ירידת פעילות המשק לא מותירה ברירה: יש לקצר את המלחמה ומיד | שלמה מעוז

המשק הישראלי אינו בנוי למלחמת התשה ארוכת חודשים הפוגעת ביסודות הכלכלה הישראלית, פגיעה עם השלכות לשנים ארוכות קדימה. משק שלא יידע לנטוע היום, לא יראה פירות בשנים הבאות.

"התמרון הקרקעי" בעזה יגבה מחיר כלכלי עצום - כך נשמור על הכסף שלנו | שלמה מעוז
את ההפתעה של ה-7 באוקטובר אי אפשר היה למנוע; את ההידרדרות הכלכלית צריך לעצור

מספר הדירות שנועדו למכירה שהחלו בבנייתם בשנה עד לפני המלחמה, כלומר עד לספטמבר 2023 הסתכם ב־40,581 יחידות, ירידה של 6,639 דירות לעומת השנה שלפני ספטמבר 2022, מזה ירידה בהתחלות הבנייה של דירות מסובסדות על ידי הממשלה ב־4,186 ל־5,003 דירות. עכשיו הפעילות בענף הבנייה למגורים חלשה מאוד בגלל האיסור להעסיק פועלים מיהודה ושומרון, כ־70 אלף ביום. הבנייה למגורים תלויה עתה בעיקר על מעט הישראלים, יהודים כערבים, שמועסקים בענף ועובדי הבנייה הסינים שהפכו ליקרים מפז.

הממשלה עסוקה במלחמת ההתשה בשטח בנוי בעזה ובפוליטיקה מוגזמת, ואין לה עניין בענף הבנייה, שעוד קודם לכן נקלע לקשיים, בעיקר בשל הריבית הגבוהה. על פי סקר חירום שלישי של הלמ"ס לחודש דצמבר, ענף הבנייה הוא הנפגע ביותר מכלל הענפים בגלל המלחמה: אצל חמישית מהעסקים בתחתית ענף הבנייה היקף התעסוקה היה 24% ואצל השאר בענף הבנייה, אצל ארבע חמישיות האחרות של הענף, היקף התעסוקה היה 26%, כלומר, תעסוקה מינימלית או על סף סגירה. המשק הולך למשבר בענף הבינוי שהוא חשוב בשל הפעילויות שהוא יוצר דרך המכפיל הכלכלי: בינוי, בטון, פרזול, משאיות אספקה לאתרים, משרדי מכירה, עורכי דין, מתווכים, שמאים, יועצי משכנתאות וכך הלאה, עד למערכת הבנקאית הרגישה לענף.

הגורם העיקרי לפגיעה בפעילות הכלכלית של העסק בתחומים אחרים היה, בחודש השלישי של המלחמה, ירידה בביקוש למוצר או השירות. מעניין לציין כי העסקים הגדולים מגדירים כרגע את המחסור בעובדים כפגיעה המרבית בעסק, לעומת עסקים קטנים. שיעור הנעדרים ממקום העבודה בכלל הענפים בגלל מילואים הוכפל בנובמבר ל־30.7% לאחר שהיה 15.2% באוקטובר. בענפי השירותים למעט הייטק, כך הלמ"ס, היקף התעסוקה בחודש דצמבר אצל חמישית מהעסקים ברף התחתון היה 10% בלבד, ושאר ארבע החמישיות של הענף הציגו היקף תעסוקה של רק 46%.

בשירותי בריאות, רווחה וסעד וכן אומנות ובידור (ברף התחתון של חמישית מהעסקים) שיעור התעסוקה היה 12% בלבד והשאר דווקא הציגו תעסוקה של 71%. בשירותי מזון שיעור התעסוקה בחמישית התחתונה היה רק 19% ואצל השאר שיעור התעסוקה עמד על 34% בלבד. המשמעות היא כי הרבה עסקים קטנים יתמוטטו באין ביקוש לשירותים או למוצרים שהם מספקים.

על אלה נוסיף עסקים שבעליהם נקראו למילואים בצו 8 לשבועות ארוכים ואין מי שיפעיל את העסק בצורה מיטבית. פיצוי הולם אינו בנמצא. עד שיגיע הפיצוי, אם יגיע ובאיזה היקף, העסק כבר יטבע. משרד האוצר ומשרד הביטחון הבטיחו השבוע להזרים תשעה מיליארד שקל למשרתי ולמשרתות המילואים, כולל פיצוי לעצמאים ולבני זוגם, העצמאים יפוצו בשיעור מלא על אובדן הכנסתם בעסק באמצעות קרן ייחודית שהוקמה. עכשיו נצטרך לראות מהי מהירות הזרמת המקורות הכספיים, בינתיים קצב ההזרמה קריטי.

