החורף והגשמים הראשונים כבר דופקים על דלתות שערי עזה. בשלב המתקדם שבו חדרו שלוש האוגדות של צה"ל 162, 252 ו־36, כל אחת מכיוונים שונים בהתאם לתוכניות שקיבלה, פרץ צה"ל למעשה את כל קווי ההגנה של חמאס והגיע כעת ללב מרחב האבטחה, לקרב על לב העיר עזה.
בצבא מעריכים: חמאס במצוקה, הפיקוד מנותק מהשטח
מעל 50 מחבלים חוסלו: צה"ל בפשיטה על הרובע הביטחוני של חמאס | צפו
במהלך השבוע האחרון הצליח צה"ל להתקדם בתוך העיר הצפופה והמורכבת מאוד ללחימה בצורה שעולה על ההערכות בתוכניות המבצעיות של האוגדות ופיקוד הדרום, שמנהל את הלחימה. קצב ההתקדמות של הכוחות עולה על המשוער, וגם מספר הנפגעים עלול היה להיות גבוה הרבה יותר בסוג כזה של לחימה.
עד לשלב הזה צה"ל מפגין יכולות מרשימות, ללוחמים ולמפקדים בסדיר ובמילואים מוטיבציה גבוהה להילחם ולנצח, ואת הברק בעיניים של הלוחמים נוכח כובד האחריות שמוטל עליהם לא ניתן לפספס.
החטיבות בסדיר ובמילואים רחוקות אומנם מלהכריע את חמאס ולגרום לו להניף דגל לבן, אבל הוכיחו מעל כל ספק למי שפקפק ולבטח לאחר הכשלים החמורים והכואבים של 7 באוקטובר, כי לצה"ל יש צבא יבשה כשיר ומתפקד, שמסוגל גם לתמרון מוצלח בשטח מורכב. צבא יבשה שהוא לא נטול בעיות וחלודה בחלק מהמקומות, אבל כן כזה שעומד בצורה מעוררת הערכה באתגר גדול מאוד במלחמה על העיר עזה.
יחסי הכוחות בין צה"ל לצבא טרור כמו חמאס אינם עומדים בסימן שאלה, אבל יש לזכור שמדובר במלחמה מהסוג שבו האויב מתח בשני העשורים האחרונים כמעט למקסימום את אפשרויותיו בקיזוז יכולות של צבא מודרני מערבי.
במשך שנים נאלץ צה"ל להגביל את עוצמת הפעלת הכוח שלו מול אויב שעושה שימוש באוכלוסייה כמגן אנושי לבכיריו, מפקדותיו ומחסני הטילים ואמצעי הלחימה שלו, יורה טילים באופן מכוון לעבר ריכוזי אוכלוסייה, ומנצל באופן עמוק את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית מערבית שפועלת על פי חוקי הדין הבינלאומי.
גם כעת, כשהסרנו את הכפפות נוכח מצב המלחמה, לא רבים הצבאות המערביים מהטובים בעולם שאל מול המציאות הזאת של מלחמה א־סימטרית של צבא מודרני מול צבא טרור, היו צולחים את התמרון הקרקעי של השבועיים הראשונים באופן שבו צלח אותו צה"ל בקצב ההתקדמות ובהיקף הנפגעים, כאשר ברור שכל חלל שנופל בקרב הוא עולם ומלואו.
לכך צריך להוסיף כי מול האיומים מעל הקרקע, עיר הטרור התחתית מייצרת איומים צבאיים בלב שטח עירוני מהצפופים בעולם, שהופכים את המלחמה בעזה לכזו שככל הנראה אין לה תקדים.
בתוך כך חובה להזכיר כי חיל האוויר במלחמה הזו אינו גורם מסייע באש כפי שנהוג בדרך כלל לחשוב, אלא בפועל מהווה חלק בלתי נפרד ממהלך התמרון, כאשר בשטח נפרצים פעם אחר פעם תקרות זכוכית, מגבלות ודפוסי מחשבה ישנים שמעוררים עניין בקרב בכירי צבא רבים בעולם, כחלק מהפקת הלקחים שהם מבקשים לעצמם בלמידה ממה שמתרחש במלחמה בעזה.
