה. "זה ייתן לענף חמצן, ובעתיד נוכל להגדיל את המספר. בדיונים בכנסת נמשכת הסחבת, ובמקום לצאת מההלם ולהגיע למתווה מוסכם - מתברברים למרות הלחץ של משרד השיכון. ענף הנדל"ן קורס, מאות אתרי בנייה מושבתים, דירות לא יימסרו במועד שנקבע, והצפי הוא שתוך מספר חודשים מחירי הדירות יזנקו בעשרות אחוזים".
מה אתה מציע בינתיים, בשעה שייבוא עובדים זרים מתעכב?
"להקל על תאגידי העובדים הזרים בבניין שהכנסותיהם נעצרו ושהוצאותיהם על מגורים לעובדים, שכר מנהלים ועוד ממשיכות להיות משולמות. יש לפטור אותם מתשלומי אגרה, חובת פיקדונות ועוד, לכל הפחות עד סיום מצב החירום במדינה.
"העובדים שנשארו מנצלים את המצב, ושכר העבודה לשעה זינק מ־35 שקל נטו ל־60 שקל נטו. כשאין ברירה, אז משלמים. ענף הבנייה בכאוס ועל סף קריסה טוטלית. המדינות הזרות לא עומדות בהסכמים הבילטרליים, אבל עדיין ניתן להביא עובדים מסין דרך תאגידים פרטיים".
כיצד יושפעו מחירי הדיור בשנה הקרובה?
"המצב קשה גם כך. אם בעיית המחסור בעובדים לא תיפתר תוך חודש־חודשיים, אחרי שהמלחמה תסתיים יהיה עיכוב עצום במסירת דירות. המחסור יגרום לכך שהמחירים ימריאו. אנחנו מדברים מול משרדי הפנים והשיכון והמשפטים כדי לשנות את המצב. במשבר חמור כזה חייבים לזנוח את העמדות המסורתיות ולחשוב מחוץ לקופסה".
3 אשראי ורע לי
כלל ידוע בעולם ההשקעות הוא לא לשפוט משקיעים בתקופות גאות. רק בתקופות שפל ניתן לגלות מי נכנס לים ושוחה עירום. רוצה לומר: לקנות כשהשוק בעלייה זו חוכמה לא גדולה. יותר קשה להתמודד בעסקה בתקופות שפל ולדאוג לכך שגם אם המחירים יורדים, יש מספיק יתרות נזילות ואין צורך לרוץ לממש נכסים במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר העסקה.
המכרז למכירת הקרקעות בשדה דב של רשות מקרקעי ישראל לפני שנתיים מדגים את התזה היטב. העסקה עלתה לכותרות השבוע בעקבות דרישת בנק לאומי למנות כונס נכסים לחלק מנכסי חברת הנדל"ן חנן מור. אחד הנכסים שבסכנה הוא המקרקעין בשדה דב. קרקעות שדה התעופה לשעבר הפכו לסמל להסתאבות שוק הנדל"ן והבנקים. לא ייאמן לאן הגיעה הנכונות למכור ולממן בכל מחיר.
כשבשנת 2021 יצאו המכרזים הראשונים של הרשות לבניית שכונת היוקרה מול חופי תל אביב, התוצאות היו מדהימות. הקרקעות נמכרו במחיר הגבוה פי שבעה ממחירן הראשוני וממחיר הערכות השמאים. עוד ניתן לחשוב שתחת הקרקעות נמצאים מכרות יהלומים וזהב. עלות הקרקע כחלק ממחירה של דירה ממוצעת הגיעה לכ־3 מיליון שקל, והדירות הוצעו למכירה בפי שניים ואף למעלה מכך.
מבין החברות הבורסאיות בלטו בזכייה במכרזים חנן מור, שיכון ובינוי, ישראל קנדה, אלייד ואחרות. שיכון ובינוי הייתה הראשונה לזהות את עומק המחדל, וכבר ברבעון השני הפחיתה 300 מיליון שקל משווי הקרקעות. ישראל קנדה, שמומנה באמצעות בנק לאומי, שידרה עסקים כרגיל ובשלב זה לא הפחיתה. עדיין לא ברור כיצד תנהג בדוחות הכספיים לרבעון השלישי.