בשירותי הייטק ופיננסים, שיעור התעסוקה בחמישית התחתונה היה רק 4%. בשאר ארבע החמישיות בענף, שעור התעסוקה היה מאוד גבוה, דומה לשרותי בריאות, 72%. בשנה עד לספטמבר השנה, טרם המלחמה, ההשקעות בקניין רוחני עלו ב־2.8% באותה תקופה, נתון מדאיג.

מה שחמור, שעוד טרם המלחמה ההשקעות בענפי טכנולוגיות המידע, שעליהן מתבסס המשק הישראלי, ירדו בשנה עד לחודש ספטמבר לעומת שנה קודם לכן ב־11.3%. עכשיו, בדצמבר חלה עלייה מדאיגה בענפי ההייטק והפיננסים במספר העסקים שמדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות בהשוואה לאומדן בנובמבר. מי יציל את עמוד השדרה של המשק הישראלי? הצבא חייב להבין כי מלחמה ארוכה של חודשים קדימה עם היקף המילואים הנוכחי, כפי שראשי הצבא מציינים בימים אלה, עלולה לגדוע את הענף שעליו נשען הצבא, משק חזק שיכול וצריך לממן את המלחמה. צה"ל חייב להבין שמשק חזק הוא עורפו ומשענתו של הצבא.

אקדמיה לצמיחה

הפגיעה במשק עלולה להימשך שנים קדימה, בעיקר בגלל הפגיעה ביצירת ההון האנושי שעליו נסמך המשק הישראלי. הפגיעה היא ביצירה המחויבת להמשך הצמיחה של הון אנושי, שהוא אבי המנוף להשקעות בענפי הטכנולוגיה והמידע. היקף המחקר באוניברסיטאות בשנת 2022 היה 2.44 מיליארד שקל. בשנת 2022 הייתה עלייה של 22% ברכישת ציוד למחקרים. מספר המחקרים שנעשו בישראל בשנת 2022 עלה ב־2,495 והגיע בשנת 2022 ל־28,026. בוצעו 6,425 מחקרים במדעים הביולוגיים, 4,772 בהנדסה ואדריכלות ועוד 3,768 מחקרים במדעי הפיזיקה. עוד נערכו 2,521 מחקרים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב. ברפואה נערכו 1,174 מחקרים, בחקלאות נערכו 990 מחקרים. נערכו גם 3,016 מחקרים במדעי הרוח, 2,404 במדעי החברה, 594 בעסקים ובמדעי הניהול וכן 504 במשפטים.

על המצוינות של המחקר בישראל נשענת התעשייה החכמה של ישראל וגם הצבא. דחיית התחלת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ד שתתחיל רק בשבוע הבא הייתה כורח המציאות, עשרות אלפי סטודנטים הפסידו לימודים ויפסידו לימודים ככל שהמלחמה תתארך. למרות ההבטחות של האוניברסיטאות שתינתן עזרה לסטודנטים שיגיחו ללימודים לאחר המלחמה או במהלכה, מי שבכלל יהיה עם כוח פיזי ונפשי לחזור ללימודים ולמחקר, הפגיעה בסטודנטים החיוניים לעלייה בהיקף הידע וההון האנושי קיימת. במלחמות העבר הייתה פגיעה ואף נשירה של סטודנטים, שהגיעה גם להפסד שנת לימודים. מי יעזור? מי יעקוב? מי יפצה? מי יממן? מי ילמד ומי יסכים ללמד וללמוד בקיץ הבא במקום השבועות שהלכו לאיבוד?

צריך גם לדאוג מהירידה בהשקעות במכונות ובציוד. אלה ירדו בשנה האחרונה לחודש ספטמבר, עוד טרם המלחמה, ב־7%. למרות זאת, לפי שעה הענף היחיד המתפקד בישראל הוא ענף התעשייה, בגלל הביקוש הצבאי, הציבורי והישארות של עוד מאות אלפי ישראלים במולדת בכדי להילחם ולתמוך במשפחות. כל שאר הענפים בהתכווצות בגלל המלחמה הארורה.

