"מאמי, נראה לי שאני מפנה את עצמי לבית חולים. אני מרגיש לא טוב, אולי המוות קרב", כך אמר לי החסון לפני שנה, עת חטף לראשונה את מחלת הנשיקה בגיל 40.
חג הניסים: דברים שפיללתי אליהם שנים רבות, התגשמו לאט ובזהירות בחיי | דעה
מתוק שלי, אתה הולך להגיח לעולם משוגע שאין כמוהו | לירון חאיק מעוז
מי מאיתנו לא חוותה את בן הזוג חולה, כשהילדים בבית מתפקדים באופן מלא, ואת צריכה לג'נגל בין גבר מצונן, הלא הוא ילדך הבכור שלך ("חיים, את מבינה, 37 מעלות אצלי זה כמו 40 מעלות אצל כל אחד אחר"), לבין ילדים שרוצים את מלוא תשומת הלב, בצדק מוחלט.
מי מאיתנו לא רצתה להעלים את עצמה לרגעים ארוכים מהמציאות המטורפת של להיות חומלת, רגועה, תפקודית ובו זמנית לטפל למעשה בשלושה ילדים, כשכבר לא נותרה בך טיפת סבלנות, אחרי שעות שוחקות של אמירות רפטיטיביות כמו "מאמי אני חייב מדחום" ( אבל הוא לידך במרחק נגיעה), או "הראש מתפוצץ לי, אני לא שותה מספיק" (אבל יש לך בר אקטיבי ליד המיטה של תה, מים, ג'ינג'ר עם לימון), או "אין אני לי מפסיק להזיע, יורד לי החום, חייב להתקלח" (בוא, יש מים חמים, לסחוב אותך על הגב?).
טור זה נועד לכן, לנו, הנשים, כדי לזכור שאחרי נשימות עמוקות ואיזו כוס יין טוב בסוף היום, ניתן להתמודד עם גבר חולה. לדקות.
ראשית - בודדי את החיידקים מהסיטואציה. בקשי מבעלך האהוב, בן זוגך היקר לא להיות איתך באותו מרחב מחייה. כן. כן, זה לא שאת לא נחמדה. את פשוט חוסכת שרשרת הידבקות משאר חברי הפאנל בבית, ובמקביל חוסכת מעצמך עוד שערות לבנות שיגיעו אחרי שתראי את האיש שאיתו התחתנת שוכב פרקדן, ברחמים עצמיים לא מובנים, לאחר שהצעת כל טיפול אפשרי באמתחתך. כולל הטיפולים שהוא ספציפית מעדיף.
שנית - גייסי את הילדים, במידה והם מספיק גדולים, למילות נחמה. זה תמיד מסייע. את לא מרגישה לבד במערכה. תראי כמה הם מכילים (בפעם האחרונה שמעתי מהחדר מרחוק את מילות התמיכה הבאות "אבא מבטיח לך שמחר תרגיש יותר טוב, גם לי היה את זה, אתה חזק, סמוך עליי").
נקודה נוספת - הוציאי את עצמך מהבית וכמה שיותר מהר עם הילדים, בייחוד כשמדובר בסופ"ש. זה לא שאת נוטשת חלילה את המערכה, את פשוט יוצאת לגייס כוחות משותפים, עם כוס קפה, בקרני השמש החמימות, כדי לחזור רגועה יותר ונושמת יותר.
דבר רביעי ומהותי - כמה שזה מוזר בסיטואציה, נסי למצוא גם זמן לעצמך בטירוף, פגישה עם חברה (גם עם הילדים), אימון קצר, הליכה, משהו שיוריד לך את סף העצבים והורידים החדשים שצצו במצח בימים האחרונים.
צריך להגיד זאת בקול וכן זה לא יפה אולי לשים את זה על השולחן, אבל גבר נאנח זה לא סקסי. סורי. אנחנו נאהב בקושי ובחולי ונהיה שם תמיד ונתמוך ונחבק, אבל מדליק זה לא. אם אנחנו מתפקדות עם ארבעים מעלות חום ומתקתקות את הבית ולא אומרות מילה, אתה גם יכול לנשום שניה פנימה החוצה ואנחות אתה מוזמן לעשות במקלחת או בשירותים.
לסיום, משהו קריטי שחשוב לומר - עשי מעשה שישכיח מהסיטואציה הנוכחית את הכאב וימצא מזור לחולה שעמך. בהתאם לשיתוף הפעולה מהצד שכנגד, תביני את רמת הכאב.
במידה ואהובך פנוי פיזית ורגשית לכל טיפול באשר הוא, שכולל בעיקר אותך איתו במיטה ללא בגדים, תביני אולי שהוא לא ממש חולה ואז תתפנו לעיסוקים אחרים חשובים לא פחות.
בברכת חורף בריא וחיוני לכולנו.