ציר לוגיסטי
כשלי המודיעין החמורים שנחשפו לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר אינם עומדים בסתירה לעובדה שמפקדי השטח מעידים באופן גורף על המודיעין הטקטי האיכותי שזורם לדרג הלוחם, מרמת המחלקה ועד האוגדה המתמרנת.
המודיעין בא לידי ביטוי בפקודות המבצע, אבל חשוב עוד יותר, מתעדכן בזמן אמת ומסמן לכוחות במהירות על העזרים הטכנולוגיים המתקדמים את מיקומי האויב, סכנות נ"ט, חשד לפירי מנהרות, מטענים ממולכדים על הצירים ובתוך השטח הבנוי. מידע זה בלא מעט פעמים כבר הציל חיים של רבים בזמן אמת.
עם זאת, צריך גם להגיד כי היקף איום המנהרות והעיר התחתית של עזה הפתיע את צה"ל, זאת כאשר לאחר מבצע שומר החומות היו בכירים בצבא שסברו ברצינות מוחלטת כי לאחר תקיפת מנהרות המטרו של חמאס במהלך המבצע, יחשוש ארגון הטרור לעשות שימוש בעתיד במנהרות הטרור – חשבו וטעו בגדול בהערכת היתר של מידת הנזק שנגרם למנהרות מתקיפת חיל האוויר ומהמשמעות האסטרטגית והאופרטיבית שייחסו לתוצאות המבצע, שהתבררו כזניחות ביותר.
ייאמר לזכותו של הרמטכ"ל הרצי הלוי שהוא לא קיבל עמדה זו. היחידות הרלוונטיות המשיכו להיערך למתן פתרונות למלחמה במנהרות, לפחות מאז שהחל לכהן כרמטכ"ל. מלחמה מהסוג הזה אינה חפה מטעויות. ברבים מהמקרים שבהם היו לנו הרוגים, התקריות הקשות החלו בטעויות ובהתנהגות מבצעית לא נכונה שאפשרו לאויב לנצל הזדמנויות ולפגוע בנקודות התורפה.
השימוש שעושים המחבלים בפירי המנהרות ובעיקר בירי נ"ט, הוא האיום המרכזי, והוא אינו מותיר מרווח לביצוע טעויות, שאותן ממשיך לחפש חמאס גם עכשיו. גם במלחמה הזו, חלק ניכר מהנפגעים נגרם כתוצאה מירי דו־צדדי, ומהאירועים הללו צה"ל מבקש להפיק לקחים במהירות ולהפיץ אותם לכל הכוחות. אבל קרב הלמידה הזה מתנהל מול אויב שגם הוא לומד, וכזכור צה"ל צפוי להיפגש איתו בהמשך במעוזי טרור לא פחות קשוחים.
גם כאשר צה"ל הולך ומבסס את שליטתו ביותר ויותר טריטוריות ברצועה, ובמקביל כבר סולל ציר לוגיסטי נוח ומאובטח על קו החוף ומכניס ציוד כבד ואספקה – יש לזכור כי אלה גם הזמנים המסוכנים ביותר.
חמאס, שנמצא בעיקר מתחת לקרקע, יבקש להגיע להישגים תודעתיים גם לאחר שקווי ההגנה העיליים שלו נפרצו. באמצעות לחימת גרילה הוא יבקש לזנב ולפגוע בכוחות צה"ל, החל במשלוחי האספקה שכבר נכנסים לרצועה ועד ללוחמים בשטח, ובצה"ל צריכים להיות מוכנים לאפשרות של ניסיונות לפיגועי תופת מתוחכמים, כמו גם החלפת מדי הזרוע הצבאית של חמאס בבגדים אזרחיים, במקומות שבהם עדיין יש ריכוזי אוכלוסייה.
בעיה נוספת שמתפתחת בשטח ועלולה לעלות לישראל בזמן מבוזבז יקר נוגעת לבתי החולים. בצה"ל סבורים כי את משימת הכיתור של בתי החולים, ובהם שיפא במרכז, ניתן לבצע, אבל לעומת יעדי חמאס אחרים שבהם הפתרון הוא רק צבאי, סיפור בתי החולים מורכב יותר. זאת בשל הצורך בקהילה הבינלאומית שתספק את הפתרונות לפינוי הפצועים והחולים שאותם חמאס מבקש להמשיך להחזיק כנכס תודעתי וכחגורת אבטחה אנושית לנכסים הצבאיים שנמצאים מתחת לקומת הקרקע.
