הלחימה אתמול (שני) בשכונות העיר עזה והעיירות מסביבה, כולל כאלה שבהן צה״ל נמצא עם כוחות גדולים ושולט בשטח, ממחישה היטב את מורכבות האתגרים שיש לכוחות בשטח, ומדוע צה״ל זקוק לזמן רב כדי לעמוד במטרות המלחמה בדרום - לפרק את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ולהשיב את החטופים הביתה.
חשיפה דרמטית: "ישראלים הוחזקו מתחת לבית חולים ברצועה" | אלו ההוכחות
גלנט בהערכת מצב: "חמאס איבד שליטה בעזה, אזרחים בוזזים את בסיסיו"
אף שצה״ל נמצא בשליטה מבצעית על רוב שטחי העיר עזה והפאתים שלה, המלאכה עוד רבה ומורכבת. צריך לטהר את אותן שכונות מתשתיות הטרור של חמאס - מוצבים, דירות מבצעיות, מחסני אמצעי לחימה ופירי מנהרות. וזה לא פשוט. אף שהמבנה הצבאי הסדור במסגרת גדודית בכל אחד מהאזורים הללו נפגע קשות ובחלק לא קטן מהשכונות חדל מלתפקד, נמשכת הלחימה. כעת היא מאופיינת בסוג של לחימת גרילה בשטח בנוי.
ברוב המקרים מדובר בהיתקלויות עם מחבלים בודדים, שפועלים בניסיון לפגוע בכוחות צה״ל, בעיקר מרחוק, באמצעות טילי נ״ט, ירי צליפה והפעלת מטעני חבלה. זאת תוך ניצול השטח הבנוי הצפוף ופירי המנהרות וניסיון להימלט חזרה לאחר מכן. יוצאים מן הכלל, מבחינת סדרי הגודל, הם הקרבות שהתנהלו בימים האחרונים באזור בית החולים אל־קודס בתל אל הווא. שם, אומרים בצה״ל, נהרגו למעלה מעשרים מחבלים בקרב שנוהל על ידי צוות הקרב החטיבתי של 188.
כאשר אזרחים יצאו מבית החולים, מחבלים חמושים נטמעו בהם, ביצעו ירי אר.פי.ג'י ואז חזרו להסתתר במבנים הסמוכים לבית החולים. כך התנהלו קרבות במשך שעות ארוכות. על פי הנתונים של צה״ל, סד״כ הלוחמים של חמאס מנה ערב פתיחת המלחמה כ־30 אלף מחבלים, בחלוקה לחמש חטיבות מרחביות, 24 גדודים וכ־140 פלוגות, כאשר בגזרת כל גדוד מוצבים צבאיים.
בצה״ל סבורים כי מרבית גדודי צפון הרצועה אינם מתפקדים יותר. ובכל זאת, במקומות שבהם הוכרעו הגדודים ונהרגו מג״דים ומפקדי הפלוגות, נמשכת הלחימה מול מחבלי חמאס, כך שמוקדם לדבר על כניעה. בצה״ל הביעו שביעות רצון מההשתלטות על מחנה הפליטים שאטי ומהפגיעה בגדוד שאטי, שאחראי גם על בית החולים שיפא. בצבא מעריכים כי בתקיפות מהאוויר ובקרבות עם לוחמי צה״ל נהרגו סגן מפקד הגדוד, מפקדי פלוגות וכ־200 מחבלים. ביממה האחרונה השתלטו כוחות מצוות הקרב החטיבתי של הצנחנים על מוצבים במחנה הפליטים.
בגדוד אחר של חמאס, בשכונת דרג׳ תופח׳, חוסלו מפקד הגדוד ומרבית מפקדי הפלוגות. כך גם בבית חאנון ואזורים נוספים. באזורים האלה בעיקר הכוחות הלוחמים מחטיבות החי״ר והקומנדו יוצאים לפשיטות בחיפוי קרוב של טנקים וכלי טיס, על בסיס מודיעין מדויק, לדירות טרור שבהם אמצעי לחימה, מפקדות, פירי מנהרות, משגרי רקטות חמושים ומחסני אמצעי לחימה.
כאשר בצה״ל מדברים על פירוק היכולות הצבאיות של חמאס, שיטת הפעולה הסזיפית עוברת קודם כל בפגיעה בגדוד חמאס שאחראי על שטח מסוים. לאחר מכן מתחיל השלב של טיהור האזור על ידי כוחות צה״ל בהתאם לסדרי עדיפויות ומתוך הבנה שלא יהיה ניתן להגיע לכל פיר מנהרה, דירת טרור, חמ"ל או אתר לייצור אמצעי לחימה בכל שכונה או מחנה פליטים.