מי שנקלעה לתסבוכת היא חנן מור, שמנפה את עסקת הרכישה בהיקף 1.3 מיליארד שקל בהלוואה מקונסורציום בראשות בנק דיסקונט, הכולל את הפניקס ואת בית ההשקעות מיטב. חלק מהמימון סופק דרך מחזיקי איגרות חוב. אם את בנק דיסקונט עוד ניתן להבין בעסקה, לא ברור מדוע הפניקס מימנה עסקה ברמת סיכון גבוהה - ובוודאי לא את בית ההשקעות מיטב. אלא שאז ההנחה האופטימית של כולם הייתה שבתוך שנה מחירי הדירות בפרויקט היוקרה יזנקו ב־10%, ובעיית הנזילות והמחסור בהון תיפתר.
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. בנק לאומי בניהול חנן פרידמן הינו אחד המממנים המרכזיים בענף הנדל"ן בכלל ושל חנן מור בפרט. הוא נחשב לנדיב במתן המימון, אבל כששעת הפירעון מגיעה והכסף מתעכב (כפי שהיה בעבר באשראי יצחק תשובה) - הוא אכזר.
גם בנק הפועלים בניהול דב קוטלר הוא מהמממנים העיקריים בענף הנדל"ן, אך הוא מתנהל כרץ למרחקים ארוכים. עסקאות מימון כמו אלה של חנן מור, שהגיעו לשולחנו בבום של 2021, נדחו על ידי קציני האשראי בבנק. בעוד הוא זהיר במתן אשראי בהשוואה ללאומי, הוא מגלה יותר אורך נשימה מול המלווים. זה הוכח בנכונותו לפני שלוש שנים להמתין לפירעון החובות של יצחק תשובה ואחרים. מאז הבום בענף הנדל"ן כללי המשחק השתנו. ריבית הפריים זינקה, המכירות נבלמו, ולקינוח המלחמה בעזה. בקיצור, סערה מושלמת.
השבוע ביקש בנק לאומי כינוס נכסים על פרויקט של חנן מור ברמת גן בגין חוב של 180 מיליון שקל, ומבקש לצרף גם את המגרש של חנן מור בשדה דב. חנן מור דוחה מכל וכל את טענות הבנק. לדבריו, גם בזמן המלחמה המשיכה החברה בפעילותה העסקית השוטפת. ההליכים המשפטיים אינם מוסיפים בריאות ולמוניטין של בנק לאומי, שנתפס כמי שמקפל את המטרייה הפיננסית בגשם הראשון. מבחינת חנן מור, המחזיק בפרויקטים מסחריים בחריש, בראשון לציון, במודיעין ועוד - מדובר בצרה לא פשוטה, שתעסיק עורכי דין רבים בתקופה הקרובה.
4 איש העבודה
שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) נותן בימים אלה עבודה. "הביטוח הלאומי הבין את גודל השעה ונעמד בחזית המענה הסוציאלי. כסרן במיל' ברבנות הצבאית התוודעתי למראות מלחמה קשים. מה שתושבי הדרום ראו וחוו זה דבר קשה מנשוא", אומר השר בן צור. בראיון ראשון הוא מספר על הסיוע הנפשי והמעטפת הכלכלית והנפשית שניתנים על ידי הביטוח הלאומי למשפחות השכולות, למשפחות החטופים ולשינויי החקיקה הנדרשים, שגררה המלחמה בעזה.
"נשיא המדינה יצחק הרצוג, שהיה בעבר שר הרווחה, ביקר אותנו בשבוע שעבר. הוא הכיר היטב את הביטוח הלאומי. סיפרנו לו כיצד הביטוח התעשת והוריד המון חסמים ובירוקרטיה. ביקרנו אצל משפחות החללים והחטופים, ואנחנו נותנים מקדמות ליישובי העוטף", הוא אומר ומוסיף: "קיבלנו כמות עצומה של פניות מנפגעי פעולות איבה. שום משרד ממשלתי לא נערך לדבר כזה, כי מעולם לא חשבו שתהיה מציאות כזאת של הרוגים, פצועים וחטופים. יש שיפוי של משרד האוצר על כל ההוצאות הנוספות שלנו, כמו העלאת התשלום לאנשי המילואים".