במערכת הביטחון סבורים כי אין הלימה בין קצב ההתקדמות של הכוח הצבאי לעבר בתי החולים לבין המאמצים והלחץ שנדרשים שר החוץ אלי כהן ומשרד החוץ לעשות כעת מול מדינות מערביות ומוסדות בינלאומיים על מנת לקדם מהלכים מהירים שלא יעכבו את הפעולה הצבאית.
במשרד החוץ טוענים מנגד כי מדובר בטענות שווא וכי המשרד פועל בכל הכוח וכבר הצליח להביא לכך שמספר בתי חולים שדה נמצאים בדרך.
בכל מקרה, נכון לעכשיו סוגיית פינוי הפצועים משיפא ומבתי החולים האחרים רחוקה מלהיות סגורה, וחמאס מבחינתו יבקש לעכב ככל האפשר את פינוי הפצועים והחולים ובכך להגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל ואולי אף להוביל את חיזבאללה לעליית מדרגה נוספת בירי הרקטות, עד לאפשרות של הסלמה משמעותית בצפון.
העיר התחתית
הקרב על עזה טרם הוכרע, ולצד ההישגים של צה"ל, חמאס, כאמור, עדיין לא הרים דגל לבן. שלב טיהור קני המחבלים, הפגיעה ברשת המטרו ולוחמת הגרילה של חמאס, שאיתה צה"ל יידרש להתמודד, מבטיחים אתגרים רבים להמשך. מעבר לכל זה, צריך לזכור ולהבהיר כי ישראל רחוקה עדיין מהישג משמעותי, כשגם במישור הצבאי צה"ל טרם פגע באופן ניכר בבכירי חמאס, וטרם ניתק את יכולת הפיקוד והשליטה שלהם על השטח. צה"ל מתקדם היטב בלחימה בעיר עזה, פגע מאוד בגדודי חמאס בצפון הרצועה, אבל מתחתיו עיר תחתית של ממש.
עוד צפויים קרבות קשים, אבל דווקא תמונות ההרס המוחלט של העיר עזה, שלא תחזור לעולם להיות אותה עיר, ואליה תושביה יתקשו לחזור גם עם תום המלחמה, מבטאות טוב מכל כי חמאס מבחינתו מנהל מערכה אחרת שבה שרידותו לאורך זמן היא ניצחונו.
מכאן האתגרים הגדולים שעוד צפויים לצה"ל, כאשר יידרש למצוא את הדרך לשמר גם רציפות במלחמה. מלבד העיר עזה, שבה ספק רב אם הבכירים נותרו מתחת לאדמה, ומכאן גם החודשים הרבים שלהם יזדקק צה"ל בלחימה ברצועה. בלי לשים כמעט לב, בצה"ל כבר עכשיו מכשירים את השטח ליום שלאחר הלחימה על העיר עזה, לצורך לחימה במוקדי טרור אחרים בפשיטות או במבצעים גדולים עתידיים.
במבצע הנדסי רחב היקף, צה"ל כבר עכשיו נוגס בשטח הרצועה בהכנת מרחב חיץ ואולי בשפה פחות מכובסת, ניתן לכנות זאת סוג של רצועת ביטחון. רצועה שייתכן שבחלק מהמקומות תגיע לעומק של יותר משני קילומטרים ואולי עד שלושה ק"מ במקומות נוספים.
מדובר באזור שנועד להרחיק את האיומים הביטחוניים מאזור הגבול ולאפשר לצה"ל שטח סטרילי יותר להמשך ניהול הלחימה שצפויה להתרחב בעתיד לאזורים נוספים, בין שזה יהיה המשך ישיר למצב המלחמה שאנחנו נמצאים בו כעת ובין שבמסגרת של מבצעים גדולים בהמשך כנגד תשתיות הטרור של חמאס – עד להשגת מטרות המלחמה, שהן פירוק היכולת הצבאית והשלטונית של חמאס והחזרת החטופים הביתה.
