ביטחון היא המילה השגורה ביותר בפי תושבי ישראל מאז אותה שבת ארורה. במשך כמעט עשרה שבועות היא נאמרת מאות פעמים בשידור, היא מתקשרת לפעילות הצבא, לביטחון התזונתי בהקשרי חקלאות ולביטחון התושבים אשר נאלצו להתפנות. הביטחון הופך להיות הערך המרכזי שיכתיב את השגרה הישראלית בעשור הקרוב והוא התגלמות השילוב הפשוט שבין האתגרים לבין המוכנות, שם נוצרת תחושת הביטחון.
אם נהיה ערוכים מצדו האחד של הגבול כאשר אנו יודעים מה קורה מצדו השני, נחוש בטוחים. כאשר נתכונן למערכת חינוך ממוגנת, נחוש בטוחים לשלוח את התלמידות והתלמידים לגנים ולבתי הספר, ממש כמו שהתמיכה בחקלאות הישראלית תאפשר לנו ביטחון באספקה טרייה וחיונית גם בימים מאתגרים, בדיוק כמו עכשיו.
מרחק של אלפי קילומטרים מכאן, בפיזה שבצפון איטליה, נמצא המגדל הנטוי, זה שעבר לאורך המאה האחרונה טלטלות רבות. הן אומנם לא הפילו אותו והוא עדיין נחשב פלא הנדסי שמקורו בטעות תכנונית, אבל יש שנים שבהן לא ניתן לטפס אל ראשו ויש שנים שמומלץ לעשות כן. לעתים הוא קשור בחבלי תמיכה לצדו הנגדי ולעתים נראה כאתר בנייה.
גם המבחנים בעלי השם הזהה, מבחני פיזה הבוחנים את הישגי מערכת החינוך אחת לשלוש שנים בקרב המדינות המפותחות, עוברים טלטלה. אך בניגוד למגדל, הם נותרים זקופים ויציבים בכל הקשור למצב החינוך במדינת ישראל בשנים האחרונות ולא מדובר כאן בפלא. בשבוע שעבר התפרסמו נתוני המבחנים מן השנה האחרונה, בין היתר אלו נועדו לבחון את ההבדלים בין השכבות השונות של החינוך בישראל, לאתר את המצטיינים ואת אלו המתקשים, למצוא את השכבות החזקות בענף ואת אלו הזקוקות ליותר סיוע.
כמו מגדל פיזה, גם מערכת החינוך הישראלית שומרת על נטייה ברורה. מבין 81 המדינות המשתתפות במבחנים, אנו שומרים על מקומנו המוביל בפער שבין תלמידים חזקים למתקשים - ומבין עשרות המדינות אנחנו בחמישייה האחרונה והלא מכובדת, כבר לאורך שנים רבות. כאשר צוללים לנתוני המבחן האחרון, ניתן לראות כמה דברים מעניינים, כמו למשל עלייה בביצועי הבנות בחברה החרדית לעומת המגזר הדתי לאומי.
במגזר החרדי רק הבנות משתתפות במבחן ואף מובילות בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל במדדי הקריאה והמתמטיקה, כאשר באופן כללי בנתוני הקריאה תלמידות ותלמידי ישראל מציגים עלייה קלה בביצועים לעומת ירידה קלה בעולם בתקופת הקורונה.
שלושת המדדים הנבחנים הם מדעים, קריאה ומתמטיקה וכאן באופן כללי וחד מתחזק הקשר בין הרקע הסוציו־אקונומי, המיקום הגיאוגרפי של התלמידים ומידת הצלחתם במבחני פיזה. הדבר בולט במיוחד בין המגזר היהודי לערבי, על אף שבמגזר הערבי חלה עלייה בתחום המדעים לעומת המגזר היהודי.
ביטחון וחינוך
מבחני פיזה, כמו מבחנים אחרים שנועדו לבחון פערים בין אוכלוסיות, הם ביטוי מובהק אפשרי לביטחון החינוך, שכן אותם תלמידים ותלמידות מכלל המגזרים נפגשים בבית הספר של החיים בהגיעם לגיל שמונה עשרה. כבר בצבא – וביתר שאת לאחריו, בלימודים ובשוק העבודה, יתורגמו הפערים האלה לתפקידים ולמשרות. כלומר - היעדר ביטחון חינוכי יוצר הזדמנות לא שווה עבור הנוער הישראלי. צמצום פערים הוא יעד חשוב שנועד קודם כל לייצר שכבה הומוגנית עד כמה שניתן, אבל שתהיה כמובן גם בעלת ביצועים כמה שיותר טובים. כך היא תייצר לנו בסוף חברה שבה הרבה בוגרים ובוגרות יוכלו לקבל הזדמנות שווה ולהשתלב בכל מקצוע וקריירה - ולא יתועלו לדרך חיים שכופים עליהם התנאים והסביבה שבהם גדלו.
המנהיגים והרופאים שלנו, החוקרים ואנשי הציבור, היוצרים, העצמאים והאומנים צריכים לבוא מכל שכבות החברה, אך לשם כך הם גם זקוקים לבסיס דומה ונטול פערים עד כמה שאפשר, ולו בכדי שיוכלו ליצור שפה משותפת ביום שאחרי מוסדות החינוך, בבית הספר של החיים.
על כן אל לנו להקל ראש בנתונים המייצגים את המדינות המפותחות וישראל בתוכן, כי אז עלול להתברר כי מדינה שמדורגת בתחתית הטבלה בתחום הפערים (כלומר, בראשה, אבל בסעיף שמודד כישלון...), היא מדינה שבה אין ביטחון חינוכי - ואולי היא גם לא כל כך מפותחת כמו שכולנו נוטים לחשוב ולהאמין.
תוצאות מבחני פיזה חלפו לכולנו ליד האוזן בתקופת מלחמה - וזה טבעי, אולם תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ביום שאחרי כבר כאן לפתחנו, והיא כוללת מרכיבים רבים כמו מזון וחקלאות, התיישבות וחינוך שנועדו לייצר יציבות והזדמנות שווה ולבסס חברה חזקה יותר, בעלת מכנה משותף ושפה משותפת שאינה גיאוגרפית, המביאה ביצועים טובים ואחידים: בעברית ובערבית, בלבוש צנוע וחופשי - ועומדת איתנה בנטייה הייחודית לה, מבלי חשש שתיפול, בדיוק כמו מגדל פיזה הפלאי.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי