בתחילה, זה הצטמצם לתעלות הביוב האינטרנטיות - תיאוריות קונספירציה מפותלות, מרושעות ומטורללות הופצו שם על ידי מיטב חברי כנופיית הרעל. זה נשמע מגוחך, זה נראה מופרך, אבל זה הלך ותפח ופרח. יום אחד התעוררנו כשקרוב לשליש מהציבור מאמינים ש״יש בוגדים בתוכנו״. כלומר, הטבח שחמאס ביצע בנו ב־7 באוקטובר נעשה תוך שיתוף פעולה של גורמים בצה״ל, באמ״ן, בשב״כ, במחאה או בכל מקום עלי אדמות, בתנאי שזה לא קרוב לנתניהו.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
היום זה כבר פחות מצחיק. שרה בממשלת ישראל הפיצה שמועת זדון מרושעת לא פחות אתמול במהלך ישיבת הממשלה. ככה סתם, ללא מעצורים, ללא בושה, ללא עכבות, היא שאלה את אלוף אליעזר טולדנו אם זה נכון שטייסים בחיל האוויר מסרבים להפציץ מטרות מסיבות מוסריות ובכך מסכנים את הלוחמים בשטח. ומה עשה ראש הממשלה, אתם שואלים? נזף באלוף טולדנו על שהעז להגיד לה ש״מדובר בשאלה נוראית״.
אין לי טענות לסטרוק. אין לי גם ציפיות או דרישות מסטרוק (אולי חוץ מהשאיפה שתחזיר את מאות המיליונים ששר האוצר סמוטריץ׳ העמיס עליה בימים האחרונים מהקופה של כולנו). זה מה שהיא יודעת, זה מה שהיא עושה למחייתה. מחרחרת זדון ומדון. הטענה היחידה צריכה להיות לבנימין נתניהו. האיש שאמור להוביל כאן מלחמה קשה בחזיתות רבות, לא מסוגל לקרוא לסדר את העשבים השוטים שהשתלטו על ממשלתו. מאיתמר בן גביר עד אורית סטרוק - כל דאלים גבר. כל זב ומצורע רשאי לעשות ככל העולה על רוחו.
בעצם, גם לנתניהו אין מה לבוא בטענות כלשהן. הרי מיטב תיאוריות הקונספירציה המטורללות הללו באות לעולם ומופצות על ידי בני ביתו, האנשים הקרובים אליו ביותר. כל מה שצריך זה לעקוב יומיים־שלושה אחרי הפיד של הבן הגולה ששב למולדת לאחרונה, כדי להבין את הפרינציפ. אפילו שמו של אלוף טולדנו, לשעבר המזכיר צבאי של נתניהו, משתרבב לתיאוריות המחליאות הללו מפעם לפעם, כמו שמותיהם של רבים וטובים אחרים.
במונולוגים המטורללים שבני המשפחה הזו משמיעים חדשות לבקרים באוזני בני שיחם, מופיעים כל השמות כולם. כל אלה שבגדו, שהסגירו, שמכרו את סודותינו, ששיתפו פעולה עם האחים המוסלמים, שניסו להכשיל את ביבי. הטייסים מככבים שם, שלא בטובתם. כי בסוף, ביבי הוא הקורבן. הוא תמיד היה, הוא תמיד יהיה. לא 1,500 הנופלים. לא 200 אלף הפליטים. לא אומה שלמה שאיבדה את ביטחונה העצמי, את תקוותיה ואת עולמה. זה הכל קונספירציה נגד ביבי.
בימים שפויים, אורית סטרוק צריכה לארוז את חפציה ולחזור למקום שממנו באה, משוחה בזפת ונוצות, אחרי השאלה המתועבת שהעזה להעלות על דל שפתיה במהלך ישיבת הממשלה. כדי לדעת שהשאלה הזו מופרכת מיסודה, לא צריך להיות שר בממשלת ישראל. האם יש פרוצדורה שטייס מסוים יחליט לפתע, כשהוא בקוקפיט, שהוא לא משמיד מטרה מסוימת רק כי נדמה לו משהו?
סטרוק הייתה יכולה לברר את זה בקלות. היא יכולה הייתה לפנות ללשכת שר הביטחון, להעלות את התהייה המטורללת שלה ולקבל מענה מדויק. היא הייתה יכולה לבקש שיחת רקע עם בכיר בחיל האוויר או באגף המבצעים. לו עשתה משהו דומה למה ששר אחראי במהלך מלחמה אמור לעשות, הייתה מגלה מציאות הפוכה. שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לכוחות הקרקע במלחמת חרבות ברזל הוא הדוק, יעיל, מסיבי, קטלני ומדויק מאי־פעם. לא במלחמות ישראל, במלחמות העולם כולו.
היא הייתה יכולה לבקש ביקור באחד מתאי השליטה של חיל האוויר, לדבר עם הקצינים שמנהלים שם את קרב ״ההשתתפות״, כפי שהטכניקה מכונה בחיל האוויר. יש ביניהם כאלה שהמראות הקשים מעזה רודפים את סיוטי הלילה שלהם, אבל אף לא אחד מהם לא היסס ולא פקפק ולו לרגע בנחיצות הסיוע האווירי של חיל האוויר לשלום לוחמינו. ולא, לא היה אף מקרה של סרבנות.
סטרוק העדיפה לעשות כותרת. באמצעותה, היא טינפה, גידפה והכפישה ציבור שלם של טייסים, תומכי טיסה ואנשי סיוע, שבקושי עצמו עין מ־7 באוקטובר. אבל מה אני נטפל אליה? היא בסך הכל שאלה. זכותה לשאול. הדרג המדיני צריך להציג שאלות קשות לצה״ל וצה״ל צריך להצדיע ולענות, נכון?
נכון. הבעיה היא שהשאלה של סטרוק לא הייתה שאלה, אלא הטרלה. והיא הכילה הוצאת דיבה מבחילה, נטולת ביסוס כלשהו או קשר למציאות. השאלה הזו, על פי הטכניקה של מכונת הרעל, הופכת בתעלות הביוב הביביסטי לאמירה. לא רק אמירה, אלא משהו שנאמר בישיבת הממשלה. מכאן לשם, היא מתחילה להתעופף במחילות הפייק, עושה לעצמה כנפיים, ממריאה ומסתחררת בחלל הרשתות החברתיות, עד שבעוד חודשיים כולנו נזדעזע כשיתברר לנו ששליש מהישראלים סבורים שיש טייסים שבגדו וסירבו להפציץ מטרות, וכך נהרגו לוחמינו.
בשלב הבא, יצולם שוב סרטון תועבה דוגמת זה שכיכב כאן לפני שבועות ספורים, שבו ייראו הלוחמים מתחננים לסיוע אווירי מהטייסים, שצוחקים להם בפרצוף ומסרבים. אל תגידו שזה לא יקרה, כי זה כבר קרה, ואל תפנו את האצבע המאשימה לאורית סטרוק. היא לא אשמה. אשם מי שאפילו לא גוער בה. וכדי להסיר ספק, סטרוק לא מייצגת את רובם המכריע של המתיישבים. היא גם לא מייצגת את המספר העצום של בני הציונות הדתית שמחרפים כעת את נפשם בעזה וסביבותיה. היא מביישת אותם. סטרוק היא מוטציה, שכפי שזה נראה כרגע - מאיימת להשתלט על הגוף כולו.