בענפי התעשייה והמזון, כולל מסעדות ואולמות אירועים, חל שיפור מתמשך: שיעור העסקים שדיווחו בדצמבר על פגיעה חמורה בפדיון, בהגדרה, ירידה של מעל ל־50%, יורד. למרות מצבה הסביר של התעשייה, יצוא הסחורות מקרטע בחודשים האחרונים. יצוא הסחורות בנובמבר היה נמוך ב־20% לעומת נובמבר אשתקד. הייבוא שחלקו הולך להשקעות, ירד בכ־23%. הייצוא לאירופה ב־11 החודשים הראשונים של השנה ירד ב־12%, מזה ירידה של 28% בנובמבר לעומת נובמבר אשתקד. הייצוא לאסיה ירד ב־11 החודשים הראשונים של השנה ב־20%, בנובמבר לעומת נובמבר אשתקד, ירידה של 18%. הייצוא לאמריקה הצפונית ירד בתקופה זו ב־6% ובנובמבר ירד ב־12%.

המלחמה מדכאת גם את הייבוא: הייבוא של סחורות ירד ב־11 החודשים הראשונים של השנה ב־15% ובנובמבר לעומת נובמבר אשתקד קרס ב־23%. הייבוא מאירופה בנובמבר לעומת נובמבר אשתקד נפל ב־21%, הייבוא מאסיה נסוג ב־25% ומאמריקה הצפונית הוא ירד ב־19%. לידיעת כל המתעניינים בטורקיה, הייצוא לטורקיה ירד ב־11 החודשים הראשונים של השנה ב־32% והייבוא ירד ב־19%, בנובמבר המצב החמיר ביחסי המסחר עם טורקיה: הייצוא ירד לעומת נובמבר אשתקד ב־53% והייבוא מטורקיה ירד ב־22% לעומת נובמבר אשתקד.

מצב הרוח הירוד והפסקת הטיסות של מרבית החברות הזרות לישראל הביא לקריסת מספר הישראלים היוצאים לחו"ל. בשני חודשי המלחמה הראשונים, אוקטובר־נובמבר, ירד מספר הישראלים שטסו לחו"ל בדרך האוויר ב־68% ובחודש נובמבר ירד מספר הישראלים שיצאו לחו"ל בדרך האוויר לעומת נובמבר אשתקד ב־77% ל־148,600 נפש בלבד. הישראלים נשארים בישראל, נלחמים ברצועת עזה וכוססים ציפורניים מדאגה לבני משפחותיהם שברצועה ובגבול הצפון, שם נמחקים יישובים בהפצצות חיזבאללה.

גם התיירות הנכנסת בקריסה, מטבע הדברים, בגלל המלחמה. עוד קודם לכן ייצוא שירותי התיירות היה בירידה ברבע השלישי של השנה, לאחר שבקושי התאושש ממכת נגיף הקורונה. ההכנסות של ישראל מייצוא שירותי תיירות היו ברבע השלישי של השנה נמוכות ב־30% לעומת הרבע השני של השנה ומשקפים ירידה של 2.4% לעומת הרבע השלישי של 2022. לינות התיירים, מטבע הדברים, בירידה, את המלונות מאכלסים פליטים ישראלים בתוך ארצם. מי שעוד נפגע הם ענפי הבילוי וההסעדה שסבלו עוד קודם לכן, מאז תחילת ההפגנות בכל מוצאי שבת מתחילת ינואר, עתה בגלל המלחמה המצב החמיר. בחלק משירותי ההסעדה, בעיקר במרכז הארץ, ישנה כרגע התאוששות.

סעו לשלום

ישנם ענפים שהמלחמה שיפרה את מצבם, בעיקר ענף הביטוח. בשל המצב המתוח וכיתות הכוננות החמושות מאז פרוץ המלחמה, הרי שבכל 1,268 היישובים בישראל חלה ירידה חדה בגניבת רכוש וכלי רכב. גם הגנבים חוששים להיפגע משומרים חמושים. לא זו בלבד, הירידה בפעילות המשקית בגלל המלחמה והדיכאון שאחז בתושבי ישראל גררו ירידה בנסועה, הקילומטרז' של הישראלים, שמוקדש לנסיעות חיוניות בעיקר ופחות לבילויים ונופש.

כתוצאה מהירידה בפעילות המשקית חלה ירידה חדה במספר תאונות הדרכים והנפגעים בחודשיים הראשונים של המלחמה. מספר התאונות דרכים באוקטובר־נובמבר על פי נתונים מנוכי עונתיות היה נמוך ב־32% לעומת אוקטובר־נובמבר אשתקד, מספר התאונות הקטלניות ירד ב־10% ומספר התאונות הקשות ירד ב־22%, בהתאמה. מספר הנפגעים ירד ב־36%, מספר הפצועים קשה ירד ב־22% ומספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד ב־22%. למזלנו ההשקעות בכלי תחבורה בשנה שקדמה לספטמבר, ערב המלחמה, עלו ב־19%. מזה עלייה של 11% בהשקות ברכישת אוטובוסים, רכבות ומכוניות מסחריות שכה חיוניות בזמן המלחמה.

