לאחר שכוחות צה״ל ישלימו בקרוב את שלב ההשתלטות המבצעית על מעוזי גדודי חמאס האחרונים בצפון הרצועה, בסג׳עייה, ג׳באליה ודרג׳ תופאח, המאמץ המרכזי של צה״ל יופנה באופן מובהק לח'אן יונס ואולי אף למרכז הרצועה, שם כבר התמקמה אוגדה 98, המנהלת לחימה קשה ובעצימות גבוהה מאוד על מעוזי חמאס בלב המרכז הצבאי החשוב מאוד לארגון, במיוחד לאחר קריסת המערכים הצבאיים הסדורים שלו בצפון הרצועה.
לאחר החדירה המהירה ללב ח'אן יונס והפגיעה בתשתיות חמאס, בראש סדר העדיפויות של צה"ל פגיעה בבכירי חמאס, לצד מבצעים חשאיים יותר בניסיון לשחרר חטופים או להגיע למידע חשוב שעשוי לקדם שחרור חטופים. המבצע המיוחד לשחרור חטופים שנחשף בסוף השבוע, שבו בסופו של דבר התברר, לאחר חילופי אש עם מחבלים ושני לוחמים שנפצעו קשה, כי אין חטופים ביעד - מונף על ידי חמאס כקלף אכזרי במלחמה הפסיכולוגית שהוא מנהל, גם כשאין הוכחה לקשר בין מה שהציג בסרטון שהוציא לבין האירוע עצמו. כך או כך, גם כשצה״ל יושב עכשיו בלב המרכז הצבאי של חמאס, זה מורכב וקשה עדיין להביא הישגים בכל הקשור לשחרור חטופים או לפגיעה בבכירים, כאשר רוב הפעילות הצבאית של חמאס היא מתחת לאדמה.
להשתלטות על גדודי צפון הרצועה והקרסת המערך הצבאי הסדור של שתי חטיבות חמאס יש חשיבות רבה, אבל חשוב להדגיש שהלחימה תימשך גם לאחר הכרעת שלושת הגדודים האחרונים, בדגש על ג׳באליה וסג׳עייה. שם, כמו באזורים נוספים, לצה״ל יש עוד משימות מבצעיות רבות, בעיקר בכל הקשור לפגיעה בתשתיות החמאס, ביכולות הצבאיות שלו, ובעיקר פגיעה בתווך התת־קרקעי. הקרבה של ג׳באליה וסג׳עייה לגבול וליישובים הישראליים בקו הראשון של צפון הרצועה, בניר עם, כפר עזה, נחל עוז, בארי, עלומים ויישובים נוספים - תספק בימים הקרובים לכוחות צה״ל עבודה רבה לטיהור השטח מתשתיות טרור ולפגיעה במנהרות.
אוגדות 36 ו־162, שתמרנו מעומק הרצועה עד הלחימה על השכונות המזרחיות של העיר עזה, טרם סיימו את הלחימה על מעוזי החמאס החזקים בצפון הרצועה. רק לסג׳עייה וג׳באליה יש את היכולת לספק לצה״ל עבודה של חודשים על מנת לפרק את התשתיות הצבאיות והמנהרות של חמאס, ומכאן החשיבות בקביעת סדרי עדיפויות - מה עושים ומה לא, לנוכח הממצאים שנחשפו בשכונות האחרות של העיר.
בצה״ל החליטו להאריך את משך הפעילות המבצעית בצפון הרצועה, בדגש על פגיעה משמעותית במנהרות חמאס. גם לאחר שיסתיים השלב שבו צה״ל יכריע את גדודי חמאס האחרונים בצפון הרצועה, שזה רק עניין של זמן, הלחימה תימשך באזורים אלה, בדגש על ג׳באליה וסג׳עייה, רק שבמאפיינים אחרים.
ממערכת צבאית סדורה יחסית בצפון הרצועה, שבה היו לצה״ל בתחילת המערכה קרבות עם עשרות מחבלים בגזרת לחימה מסוימת - למגע עם חוליות מחבלים בודדות. הקרב ברמה המערכתית בצפון הרצועה יוכרע סופית כבר בקרוב, וצה״ל ימשיך לפעול שם לפירוק היכולות הצבאיות של חמאס, אבל בשום שלב לא יהיה מדובר בשטח סטרילי, והלחימה שם צפויה להימשך בעצימות נמוכה יותר מאשר בדרום.