בגזרה הצפונית, ממשיך פיקוד הצפון לנהל קרב מגננה מול חיזבאללה, אבל כזה שבו בעיקר באמצעות חיל האוויר מנצלת ישראל את התקיפות גם לקיזוז יכולות של חיזבאללה באזור הגבול. ולא פחות חשוב, לאפשר לחיל האוויר יותר חופש פעולה בטיסה מעל שמי לבנון, עכשיו ואף בעתיד.
מצפון תיפתח
חמאס אולי ציפה כי חיזבאללה יצטרף אליו באופן מלא למלחמה מול ישראל לאחר שהתברר גודל ההישג שלו בכיבוש בפועל של קו המוצבים ויישובים בעוטף עזה. בחמאס, שמידר את שותפיו לציר איראן וחיזבאללה בנוגע להחלטתו לצאת למלחמה נגד ישראל, ציפו שבחיזבאללה יראו בהצלחתם הזדמנות להצטרף למערכה מצפון ולהכריע לשיטתם את ישראל. חיזבאללה, באופן יחסי, נהג בחמאס כמעשה חמאס בג'יהאד האסלאמי במקרים שבהם האחרון נלחם לבדו מול צה"ל בעזה.
נכון, במשוואה הזו חיזבאללה אומנם לא בחר בצורה פאסיבית לחלוטין והצטרף ללחימה, אך בינתיים הוא עושה זאת באופן מוגבל, וכבר עכשיו יש לו למעלה מ־70 הרוגים (רובם חוליות נ"ט). ארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים שפועלים תחת חסותו סופרים למעלה מ־20 הרוגים נוספים, בעיקר במהלך ניסיונות החדירה לשטח ישראל וירי רקטות.
כל זה אינו אומר שמלחמה בצפון אינה יכולה להתרחש. למעשה, משבוע לשבוע ניתן לסמן באופן מובהק הסלמה מדורגת בהיקף העימות הצבאי בגבול הצפון, שעשוי להתגבר ככל שהלחימה ברצועת עזה תימשך.
ההיסטוריה מוכיחה כי הניסיונות להבין את האינטרסים של הצד השני מתוך מחשבה שאין לו רצון במלחמה הם פחות רלוונטיים, כאשר ברור שסיר הלחץ שרותח על גחלים לוחשות כבר יותר מחודש בגבול הצפוני עלול לגלוש, ולהפוך לעימות צבאי של ממש, שבוודאי אינו תרחיש דמיוני.
יתרה מכך, בצה"ל מבינים כי את המלחמה הזו לא ניתן לסיים במצב שבו תושבי הצפון מצביעים ברגליים ואינם מוכנים לחזור לביתם, בשלל החשש המוצדק שלהם לביטחונם, לנוכח הסיכון שמה שקרה בדרום יתחולל בתרחיש צפוני, שהוא אפילו מסוכן יותר.
לנוכח העניין הזה, בצה"ל מציבים גם את הסוגיה הזו כמטרת מלחמה. כלומר, שתוצאות המלחמה לא תהיינה תלויות רק במתרחש בדרום, אלא גם במצב הסיום בצפון, כשלכל הפחות פעילי הטרור של חיזבאללה, לרבות כוח רדואן, יימצאו מעבר לנהר הליטני, רחוק מהגבול הישראלי.
בין התערבות בינלאומית אגרסיבית מול לבנון למימוש החלטה 1701 (פעולה שאינה נראית כרגע באופק) לבין עימות צבאי שעשוי להתפתח, השורה התחתונה מותירה את האפשרות להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית מול חיזבאללה כאופציה הרבה יותר מסבירה.
אומנם האמריקאים הביעו עמדה ברורה נגד פעולה ישראלית בלבנון שתוביל לכך, אך המציאות יכולה להוליך לאפשרות אחרת, ובישראל כאמור מגדירים כי גם המצב בגבול הצפוני חייב להסתיים. לא ייתכן כי תושבי הצפון לא ירגישו ביטחון לחזור להתגורר בביתם גם לאחר תום הקרבות בדרום.