שלב המלחמה ההתקפי יימשך ככל הנראה עד לחודש ינואר, צה"ל יהיה בעזה עד סוף 2024 לפחות, והמשק יחיה לצד המלחמה, כך לפי גורמים בקבינט. המשמעות במונחים פוליטיים היא שבשנה הקרובה מסתמנת מערכת בחירות במדינת ישראל, לצד לחימה בעזה.
במקום לקחת על עצמו את ההסברה, לפיד מעדיף לייעץ לממשלה מהטוויטר | דניאל רוט אבנרי
מתמרכזים: ביום שאחרי מוכרח לקום כאן ימין ביטחוני־ליברלי | דניאל רוט אבנרי
השחקנים בתוך המערכת הפוליטית ואלה שמחוצה לה רשמית ושואפים להיכנס אליה או לשוב אליה, מתמלאים כעת בכוסות קפה בשיחות חצי־סודיות על התרחישים האפשריים - ובאלה שהם שוקדים לייצר בעצמם, במטרה להחליף את השלטון, או להישאר חלק ממנו בקונסטלציה החדשה.
אומנם איננו נמצאים באופן רשמי בתוך מערכת בחירות שכזו. חלק מרכזי משחקניה יושבים בעצמם בקבינט ומקבלים החלטות הרות גורל על עתידה הביטחוני של מדינת ישראל. אבל הם מבינים שבשקט־בשקט קמפיין הבחירות כבר יצא לדרך. ובכל מערכת בחירות יש מועמד חדש בראשות מפלגה, או מועמד מטעם עצמו לראשות הממשלה, שרואה את עצמו מוביל את הסקרים בפער ומשוכנע שהוא רק צריך להמשיך לנשום פיזית בשביל שזה יקרה.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שנכנס לממשלת חירום זמנית ויצטרך מבחינתו לצאת ממנה בסיום הלחימה ההתקפית בזמן, צופה בסקרים ורואה עצמו בכיסא ראש הממשלה הבא. הוא אכן מועמד מוביל לתפקיד, בדגש על כרגע, על פי הסקרים שפורסמו לאחרונה בעיתון זה ובחדשות 12, שבהם הוא מוביל בפער משמעותי.
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ואחד ממובילי המחאה יאיר גולן מתחממים יפה על הקווים וכבר עובדים. אחד בראיונות מסקרנים לטלוויזיה הישראלית ובמעורבותו בניסיונות להגיע לעסקת חטופים, השני בהסברה בינלאומית ובקידום עצמי, השלישי בדמות הגנרל שהיה ושעוד תהיה לה משמעות רצינית במערכת הבחירות שלאחר המלחמה. בשמאל זוכרים לו לטובה ימי מחאה לוחמנית וסרבנית נגד בנימין נתניהו, שבימין לא יסלחו לו עליהם.
אחרי השנה שהייתה פה עם הרפורמה המשפטית, המחאות חוסמות הכבישים, הסרבנות בצה"ל ובוודאי עם מחדל 7 באוקטובר - הריאקציה של גנץ הממלכתי, לראשות הממשלה היא ריאלית, אך אינה מוחלטת. בהתאם להתפתחויות המלחמה והעובדה שאין לנו רגע דל במציאות הישראלית.
מאוכזבי בנימין נתניהו, שמבינים שטבח שבעה באוקטובר קרה במשמרת שלו והאחריות היא עליו כראש הממשלה, עוד יכולים לשוב אליו בחלקם. מבחינתם הוא מנהיג מוערך.
ליוסי כהן יהיה יתרון גדול ביותר כדמות חדשה שטרם אכזבה מצביעים, בוודאי ובוודאי לאור עברו כראש המוסד, כימני שעד לאחרונה היה עם כיפה לראשו ומי שנתניהו בעצמו סימן כמעין יורש פוטנציאלי בעבר. וכן, בפוליטיקה גם מראה מוכר. תשאלו את יאיר לפיד, שיצטרך להמציא את עצמו מחדש מקמפיין "כן ביבי לא ביבי", שממנו טרם התקדם גם בתקופת מלחמה נוראית.