המשמעות היא כי התחייבויות חברות הביטוח, בביטוח אלמנטרי הוא ביטוח כללי, ירדו בגין ביטוחי לקוחותיהם - ורווחיותן של חברות הביטוח תעלה, יותר נכון: אולי יפסידו פחות בתחום האלמנטרי. ביטוח אלמנטרי כולל נזקים לרכב, לנוסעי הרכב, נזק ופגיעה בצד שלישי, ביטוח דירה ותכולתה, שריפה, פריצות, שיטפון ובמקרים מסוימים גם נזקי רעש, רעידות אדמה.

ענף נוסף שיכול להרוויח מהמלחמה המתמשכת הוא ענף הבנקאות והאשראי. במצב שבו מאות אלפי מילואימניקים מרותקים ללחימה ומאות אלפי עסקים נקלעים לקשיים בשל המתואר בשורות אלה, הריבית שתצטבר תיערם ותגדיל את רווחיות נותני האשראי. נכון, בנק ישראל הוציא הוראות לדחיית תשלומים ופריסתם אצל הבנקאים וחברות כרטיסי האשראי וכן הקלות בנגישות לאשראי תמורת משכון דירת מגורים. אבל אשראי חייבים להחזיר בסופו של דבר, רווחי הבנקים יעלו לפיכך, אף שייאלצו להפריש יותר לחובות מסופקים.

הצטמקות הפעילות הכלכלית לאחר אי־השקט שאפיין המשק מאז ינואר, עת החלו ההפגנות נגד הממשלה, גוררת ירידה בייבוא של לא הכרחי, בעוד שהייצוא ממשיך מכוח האינרציה. התוצאה היא ירידה בגירעון המסחרי, מהשיא של כ־3.2 מיליארד דולר לחודש בממוצע בחודשים יולי־אוגוסט, ל־1.95 מיליארד דולר לחודש באוקטובר־נובמבר. שיפור זה במאזן המסחרי הצטרף לשיפור במאזן השירותים שנובע בעיקר מענף ההייטק, מה שכבר הביא לעלייה בעודף בחשבון השוטף של ישראל ל־4.54% מהתוצר ברבע השלישי של השנה, לעומת 3.8% מהתוצר ברבע השני של השנה.

מעט מדינות בעולם נמצאות בעודף בחשבון השוטף, ישראל במועדון אקסקלוסיבי זה מעל לשני עשורים. התוצאה היא ייסוף השקל מול הדולר גם בזמן המלחמה. הדולר בלאו הכי נחלש וממשיך להיחלש מול סל המטבעות שלו. הייסוף יביא בסופו של דבר לירידה עוד יותר מהירה בשיעור האינפלציה ולהפחתת הריבית כשיתאפשר, מה שיקל על משקי הבית והמשק. מעניין שכל המקטרגים לגבי המשק הישראלי שראו בדולר חזות הכל, נאלמו דום וקולם לא נשמע עוד.

בכדי שהמשק יוכל לשאת בנטל המלחמה, חייבים בצבא לחשוב על ייעול השימוש בכוח המילואים היקר מפז, כוח הנזקק גם לפעילות המשקית והאזרחית עבור חוסנו של המשק הישראלי, שידע בעבר לצאת ממשברים קשים.

חייבים לשקם מדד אמון הצרכנים במשק הישראלי שהתרסק בנובמבר למינוס 29% לאחר שירד למינוס 24% בחודש אוקטובר ממינוס 18% בחודש ספטמבר. אסור למלחמת ההתשה הנמשכת להתיש את מנועי הצמיחה של המשק, לשם כך חייבים ממשלה אחראית שתוכל לבנות תקציב סדור לשנת 2024 עם יותר תקציבים להכשרה מקצועית, פיצוי לעסקים שנובלים והצמחתם מחדש, תקציבים לתעשיית ההייטק שהיא עמוד השדרה של המשק ותקציבים להשקעה במערכת לימודים רלוונטית למשק מודרני, במקביל להשקעה בתשתיות נדרשות שבהן המשק הישראלי חסר.

אי אפשר להרים את דגל השקעות הנבונות והחיוניות למשק במקביל לדגל ההזרמות הסקטוריאליות וכספים קואליציוניים שאינם בבסיס התקציב. זה פשוט לא הוגן מול אלה המחרפים נפשם בעד ארץ ישראל, ממש בימים אלה, במלחמה שצריך לקצר מיד - גם במחיר של גינויים בינלאומיים. השינוי הנדרש הוא בחירות מיידיות לאחר חג הפסח, שהעם ישפוט.