רכבת אווירית אמריקאית של בכירים הגיעה לישראל, בניסיון לתאם מחדש את המשך המלחמה בעזה ומניעת הסלמה נוספת בצפון. ראש המוסד ביקר בוורשה בניסיון להתחיל מחדש משא ומתן לשחרור חטופים, כאשר הפערים בין ישראל וחמאס גדולים הפעם במיוחד ואין הצעה קונקרטית על השולחן. בינתיים, החות׳ים בתימן, בשליחות ישירה של איראן, מייצרים השפעה על הכלכלה הישראלית, אבל פוגעים באינטרסים של מדינות רבות בעולם, ומולם מתגבשת קואליציה בינלאומית.
גורם בצה"ל מזהיר: ישראל בדרך למלחמה כוללת עם חיזבאללה | דיווח
סקר חדש חושף: הקואליציה בירידה; זה התרחיש בו נתניהו צונח ל-15 מנדטים בלבד
ביום ה־74 למלחמה מתרחבות ההשלכות הרב־זירתיות והגלובליות של המלחמה בעזה. מכאן גם החשיבות שרואים בישראל לביקורי הבכירים האמריקאים. מנגד, הם מבקשים להבין מישראל את תכלית הפעילות המבצעית בעזה - מה מנגנון הסיום של המלחמה ומתי ישראל מתכוונת לעבור לשלב הבא של המלחמה? ממשל ביידן כבר סימן בדרכים שונות את סוף חודש דצמבר כסיום השלב הנוכחי של המלחמה. במערכת הביטחון מדברים על אמצע ינואר ואולי על סופו של החודש כתאריך יעד.
יותר מגבולות הגזרה בנושא הזמנים, מבקשים האמריקאים לראות ניצחון של ישראל על חמאס ברצועה. במערכת הביטחון מעריכים כי האמריקאים עשויים לגלות גמישות בלוחות הזמנים, כל עוד יקבלו מישראל היגיון מסדר, כיצד מתכננת ישראל את היום שאחרי המלחמה בעזה והקפדה על הסוגיות ההומניטריות בלחימה המורכבת בדרום הרצועה, שם נותרו אזרחים רבים, וניהול המחלוקת בנושא הפרמטר הביטחוני שמבקשת ישראל לקבוע במרחק של לפחות קילומטר מהגדר.
מנגד, האמריקאים מבקשים לוודא שישראל לא גוזרת שטחים מרצועת עזה באופן קבוע. שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר אתמול בהצהרה המשותפת עם שר הביטחון יואב גלנט, כי הוא לא הגיע לישראל כדי להציב דד־ליין, והבהיר כי המטרה היא שחמאס לא יהווה יותר איום על ישראל או על עזה. המסר מצד האמריקאים הוא לצמצם את היקף הפגיעה באזרחים הפלסטינים - אתגר מורכב מאוד, בעיקר בגזרה הדרומית של ח'אן יונס.
לעומת המלחמה שהתנהלה בצפון הרצועה, בח'אן יונס נותרו מאות אלפי פלסטינים. גם כשבישראל לא אומרים זאת במפורש, הרבה יותר מורכב להפעיל היקפי אש מהאוויר, בדומה לזה שהפעיל צה״ל בצפון הרצועה.
למרות ניואנסים שונים בין מערכת הביטחון הישראלית לזו האמריקאית, וביקורת מסוימת גם על התנהלות ישראל ביהודה ושומרון, הפערים ברמה המקצועית אינם גדולים במיוחד, והם ניתנים לגישור - כך סבורים אצלנו במערכת הביטחון. על מנת לעבור לשלב הבא של המלחמה, יש צורך בתכלית מדינית - כיצד רואה ישראל את היום שאחרי בעזה מבחינת ניהול הרצועה, במשולש היחסים שבין ישראל, ארה"ב ומצרים.
אחרי הימים האחרונים, שמבטאים לחימה מאוד קשה בשטח בכל הגזרות, בצפון ובדרום, היום שאחרי המלחמה אומנם נראה רחוק, אבל גם במערכת הביטחון רואים בו תנאי חשוב להמשך ניהול המערכה, וגם צעד חשוב ואפשרי לקראת האמריקאים, שממשיכים לספק לנו גב רחב מאוד.
אם עלולים להתפתח משברים ביחסים, הם בכל הקשור למערכת היחסים שבין ראש הממשלה נתניהו לצמרת הממשל בוושינגטון ולנשיא ביידן. בתקופה האחרונה נתניהו בידל את עצמו באופן פומבי משאר חברי הקבינט המצומצם בסוגיות שונות הקשורות למה שבין האמריקאים לרשות הפלסטינית וישראל.
