תוצאות הבחירות לכנסת ב־1977 היו ניצחון סוחף למנחם בגין המנוח. ניצחון הזכור בהיסטוריה הפוליטית של ישראל כמהפך פוליטי.

לא בעלי הבית: הלחץ במפלגה הדמוקרטית עלול לנפץ את הבטחות הקבינט | רן אדליסט

הטלפון הראשון שבגין קיבל מראש מפלגה היה ממי שכיהן אז כיושב ראש המפלגה החרדית "אגודת ישראל", הגאון רבי פנחס מנחם אלתר זכר צדיק לברכה. הוא לא רק בירך את בגין על ניצחונו, אלא הודיע לבגין באופן רשמי ש"אגודת ישראל" מצטרפת לקואליציה שהוא, בגין, יקים.

הגאון רבי פנחס מנחם אלתר (שאחרי שנים אחדות הוכתר כאדמו”ר של חסידות גור וידוע בשם "פני מנחם", על שם ספרו על התורה) לא שאל אף אחד לפני שטלפן לבגין, לא התייעץ עם מועצת גדולי התורה ולא ביקש מראש את הסכמתם של חברי הכנסת של המפלגה.

הוא פשוט קלט והפנים את המפנה המהפכני בזירה הפוליטית כתוצאה מניצחונו של בגין ואבחן את הסיכוי להישג למגזר החרדי מהשינוי המשמעותי בשלטון בישראל. ההישג היה שבתמורה להצטרפותה של "אגודת ישראל" לקואליציה, ביטל בגין את ההגבלה על שחרור בני ישיבות משירות צבאי שעמד אז על 400.

ההלם, הזעזוע, הזעם שהמתקפה הרצחנית של חמאס גרמה וגורמת בחברה בישראל יצרו גם טלטלה, הזדעזעות והתעוררות בציבור החרדי והחסידי בישראל. לפי דיווחים המתפרסמים באמצעי התקשורת, מאות צעירים ואברכים חרדים מבקשים להתגייס לצה”ל. אחרים יוזמים ומקיימים מבצעי תמיכה וסיוע ללוחמים ולמשפחות שכולות.

פרשנים מעריכים כי אירועי השבועות האחרונים יצרו הלכי רוח, תגובות ותחושות בקרב המגזרים החרדי והחסידי הצופנים אפשרויות והסתברות להתאחות השסעים שנוצרו והתלהטו בשנים האחרונות בין החרדים לחילונים. ברור שישראל שאחרי קטסטרופת ה־7 באוקטובר לא תהיה אותה ישראל בהרבה מובנים ותחומים. גם לא בזירה הפוליטית והשלטונית.

הראשונים שהיו צריכים להבין זאת, לחשוף ולהוכיח שהם נערכים לקראת השינויים והאתגרים הצפויים בעתיד הקרוב, הם ראשי ש”ס ו"יהדות התורה". ראשי הפלג החסידי ב"יהדות התורה", היורשים האלקטורליים של "אגודת ישראל" בראשות רבי פנחס מנחם אלתר זכר צדיק לברכה, היו צריכים להרים טלפון לנתניהו ולדווח לו שהחליטו לפרוש מהקואליציה הכושלת והמטורללת שלו, גם אם מהלך כזה יוביל לבחירות.

במחי מהלך כזה הם יכלו לשקם את מעמדם המשפיל והמביש בזירה הפוליטית וגם בקרב רבים מהציבור שלהם. הם גם יכלו להפגין את האחריות שלהם לעתיד המדינה והחברה ואת השתתפותם בתהליך השיקום אחרי האסון.

אולי החשוב מכל, בתגובה פוליטית אמיצה כפרישה מהחיבור – סליחה, מהחיבוק הלפות עם נתניהו - והפגנת היתכנות להצטרפות לקואליציה חדשה, ראשי "יהדות התורה" יכלו בבת אחת למחוק את מעמדם כשק חבטות, כיעד לרוגז, ללעג ובוז מכל צד ולהיהפך אפילו לאהובי הציבור הרחב.

לא, אין סיכוי שהם ינקטו צעד כה נועז. גפני, גולדקנופף, אייכלר ופרוש ועמיתיהם הם עסקנים קטנים. לא בנויים למהלך מהפכני. זה לא בשבילם.