מה המשמעות התקציבית של המשימות הנוספות שהוטלו על הביטוח הלאומי כזרוע הביצועית של הממשלה?
"היוזמה שלנו, של הגדלת ימי השכר למילואים ותשלום הכסף באופן מיידי, היא אירוע תקציבי של 830 מיליון שקל. זה גם כולל את שיפוי המעסיקים עם הוצאות נלוות. הוצאה נוספת כרוכה בעובדה שכל תושבי העוטף שהיו בלחימה יוכרו כנפגעי פעולות איבה. הם כבר מקבלים מקדמות על הקצבאות המגיעות להם, ועדין יש ויכוחים על הזכאות של תושבי שדרות ואופקים. בניגוד לעמדת אגף התקציבים באוצר, כל תושבי המועצות חייבים לדעתי להיות מוכרים כנפגעי פוסט־טראומה. השינוי הזה כרוך בהוצאה של מיליארד שקל.
"בשבוע שעבר הוחלט שנשלם שכר למפעילי המעונות למרות שהם לא עבדו. הפיצוי ישולם למפעילים כדי שיחזירו את הכסף להורים, או לחלופין שיפחיתו את התשלומים השוטפים. זאת הוצאה תקציבית נוספת של 100 מיליון שקל".
מה עמדתך בסוגיית הפעלת חל"ת משופר, כפי שדורשים ארגוני המעסיקים?
"המצב הנוכחי, שאינו כמו שהיה בקורונה, אינו מצדיק הפעלת חל"ת. גם בעקבות המלחמה, הרוב המוחלט של המפעלים המשיכו לעבוד. אלה שנסגרו בגלל ההפגזות נפתחו מחדש. מפעלים רבים אוספים כל בוקר את העובדים במוניות מהמלון בירושלים, ובסוף הערב מחזירים אותם. העובדים שהתפנו לאילת מגיעים למפעל בתחילת כל שבוע, לנים במקום המגורים המקורי וחוזרים לאילת לחיק המשפחות בסוף השבוע. המפונים יקבלו בכל מקרה שכר. אנחנו מעבירים חוק שאי אפשר יהיה לפטר מפונים. חייבים לתת לעובדים הללו תמריץ להגיע לעבודה אחרת. מדוע שילכו? נכון להיום מפצים את העובדים על השכר והפגיעה בהוצאות הקבועות".
איך מטפלים במחסור החמור שנוצר בכוח האדם בחקלאות ובענף הבנייה?
"בחקלאות אנחנו מגדילים את כוח האדם ב־5,000 עובדים זרים. מנסים להחזיר לישראל את אלה שכבר היו כאן, ומאריכים את אשרת השהייה לקיימים. מביאים ממדינות כמו סרי לנקה, מולדובה, סין או הודו. אנחנו מוכנים לקבל עובדים שיסכימו להגיע לכאן גם באמצעות מתווכים. אפשרנו להכניס 8,000 פלסטינים בצורה מדודה, שאותם המעסיק התחייב לאסוף מהמחסום. אבל לא תהיה יותר מציאות כזאת שפלסטיני יישאר לישון בישראל.
"את 4,000 הפועלים מעזה שנתקעו בישראל החזרנו לעזה. לא יהיה יותר מצב שנקבל עובדים מעזה שפרנסנו, אבל במקביל מסרו מידע לחמאס. עובדים זרים עולים אומנם פי ארבעה מעובדים פלסטינים, אבל בכל זאת ניאלץ לייבא אותם. כדי להגדיל את ביטחון התושבים יש חובת הצבת שומר באתרי הבנייה. הדבר נאכף על ידי העיריות ומשרד העבודה. לא שווה לקבלנים להפר את החוק ולעשות טריקים".
מתי ימונה למוסד לביטוח לאומי מנכ"ל קבוע?
"יצאנו ב'קול קורא' להגשת מועמדות, שהוארך בשבועיים נוספים עקב המלחמה. בשלב זה לא ימונה מנכ"ל קבוע, אלא נחכה לסיום המלחמה. בראש ועדת האיתור עומד שלמה מור יוסף, שניהל בעבר את המוסד".
שוחחנו קודם על ההוצאות התקציביות המוגדלות של ביטוח לאומי. מדברים על כך שהכספים הקואליציוניים ישמשו כמקור. מה עמדתך?