צבירת המסה בפגיעה מהותית בגדודי החמאס, במנהרות המטרו ובאמצעי הלחימה שהושמדו, היא זו שאמורה לסמן לבכירי פיקוד הדרום את ההישגים. בשיחות עם מפקדים שנלחמו בימים האחרונים, במפקדות חטיבות הקדמיות ופיקוד הדרום מובעת שביעות רצון מהתקדמות הלחימה. אולם, יש גם הבנה עמוקה, שרק בלחימה על העיר עזה עצמה זקוקים הכוחות בשטח לשבועות של לחימה.
דוגמה לאופי הלחימה בשטח אפשר ללמוד מהעיירה בית חאנון, שעליה השתלט צה״ל באופן כמעט מלא, עוד הרבה לפני שכוחות צה״ל ביתרו את הרצועה והשתלטו על קו שכונות החוף ומשם ללב השכונות בלב העיר. כבר חלף יותר משבוע מאז שנכנסנו כעיתונאים לביקור בחטיבת הנגב בעיירה שנותרה ריקה לחלוטין מאזרחים. למרות שכוחות הצבא כבשו את העיירה, היא עדיין רחוקה מלהיות מטוהרת ובכל יום מתרחשים שם אירועים מול מחבלים - ירי נ״ט וצליפה ובחלק מהמקרים אף אירועים קשים.
אירועים אלה ממחישים עוד יותר כי למרות שצה״ל בעיירה הזו פגע פגיעה קשה בגדוד החמאס, הלחימה שינתה צורה וקיבלה פנים של מלחמת גרילה. כך שלכוחות הלוחמים של צה״ל יש עדיין עבודה רבה בעיר עזה. בית החולים שיפא נותר כעת כבעל ערך סימלי ותודעתי הרבה יותר מאשר בעל ערך מבצעי. הקרבות הקשים שעוד צפויים הם בעיקר בשכונות שבהן יש עדיין גדודי חמאס מתפקדים.
למשל, בשכונת סג'עייה הקשוחה, שהקרב עליה עשוי להיות בבחינת הקרב שאותו יבקשו כנראה בחמאס להפוך לסמל המאבק על העיר עזה. כך גם בשכונת זיתון ובמידה רבה גם בג׳באליה, שטופלה עד כה באופן חלקי מאוד. לכן גם כאשר יש שביעות רצון בצה״ל מקצב ההתקדמות, חשוב לזכור שיש עוד הרבה עבודה.
רק העיר עזה עצמה צפויה לרתק את אוגדות צה״ל לזמן רב. ועדיין לא דיברנו על הדילמה אם להרחיב את המלחמה לאזורים נוספים ברצועה. זאת, בשעה שככל שנמשכת הלחימה בעזה וגובה מחירים כבדים מחמאס, כך גם גוברת המתיחות בצפון והסיכוי למלחמה גם בזירה זו גדול יותר.
מה שמסביר את המסר של הרמטכ״ל רב־אלוף הרצי הלוי בתום הערכת המצב בפיקוד הצפון: ״אנחנו נערכים בצורה חזקה עם תוכניות פעולה לצפון. המשימה שלנו להביא ביטחון. המצב הביטחוני לא יוותר באופן שבו תושבי הצפון לא ירגישו בטוחים לחזור לבתיהם״.
במשפט הזה מתייחס הרמטכ״ל למטרה נוספת מתוך מטרות המלחמה בצפון, שמשמועתה, במינימום, היא כי כוח רדואן ופעילי חיזבאללה אחרים ייסוגו מאחורי נהר הליטני. זאת, בין אם בהתערבות בינלאומית או לאחר עימות צבאי. בצה״ל סבורים כי בסופה של המלחמה, גם המצב בגבול הצפון חייב להשתנות לחלוטין.
לאחר מכות רבות שספג, שיפר חיזבאללה את יכולת השרידות. כך מתרחשים בשטח גם יותר אירועים של ירי לעבר מטרות בישראל ועלייה במספר הנפגעים. מכל מקום, ההתפתחויות האחרונות בזירה הצפונית, מטרתן להגביר את הלחץ על ישראל ולהגביל את פעילותה בדרום. ההנהגה בישראל תידרש למצוא את הדרך לצאת מהמלכוד הזה, על מנת לעמוד במשימות של המלחמה בעזה.