גם בצה״ל מזהים תהליך של פירוק היכולות הצבאיות של חמאס במקומות שבהם צה״ל כבר תמרן. הרחבת המבצע לח'אן יונס מגבירה מאוד את הלחץ על חמאס, ומידת הנזק שנגרם לו הולכת ומצטברת. אבל מכאן ועד הכרעת חמאס, לנוכח המטרות שמדינת ישראל הגדירה לעצמה, ובכלל זה שחרור החטופים - הדרך עוד ארוכה. המערכה רחוקה מלהיות מוכרעת, במיוחד כשמטרתו של חמאס להרוויח זמן הישרדות ולא לאפשר לישראל לעמוד במטרות המבצע. לא במקרה, האמירות שיוצאות מהצבא בנוגע להערכת ההישג עד לשלב זה הן צנועות הרבה יותר מחלק מאמירות הדרג המדיני. בצמרת הצבא לא אהבו את הצהרות נתניהו על כיתור ביתו של יחיא סנוואר, נתון שלא הייתה לו משמעות מבצעית חשובה כאשר ברור שסנוואר נמצא מתחת לאדמה, במנהרות.
שעון החול המדיני אוזל והולך, לפחות לשלב שבו ישראל נמצאת תחת הגדרת מלחמה ולפעולות מלחמתיות עצימות כמו אלה המתנהלות כרגע במקביל בצפון ובדרום הרצועה עם ארבע אוגדות. גם במערכת הביטחון תכננו את המערכה בעזה באופן כזה שהמשך המערכה יהיה בעצימות נמוכה יותר של פשיטות ומבצעים חטיבתיים לעומק הרצועה, בסגנון חומת מגן. בנקודה הזאת, המרחק בין התפיסה המבצעית הישראלית והאמריקאית אינו כה גדול כפי שנראה - אבל בלוחות הזמנים הצפופים הללו, רפיח ואולי גם מחנות הפליטים של מרכז הרצועה עשויים להיות מטופלים בשלב הבא.
סימן שאלה גדול נותר סביב דרך הטיפול ברפיח, במסגרת פעילות צבאית מצומצמת יותר, וכיוצא בזה גם הטיפול במנהרות הברחות הנשק בפילדלפי. סימן שאלה נוסף ומשמעותי ביותר נוגע לסוגיית החטופים הישראלים בעזה, שאותה נדרשת ישראל לשים בראש סדר העדיפויות והדרישות בכל שיקול של שינוי שיטת הפעלה המבצעית בעזה, גם כשהאמריקאים ומדינות העולם לוחצות על ישראל.
מבצע נגד חטיבת רפיח ידרוש גם שיתוף פעולה ותיאום מלא עם המצרים, שחוששים מכך שישראל מבקשת לדחוק מאות אלפי פליטים עזתיים לשטחה. המורכבות המדינית בפעולה ברפיח, כאשר תתרחש, צפויה להיות המשמעותית ביותר במערכה על עזה, אך מנגד, צה״ל לא יוכל להשלים את המהלך הצבאי שבו הוא מבקש לפרק את היכולות הצבאיות של צבא חמאס מבלי לעבור דרך רפיח. נכון לעכשיו, מהלך צבאי קרקעי שם, במתכונת דומה לצפון הרצועה וח'אן יונס, נראה עכשיו רחוק יותר.
הממשל האמריקאי מבין היטב את הצרכים של ישראל, והדבר החשוב ביותר גם עבור האמריקאים הוא שהמלחמה הזו תסתיים בניצחון. בישראל, מנגד, סבורים שאסור שהאיראנים יסיימו את המערכה הזו מבלי שישלמו מחיר, והיו רוצים מאוד לראות את האמריקאים מובילים מהלך כזה, במיוחד לנוכח ההתקפות החוזרות ונשנות כלפי הבסיסים שלהם בעיראק ובסוריה והפעולות האלימות של החות׳ים בירי לעבר ספינות זרות ופגיעה בחופש השיט במצרי באב אל־מנדב.