וישנו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. שמהחלטתו להצביע נגד עסקת החטופים ובוודאי מהדברים שחיבר אליהם, באומרו כי "בלי פגיעה בהמשך חיסול חמאס ויצירת הרתעה בפני שאר האויבים שסביבנו, הם לומדים עכשיו שוב שישראל לא מכניעה את הנאצים, מה שמגביר את הסיכון להישנות זוועות 7 באוקטובר", אפשר להבין שהוא כבר עובד בלקרב אליו את בייס המצביעים שלו. נראה כרגע שהוא עוד יהיה מי שיפרק את הממשלה כדי למשוך עד לבחירות את ההון הזה.
מכעיס לדעת שנבחרי העם בתוך הממשלה ובאופוזיציה עוסקים בחישובים פוליטיים בעת מלחמה ובזמן כאב לאומי. נאיבי לא להפנים שזוהי דרכה של המערכת הפוליטית ושבמדינה שלנו אירועים ביטחוניים ופוליטיים באים בזה אחר זה. דבר אחד בטוח מעל הכל – את השלטון לא מחליפים באולפני הטלוויזיה, את השלטון של מדינת ישראל הדמוקרטית מחליף העם בקלפי.
מתמגנים
הורות היא מאסר עולם של חרדות. בימים אלה, יותר מתמיד, היא פוגשת את כולנו, שמצפים וחולמים לראות את הילדים שבשבי חמאס כאן אצלנו בבית בריאים ושלמים. לצד הדאגות הבלתי פוסקות בעת מלחמה, ישנם הורים במדינה שעסוקים בטרדות נוספות, ביניהן מרחבים מוגנים שבחלק ממערכות החינוך במדינת ישראל אינם קיימים. זאת, בדמות גני ילדים ללא מרחב מוגן, או בתי ספר שאינם יכולים טכנית להוביל את כל הילדים למרחבים המוגנים בפרק הזמן שהם זקוקים לו בעת אזעקה.
כל רשות היא שונה. כל מרחב חינוכי הוא שונה. אך מה שבטוח הוא שבמדינה שלנו בשנת 2024 מוכרח להתקיים שינוי משמעותי ומהיר בעניין. כי ככל שידוע לי, מדינת ישראל לא מתכוונת לזוז לשום מקום. ראשי הרשויות ואלה השואפים להיות כאלה בבחירות המוניציפליות שנדחו בינתיים, מוכרחים למצוא את הפתרונות - ובטח ובטח שלגייס את התקציבים לנושא. גם אם כמה קודקודים מהם שואפים בכלל להיות חלק מהכנסת הבאה בעצמם.
ביטחון ילדי ישראל במציאות הישראלית, בתוך מערכות החינוך, מוכרח להיות עליון בסדר העדיפויות. הורים מוכרחים לצאת לעבודה ולהמשיך להניע את גלגלי הכלכלה, גם בימי שגרת מלחמה, כשהם רגועים ויודעים שהיקר להם מכל מוגן במרחב תקני. יש לרשויות כספי ארנונה, למדינה יש מסים משולמים – מוטב שיועברו לטובת השקעה מיידית בביטחון ילדי מדינת ישראל. זו שמוקפת אויבים היום וכך תישאר גם מחר.
שירים מאריק
ביום ראשון ימלאו עשר שנים למותו של אריק איינשטיין ז"ל. זמר ענק, ששיריו נחשבים לפסקול של הישראליות כולה. בעיריית תל אביב העלו באתר מילים: "לא משנה איך אנחנו מרגישים ובעיקר עכשיו, נדמה שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לרגע אחד לחמוק לפלייליסט הכל כך ישראלי, הכל כך מאפיין אותנו כחברה ולשמוע את האריק שהוא אהב, איש התרבות הכי ישראלי, הכי תל אביבי, הכי אריק איינשטיין". אז בעיניי כן משנה איך אנחנו מרגישים ובעיקר עכשיו, אך האמת היא שאי אפשר לחמוק מהפלייליסט הכל כך ישראלי של הזמר הכה מיוחד.