"אני לא שואל מאיפה האוצר מביא את הכסף, אבל אני יודע שהוא הולך לקראתנו ובגדול. הוא הרבה יותר גמיש מבעבר ומשחרר בצורה יותר קלה, למרות שהאסימון לא נפל ב־100%. לגבי כספים קואליציוניים יש את עניין תנאי החינוך התורני שיושוו לרשת הממלכתית. אחרי הרבה שנים הוחלט ליישם את רפורמת אופק חדש גם אצלנו. ברשת מעיין החינוך של ש"ס מדובר על הקצאת 150 מיליון שקל (מתוך 300 מיליון שקל), ובסך הכל מדובר על כ־1.1 מיליארד שקל כולל 2024. אני לא מבין מדוע קוראים לזה כסף קואליציוני, כשהתשלום חייב היה להיות חלק מבסיס התקציב. המורים שלנו לא אמורים להיות מקופחים. משכורות ספטמבר כבר שולמו, ואם ייקחו חזרה את הכסף - יהיה בלגן שלם.
"משרד החינוך בודק אותנו כל הזמן. יש במשרד החינוך מחוז חרדי עם עשרות מפקחים בכל בתי הספר. מה זה הקשקוש הזה שאין פיקוח? דוגמה נוספת לכסף קואליציוני: במחלקת ההשתלמות של המכללות יש סמינרים חרדיים, שם לומדות נשים מקצועות תוכנה. בסקטור הפרטי מעריכים את יכולותיהן המקצועיות. משום מה, עד היום הם קיבלו כל שנה 50% מתקציב תלמיד מכללה רגילה. גם זה נחשב לכספים קואליציוניים ולא חלק מבסיס התקציב. במשרד העבודה יש 52 מיליון שקל, אבל האוצר לא יכול לקחת את הכסף, כי מדובר בכסף המיועד לסמינרים".
נניח שאתה צודק לגבי שכר המורים, אבל יש כספים קואליציוניים נוספים במיליארדי שקלים.
"אני לא יודע מה יעשו עם הכספים האחרים. חלקם מיועד לתרבות תורנית ותרבות חרדים. מדובר על שיעורי תגבור, וגם זה נחשב לחינוך. שר האוצר הבטיח שהוא פותח את תקציב 2024, ומהיום והלאה לא יהיו יותר כספים קואליציוניים והכל יהיה בבסיס התקציב. אני מקווה שמעתה והלאה לא יהיו יותר טענות".
במלחמת עזה פורסם ש־2,000 חרדים ביקשו להתגייס. מה עמדתך בנושא הגיוס?
"חרדי שחושב שיכול לתרום לצבא במקומות שהוא יכול להרשות לעצמו אז שיתגייס. אני לא מדבר על אלה שיושבים ללמוד תורה שתורמים בדרכם להצלת עם ישראל. אבל אני נגד התופעה שאנשים סתם יישבו ללא מעש. המלחמה הביאה לשינוי עמדות הציבור החרדי וכלל הציבור בישראל. תראה את גודל הפילוג שהיה לפני חודש וקצת, לעומת מה שקורה עכשיו בישראל. מדובר בהתגייסות יוצאת דופן, המסמלת את אופיו האמיתי של עם ישראל. כל מה שהיה בעבר מת - ואני מקווה שנוכל לשמור על אחדות גם בעתיד".
מה לדעתך יהיה עם הממשלה הנוכחית בתום המלחמה?
"לדעתי, בסוף המלחמה נתניהו ייאלץ ללכת לבחירות בתוך 90 יום, וזה יהיה עוד לפני ועדת חקירה כזאת או אחרת. ראש הממשלה בעצמו ייזום את הבחירות, כי אי אפשר להמשיך כך יותר. הציבור יגיד את דברו, ואז נראה אם נתניהו יקבל מנדט נוסף. ההגינות הבסיסית מחייבת שאחרי אירוע נורא כזה, הציבור חייב להגיד את דברו. הממשלה לא תוכל להמשיך לתפקד במצב הנוכחי. כולם לוקחים אחריות על מה שהיה. גם אני כשר בממשלה לוקח אחריות על עצמי. גם ביבי חייב לקחת אחריות. כל הדברים הללו יתבררו בהמשך".