על פי סקר שערך קמיל פוקס עבור ערוץ החדשות 13 לפני מספר ימים, אם הבחירות היו מתקיימות היום, הליכוד אמנם נוחת על רגליו ועדיין לא על עכוזו, אולם בהשוואה ל-32 מנדטים להם זכה בבחירות האחרונות, לעומת 18 מנדטים בסקר הנדון, המגמה יכולה להצביע על התחלת הסוף של מפלגת השלטון. נתון לא מפתיע, אחרי המחדל העצום באותו יום ארור, שנרשם על שמה ובאחריותה וייזכר לדיראון עולם.
רייטינג מהדורות חדשות 12 מתרסק, וזה ניכר בפניה של יונית לוי | ביקורת
"המלחמה עם חמאס היא פרומו לעימות עם חיזבאללה" | ליברמן בראיון מיוחד לבן כספית
באותו סקר, גנץ נוסק וביבי מתרסק. גם יוסי כהן ונפתלי בנט זוכים להישגים נאים של מספר מנדטים אם יקימו מפלגות משלהם. לאור תוצאות אלה, אם שלושת האישים שזוכים לעדנה פוליטית באותו סקר -גנץ, בנט ויוסי כהן - יחברו יחד להקים מפלגה, ידי לא תרעד כאשר אשים את הפתק שלהם בקלפי. בעיניי, הם ראויים להנהיג את המדינה ביום שאחרי. מדובר בשלושה אישים, שמבחינת תכונות האופי, ניסיונם ומקצועיותם בתחומים בהם עסקו, יכולים להתאים אחד לשני ולהשלים אחד את השני.
כמדינה שמככבת בדירוג ההייטק העולמי, בנט יכול לתרום בתחום זה ממנו צמח היישר לזרועותיה של הפוליטיקה. כאשר כיהן כראש ממשלה בממשלת השינוי, הוא עשה עבודה ראויה להערכה על אף שהייתה קצרה. בפרוץ המלחמה, בנט אף נרתם למסע הסברה עבור רשתות זרות ובתקיפות וזקיפות קומה הטיח ביקורת קשה בשדרנית BBC מטומטמת, שהקיאה מתוכה שלשול מילולי מתועב נגד חיילי צה"ל.
בהשיבו לאותה שדרנית תשובה כהלכה, הוא הוכיח שהוא לא רק איש של מעשים, אלא גם של מילים. לא ראינו מישהו מההנהגה הנוכחית שישנס את מותניו ואת חלציו, ויתעמת עם תחנת השידור הבריטית, שבמשך שנים עולה ממנה צחנה חריפה של שנאת יהודים ישראלים. בנט התייצב למשימה ועשה זאת באנגלית רהוטה ומהוקצעת, מיומנות הנדרשת מכל מדינאי בעידן המודרני (וכדאי מאד ששר האוצר סמוטריץ' ייקח זאת לתשומת לבו, אחרי נאום הג'יבריש שלו באנגלית בכנס הבונדס בארה"ב, שלא הוסיף לו ולנו כבוד גדול).
ואם בנט ניחן באומץ ובכישורים הנדרשים לדבר עם גורמים שאינם מזדהים עם דרכי ההתמודדות שלנו, אזי, הוא האיש שיוכל גם לדבר עם ביידן, שלאחרונה נראה כאילו עבר חתול שחור בינו ובין נתניהו, וכולנו משתאים מה קרה ל"דונט" המפורסם שלו. ייתכן שכאשר תקום מפלגת שלטון חדשה, שהיא כנראה גם משאת נפשו של ביידן שכבר הביע את הסתייגותו מהקיצוניים של ההנהגה הנוכחית, הוא יטה יותר אוזן קשבת לחבריה, ויאות לתת משנה תוקף לאותו "דונט" נחרץ, שהרגיע מדינה שלמה בתחילת הלחימה.
באשר לבני גנץ, הוא אולי לא גדול הנואמים שיגרום לנו לחכות בקוצר רוח למוצא פיו, אולם הוא משדר אמינות ורצון כן לעשות למען המדינה ולא למען עצמו. עובדה שלמרות שכבר רומה על ידי ראש הממשלה, הוא מחל על כבודו והצטרף אליו לקבינט המלחמה. בהווייתו הוא איש של פשרות ופיוס ששואף לאחד בין כל המגזרים. ולכן הוא האיש הנכון בזמן הנכון, בזמן שהחברה בישראל מפולגת ושסועה. ואם הוא ישלב ידיים עם בנט, האחרון יוכל לתפוס פיקוד על הנאומים והראיונות בהם גנץ לא מבריק במיוחד על אף כוונותיו הטובות, והוא גנץ, יתפקד כביטחוניסט במפלגה שיקימו יחדיו, והרי לכם צמד מנהיגים שמשלימים אחד את השני, כל אחד והספציאליטה שלו.
צרפו לשניים את יוסי כהן, שמגיע מקהילת המודיעין הישראלי ובעל קשרים בכל העולם, וקיבלתם שני ביטחוניסטים בכפיפה אחת, כנאמר: טובים השניים מהאחד, בעיקר בנושא כה חשוב כמו ביטחון, במדינה מוקפת אויבים שנאבקת על קיומה מרגע הקמתה.
בל נשכח שני פקטורים נוספים. שלושת האישים, ניחנו בקווי אופי זהים שמתכתבים עם התנהגות ממלכתית מכבדת ומכובדת, שלא הורגלנו בה מזה זמן רב, ובמקומה קיבלנו שיח פוליטיקאים נמוך, מעליב, קולני ומתלהם, שרק הגביר את המתח והשנאה בין המחנות מכל קצות הקשת הפוליטית. בנוסף לכך, שלושתם לא משתייכים לימין או השמאל הקיצוניים, אלא נפגשים באמצע הדרך בין שתי העמדות האלה, וכך יוכלו לקלוע לטעמו ולציפיותיו של חתך חברתי רחב ככל האפשר.
יהיו אלה שיגידו שסקרים לא משקפים את המציאות ואין להתייחס ברצינות לסקר של ערוץ 13. אולם מניסיון העבר, סקרים ידעו לנבא את תוצאות הבחירות, כולל בחירות 1977, שנת המהפך בה עלה הליכוד לשלטון בפעם הראשונה, ורגע לפני שפורסמו התוצאות, נערך סקר שניבא את נצחונו.
מה שבטוח הוא, שהליכוד והעומד בראשו לא נמנים על אלה שמזלזלים בסקרים וכבר עכשיו בעיצומה של הלחימה, למרות שחבריו לא מפסיקים לפמפם שלא עושים פוליטיקה בזמן מלחמה, הם כבר נמצאים עמוק בתוך קמפיין בחירות. מה שמוכיח, שהם כבר מפנימים שלא יהיה מנוס מלקיים בחירות בשוך הקרבות, כי זו תהיה דרישה לגיטימית של העם אחרי אותו יום שחור שהתרחש במשמרת שלהם.