יותר מאשר סימון גבולות הגזרה בזמן, הממשל האמריקאי מוטרד מאוד מכך שממשלת ישראל אינה קובעת את מצב הסיום של המלחמה. יש שאלות גדולות לגבי היום שאחרי המלחמה, התכלית המדינית, כיצד תתנהל עזה, ומי יחזיק את השלטון ויטפל באוכלוסייה, כשלטון חליפי לחמאס, עם רשות פלסטינית או בלי - ועוד סוגיות של אחריות, שבישראל יש כאלה המבקשים להעביר למצרים.
סוגיה נוספת שנמצאת בוויכוח גדול מול האמריקאים קשורה לאזור החיץ - עד כקילומטר וחצי - שמבקשת ישראל ליצור בתוך שטח הרצועה, על מנת להרחיק את האיומים הביטחוניים מיישובי העוטף. האמריקאים, באופן הפומבי ביותר, דורשים מישראל שלא לנגוס בשטחי הרצועה, אך רצועה כזו משמעותה כ־15% משטחי הרצועה, שבהם מבקשת ישראל לייצר שטח סטרילי ביטחוני, שמשמעותו גם הריסת הבתים וחישוף מלא של השטח מצמחייה ומשטחים חקלאיים.
סביר שגם בסוגיה זו תידרש ישראל לפשרה מול האמריקאים בנוגע לרוחב אותה רצועה ביטחונית מיוחדת בשטח עזה ואופן הגדרתה כפרמטר ביטחוני ולא כסוג של אזור חיץ, כפי ששואפת ישראל להגדיר בטווח של לפחות קילומטר מגדר המערכת היום. במובנים רבים, כמו האמריקאים, כך גם במערכת הביטחון סבורים, שעל מנת לעבור לשלב הבא של המערכה, שבו הלחימה תימשך, אבל בעצימות יותר נמוכה, נתון שיאפשר גם למשק הישראלי להשתקם ולחזור ככל הניתן לעצמו - חייבת להיות תכלית מדינית ברורה שתשלים את המהלך הצבאי.
מצב המלחמה קשור גם לגבול הצפוני מול חיזבאללה, כאשר ברור כי לאחר יותר מחודשיים של לחימה - ללא הרחקת חיזבאללה מהגדר, תושבי הצפון אינם בטוחים לחזור לשגרת חיים. מאחורי הקלעים יש ניסיונות להפסיק את האש באמצעים מדיניים. המעבר לשלב עצים פחות במלחמה בעזה בעוד כחודש, יותר או פחות, מסומן כעת גם במערכת הביטחון כטווח הזמן שבו עולה הסיכוי להגיע להסכם, כשהאמריקאים והצרפתים לוחצים על מה שנותר מממשלת לבנון לקבל את הגרסה המצומצמת של החלטת האו״ם 1701, שתרחיק את חיזבאללה לכל הפחות למרחק של חמישה קילומטרים מהגבול, כפתרון זמני.
עד לאחרונה ראו במערכת הביטחון סיכוי קלוש מאוד למימוש מתווה מדיני. ההערכות השתנו בימים האחרונים, אבל גם עכשיו רואים במערכת הביטחון סיכוי של פחות מ־50% למימוש מתווה מדיני שירחיק מלחמה בצפון. על פי הערכות שונות, צה״ל צפוי בעוד כחודש ימים לשנות את דפוס הפעולה ברצועת עזה, להוריד עצימות ולעבור לשיטה של פשיטות המתוחמות בזמן ומרחב. תקופת הזמן הזו היא גם חלון הזמנים שיש על מנת לנסות ולהגיע להסדרה מדינית זמנית להרחקת חיזבאללה מהגדר. זו אופציה שנבחרה בישראל בשלב הזה כמועדפת. אם לא תתממש, הירי של חיזבאללה יימשך גם לאחר מעבר ישראל לשלב לחימה עצים פחות ברצועת עזה, והסיכוי למלחמה בצפון יגבר.