במערכת הביטחון היו רוצים לראות את האמריקאים הרבה יותר אקטיביים בהפעלת כוח צבאי. זה נכון כמובן לגבי החות׳ים, שהפכו לבעיה של ממש, אבל יותר מכך - בישראל מוטרדים מאוד מכך שאיראן, היד שמנענת את העריסה, תסיים את המלחמה הזו ללא כל פגע. בכל הקשור לחות׳ים, האמריקאים לא רוצים לטפל לבד בבעיה ומגבשים קואליציה בינלאומית.
החות׳ים, שמתחילים לעלות ליותר מדי גורמים הרבה כסף וכאבי ראש בסוגיות של חופש שיט בינלאומי, יספגו כנראה בסופו של דבר מהלומה צבאית כזו או אחרת. בכל הקשור לאיראן, אפשרות גביית מחיר אמריקאית באופן צבאי אינה נראית כעת על השולחן.
בתוך כך, התקיימה אתמול בוורשה פסגה משולשת בין ראש המוסד דוד (דדי) ברנע, ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד אל־תאני וראש ה־CIA וויליאם ג׳יי ברנס, בניסיון להניע את המשא ומתן, כאשר לפחות כרגע נראה כי ישראל וחמאס אינם נמצאים בכלל על אותה מסילה.
בישראל מבקשים לחזור לכל הפחות להסדר שכולל את שחרור הנשים והילדים, המבוגרים והחיילות משבי חמאס. מנגד, לארגון הטרור מטרות בעלות הקשר לאומי רחב, ולא רק בסוגיית האסירים, שכן לא בכדי מקריב חמאס את עזה ותושביה לאסון שיישאו עמם שנים רבות. בכירים במערכת הביטחון סבורים כי גם עסקה של כולם תמורת כולם לא עומדת כרגע על השולחן. בניגוד לעסקה הקודמת, חמאס אינו מראה סימנים שהוא מבקש עסקה על מנת להשיג הפוגה.
השיח המתנהל בין ישראל לארה"ב בנוגע למעבר ממלחמה עצימה ללחימה בהיקפים מצומצמים יותר, בין אם מדובר בשלושה שבועות לשיטת האמריקאים או בכחודש וחצי על פי ההערכות הישראליות, בנוסף לביקורת בעולם כלפי ישראל ולוויכוח הפנימי אצלנו בנוגע להמשך הכנסת הסחורות והציוד ההומניטרי - גורמים לחמאס לחזק את שרירי הבטן, ולשדר שלכאורה הוא יכול להמשיך כך גם זמן רב, למרות המכות שהוא סופג, מתוך מחשבה שאם הצליחה צמרת חמאס לשרוד עד עכשיו, אפשר כבר אחרי חודשיים וחצי לראות לכאורה את הסוף המתקרב. בחמאס רואים בהישרדותם את הניצחון, לאחר מכת הפתיחה הכואבת שספגנו.
בישראל חייבים לשאול שאלה נוספת הקשורה למידת הלחץ הצבאי על חמאס. בפועל, גם כשבצה״ל סבורים כי רק הפעלת לחץ צבאי תוביל לשחרור חטופים, במציאות הלחץ הזה אינו מורגש כעת בהתנהלות צמרת חמאס ואין כל התקדמות בנושא החטופים. גם על פי התפיסה הזו, מרכזי הכובד הצבאיים של חמאס נמצאים בח'אן יונס ובדרום הרצועה, אבל עדיין מרבית החטיבות של צה״ל פועלות באופן מבוהק בצפון הרצועה.
המשימות כולן חשובות. ממדי העיר התת־קרקעית של חמאס הדהימו את צה״ל. תקיפת רשת המנהרות של חמאס במבצע שומר החומות מתבררת כזניחה לעומת מה שהעריכו הצנועים שבקציני צה״ל לאחר מבצע "מכת ברק" מהאוויר. חלק מהפתרונות להשמדת המנהרות מיוצרים תוך כדי תנועה, ומכיוון שבצה״ל לא נערכו להיקף כזה של מנהרות, נוצרים משפכי זמן שאינם מאפשרים תמיד עבודה במקביל בכל המוקדים.
בנוסף, עדיין לא הושגה התקדמות בנושא החטופים או בכירי חמאס, וגם בצבא יש הסבורים כי ישראל צריכה לבחון שוב את התפיסות המבצעיות והתאמתן למציאות בשטח.